תסמונת הכשל החיסוני הנרכש, הידועה גם כאיידס, היא מחלה קשה וחשוכת מרפא שהרגה עד כה עשרות מליוני בני אדם בכל רחבי העולם. המחלה, שהתגלתה לראשונה בסוף שנות ה-70, מועברת בנוזלי הגוף כמו דם וזרע. אף על פי שבשנות ה-90 נרשמה האטה בהתפשטות המחלה, בשנים האחרונות נראה שתפוצתה מתחילה להתרחב מחדש.

המחלה תוקפת את תאי הדם הלבנים וכך מחסלת את מערכת החיסון וחושפת את הגוף למחלות זיהומיות. הסרטון שלפנינו מתאר כיצד הנגיף (שנקרא HIV) חודר לתאי הדם הלבנים, וממחיש את הדרכים שבהן לחמים כיום במחלה ומעכבים את התקדמותה. הסרטון כולל שמות רבים של רכיבים תאיים באנגלית, וייתכן שבעקבות זאת הכתוביות השתבשו מעט.

הסרטון תורגם בידי צוות דוידסון אונליין.
All rights for this video are reserved to Boehringer Ingelheim.

בסרטון ראינו איך תרופות שפותחו בעשורים האחרונים מאפשרות לעכב את הליך הדבקת התא בידי נגיף ה-HIV. כל תרופה פוגעת בשלב אחר בהדבקה, כך שגם אם אחת כושלת, השנייה והשלישית יגבו אותה. השילוב של כמה תרופות נגד איידס נקרא "קוקטייל", ונשאי האיידס נדרשים ליטול את הקוקטייל הזה עד סוף חייהם כדי למנוע מהנגיף להתפשט בגופם.

למרות התרופות הקיימות נגדו, לרשות הווירוס עומדים שני אמצעים מאוד יעילים מול התרופות, שעד כה לא נמצא להם פתרון יעיל. הראשון הוא הטמעת המידע הגנטי בגנום של תאי הדם הלבנים ברגע שהנגיף מצליח להחדיר את המידע הגנטי שלו לתא אחד, הוא יכול להישאר רדום למשך זמן רב, ואז לנצל רגע של חולשה ולהתפרץ. הדרך היחידה לפתור את הבעיה הזאת היא לחסל את כל התאים הנשאים, אך מדובר במשימה בלתי אפשרית, גם בגלל כמותם של התאים האלה וגם מפני שאין לנו דרך יעילה לזהות תאים רדומים.

האמצעי השני, היעיל לא פחות, הוא יכולת ההסתגלות המדהימה של הנגיפים האלה. בניגוד לבני האדם, לווירוס אין אמצעי שמתקן טעויות שנוצרות במידע הגנטי שלו, ולכן נוצרות בו מוטציות רבות, כלומר שינויים אקראיים במידע הגנטי. רוב הטעויות האלה חסרות משמעות או אפילו קטלניות לנגיף, אך פה ושם מתרחשת מוטציה שנותנת לו יתרון, כמו קצב התרבות מהיר, עמידות לתרופות וכו'. קצב צבירת המוטציות גבוה, וכך גם קצב ההתרבות (עשרה מיליארד נגיפים ביום בגופו של חולה איידס), לכן הנגיפים החזקים שורדים ומקדמים את המחלה.

פועל כאן למעשה תהליך מואץ של אבולוציה. אך למרות קצב ההסתגלות המהיר, קשה לנגיף לפתח עמידות לשלוש תרופות בו-זמנית. כדי להקשות על הווירוס עוד יותר, כל כמה חודשים נוהגים להחליף את התרופות שמקבל החולה, כך שגם אם הנגיפים שבגופו פיתחו עמידות לחלק מהתרופות הקיימות, התרופות החדשות יפגעו בו בצורה שונה.

גישה נוספת היא לעשות פעם בכמה חודשים הפסקה זמנית בטיפולים כדי לאפשר לנגיפים חלשים לשגשג ולדחוק את רגליהם של החזקים, ובאותה הזדמנות לאפשר לחזקים הזדמנות לצבור מוטציות שיפחיתו את היעילות שלהם. אחרי כמה חודשים מחדשים את הטיפול ומחסלים כך נגיפים רבים. חשוב לציין ששיטה זאת נחשבת מאוד קיצונית בגלל הסיכון העצום בהפסקת הטיפול ויש לה הצלחה מוגבלת ביותר.

גם כיום האיידס היא מחלה מחלה חשוכת מרפא. אמנם קיימים טיפולים שמעכבים את התפשטותה ומאריכים את חיי הנשא בכמה עשרות שנים, אך הם אינם מחסלים את המחלה ובפירוש לא מורידים את הסכנה להידבק בה. הדרך היחידה הידועה כיום למגר את מחלת האיידס היא למנוע מלכתחילה את ההידבקות בה, בעזרת שורה לא ארוכה של אמצעי זהירות פשוטים.

אסיים בסיפור קצר על תגלית: מתברר שכתשעה אחוזים מהיהודים האשכנזים עמידים במידה מסוימת מפני נגיף ה-HIV. אחד ההסברים לזה הוא המגיפות שפקדו את אירופה בימי הביניים. הנגיף האחראי למחלה תוקף תאי דם לבנים בצורה דומה לנגיף האיידס (קישור בעזרת הקולטן CCR5). בשל התמותה הגבוהה ממגיפות שהיתה בימי הביניים, שיעור נשאי המוטציה באוכלוסייה עלה ועד היום עוד רואים את השרידים שלה אצל צאצאיהם. אבולוציה בהתגלמותה.

2 תגובות

  • אילן

    הדבקה בנגיף ה-HIV

    האם ניתן להדביק תאים עכבריים בנגיף ה-HIV?

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    התשובה היא לא.

    נגיף הHIV מדבק רק בבני אדם, ובמקרים מסויימים גם במינים מסויימים של קופים. נגיף הHIV נקשר למבנה חלבוני מסויים בתא, אשר לו דמיון רב בין בני אדם לקופים. בעכברים (ולמעשה גם בשאר היונקים) קיים אותו מבנה חלבוני, אך הדמיון בינו לבין מקבילו בבני האדם נמוך מדי בכדי שהוירוס יזהה אותו.