למה כל כך מעצבן להיות רעבים? ואיך זה משפיע על דיאטות? חוקרים מצאו את קבוצת העצבים הספציפית במוחנו שאחראית על התחושה המטרידה שאנחנו חווים כשאנחנו רעבים.
המוח הוא אחד האיברים החשובים בגופנו. הוא מורכב מתאי עצב, שאוהבים לחיות בקבוצות מוגדרות ולפעול בשיתוף פעולה. קבוצות עצבים שונות ממלאות תפקידים שונים, כגון פיקוח על תחושת האהבה או הכאב, אמפתיה, תנועה ועוד.
חוסר במזון ובמים משפיע על כל תאי גופנו, שכן המזון משמש מקור ליצירת אנרגיה והמים חיוניים לפעילותם של תהליכים ביולוגיים רבים. במהלך האבולוציה התפתחו במוח אוכלוסיות עצבים מיוחדות שתפקידן לוודא שמקורות האנרגיה והמים לא יאזלו בגוף. כדי לעשות את זה הן מעודדות את תחושת הרעב והצמא.
תאי עצב במוחנו (בירוק) | צילום: ויקיפדיה
חוקרי מוח רבים שיערו שהמוח משרה תחושה רעה בגוף כדי לעודד את היצור לאכול ולשתות. בהשראת התיאוריה האינטואיטיבית הזאת הם יצאו לחפש קבוצת עצבים כזאת, אך בפועל גילו תוצאה הפוכה לגמרי – התגלו קבוצות עצבים שמפקחות על תחושת הרעב בגוף דווקא על ידי השריה של תחושת סיפוק חיובית שמתגברת עם האכילה. ובמילים אחרות, הרעב גורם לאוכל להיות טעים יותר – רעיון שמוכר בוודאי לכל אחד ואחת מאיתנו.
הנאה או אי-נוחות?
הסבר אחד לממצאים הוא שהתיאוריות של חוקרי המוח פשוט לא היו נכונות ושאין קבוצת תאים שמפעילה מנגנון שלילי לעידוד אכילה ושתייה, אבל ד"ר סקוט סטרנסון ממכון המחקר הרפואי "הווארד הוגס ג'נליה", סבר אחרת. לטענתו פשוט לא מצאו עד כה את קבוצת העצבים הנכונה. ואכן קבוצת המחקר שלו מצאה שכאשר חסרה לבעל חיים אנרגיה, מופעלת במוחו קבוצת עצבים ספציפית בשם AGRP. הקבוצה הזאת נמצאת באזור בשם "היפותלמוס", שמפקח על פעולות פיזיולוגיות של הגוף כגון אכילה ושתייה. יש כמובן גם קבוצות עצבים נוספות שמפקחות על תחושת הרעב.
כדי לגלות איך משפיעה קבוצת העצבים AGRP על תחושת הרעב שלנו נתנו החוקרים לעכברים רעבים ג'לי בטעם תפוז או תות. כשהעכברים אכלו ג'לי בטעם אחד גירו החוקרים את קבוצת ה-AGRP. כשחזרו על הפעולה פעמים נוספות הם הופתעו לגלות שהעכברים העדיפו להימנע מהג'לי בטעם הזה. בניסוי הפוך הפעילו גירוי חשמלי ש"כיבה" את אותה קבוצת עצבים וכך גרמו לעכברים לחבב מאוד את טעם הג'לי הספציפי הזה ולהעדיף אותו על פני השני.
"ההתנהגות של העכברים מרמזת שהם שאפו להפסיק את הפעילות הלא נעימה של קבוצת העצבים AGRP", מסביר ד"ר סטרנסון.
במחקר נעזרו גם במיקרוסקופ נייד כדי להציץ לתוך המוח של העכברים ולראות מתי קבוצת העצבים AGRP פועלת. במוחות של עכברים רעבים התגלה שהיא פועלת כל פעם שהחיה מחפשת אוכל ו"נכבית" ברגע שהחיה מתחילה לאכול ואפילו קצת קודם, כשהיא רואה את האוכל או חשה סימני ריח שמעידים על נוכחותו.
החוקרים חושבים שיש הסבר אבולוציוני לקיומה של AGRP: השגת אוכל ומים כרוכה לא פעם בסכנה, כך שצריך משהו שיניע את בעל החיים להתמודד עם צרכיו הפיזיים וללכת לחפש מזון למרות הכול. לשם כך עליו לשלם על המחסור באוכל בתחושת רעב טורדנית.
סטרנסון ואנשיו גילו גם קבוצת עצבים נוספת בשם SFO, שפועלת בדומה ל-AGRP, אך אחראית על תחושת הצמא. "יש דמיון בין תחושת הרעב לצמא", אומר סטרנסון. "בשני המקרים אתה רוצה שהם ייפסקו". החוקרים מקווים למצוא דרך לעקוף את הפעילות של AGRP כדי לעזור לאנשים שרוצים לרדת במשקל לעשות את זה בלי לחוש מצוקה שתניע אותם לאכול.
יעל גרופר
מאסטרנטית, המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.