החיסונים הן אחת המתנות הגדולות ביותר שנתנה הרפואה לאנושות. בזכותם חדלו מחלות קשות רבות לאיים על הציבור במדינות המפותחות וברוב המדינות המתפתחות. מחלות מחרידות שהפילו בעבר חללים רבים, כמו אבעבועות שחורות, פוליו (שיתוק ילדים), דיפטריה, טטנוס ועוד הפכו לנחלת העבר ומספר החולים בהן ירד כמעט לאפס.

כשאנחנו מחסנים אנחנו מציגים למערכת החיסון בגוף גורם מחלה מוחלש או חלקים ממנו וכך מעוררים בו תגובה חיסונית שמאפשרת לו לפתח זיכרון חיסוני כלפי גורם המחלה. כך יוכל הגוף להתמודד בעתיד בהצלחה עם הנגיף או החיידק אם חלילה ייתקל בגרסת הבר שלו.

בשנים האחרונות מתפתחת תנועה שקוראת להורים לא לחסן את ילדיהם משלל סיבות. בכתבה הזו אשתדל להציג את הטיעונים המרכזיים שמעלים מתנגדי החיסונים ואת התשובה המדעית להם. לפני שאעשה זאת אני ממליץ לכם לצפות בהרצאה המצוינת של סת' ברקלי, שבה הוא מסביר על חשיבות החיסונים ומציג טכנולוגיות חדשניות לחיסון מפני מחלות שקשה לחסן נגדן, כגון שפעת ואיידס.

כדי להבין איך פועלת התגובה החיסונית, אני ממליץ לכם לעיין באשכול הכתבות נושא החודש מרץ 2012 – מערכת החיסון.

קצת רקע

הרופא הראשון שהשתמש בחיסון היה ד"ר אדוארד ג'נר, שהפיק מוגלה משלפוחיות של פרות חולבות שנדבקו באבעבועות הבקר (נגיף שדומה במבנהו לאבעבועות שחורות), הזריק אותו לנער ולאחר מכן ראה שהנער לא נדבק באבעבועות שחורות. ג'נר הגדיר את מוגלת הפרות הזו כטיפול שמסוגל למנוע הדבקה באבעבועות שחורות. הטיפול החדשני נתקל תחילה בזלזול ולעג מהממסד הרפואי, שהתבטא גם בשם שניתן לו באנגלית: Vaccine, מהמילה הלטינית Vacca שמשמעותה פרה. כמה שנים מאוחר יותר, כשד"ר לואי פסטר פיתח את החיסון נגד כלבת, הוא כבר זכה על כך להערכה רבה.

מאז מיגרו החיסונים מחלות רבות והצילו את חייהם של מיליוני אנשים. בשנים האחרונות משמיעים גורמים מסוימים קריאות נגד חיסונים ובעד שימוש ב"פתרונות טבעיים". קריאותיהם נופלות לא פעם על אוזניים קשובות ומביאות לירידה בשיעור המתחסנים, שכבר כיום מתבטאת בעלייה בהדבקה במחלות מדבקות שכמעט נעלמו בזכות החיסונים. כך קרה למשל בהתפרצות החצבת בארץ לפני כמה שנים, התפרצות השעלת בניו יורק ב-2012 והתפרצות הפוליו במינסוטה בשנת 2005.

המשותף לכל ההתפרצויות הללו הוא שהן אירעו באוכלוסיות לא מחוסנות. יש סטטיסטיקות שמראות באופן מובהק את קיומו של קשר הפוך בין שיעור החיסון באוכלוסייה לשיעור ההדבקה במחלות שנגדן ניתנים החיסונים. ניתן לראות אותן באתר של בית החולים וולפסון.


דוגמה אחת מיני רבות לקשר ההפוך בין שיעור החיסון לשיעור ההדבקה במחלה.

מקרה מעניין שאירע באירופה לפני כ-40 שנה ממחיש עד כמה ההשפעה של הפסקת החיסונים יכולה להיות דרמטית ומהירה. שעלת היא מחלת ילדים שגורם חיידק המפריש רעלן בשם Pertussis toxin, שמעכב את הולכת האותות התוך-תאיים. המחלה מתבטאת בהתקפי שיעול קשים שעלולים במקרים מסוימים לגרום לדימומים במוח ובמערכת העיכול או לקרע בסרעפת ואף להסתיים במוות. גם בלי הנזקים האלה, מדובר במחלה מאוד לא נעימה.

בשנות ה-40 של המאה הקודמת נכנס לשימוש חיסון נגד שעלת שהוריד באופן דרמטי את שיעור התחלואה בה אולם לא הכחיד אותה לחלוטין. בסוף שנות ה-70, בעקבות ביקורת ציבורית, ירד שיעור החיסון נגד שעלת מכ-80 אחוז לכ-40 אחוז בתוך חמש שנים. התוצאה לא איחרה לבוא. בשנת 1977 התפרצה באנגליה מגפת שעלת שבה נדבקו יותר ממאה אלף איש, רובם ילדים בני 5-2, ומהם מתו 23 חולים. שיעור התמותה היה אמנם "רק" 1:4,000, אך רוב הקורבנות היו תינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים. אחד המקרים המזעזעים אז של תינוק בן שבוע שנדבק במחלה ומת תוך ארבעה ימים.

התפרצויות דומות התחוללו גם ביפן ושוודיה אחרי ששיעור החיסון בהן ירד. לקריאה נוספת על הקשר בין החיסון לשיעור התחלואה בשעלת ראו את המאמר שפורסם בכתב העת Lancet (באנגלית). המסר מהפרשה הזו ברור – הפסקה רחבת היקף של חיסונים היא מעשה חסר אחריות שפוגע דווקא באוכלוסיות החלשות ביותר. ובכל זאת, גם היום די בחיפוש מהיר באינטרנט כדי לגלות סיפורים רבים על ילדים חולי שעלת שהוריהם בחרו ב"דרך הטבעית" ונמנעו מלחסן אותם.

יש קבוצות באוכלוסייה שבוחרות לא לחסן, מתוך פחד, אידיאולוגיה או פשוט חוסר מודעות. דבר אחד משותף לכולן – הן נהנות מ"אפקט העדר", כלומר מהחסינות של רוב האוכלוסייה המחוסנת, שמונעת מגורם המחלה להתפשט ולהגיע אליהם. מעבר לאקט האגואיסטי של רכיבה על אפקט העדר יש כאן בעיה אמיתית, משום שאף חיסון אינו יעיל במאת האחוזים. כך עלול להיווצר מצב שבו אדם מחוסן שהחיסון לא נקלט אצלו נדבק במחלה מאדם שאינו מחוסן. ככל שיהיו יותר אנשים לא מחוסנים כך תגבר המגמה הזאת ותפוצת המחלות תגדל.

בשנת 2007 התארחו שני אורחים נשאי חצבת מאנגליה בחתונה חרדית בירושלים. במקרה, משתתפי החתונה השתייכו לזרם קיצוני שמסרב להתחסן מטעמים אידיאולוגיים. אחרי שזוהו קרוב למאתיים נדבקים במחלה בקהילה הזאת, גם אחרוני המתנגדים בה השתכנעו לרוץ ולחסן את משפחותיהם. אילו היה מדובר במחלה מסוכנת יותר, כמו פוליו או דיפטריה (קרמת), המצב היה הרבה יותר גרוע.

אם כן, מדוע מתעקשים אנשים רבים להמנע מלחסן את ילדיהם? להלן כמה טיעונים נבחרים שמושמעים נגד החיסונים, והתשובות המדעיות להם.

המחלות החלו להיעלם עוד לפני הופעת החיסון, בשל גילוי האנטיביוטיקה והעלייה במודעות להיגיינה.
מאז גילוי האנטיביוטיקה אכן חלה ירידה דרמטית בשיעור התמותה ממחלות, ואפשר לראות את זה בצורה ברורה בגרפים. אך שימו לב לפרטים – שיעור התמותה אכן ירד בזכות היכולת לטפל במחלות, אך מה בדבר שיעור ההדבקה במחלות? אפשר לראות בבירור קשר ישיר בין מתן חיסון לשיעור ההדבקה במחלות רבות, ובהן חצבת, פוליו, דיפטריה, טטנוס, שעלת ועוד. שיעור התמותה ממחלות אינו גבוה כמו שהיה בעבר, בזכות השיפור המבורך שחל בשירותים הרפואיים, אך לא נעים גם להיות משותק לכל החיים (כמו שקורה בפוליו), או לסבול פגיעה מוחית (כמו בחצבת).

חיסונים מכילים חומרים מזיקים ומסוכנים, כמו כספית.
לא נכון. בשנים האחרונות הוציאו את רכיב הכספית (טימרזול) שהיה קיים בחיסונים בעבר. מעבר לזה, כמות הכספית שבה היה מדובר קטנה מזו הקיימת בכריך טונה, והרי מדובר בסופו של דבר מדובר במספר קטן וסופי של חיסונים שניתנים בילדות. המינון היה חסר כל משמעות.

חומר נוסף שמציינים מתנגדי החיסונים הוא מלח האלומיניום המצורף לאג'ובנט (חומר מעורר תגובה חיסונית, שנועד לשפר את יעילות החיסון). על פי דף עמדה של מינהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA), ועל פי ממחקרים שנעשו, לא נמצאו כל ראיות להשפעות מזיקות של מלח האלומיניום במינונים נמוכים כמו אלו המצויים בחיסונים ובמזון.

לחיסונים יש תופעות לוואי מסוכנות
כמו לכל טיפול גם לחיסונים יש תופעות לוואי, הכוללות כאב, חום נמוך ועוד. לעתים יש תופעות לוואי חמורות יותר, כמו פרכוסים (שנובעים מהחום), אך הן נדירות ושיעור מקרי המוות מהם אפסי ונמוך בהרבה מהסכנה של המחלות שהחיסונים מגנים מפניהן. בסופו של דבר, אם מניחים על כף המאזניים את הסיבוכים מהמחלות שנגדן אנו מחסנים לעומת תופעות הלוואי האפשריות, הרווח מהחיסון ברור.

דוגמה מצוינת לכך היא התפרצות השעלת ביפן בסוף שנות ה-70. מערכת הבריאות היפנית הצליחה להביא את האוכלוסייה לרמת חיסון של כ-80 אחוז נגד שעלת, אך ב-1975 הוחלט להפסיק לחסן את האוכלוסייה נגד המחלה בעקבות ביקורת ציבורית על תופעות הלוואי (בעיקר חום). בשלוש השנים שאחרי קבלת ההחלטה שיעור התחלואה בשעלת עלה באופן דרמטי (פי שלושים ויותר) ואיתו גם תמותת תינוקות מהמחלה (פי עשרה ויותר). כעבור שנים ספורות חודשה תוכנית החיסונים.

חשוב לציין שלמרות הכמות הגבוהה יחסית של תופעות לוואי כתוצאה מהחיסון נגד שעלת (חום, בכי ובמקרים קיצוניים גם פרכוסים), לא מתועדים כל מקרים של מוות מתופעות הלוואי. מעבר לכך, ממשלת יפן הכניסה לשימוש חיסון חדש שתופעות הלוואי שלו פחותות. אם כן, גם אם מסתכלים על תופעות הלוואי והסיבוכים הנדירים מחיסונים, החלופה עדיין הרבה יותר גרועה.

רוב המחלות שנגדן אנו מחסנים נעלמו כמעט לגמרי
נכון, רוב המחלות שנגדן אנו מחסנים הודברו כמעט לחלוטין, במידה רבה בזכות החיסונים עצמם – אך רק כמעט. מה שמגן כרגע על האוכלוסייה מפני התפרצות חוזרת שלהן הוא תופעת "אפקט העדר" שכבר הזכרנו. כל עוד שיעור גבוה של האוכלוסייה מחוסן, שיעור ההדבקה במחלה נשאר נמוך ולכן יהיו מעט מאוד התפרצויות שלה גם אצל מי שאינם מחוסנים. ירידה בשיעור החיסון עלולה להוביל להתפרצויות חדשות של המחלה, על כל המשתמע מכך. התפרצויות השעלת בסוף שנות ה-70 הן רק דוגמה אחת לכך.

מערכת החיסון של תינוקות אינה יכול לעמוד בעומס החיסונים שאנו חושפים אותם אליהם
אנו נוטים לזלזל ביכולות הפיזיולוגיות של תינוקות, אך למעשה החיסונים שהם מקבלים הם רק שבריר זעיר ביחס ליכולת הקיבול החיסונית שלהם. מערכת החיסון של תינוק מסוגלת להתמודד עם כמאה אלף אורגניזמים שונים, כך שאותם עשרה חיסונים שהוא מקבל אינם אלא טיפה בים.

עם זאת, אם התינוק ייחשף למחלה "פראית" כמו דיפטריה או טטנוס, הסיכוי של מערכת החיסון שלו להתמודד איתה בהצלחה נמוך מדי, בשל זמן התגובה החיסונית הארוך (כשבועיים). כשאנו מחסנים אנחנו חוסכים מהתינוק את פרק הזמן הזה ומאפשרים לגופו להתמודד עם הפולש באופן מיידי לפני שיתרבה ויפגע בו.

מתחסנים חולים יותר
זו דוגמה קלאסית לעיוות נתונים. בואו ניקח לדוגמה אוכלוסייה של אלף אנשים ש-0.5 אחוז מהם אינם מחוסנים נגד שעלת (כלומר חמישה אנשים). נניח שאחד האנשים הוא נשא של שעלת ושיעילות החיסון היא 95 אחוז. נקבל באוכלוסייה הזאת כחמישים אנשים מחוסנים חולים ורק חמישה לא מחוסנים חולים, כלומר פי עשרה.

המסקנה הצפויה היא שאנשים מחוסנים נדבקים יותר מאנשים לא מחוסנים, כלומר לכאורה החיסון פוגע בעמידות שלנו למחלות. אך אם נסתכל על הנתונים מבעד למשקפיים מדעיות נראה שהיות שמדובר באוכלוסיות שאינן שוות בגודלן, רק כחמישה אחוזים מאוכלוסיית המחוסנים נדבקו, לעומת מאה אחוז מהאוכלוסייה הלא מחוסנת. אם יהיו לנו שיעורים גבוהים יותר של לא מחוסנים גם כמות ההדבקות שלהם תגדל באותה מידה, ומגפת השעלת באנגליה שכבר הזכרנו היא דוגמה מצוינת לכך.

המחוסנים מגנים עלינו מהמחלה
אנשים שבוחרים לא להתחסן, וחמור מכך – לא מחסנים את ילדיהם, מתחבאים מאחורי אפקט העדר. כל עוד שיעור המחוסנים גבוה אפשר להניח שהסבירות להתפרצות תהיה נמוכה, משום ששיעור ההדבקה יהיה נמוך. בעקבות זאת ייהנה אדם לא מחוסן באוכלוסייה מחוסנת מחסינות מדומה.

עם זאת, אף חיסון אינו יעיל במאה אחוז (המחקרים מדברים על 95-80 אחוז, תלוי בסוג החיסון), על כן ככל ששיעור המחוסנים גדל כך קטן הסיכוי של אדם לפגוש במחלה ולכן פוחת גם הסיכוי שיידבק בה. כל אדם לא מחוסן מעלה את הסיכוי להדבקה של אדם מחוסן, וזה מעשה אגואיסטי ומקומם שפוגע בכולם – ויותר מכול בשכבות החלשות מבחינה חיסונית: תינוקות, קשישים וחולים במחלות כרוניות.

החיסון המשולש (MMR) עלול לגרום לאוטיזם
כאן מדובר במקרה קלאסי של מדע רשלני (ראו את הסרטון איך (לא) עושים מדע), שבו הסקת מסקנות שגויה פגעה באוכלוסייה גדולה. בשנת 1998 פרסם רופא בשם ויקפילד מאמר על בסיס מחקר שבו מצא לכאורה קשר בין החיסון המשולש לשכיחות של אוטיזם ושל בעיות מעיים בילדים. הפרשה עוררה סערה ונשמעו קריאות להפסיק את מתן החיסון.

בעקבות הממצאים נעשה מספר לא מבוטל של מחקרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים והראו שאין כל קשר בין אוטיזם לבין החיסון המשולש או כל חיסון אחר. בה בעת נמצאו בעיות קשות במחקרו של ויקפילד, עד כדי כך שהמאמר שפרסם נגנז לבסוף והוסר מרשימת הפרסומים המדעיים. על פי כל פרמטר מדעי אין ככל הידוע כיום שום קשר בין החיסון המשולש, או כל חיסון אחר, לבין אוטיזם.

תהליך הפיתוח של חיסונים לוקה בחסר מאחר שאין בו קבוצת ביקורת דמה (פלצבו)
כשבודקים את היעילות של טיפול נחוצה קבוצת ביקורת כדי לוודא שהאפקט המתקבל אכן נובע מהטיפול ולא מאפקט פסיכולוגי הנקרא פלצבו. עם זאת, מתן חיסון דמה עלול להוביל להדבקה במחלה – מעשה בעייתי מבחינה אתית.

על כן, מה שנהוג כיום לעשות הוא להשוות את היעילות של חיסון חדש ליעילותם של חיסונים ישנים נגד אותה מחלה. השיטה הזאת נפוצה במיוחד בחיסונים לשפעת עונתית. כמו כן ידוע שהיעילות של אפקט הפלצבו יכולה להגיע עד לכ-30 אחוז, כך שאם יעילות החיסון גבוהה מכך מדובר כנראה באפקט טיפולי אמיתי. נכון להיום יעילות החיסונים נעה סביב 95-80 אחוז, וזה כמובן הרבה יותר מאפקט הפלצבו. כשיוצא חיסון נגד מחלה שאין לה חיסון מוכר משתמשים כמובן במחקר גם בקבוצת פלצבו.

הידבקות במחלה עצמה יעילה יותר מחיסון נגדה
ראשית, זה לא תמיד נכון – יש מחקרים שמראים שחיסונים מסוימים יעילים יותר מהדבקה במחלה הפראית. שנית, אמנם ייתכן שהידבקות במחלה תיצור אפקט חיסוני יעיל יותר, אך יש כאן כמה בעיות. קודם כל, למה להסתכן בסיבוכים האפשריים של המחלה? אחרי הכל גם אבעבועות רוח או חצבת – מחלות ילדות קלות יחסית – עלולות לגרום סיבוכים לא נעימים ולהשאיר לילד נזקים לכל החיים, לצד החסינות "הטבעית".

דבר נוסף הוא שאיש לא מבטיח שאכן תידבקו במחלת הילדות כילדים, וידוע שמבוגרים שלוקים במחלות ילדות מסויימות מפתחים תסמינים קשים יותר. והדבר השלישי הוא שאין כל סתירה בין חיסון טבעי לחיסון לא טבעי. נניח שאדם שקיבל חיסון נחשף לחיידק שנגדו הוא חוסן – מערכת החיסון שלו תיכנס לפעולה, תפגע בחיידק, ועקב כך תקבל דחף נוסף שישפר את החסינות מפניו. גם אם האדם יפתח בכל זאת את המחלה, התסמינים יהיו הרבה יותר קלים.

"פתרון" שמצאו הורים רבים בדמות "מסיבות הדבקה" גורם להדבקה מכוונת במחלה שיש לה סיבוכים, גם אם נדירים. מה שיותר גרוע הוא שלא רק הילד נדבק אלא גם ילדים בסביבתו נחשפים בגללו למחלה, וביניהם עלולים להיות ילדים מדוכאי חיסון שעבורם מדובר בסכנת חיים של ממש. בעוד שבעבר המחלה הופצה בעיקר בשכונה, כיום בעידן הרשתות החברתיות אנשים באים ממקומות מרוחקים כדי להדביק את ילדיהם ומביאים איתם את המחלה לשכונת מגוריהם, וכך מפיצים את המחלה.

החיסונים, כאמור, הביאו לירידה דרמטית בהידבקות במחלות רבות, וחלקן אפילו נכחדו מהעולם כמעט לחלוטין. כפי שהוכח לא פעם, הפסקת החיסונים עלולה לגרום להתפרצות מחודשת של מחלות רבות, חלקן אף בגרסה מעודכנת ומסוכנת יותר. מי שייפגעו מכך תהיינה בעיקר האוכלוסיות החלשות, כמו מדוכאי חיסון (חולי סרטן, מושתלי איברים וחולים במחלות אוטו-אימוניות), וגם תינוקות שטרם התחסנו וקשישים.

לפני שאתם מחליטים אם להתחסן או לא, מוטב שלא תנהו אחרי טרנדים אלא תפנו לגורמים רפואיים מוסמכים ובקשו מהם את המידע המדעי העדכני ביותר על בסיכונים והיתרונות של כל חיסון.

במהלך כתיבת המאמר הגעתי ללא מעט פורומים "טבעיים" באינטרנט שבהם נתקלתי באנשים שאינם מחסנים את ילדיהם מבחירה. תגובה אחת שמשכה את תשומת לבי שם מתמצתת לדעתי את הכל: אחת הגולשות התייעצה עם חברי הפורום אם היא צריכה לחסן את בתה לפני נסיעה להודו ואחד הגולשים ענה, "הכרתי אדם אחד שלא חזר מדרום אמריקה מפני שהחליט לא להתחסן (דלקת קרום המוח)". הגולשת ההיא, אגב, החליטה לבסוף לתת לבתה חיסונים הומאופתיים, כלומר שווה ערך לטיפול במים (וראו את הכתבה המים זוכרים – בין מדע להומאופתיה).

הערה לגולשים – בתגובות למטה התפתח דיון מעניין על חיוניות החיסונים ואתם מוזמנים לקרוא אותו ולהשתתף. בגלל מגבלות טכניות של האתר התגובות אינן מופיעות בסדר כרונולוגי קבוע, על כן שימו לב לתאריך המופיע בסוף התגובה ולכיוון הלוגי של השרשורים (מלמטה למעלה). כמו כן אתם מוזמנים לעיין בכתבה הימנעות מחיסון: טבעיות או משחק באש? – שאלות ותשובות, שמרכזת את השאלות העיקריות של הגולשים ואת המענה עליהם. שימו לב שמדובר בכתבה דינמית שמתעדכנת בהתאם להתפתחות הדיון כאן.

267 תגובות

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תוכל לפרט בבקשה?

    לפי מיטב זכרוני סגרתי את כל הפינות. אם נשארו שאלות פתוחות זה או בגלל שכבר עניתי עליהן בתגובות קודמות, או שפשוט לא שמתי לב. כמו כן שים לב לקישור שהוספתי בסוף המאמר למאמר המשך של שאלות ותשובות בו ריכזתי את רוב השאלות מהדיון.

    על כל פנים אם יש שאלות שנשארו פתוחות, אשמח לענות עליהן.

  • שירה

    בהמשך לשאלתה של ענת

    רציתי לשאול מספר שאלות:
    בבדיקות הדם הרוטיניות שעושים בתחילת הריון בודקים גם נוכחות נוגדני אדמת. בין שני ההריונות האחרונים שלי (הפרש של שנתיים בין בדיקה לבדיקה) נמצא כי טיטר הנוגדנים שלי יורד וכי אני מגיעה לסף התחתון בו אני אינני מוגנת מפני אדמת (כבר נאמר לי שיהיה עלי להתחסן לפני ההריון הבא). את החיסון לאדמת קיבלתי בגיל 12 וההריון האחרון היה בגיל 28. במידה והייתי חולה במחלת האדמת בילדותי, הייתי מוגנת עדיין מפני אדמת. האם זו אינה בעיה עם כל מחלות הילדות? האם אנחנו האוכלוסיה הבוגרת בעצם אינם מוגנים מפני מחלות אלו שמסוכנות לנו כמבוגרים?
    ולשאלה השניה (עם קשר ישיר לראשונה), לאחרונה יש היסטריה לגבי התפרצות של מחלת החצבת, הופתעתי מאד לגלות עקב היכרות עם משפחה אשר ילדיהם חלו בחצבת, שמדובר במחלה קלה יחסית (ואז גם שאלתי את הורי שאמרו שאכן גם הם וחבריהם עברו את זה בקלות בילדותם). גם לגבי אבעבועות רוח, שאנחנו חלינו בילדותינו ועברנו אותה יחסית בקלות, נחשבת היום למחלה מסוכנת מאד. ושאלתי היא 1. למה? למה הפכו את מחלות הילדים למחלות מסוכנות מאד כאשר בפועל הן אינן כאלה במיוחד בילדים. 2. האם בעצם זה שאנחנו מחסנים את ילדינו כנגד המחלות האלה (אני מדברת רק על MMRV) אנחנו עושים יותר נזק מתועלת, כי ילדינו בעוד כ- 20 שנה או אפילו 30, כאשר עוד שני שליש מחייהם לפניהם בעצם חשופים למחלות ילדות עקב דעיכת התגובה החיסונית, כפי שקורה לי ולנשים רבות במקרה של אדמת.
    תודה על הדיון המעניין

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה חלק שני

    הי ענת
    לגבי האדמת, מדובר בחיסון לכל החיים בהנחה שקיבלת את שתי המנות או שהיתה לך בדיקת נוגדנים תקינה. החיסון לא תמיד "תופס" וזאת הסיבה שנותנים שתי מנות. ברוב המקרים החיסון תופס, אבל תמיד יש את היוצאים מן הכלל שבשביל להגן עליהם כל האוכלוסיה מחוסנת. היות ואינני רופא אני לא יכול להגיד לך האם את צריכה בוסט נוסף או לא.

    לגבי עניין השלבקת, הדבר נמצא עדיין תחת מחקר משום שמדובר בסיבוך שמופיע כמה עשרות שנים לאחר המחלה, עדיין לא ניתן לדעת בוודאות האם החיסון הוריד את שכיחות השלבקת החוגרת. עם זאת, למי שחושש יש חיסון גם נגד שלבקת חוגרת. במחקר שנערך לפני מספר שנים בארה"ב נראה כי החיסון מוריד בכ-50% את מספר אירועי השלבקת בקשישים, ובארה"ב הוא מומלץ לאנשים מעל גיל 60.

    הסיבה שמחסנים נגד אבעבועות רוח הוא בגלל הסיבוכים. רוב הילדים צולחים את המחלה ללא כל בעיה, אבל עדיין אצל חלק יש סיבוכים כמו דלקת ריאות, זיהום, אנצפליטיס ועוד. בארץ נפטר כל שנה ילד אחד בממוצע מהסיבוכים (ובארה"ב 100) שזה דבר שבהחלט ניתן למנוע. כפי שציינתי בתגובה הקודמת, על פי מחקרים, החיסון יעיל, כמו כן חשיפה לנגיף לאחר החיסון יכולה גם היא לחזק את הזכרון החיסוני. אם נוסיף לכך את אפקט העדר שמגן עלינו כמו בחצבת ואדמת, נקבל אחוזי תחלואה נמוכים בהרבה.

    הערה: את התשובה כתבתי לאחר שהתייעצתי עם מתמחה לאפידימיולוגיה.

    אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות

    כל טוב

    ארז

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה חלק ראשון

    שלום ענת

    ברשותך אני אענה על שאלותיך לא לפי הסדר.
    כיום מקבלים חיסון כנגד מחלות ילדות כמו אבעבועות רוח וחצבת. לכל מחלה יש את ה"סיפור שלה" במקרה של חצבת, מסיבה לא ברורה רבים חושבים שזו מחלה קלה, אך הדבר אינו נכון. בקרב ילדים שיעור התמותה מחצבת עומד על 1:500 וקיים סיכון לנזק מוחי לכל החיים גם בשיעור של 1:500. הנגיף עצמו מאוד מדבק, ולמעשה נחשב לאחד הנגיפים המדבקים ביותר המוכרים כיום עם שיעור הדבקה של 1:15 (כל נשא מדביק כ-15 אנשים אחרים באוכלוסיה לא מחוסנת). פירוש הדבר שבהיעדר חיסון רחב היקף באוכלוסיה כמות הנדבקים תעלה באופן משמעותי ויחד איתה גם שיעור הנפטרים ובעלי הנזק המוחי. זאת הסיבה שמקפידים לחסן את כולם נגד חצבת. יעילות החיסון עומדת כיום על כ-97% פירוש הדבר ש-3% מהמחוסנים אינם באמת מחוסנים נגד המחלה ועל מנת להגן על אותם אנשים חשוב ששיעור החיסון יהיה גבוה עד כמה שניתן ואותם אנשים ייהנו מאפקט העדר.

    אבעבועות רוח - מדובר במחלת ילדות יחסית קלה, אשר אצל מבוגרים עלולה להתפתח לשלבקת חוגרת המסוכנת בהרבה. איש אינו מבטיח שכל הילדים יחלו במחלה, ועל כן כמבוגרים יהיו חשופים לסיבוכים שלה. על מנת להקטין עד כמה שאפשר את הסיכונים של המחלה הוחלט לחסן בצורה גורפת את כל הילדים. מספר שנים לאחר המנה הראשונה יעילות החיסון יורדת ולכן הוחלט לתת מנה שנייה בבית ספר יסודי. על פי מחקרים החיסון יעיל למשך שנים רבות (ביפן החיסון קיים כבר 40 שנה). קיים הסיכון שהחסינות תדעך עם השנים, אך אין פירוש הדבר שהיא תעלם לחלוטין, על כן אם אותו מבוגר מחוסן ידבק בחשיפה לנגיף, לגופו עדיין יהיו את הכלים להתמודד עם המחלה והוא יקבל אותה באופן קל יחסית לאדם לא מחוסן. התגובה החיסונית איננה משוואה של הכל או כלום. יש הרבה שלבי ביניים שכל אחד מהם עדיף ללא צל של ספק על מצב של העדר מוחלט של חיסון. ככל שיותר אנשים יהיו מחוסנים, אפקט העדר יגן על האוכלוסייה והסיכון ללקות במחלה ילך וירד כמו במחלות רבות אחרות שדעכו באוכלוסיה.
    עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת נוגע למהות התגובה החיסונית. כאשר אדם מחוסן נחשף לנגיף, מערכת החיסון מופעלת כנגד הנגיף ומחסלת אותו לפני שהוא מספיק לעשות נזק. הדבר למעשה מהווה סוג של דחף למערכת החיסון ומחזק את הזיכרון החיסוני. עוצמת התגובה ויעילות הדחף הטבעי תלויים בגורמים רבים כמו ריכוז הנוגדנים בדם המצב הגופני וכו', אך כשמסתכלים על התמונה הכוללת זהו עוד פרמטר שמקטין את הסיכון ללקות בעתיד במחלה. אדם שחוסן ונחשף לנגיף מקבל את אותה זריקת דחף טבעית (ושוב יעילותה משתנה בהתאם לפרמטרים רבים) בעוד שאדם שלא חוסן ונחשף לנגיף נדבק במחלה במלוא עוצמתה. ניתן להבין את העיקרון מסיפור מחלת הדיפטריה. בשנות החמישים החל החיסון נגד מחלת הדיפטריה. מתחסנים הראשונים הספיק חיסון אחד בינקות ולא היה צורך בדחף. כעבור מספר שנים גילו שיעילות החיסון הולכת ויורד בקרב מתחסנים חדשים והתעורר הצורך לזריקת דחף בבית ספר יסודי. הסיבה לכך הייתה שבשנים הראשונות למתן החיסון הנגיף עדיין הסתובב באוכלוסייה ושמר על הזיכרון החיסוני של הילדים, אך כעבור מספר שנים הוא נעשה כה נדיר, שהסיכוי להיחשף לנגיף נהיה כה נמוך, שאותן זריקות דחף טבעיות נעשו נדירות יותר ועל כן התעורר הצורך לתת זריקת דחף מלאכותית בבית ספר יסודי.
    משיחותיי עם פרופ' רשפון ממשרד הבריאות, יעילות החיסון נמצאת במעקב מתמיד ואם יתברר כי יעילותו דועכת בצורה מסוכנת, יערך מבצע חיסונים גם בקרב מבוגרים.

    לגבי נושא האדמת אני חייב לך תשובה ואענה לך בהקדם.

    כל טוב

    ארז

  • מור סגמון

    אתה בטוח בנתונים שלך?

    כפי שניתן לראות בדף על החצבת
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=category&id=48&...

    יעילות החיסון רחוקה מלהיות 97%.
    למרות טענות אלו של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן על רמת הגנה גבוהה לאחר החיסון, מחקרים דווקא מראים את ההיפך: מחקר אשר בדק את רמת הנוגדנים 5-6 שנים לאחר חיסון ה MMR מצא שלא נמצאו נוגדנים נגד חצבת וחזרת בקרב ילדים רבים יחסית המחוסנים לפי התכנית (בעיקר אלה שחוסנו בגיל צעיר יותר)9. במחקר אחר מסכמים החוקרים: "הנוגדנים אותם ייצר החיסון דועכים בהיעדר זיהומי חצבת טבעיים [שייחזקו את ההגנה]..."10. ובמחקר שלישי מסכמים החוקרים: "...אנו מעריכים שחיסון דחף לא יהיה יעיל במניעת כשל חיסון משני. בנוסף, מצאנו מְתאם חלש בין היסטוריית החיסונים לבין רמת נוגדנים בפועל"11.

    רמת הנוגדנים הנוצרת מהחיסון נמוכה מרמת הנוגדנים מהמחלה עצמה.

    תינוקות נולדים היום עם הגנה מוחלשת נגד חצבת בגלל החיסון שקיבלה האם.

    והמחלה פוגעת גם במחוסנים(הרבה יותר מרק 3% מהמחוסנים), לעיתים החיסון מהווה טריגר להתפרצות המחלה עצמה:
    מחקרים מדווחים על התפרצויות חצבת באוכלוסיות מחוסנות בשיעור גבוה. בטורונטו, קנדה, התפרצה מחלת החצבת בבית ספר שבו שיעור המחוסנים היה 94.2%, כאשר 10% קיבלו מנת חיסון שנייה לפני ההתפרצות12. התפרצות נוספת ארעה במכללה בארה"ב שנתיים לאחר שהחיסון הפך תנאי לרישום למכללה: 98% היו מחוסנים13. במקרה אחר בארה"ב נרשמה התפרצות ממושכת של חצבת "למרות אמצעי מניעה ובקרה נאותים". ההתפרצות נמשכה לאורך 12 דורות המגפה. 98.7% מהתלמידים היו מחוסנים14. גם בטקסס נרשמה התפרצות בקרב אוכלוסיית בית ספר עם שיעור כיסוי חיסוני של 99%, כאשר החיסון היה תנאי רישום לבית הספר. החוקרים סיכמו: "אנו מסיקים שהתפרצויות חצבת יכולות לקרות בבית ספר למרות שלמעלה מ 99% מהתלמידים קיבלו חיסון ולמעלה מ 95% נמצאו מחוסנים"15.

    הנה עוד דיווח על התפרצות כתוצאה מהחיסון, החוקרים מסיקים שהחיסון לפני גיל 15 חודשים מהווה גורם סיכון לתחלואה(!):

    "Consistent with other investigations,
    vaccination before the age of 15
    months was found to be a risk factor for
    measlesvaccine failure"
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1405017/pdf/amjph00203-0090.pdf

    אז אולי החיסון שנותנים כאן בגיל שנה מהווה גורם להתפרצויות החצבת?

    ובהתפרצות הזו:
    http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/00000359.htm

    יש לנו דוגמא להדבקה בחצבת למרות כיסוי חיסוני של 100%:
    "This outbreak demonstrates that transmission of measles can occur within a school population with a documented immunization level of 100%."

    כאן, החוקרים פשוט כותבים את זה הכי יפה שיש:
    http://aje.oxfordjournals.org/content/148/11/1103.short

    Vaccinated and unvaccinated students were equally able to infect their siblings. Total protection against measles might not be achievable, even among revaccinees, when children are confronted with intense exposure to measles virus

    בנוסף, תכניות החיסונים הפכו מחלה קלה, הפוגעת בעיקר בתינוקות, שהסיכוי למות ממנה היה 1 ל 6,000, למחלה קשה יותר, הפוגעת בילדים מבוגרים יותר, שהיום הסיכוי למות ממנה 1 ל 333.

    על אבעבועות רוח כתבתי בהרחבה כאן בתשובה אחרת תחת הכותרת "החיסון נגד אבעבועות רוח" - כדאי לראות שם את הנתונים עצמם.

    ארז, מהיכן אתה מביא את הנתונים שלך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    כן אני בטוח

    שלום מור

    ראשית אודה לך אם כאשר אתה מצטט מחקר תיתן לי קישור אליו על מנת שאוכל לקרוא אותו בצורה ביקורתית.

    את המספרים אני לוקח מאתרים  של ארגוני בריאות מהימנים. על פי אתרי הCDC וה FDA יעילות החיסון נגד חצבת עומדת על כ-97%. נגיף החצבת הוא מהמדבקים ביותר המוכרים כיום בעולם הרפואה ומניחים שבעת חשיפה ההדבקה כמעט ודאית. והנה ההתייחסות לדוגמאות שנתת:
    מכללת פורט לואיס בקולורדו - 84/3555 תלמידים נדבקו כלומר 2.4% זה עומד בטווח הטעות של החיסון

    תיכון באילינוי - 21/411 5.4% הדבקה, מעט מתחת ליעילות אבל עדיין בתוך טווח טעות סבירה.

    תיכון בפינלנד - 36/490 תלמידים נדבקו, אך שיעור החיסון היה נמוך בהרבה. מתוך אותם 36 רק 18 היו מחוסנים. אם נוציא את האוכלוסיה הלא מחוסנת נקבל 18/411 שהם 4.4%. עדיין יעיל.

    תאר לך מה היה קורה אילו כל התלמידים בבית הספר לא היו מחוסנים. שיעור ההדבקה היה גבוה ביותר, ועם תמותה של 1:333 חלק מאותם תלמידים לא היה עימנו היום.

    על סמך מה אתה טוען שחצבת הפכה למחלה קשה בגלל החיסונים? יש לך סימוכין לטענה הזאת? אם החיסון כל כך לא יעיל מדוע אנשים לא מחסונים נדבקים הרבה יותר בקלות ממחוסנים ע"ע התפרצויות בהרדוף וישיבת אהרון.

    לגבי אבעבועות רוח אני לומד את הנושא ואחזיר לך תשובה בקרוב.

    כל טוב

    ארז

  • מור סגמון

    כל הרפרנסים שם

    ארז,

    אם תיכנס לקישורים שנתתי, תמצא את כל הרפרנסים שם.

    באשר להתפרצויות באוכלוסיות מחוסנות היטב, אתה עושה תרגיל נחמד.
    מסבירים לנו שדרוש כיסוי חיסוני של 90-95% על מנת שלא תתפרצנה מחלות. אינ חוזר: על מנת שלא תתפרצנה מחלות.
    בישראל, שיעור הכיסוי החיסוני נגד חצבת עומד על כ 96% (נתוני משרד הבריאות - ראה באתר שלנו בדף על הבג"צ במסמכים שהם הגישו לבית המשפט).
    כאשר יש התפרצות חצבת, מה אומרים לציבור? האם אומרים לו: ההתפרצות בטווח הטעות של החיסון?! לא! מפחידים את הציבור שמישהו, איזה בן בליעל חסר אחריות, לא התחסן, ובגללו - יש ילדים חולים.
    מחקרים מדווחים לך על התפרצויות חצבת חוזרות ונשנות באוכלוסיות מחוסנות היטב, הרבה מעבר לרמה שאמורה "למנוע התפרצויות", אז מה ההסבר שלך? טווח הטעות של החיסון?! אז אולי כל ההתפרצויות בישראל הם בגלל טווח הטעות של החיסון וצריך לעזוב את הציבור בשקט ולהפסיק להפחיד אותו?!

    בהתפרצות חזרת בישראל לפני שנתיים למעלה מ 5,000 חולים. במדינה עם שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאד. מרבית החולים - בגילאים מתקדמים יותר, ובכך החיסון למעשה דחה את גיל התחלואה והעמיד בסיכון מוגבר את החולים. בנוסף, זן המחלה לא היה זן החיסון כך שבכל מקרה החיסון לא יכל למנוע את ההתפרצות, שלא לומר תרם להתפתחות זן אחר שפגע באוכלוסיה מבוגרת יותר - בגלל החיסון. ומה שמענו בתקשורת?! רוצו להתחסן.

    אתה באמת חושב שיש חסינות עדר?! הרי באוכלוסיה שלנו מעטים מחוסנים. אומרים לנו שאם כל הילדים יהיו מחוסנים - לא יהיו מחלות. אבל יש מחלות כל הזמן, בכל שנה. בשמונה השנים האחרונות יש בממוצע 1600 חולים בשעלת מדי שנה, קרוב ל 1000 חולים באבעבועות רוח ולמעלה מ 200 חולים בחצבת. במדינה שמרבית הילדים מחוסנים בה, 96%. אם הבעיה באמת היתה כמה ילדים שלא מחוסנים ובכך מסכנים את כולם, האם אתה באמת חושב שמשרד הבריאות היה ממליץ גם למבוגרים להתחסן נגד מחלות ילדות אלה כפי שעשה באפריל עם פרסום תכנית חיסונים מומלצת למבוגרים?!

    אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    מה עדיף?

    התפרצות של 3% או התפרצות של 50%? האם עדיף מתוך אוכלוסייה של 1000 תלמידים ששלושים יקבלו את המחלה או ש500 ואז גם נאבד אחד מהם? (ועוד אחד יהיה עם נזק מוחי לכל החיים). לא קיים טיפול רפואי בעל 100% יעילות, אבל כששוקלים את ההסתברויות אני לא חושב שיש ספק שעדיף פתרון חלקי על חוסר פתרון. אני לא בקיא בעלוני ההסברה של משרד הבריאות וגם לא בא לייצג אותו.

    לגבי נושא השעלת/חצבת. אתה טוען שיש הרבה חולים בכל שנה. כמה מהם מחוסנים? תציג גם את הנתון הזה ואז נדבר.

  • מור סגמון

    משוואה חסרה?

    בוודאי שעדיף יותר בריאות. אם מתעלמים מהמחיר של החיסונים ומחוסר תרומתם לבריאות, יוצא שהם ממש נכס חשוב. אבל המשוואה צריכה להיות מלאה. להתעלם מנפגעי החיסונים (איך כתבת? "קצת חום ונפיחות..."), מהתערבות החיסון בסירקולציה הטבעית המייצרת יותר תחלואה מזנים אחרים, מהסיכונים מסיבוכים בשל תחלואה בגילאים מבוגרים יותר בגלל החיסונים ולהתבשם בתועלת החיסונים זה לא חוכמה כזו גדולה, אבל זה גם לא חשבון נכון...

    אנו יכולים להציג נתונים רק כאשר הם מתפרסמים. אנו יודעים, למשל, שבהתפרצות החזרת לפני שנתיים בישראל, 78% היום מחוסנים לפי התכנית (מניח שמרבית האחרים היו מחוסנים חלקית). יש על זה מחקר ולכן הנתונים ידועים.
    יחד עם זאת, אתה (שוב) מתחמק מהתמודדות עם הכשל המובנה במדיניות ובמסר לציבור של משרד הבריאות. אם המחלה מתפרצת למרות חסינות עדר גבוהה מאד, אז הנחת היסוד על נכונות חסינות העדר נכשלת, וזה לא כל כך משנה כמה מהחולים מחוסנים וכמה לא (זה דווקא כן משנה כי רואים שאנשים מחוסנים היטב גם כן חולים. גם אנשים עם טיטר מאד גבוהה חולים. במקום לבדוק את הנחות היסוד של פרקטיקת החיסונים, אתה וחברייך מעדיפים לעקוף את המכשולים האלו ולהציע...עוד חיסונים). אלו הנחות היסוד השגויות שאתם מתעלמים ועוקפים אותם בהתפלפלות שאיננה מבוססת. סתם השערות:

    1. החיסונים מגנים מפני מחלה. לא נכון. בהרבה מאד מקרים הם לא מגנים עליך, גם אם נמדד טיטר גבוה. (מסקנת החוקרם במחקר על טטנוס, לדוגמא: "סף ההגנה המינימלי הינו שרירותי ואין בו כדי להבטיח הגנה לחולה ספציפי" Vieira, B.l.; Dunne, J.W.; Summers, Q.; Cephalic tetanus in an immunized patient. Med J Austr. 1986; 145: 156-7

    2. מעל 90-95% התחסנות - לא תתפרצנה המחלה. גם זה מופרך עוד פעם ועוד פעם במקומות שונים ועם מחלות שונות, ובנוסף ישנן מחלות שבהן החוקרים יודעים שלא ניתן לתחזק חסינות עדר שכזו רק בזכות החיסונים, בהיעדר הזן הפראי (שהולך ונעלם בגלל החיסונים...), כמו בשעלת למשל.

    ואם בכל שנה חולים מאות ויותר מזה בישראל, אז הספין של איגוד רופאי הילדים להפחיד את הציבור בגלל שהתגלו שני מקרה שעלת בגן ילדים וזה סימן למחלות נוראיות שחוזרות לקטול אותנו מהווה הטעיית הציבור. ואם פרופ' מתי ברקוביץ, יו"ר איגוד רופאי הילדים, מופיע בטלוויזיה ו "מבטיח לציבור שאין בחיסונים חומרים רעילים", אז גם זו הטעיית הציבור. ומדוע אתה, ארז גרטי, לא כותב מכתב לפרופ' ברקוביץ' ולמשרד הבריאות בדרישה לתקן את המידע שהוא מוסר לציבור?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    מור ידידי, אני שוב חוזר למה שאמרתי. דוידסון אונליין הוא אתר מדעי שעוסק במתן מידע מדעי. אם יש לך טיעון מדעי שמבוסס על מחקר מדעי הצג אותו ונדון בו. אני לא מייצג את העמדה של משרד הבריאות או המדיניות שלו. אני עוסק במתן מידע מדעי נטו, ועל כן אין לי שום כוונה לדון בנושאים אלו.

    1. ביולוגיה הינה מדע "רועש" כלומר יש מקרים חריגים ויש יוצאי דופן. זאת הסיבה שבמחקר קליני מסודר בודקים קבוצה גדולה. עבור חולה שחוסן נגד המחלה ובדיוק נפל באחוזון שהחיסון לא השפיע עליו, לקה במחלה ומת החיסון לא יעיל. עבור 97% האחרים הוא כן. זה מאוד לא רציני לתת מחקר העוסק בחולה יחיד ולהשליך ממנו על הכלל. בשביל לאזן את המחקר שהצגת (שאגב פורסם בעיתון מדעי מהסוג הפחות נחשב). הספרות מלאה במאמרים שטוענים ההפך. הנה כמה דוגמאות:
    http://www.immunize.org/journalarticles/journal_teta.asp

    2. התפרצויות מתרחשות גם בקרב אוכלוסיות מחוסנות, וככל שהאוכלוסייה גדולה יותר והמחלה מדבקת יותר יהיו יותר מקרים של אנשים חולים. אמרתי בעבר ואומר זאת שוב: יעילות חיסונים נעה בין 80-95%. אם יש לנו אוכלוסייה של 1,000 איש מחוסנים שיעילות החיסון היא 97%, זה לא מופרך שיהיו 30 אנשים שידבקו. מעניין שאתה לא מציג מחקרים המראים את אחוז הנדבקים בקרב הלא מחוסנים. אולי בגלל שהוא גבוה בהרבה. הדגמתי את זה בסיפור של התיכון בפינלנד שנתת בו 50% מהנדבקים לא היו מחוסנים ואלו שהיו מחוסנים היוו 4.7% מהאוכלוסייה המחוסנת.

  • שירה

    תודה

    תודה רבה על התשובה המפורטת.
    מחכה לחלק השני.
    אני רק רוצה לומר לגבי שלבקת חוגרת, שעל פי ידיעתי החיסון אינו מונע את הישנות המחלה הזו ולכן הידבקות באבעבועות לעומת החיסון הינם זהים במקרה של שלבקת חוגרת (תקן אותי אם אני טועה). וכאן עדיין אני לא מבינה את הסיבה לחסן את הילדים לאבעבועות ולסכן אותם בתור מבוגרים (מה גם שהמחקרים האחרונים מראים שתופעות הלוואי של MMRV גדולות מאלו של MMR).

  • מור סגמון

    פוליו וחיסונים

    בנוגע לפוליו, יש לזכור שהמתנה הכי "גדולה" שקיבלנו מהחיסון הזה, זה את וירוס האיידס שעבר לבני האדם.

    בנוסף, מניפולציה בהגדרת השיתוק ובספירת המקרים לאחר הכנסת החיסון יוצרת מצג שווא של תרומת החיסון לכאורה לירידה, למרות שלא זה היה המצב. ניתן לראות זאת גם בישראל וגם בארה"ב.

    סקירה מקיפה:
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=category&id=43&...

    מסקירה זו, להלן הסיפור בישראל:
    התחלואה בפוליו נראית תזזיתית בשנות החמישים, עם התפרצות גדולה בשנת 1958, שנה לאחר הכנסת החיסון. ניתוח מפורט של הפוליו בשנות החמישים בישראל178 מעלה שורה של ממצאים אשר הביאו את החוקרים להסיק שיש יותר מדי גורמים ש "לא מאפשרים הבנת האפידמיולוגיה של המחלה בשנים בהם הוחל החיסון ולכן לא ניתן לבצע ניתוח אמין באשר לאפקט החיסון בשנים אלו". בין השאר מציינים החוקרים שמשנת 1957, השנה בה החלו לחסן את האוכלוסיה, הפסיקו לרשום דיווחים על פוליו שאינו משתק. למעשה, נוצר מצג מעוות המראה ירידה גדולה יותר בתחלואה לאחר תחילת החיסונים, לעומת הירידה האמיתית. הירידה בתחלואה בשנת 1957 נרשמה בכל קבוצות הגיל, לאו דווקא בגילאי המתחסנים. כמו כן, בהתפרצות בשנת 1958, מרבית החולים היו מחוסנים בשתי מנות החיסון כנדרש ויעילות החיסון באזורים הפנדמיים ביותר (ירושלים ואשקלון) היתה 58% ו 73% בהתאמה. ולבסוף, תבנית הירידה בתחלואה בשנת 1957 וכן ההתפרצות בשנת 1958 היתה אופיינית לאזור כולו (לבנון, סוריה, ירדן, קפריסין).

    כלומר, החוקרים יודעים שלא ניתן לבצע ניתוח של השפעת החיסון על הפוליו בישראל, מה שלא מפריע לך להפחיד את הציבור עם הפוליו לרוץ ולהתחסן.

  • לוי

    למור סגמון, אותו הדבר מתועד קורה עכשיו בהודו

    כתבתי תגובה זו בשרשור למטה על פוליו ,
    אבל זה בהחלט מתאים גם לכאן.
    אתה צודק - כל שעשו היה לשנות את האיבחון
    ראה מה קורה בהודו :

    They say that another major ethical issue raised by the campaign is the failure to thoroughly investigate the increase in the incidence of non-polio acute flaccid paralysis (NPAFP) in areas were many doses of vaccine were used. NPAFP is clinically indistinguishable from polio paralysis but twice as deadly.

    The authors note that while India was polio-free in 2011, in the same year, there were 47500 cases of NPAFP. While data from India’s National Polio Surveillance Project showed NPAFP rate increased in proportion to the number of polio vaccine doses received,

    http://www.omsj.org/blogs/polio-gone-but-vaccines-will-continue

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    ללוי

    קרא את התשובה שלי בבקשה בשרשור שציינת. כמו כן אם אתה מעוניין ליצור קשר עם מור סגמון אתה מוזמן לעשות זאת בצורה פרטית ולא ע"י שכפול תגובות כאן בפורום. זה סתם יותר עומס ומקשה על אנשים לעקוב אחרי הדיונים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    פוליו

    מור, אם אתה רוצה שאתייחס ברצינות לטיעונים שלך תצטרך לפרט את רשימת המחקרים עליהם אתה מבסס את הטיעונים שלך. הקישור שסיפקת כאן בחלק מהתגובות האחרות שלך מוביל אליך לאתר לטבלה עם רשימה של קביעות ללא קישורים לאתרים.

    לגבי הסיפור בישראל, זה סיפור יפה אבל שוב, נטול סימוכין.

    ומאיפה הבאת את הסיפור עם האיידס???

    מור, אם תרצה לנהל דיון מסודר תצטרך לתת לי סימוכין.ואני שוב מציין, היות וכתיבה איננה העיסוק העיקרי שלי יקח לי זמן לענות על כל הטיעונים שלך, אבל אעשה כמיטב יכולתי לעשות זאת בהתאם לסדר העדיפויות באתר.

    שבת שלום

    ארז

  • מור סגמון

    כל הרפרנסים שם

    ארז,
    אם תמצא נתון באתר שלנו ללא רפרנס למקור, אנא הפנה אותי על מנת שנתקן.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תצטרך להכווין יותר טוב

    נכנסתי לקישור שנתת ולא היה שם אפילו רפרנס אחד. אתה בוודאי לא מצפה שאסרוק את כל האתר שלך בחיפוש אחר רפרנסים נכון? במלים אחרות - רפרנסים בגוף הטוקבק בבקשה.

  • מור סגמון

    להביא לכאן 180 רפרנסים?!

    ארז,
    יש במאמר על הפוליו כ 180 רפרנסים. אתה לא באמת מתכוון שאעתיק לך לכאן את כולם.
    המאמר מאד מסודר ומתועד. כאשר תיכנס ל "המשך קריאה על הפוליו", תראה את הפרקים השונים של המאמר, כאשר האחרון בהם נקרא "מראי מקום". שם תמצא את כל הרפרנסים המופיעים בגוף המאמר.

    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=category&id=43&...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    ממש לא

    אני אסתפק בשניים שלושה העיקריים - כלומר עם האמירה הכי חזקה שפורסמו בעיתון מדעי מכובד. בהתחשב בכמות שעורי הבית שנתת לי עם כל התגובות שלך, קח בחשבון שזה יקח לי קצת זמן.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות למור סגמון

    שלום מור
    ראיתי שיש לך הרבה טיעונים והערות ואני מתכוון לקרוא ולהתייחס לכולם במלוא הרצינות. כפי שאמרתי למגיבים אחרים לכתבה, היות וכתיבה בדוידסון אונליין איננה העיסוק העיקרי שלי, הדבר עשוי לקחת מעט זמן. בעניין נוסף, אם תשים לב הדיונים כאן מתנהלים ברוח טובה ומתוך כבוד הדדי. אודה לך אם תמנע מהערות עוקצניות או האשמות אישיות.
    כל טוב
    ארז

  • מור סגמון

    ירידה בתחלואה עקב חיסון HIB?

    ארז,
    בהצגת הגרף על ירידת התחלואה ב HIB אתה חוטא לשאלה האמיתית: האם החיסון תרם לבריאות הציבור.

    ניתוח מקיף של המופילוס אינפלואנזה והחיסון הזה תמצא כאן:
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=category&id=47&...

    מה שבמיוחד חשוב להביא מסקירה זו:

    אולם, בצד ירידה בתחלואה מסוג HiB, עלה שיעור המחלות מסוגי h. influenza אחרים, כאשר במחקר שבוצע בקנדה בתחילת שנות ה- 2000 ונמשך עד 2006, הגיעו החוקרים למסקנה כי "בצד העליה הפרופורציונאלית במקרי תחלואה מחיידקי ה- h. influenza שאינו HIB בתקופה שלאחר הכנסת החיסון (HIB), שיעורי התחלואה מזני h. influenza פולשני התקרבו לשיעור התחלואה של חיידק ה- HiB בעידן שלפני החיסון. קרי, זנים אחרים הפכו אלימים יותר ורמת התחלואה מהם עלתה משמעותית. 56% מהתחלואה מסוגים אלו נרשמת עתה בילדים בגיל 10 ומעלה"4. נתונים דומים דווחו גם בארה"ב5. במחקרים נוספים מצאו כי ישנה עליה במספר מקרי ה- h. influenza המדווחים מ 0.4 ל 1.0 מקרים לכל 100,000 איש לרבות עליה מ 1.1 ל 3.6 מקרים לכל 100,000 בקרב מבוגרים בגיל 65 או יותר6-8,10,11. לסיכום נכתב כי "התחלואה בדלקת קרום המוח HiB אמנם ירדה באופן משמעותי אך לעומת זאת שיעור התחלואה בדלקת קרום המוח h. influenza מסוג a עלה באופן ניכר כאשר מספר מקרי התחלואה של h.influenza שאינו ניתן לסיווג עלה בשיעור של 657% [פי שש וחצי]"9.

    וכל זה, מבלי לספור כלל את תופעות הלוואי כתוצאה מחיסון זה...

    בכלל, בשאלת יעילות החיסונים, צריך לזכור את ההבדל בין יעילות מחקרית ליעילות קלינית, היעדר מחקרים איכותיים הבודקים יעילות, השפעת זנים אחרים על התחלואה (חלקם בשל ההתערבות בסירקולציה ע"י החיסונים) כמו במקרים של שעלת, HIB וחזרת, והעלאת גיל התחלואה לגילאים בהם הסיכונים לסיבוכים מהמחלה לגילאים מבוגרים יותר, כמו בחזרת, אבעבועות רוח.

    רפרנסים לנ"ל:

    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=9&It...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    אני שוב חוזר על עניין הסימוכין. אם אתה רוצה דיון רציני תצטרך להביא סימוכין לקביעות שלך.

    בנוגע לחיסון הHIB, החיסון הביא לירידה בתחלואה מהחיידק אליו הוא כוון נקודה. היות בין החיידקים קיימת תחרות על המשאבים שלהם (קרי אנחנו) כאשר תדירות של אחד יורדת, לא נשאר ואקום ותדירות של אחר עולה. האם פירוש הדבר שלא צריך לנסות למצוא חיסון?

    הדבר דומה לתופעה בה אצל נשים המטופלות באנטיביוטיקה יש סיכון להתפרצות של פטריה בנרתיק. כמות החיידקים השוהים באופן טבעי יורדת ומי שמנצל את ההזדמנות הם מינים שלא נפגעו קרי פטריות. האם פירוש הדבר שאנטיביוטיקה גורמת להתפרצות פטריות ועל כן יש למצוא פתרון אחר? לא נראה לי.

    איזה בעיה יש עם תופעות הלוואי של החיסון? חום? נפיחות? האם זה לא עדיף על 1000 מקרי מוות בשנה בארה"ב של ילדים?

  • מור סגמון

    עלות\תועלת

    ארז,
    זה יפה מאד שאתה מרוצה מחיסון שהוריד תחלואה אחת והעלה אחרת בשיעור גבוה יותר. את הציבור הרחב מעניינת שאלת בריאות רחבה יותר, המבקשת להבין מה התועלת של החיסונים לבריאות שלו. הסתרת חצי תמונה שמראה לציבור שהחיסון גרם לעודף תחלואה במקום לפחות תחלואה (כמו במקרה של HIB ואבעבועות רוח) והסתרת תופעות הלוואי החמורות מהציבור, איננה ראויה ואיננה הוגנת.

    העובדה שאתה סבור שתופעות הלוואי של חיסונים מסתכמים בחום ונפיחות מלמדת על כמה שיעורי בית עליך לעשות לפני שתוכל לעמוד בפני הציבור ולספר לו על חיסונים. קרא כאן על בטיחות החיסונים:
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=category&layout...

    (אל תפספס את הפרק על אוטיזם).

    קרא כאן על פיצוי נפגעי חיסונים בארה"ב, לרבות הפגיעות המוכרות:
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=category&layout...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    בקצרה

    היות וזהו אתר מדעי, אני לא רואה שום סיבה או רצון להכנס לענייני עלות תועלת של משרד הבריאות, אלא להתייחס לצד המדעי. אגב, על אף שלא הזכרת זאת עדיין, אני מניח שזה יצוץ בהמשך - אני גם לא מתייחס לתאוריות קונספירציה ואינטרסים של כל מני גופים.

  • מור סגמון

    אינטרסים?

    חבל שאתה לא מתייחס לאינטרסים של כל מיני גופים, כי הספרות המדעית דווקא מתייחסת לזה. הנה כאן למשל, בסקירת קוקריין שמראה שחיסון השפעת אינו יעיל (ואתה לא טורח לפנות למשרד הבריאות בדרישה שיפסיק להמליץ לציבור על חיסון לא יעיל), הם מתייחסים לזה:

    "בסקירת קודמת של 274 מחקרים שפורסמו עד שנת 2007 נמצא שמחקרים הממומנים ע"י תעשיית התרופות פורסמו יותר בכתבי עת יוקרתיים וצוטטו יותר פעמים – ללא קשר לאיכותם וגודלם"
    "מחקרים שמומנו ע"י גורמים ציבוריים דיווחו באופן משמעותי הרבה פחות תוצאות המצדדות בחיסונים. הסקירה הראתה שעדויות מדעיות אמינות בקושי קיימות, אך נמצא שנעשית מניפולציה נרחבת במסקנות ומוניטין רע למחקרים"

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20614424

    והנה, גם פרופ' רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י, מתעסק עם אינטרסים:

    "יש לקוות כי תיפתח במחקר הרפואי תקופה חדשה נטולת פניות, תקופה של שקיפות ויושר, כפי שהיה המצב עד לפני עשרים שנה, קודם שהכסף הגדול של תעשיית התרופות קנה את היושר האקדמי"

    http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1278161

    ויש לך את מסקנות התחקיר על הונאת שפעת החזירים, בין השאר:

    * מדעני מפתח היועצים לארגון הבריאות העולמי בהיערכות למגפת שפעת, עבדו תמורת תשלום עבור יצרני התרופות שעמדו להרוויח מההנחיות שהם סיפקו. ניגודי אינטרסים אלו מעולם לא דווחו לציבור ע"י ארגון הבריאות העולמי, והארגון דחה חקירות להתנהלותו בפרשת מגפת שפעת החזירים בטענה ל "תיאוריות קונספירציה".

    * ארגוני קש שהוקמו ע"י יצרני התרופות, יועצים מטעם היצרנים ופרסום מחקרים תומכים ע"י "כותבי צללים" מטעם התעשייה מלווים את ארגון הבריאות העולמי למעלה מעשור בגיבוש מדיניותו והמלצותיו לממשלות בהתמודדות עם מגפות שפעת

    * מסמכי ההנחיות לממשלות בעולם בנושא שפעת מטעם ארגון הבריאות העולמי, הממליצות, בין השאר, על אגירת מלאי תרופות מראש, נכתבו בידי נציגי יצרני התרופות אשר שימשו כיועצים עבור ארגון הבריאות העולמי

    * ארגון הבריאות העולמי מנווט בין מערכת של ניגודי אינטרסים מובנית בין תעשיית התרופות, ארגון הבריאות העולמי והמערכת העולמית של בריאות הציבור, הניזונים מאותו מאגר של מדענים מומחים

    * הרכב וועדת החירום שהוקמה בארגון הבריאות העולמי למטרת מגפת שפעת החזירים שמור כסוד ואיננו ידוע, אלא לאנשי ארגון הבריאות העולמי. יו"ר הארגון, דר' צ'אן, סירבה לספק את דו"חות ניגודי האינטרסים של המעורבים בכתיבת הדו"חות המנחים ממשלות בעולם על מדיניות תרופות וחיסונים בשעת מגפת שפעת

    * בדו"ח החקירה שנערכה ע"י המועצה האירופאית: "קבלת החלטות ללא שקיפות, עיוות סדרי עדיפויות בשירותי בריאות הציבור באירופה, בזבוז כספים עצום של כספי ציבור, פרובוקציה בלתי מוצדקת של פחד בקרב האירופאים, יצירת סיכונים בריאותיים ע"י חיסונים ותרופות שלא נבדקו כראוי בטרם אושרו במסלול המהיר"

    * מספר חודשים לפני הכרזת שפעת החזירים כעל מגיפה, שינה ארגון הבריאות העולמי את ההגדרה של מגפה, באופן שלא תדרוש מדד כמותי של תחלואה ומוות במימדים גדולים

    * החוקרים תוהים האם ארגוני בריאות מרכזיים מסוגלים לחקור את ניגודי האינטרסים, שהינם חלק בלתי נפרד ממדע הרפואה, באופן אפקטיבי

    אפילו יש לך את המילה "קונספירציה" בכותרת. ממש ב BMJ:
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=40:w...

    אבל מאחר ואתה בוחר לעקוף את מה שלא נראה לך "ראוי", אז אני מניח שלא נזכה לדיון על האינטרסים המשפיעים על המחקרים שאתה קורא...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    הפריבילגיה הקטנה שאני שומר לעצמי

    בתור עורך באתר לחינוך מדעי אני שומר לעצמי את הפריבילגיה לדון רק בהיבטים מדעיים ולהתייחס רק לטיעונים מדעיים המגובים במחקרים מדעיים. אני לא בא להגן על מדיניות זו או אחרת של משרד בריאות, ארגון בריאות או חברת תרופות, ולא לשכנע אנשים לנקוט בפעולה רפואית כזו או אחרת. נהפוך הוא אנחנו מצהירים בכל עת כי אנחנו לא באים לתת ייעוץ רפואי, ואין להשתמש במידע הניתן באתר כתחליף בייעוץ עם גורם רפואי מוסמך. כל מה שאני מבקש הוא רק לחפש ולהציג את האמת המדעית כפי שהיא מוכרת בידי הקהילה המדעית.

    הנחת היסוד שלי כשאני קורא מחקר מדעי בעיתון מכובד הוא שלא זויפו תוצאות. בהנחה שזויפו תוצאות הדבר, בשאיפה, יתגלה במוקדם או במאוחר. כל מצב אחר הוא לגיטימי. גם במקרה של חוקר שמונע בידי אינטרסים של חברת תרופות, בהנחה שלא זייף תוצאות, הוא לא יכול להסתיר את האמת מבלי שיקבל קיטונות של ביקורת מידי מדענים מתחרים. על פי השיטה המדעית כל מחקר עובר הגהה קפדנית ועיוורת (קרי הבודק לא מכיר את הנבדק וההיפך). מנסיוני (המר) שלב ביקורת העמיתים הוא מאוד קפדני, אכזרי וקטנוני או במלים אחרות "מחפשים אותך" על כל פסיק, כך שגם אם אתה מנסה לצייר מסקנה כזו או אחרת, בהנחה שלא זייפת תוצאות, המאמר נבחן בשבע עיניים לפני ואחרי הפרסום ונקטל ללא רחמים. אני מכיר באופן אישי חוקרים שנאלצו לעבוד מאוד קשה גם לאחר הפרסום בשביל להדוף טענות על תוצאות שלא חוזרות על עצמן. אנשי מדע הם מאוד תחרותיים ומאוד קטנוניים, כך שאם יש חשש ולו הקטן ביותר לשגיאה, תהיה בטוח שיהיו מספיק מדענים שיקפצו עליה ויחשפו אותה לאור לפני או אחרי הפרסום.

    ועכשיו בנימה אישית קלה. קראתי עליך קצת ואני מקבל את הרושם שאתה נחוש בדעתך לחשוף את האמת לאור. במקרה שלך אתה משוכנע שהחיסונים הם בלוף, או קונספירצית ענק של תאגידי התרופות. נראה שאתה יצאת במסע צלב פרטי להוציא את האמת כפי שאתה רואה אותה ואני מעריך את זה מאוד. עיינתי באתר שלך ונראה שהשקעת המון זמן בחקר הנושא ושטיחת הטיעונים בשפה ברורה ומובנת. נראה שאתה באמת מנסה לעשות שינוי ולעזור לאנשים ללא מניעים אנוכיים. עם זאת מצאתי שם גם המון אי דיוקים ועיוותי סטטיסטיקה (שנתקלתי בהם גם בתגובות שלך כאן), ואני מקבל את הרושם שבמסע הצלב שלך כל הטיעונים כשרים ואתה תוקף את התאוריה החיסונית מכל זוית אפשרית גם מכיוונים שתסלח לי אבל הם מגוכחים.

    על מנת שלא לבזבז את הזמן של שנינו בוא נתמקד בעיקר הטיעונים ולא נתפזר. על הטיעונים שהעלאת עד כה אני אענה (בזמני המוגבל), אבל אני מבקש ממך שנמקד את הדיון שלנו. כמו כן לאחר שאסיים לענות על הטיעונים שהעלאת, אני לא אחזור על הסברים פעמיים, על כן אני מבקש ממך שלא להפנות אותי לרעיונות דומים שוב ושוב (כמו למשל התפרצות של 3% באוכלוסיה מחוסנת או תאוריות קונספירציה כאלו ואחרות)
    כל טוב
    ארז

  • מור סגמון

    אבל מהי אמת מדעית?

    ארז,

    עקרונות השיטה המדעית, ברמת התיאוריה, נעלים ונאצלים. מה שהראיתי לך, זה שהשיטה כולה מעוותת בשל אינטרסים חזקים של בעלי עניין לשלוט על "תוצאותיה". לפיכך, רצון נאיבי להתמקד במחקרים עצמם מבלי להבין את העיוות הזה איננו מהווה פריבילגיה אלא התעלמות מהמציאות הלא נעימה. אני חושב שאנשים כמוך וכמוני המבקשים להחזיר למדע את הטוהר שלו חייבים להצביע על העיוות הזה ולהילחם בו. אין לנו את הפריבילגיה להתעלם ממנו.

    תודה על המחמאות האישיות. המידע באתר שלנו הוא פרי עבודה של אנשים רבים, בהם אנשי מדע עם תארים מתקדמים (גם בוגר מכון וייצמן המארח אותנו כאן). אעביר לצוות את המחמאות שלך. אנו מסתייעים ברשת מקצועית מעבר לים הכוללת גם חברה בועדה המייעצת על חיסונים בארה"ב.
    זה בהחלט לא מסע צלב אישי שלי אלא מסע לחשיפת האמת של אנשים בעלי מצפון ויכולות שלא יכולים לשבת על הגדר נוכח העיוות הנ"ל המשלה את הציבור ומונע ממנו נתונים ומידע ביקורתיים על החיסונים. כולנו עושים זאת בהתנדבות מלאה.
    אם אתה מוצא ייצוג לא נכון של מקור מידע כזה או אחר באתר שלנו נשמח לשמוע על כך ולתקן במידת הצורך.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    פריבילגיה

    אינטרסים או לא, בהנחה שלא בוצע זיוף - וזאת הנחת היסוד שלי. לא משנה מה החוקר יעשה, את התוצאות לא ניתן לשנות. אני לא מתכוון להכנס לתאוריות קונספירציה ולפוליטקה ואני מתכוון להתייחס אך ורק למדע. אלו הכללים שבתור עורך אני מגדיר.

  • רן

    קרא את דבריו של פרופ' אליהו ריכטר

    "לעיתים נשמעת הטענה שלחוקרים מהסוג שחתום על המכתב, שקוראים תיגר על תעשיית הסלולר, קשה להשיג תקציבי מחקר.
    "עבור מי שמגלה ממצאים 'חיוביים', כלומר שלקרינה יש השפעות, כמעט בלתי אפשרי להשיג מימון לאחר מכן. מישהו בדק פעם והראה שכשהתעשייה מממנת ניסוי, הסיכוי שיהיו תוצאות חיוביות הוא בערך חמישית לעומת מחקר שנעשה במימון עצמאי. כך, מכיוון שרוב המדענים הם בסופו של דבר ישרים, אתה רואה מצב שבו הרבה פעמים יש פער בין תוצאות המחקר עצמו לבין איך שהוא מוצג כלפי חוץ. אתה רואה שלמדען לא הייתה ברירה". "

    www.mako.co.il/digital-weekend/Article-e0fa13cb5f60931006.htm&Partner=fa...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

  • רן

    לא טעיתי, הציטוט משם

    נכון שמדובר שם על קרינה ולא על חיסונים, אך אתה בשקט יכול להחליף את המילים והמשפט יהיה תקף!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אני לא חושב שיש מקום להשוואה

    אין בכלל מה להשוות בין הידע הקיים על חיסונים לידע הקיים על EHS, גם מבחינת משך המחקר, גם מבחינת כמות המחקרים, גם מבחינת מגוון המחקרים וגם מבחינת איכות המחקרים. וכמו שאמרתי לרונן, למור סגמון ולמקס, באתר הזה אנחנו עוסקים במדע. לא בתאוריות קונספירציה, לא בשחיתויות ולא בפוליטיקה.

  • רן

    את עמותת UCS אתה מכיר?

    {
    "זה אפילו לא קצה הקרחון", אומר ל"מוסף כלכליסט" מייקל הלפרן, מנהל התוכנית ליושרה מדעית ב"איגוד המדענים המודאגים" (באנגלית: "Union of Concerned Scientists", ובקיצור UCS . (UCS, עמותה שרשומים בה כ־400 אלף אזרחים ומדענים מרחבי העולם, מייצרת בשנים האחרונות עוד ועוד כותרות במסגרת המאבק הציבורי שהוא מוביל לחשיפת ההשפעות והלחצים, הנסתרים וההרסניים, של תאגידים וגורמים מסחריים על המחקר המדעי.

    השנה פרסם הארגון דו"ח בן 64 עמודים שמתאר בראשי פרקים את השיטות הרבות והיצירתיות להכפשה, איום, וניסיונות סילוף וצנזורה שמדענים סובלים מהם, ואת תפקידם הנרחב של תאגידים מסחריים במסכת הלחצים. הדו"ח, ששמו "עץ הם מרוויחים, פלי אנחנו מפסידים", מתעד עשרות פרשיות ותחקירים שמציירים יחד תמונה עגומה שלפיה בתוך כמה שנים חלק ניכר מהידע האקדמי בעולם יהפוך לכלי שיווקי ריק, שתכניו ומסקנותיו מוכתבים בידי בעלי אינטרסים.

    "על הממשלות שלנו מוטלת האחריות לדאוג לכך שהמדיניות שלהן תשמור על בריאות הציבור וביטחונו, ולשם כך נחוץ להן מידע מדעי עדכני", מסביר הלפרן בשיחת טלפון ממשרדי UCS בוושינגטון. "לרוע המזל, בשנים האחרונות העיוות והדיכוי של המדע גדלו באופן שמשפיע דרמטית על תהליכי קבלת החלטות בממשלות רבות בעולם, ובפרט בארצות הברית. לעיוותים אחראים גורמים מסחריים שיש להם מה להפסיד מפרסום המידע האובייקטיבי, ומנסים להשפיע על המדע כדי שישמיע את העמדה שמשרתת את שורת הרווח שלהם".

    .
    .
    .

    בעשור החולף החל UCS לתעד את מה שהוא מכנה "השחתת המדע בידי תאגידים". ב־2004 הוא שלח לנשיא בוש מכתב שמזהיר מהכרסום של תעשיית הלוביסטים במעמדן של ועדות מחקר מקצועיות. עם חותמי המכתב ההוא נמנו היועצים המדעיים הראשיים של הנשיאים לשעבר קלינטון, ניקסון ואייזנהאואר, וכן 15 זוכי נובל ועשרות דקאני אוניברסיטאות.

    הדו"ח החדש התפרסם בפברואר, שלוש שנים אחרי שברק אובמה נכנס לבית הלבן, והפיח תקווה לשיקום מעמד ההמלצות המדעיות בהתוויית מדיניות הממשל. אלא שמאז, לפי ריכוז תחקירים ודו"חות וראיונות עם מאות מדענים, המצב רק החמיר. וכפי שאמרה שותפתו של הלפרן לחיבור הדו"ח הבוטניקאית ד"ר פרנצ'סקה גריפטו מאוניברסיטת קורנל: "פוליטיזציית המדע עדיין איתנו, ולמרבה הצער היא רק איום אחד מרבים".

    הדו"ח החדש לא רק מתאר מקרים של הפעלת לחץ על מדענים, אלא גם מנתח אותם וחושף את השיטה. וליתר דיוק, סדרה של שיטות חדשות שתאגידים גלובליים פיתחו בשנים האחרונות כדי להיאבק בפרסומים מדעיים "מזיקים".

    .
    .
    .

    מדעני הרפאים

    אך מתברר שבלימת מחקרים לא מחמיאים אינה מספיקה. תאגידים רבים, בעיקר בתעשיית התרופות והטבק, מנסים כבר שנים להשפיע על המחקר האקדמי ולהביא לפרסום של מאמרים מחמיאים ומהללים, שיוצגו כמחקר מדעי אובייקטיבי וחסר פניות, שעבר ביקורת עמיתים. ביקורת עמיתים (ובאנגלית: Peer Review) היא סקירה של מחקר טרם פרסומו בידי צוות מומחים. היא לא מבטיחה איכות, אבל מהווה אישור לתקפות המדעית של שיטת הבדיקה.

    בשנים האחרונות התגלו כמה מקרים שבהם מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים התגלו כמוזמנים מראש על ידי תאגידים. בכמה מקרים התגלו זיופים של ממש: ב־2009 הודה העורך הראשי של ההוצאה המדעית המכובדת אלסוויר שבשנים 2002–2005 פרסמה הוצאתו את כתב העת "The Australasian Journal of Bone and Joint Medicine", שהוצג כנתון לביקורת עמיתים אך למעשה תכניו הוכתבו על ידי ענקית התרופות מרק. ב־1998 נחשף שהעורך הראשי של כתב העת הרפואי "Regulatory Toxicology and Pharmacology" קיבל לאורך 18 שנה יותר מ־3 מיליון דולר, במימון מחקרים ומשכורות ייעוץ, מחברת הסיגריות בראון אנד וויליאמסון, יצרנית סיגריות לאקי סטרייק. באותן שנים כתב העת שלו פרסם מחקרים שערערו על הקביעה שעישון פאסיבי מזיק לבריאות. על כתב העת "Indoor and Built Environment" נחשף באחרונה ש־60% מעורכיו ו־90% מכותביו נמצאים בקשרים כלכליים או קשרי עבודה עם יצרניות סיגריות.

    אבל ממדי התופעה כנראה מבהילים יותר ממה שפורסם עד היום. הדו"ח של UCS טוען שמדובר בתעשייה שלמה ששמה Ghostwriting, "כתיבת רפאים", שבה תאגיד מעביר טיוטת מחקר ל"סוכנות לכתיבה מדעית" שמחברת עבורו מאמר תמורת תשלום, ואז שולח את המאמר לחוקר חיצוני שרק מכניס בו שינויים קטנים ומפרסם אותו תחת שמו. ב־2010 פרסם הסנאטור הרפובליקני וחבר הוועדה לבחירת שופטים צ'רלס גרסלי דו"ח בנושא, ובו עדות של עורך כתב עת רפואי ששמו לא נמסר, שלפיה כשליש מהמאמרים שנשלחים לכתבי העת נחשדים ב"כתיבת רפאים". בסקר אנונימי שכתב העת "Journal of the American Medical Association" ערך בקרב מחבריהם של 630 מאמרים מחקריים, כ־8% הודו ש"למאמר היו מחברים נוספים, ששמם לא הוזכר". מחקר אחר, שפרסם כתב העת "British Journal of Psychiatry", מצא שב־50% מהמאמרים המדעיים באמריקה אפשר למצוא קשר לסוכנויות כתיבה מדעית — בלי שידוע אם החוקר נעזר בסוכנות כדי לחסוך זמן, או אם הסוכנות עבדה בשירות חברה מסחרית, והחוקר הצטרף רק בשלבים האחרונים.

    .
    .
    .

    "האם תאגידים משחיתים את המדע?", מהרהר בקול פרופ' הנרי גרילי, ראש מכון המחקר למשפט ומדעי החיים באוניברסיטת סטנפורד ויו"ר ועדת ההיגוי של המרכז לאתיקה וביו־רפואה באוניברסיטה. "כדי להשחית משהו תחילה עליו להיות טהור, והמדע מעולם לא היה טהור או נטול שחיתות. אין מדען שהמחקר שלו חף מאינטרסים. מישהו צריך לשלם על המעבדות, האסיסטנטים והטכנאים, ולעתים קרובות מי שמשלם לחלילן קובע איזה שיר ינוגן. המכון הלאומי לבריאות (NIH) מעדיף מחקרים מסוג מסוים. קרן הצדקה המדעית של לארי אליסון מעוניינת בעיקר במחקרים שמאריכים את תוחלת החיים, בעיקר זו של לארי. והמדענים עצמם שואפים לכבוד ורוצים לזכות בפרסים נחשבים, ובדרך לשם, רבים מהם יהיו מוכנים לעוות את המדע שלהם".
    }
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580201,00.html

  • מור סגמון

    אתה מגביל את עצמך

    ארז,
    אני לא בטוח שאתה מכיר את היקף העדויות המדעיות על נזקי הקרינה. מדובר באלפי מחקרים. אם זה יעניין אותך:
    http://www.bioinitiative.org/report/index.htm

    http://www.icems.eu/papers.htm

    ומכתב ה 40 עליו מדווח כאן:
    http://www.mako.co.il/digital-weekend/Article-e0fa13cb5f60931006.htm&par...

    (באתר שלנו מופיע מכתב ה 80 - 80 אנשי מקצוע המתנגדים לחיסונים).

    בדומה לחיסונים, המידע קיים, רב ביותר, ואינו מחמיא לטכנולוגיה.
    בדומה לחיסונים, השפעת התעשיה משמעותית ומונעת מחוקרים ישרים להביא את דבריהם בפני הציבור הרחב.

    התעלמות מהשפעה זו מונעת ממך להעריך את התמונה המלאה והנכונה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    קרינה

    מור, אינני בקיא בנושא הרגישות לקרינה, עם זאת פורסמה אצלנו באתר במדור "שאל את המומחה" כתבה בנושא. אני מזמין אותך לפנות אל צוות שאל את המומחה עם הטיעונים שלך

  • מור סגמון

    חיסונים ואוטיזם

    ארז,

    אתה מסכם את שאלת הקשר האפשרי לאוטיזם בנרטיב מאד פשוט:
    וייקפילד מצא קשר במחקר אחד שלו, נמצא מושחת, מחקרים אחרים שללו - סוף סיפור.
    אתה מתעלם למעשה מ:
    1. מחקרים נוספים ששיחזרו את ממצאיו של המחקר המקורי של וייקפילד (למרות שמשקל המחקר שלו בשאלה המדעית באשר לקשר בין חיסונים לאוטיזם איננו משמעותי).

    2. מחקרים נוספים המצביעים על קשר אפשרי בין חיסונים לאוטיזם.

    3. המחקרים שלכאורה "מוכיחים" שאין קשר שכזה: כולם נגועים בניגודי אינטרסים ו/או כשלים מדעיים קשים ביותר.

    4. מעולם לא בוצע מחקר פרוספקטיבי ארוך טווח המשווה בין ילדים המתחסנים לפי התכנית המומלצת לילדים שאינם מתחסנים, על מנת לברר את השפעת תכנית החיסונים על אוטיזם.

    5. נרשמו פסיקות פיצויים לנפגעי חיסונים שאובחנו כאוטיסטים.

    6. בכירים במערכת הבריאות בארה"ב ובאנגליה מתבטאים נגד המסקנה שלך שלכאורה הקשר הזה נשלל.

    אתה מוזמן לעיין ברפרנסים לכל הנ"ל כאן:
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=category&layout...

    ארז, בוא נסכם, לאור הנ"ל, שלמען ההגינות המדעית, המקסימום שניתן לומר היום הוא שמבחינה מדעית לא הוכח קשר, וגם לא נשלל קשר. לכל הפחות, יש לנו לא מעט אינדיקציות התומכות בקשר אפשרי שכזה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    עניתי על זה לאחד הגולשים

    הנה כמה מאמרים שדווקא כן מפריכים את הקשר בין אוטיזם לחיסון:
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16235361
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12922131
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17928818

    תוסיף לזה את המחקר מיפן בו נבדקו שכיחות גילוי האוטיזם לפני ואחרי ביטול החיסון המשולש ולא נמצא שינוי: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15877763 האמת היא שבצורה מוזרה כמות אבחוני האוטיזם דווקא עלה, אלא שהמדע לא מתיימר לטעון שהחיסון מוריד את הסיכון לאוטיזם.

    יש מחקרים שמאתגרים את הנחות היסוד שלו ואת שיטות העבודה
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19128068
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17867721

    אבל בכל מקרה זה לחלוטין לא רלוונטי, גם אם ד"ר וויקפילד פעל בתום לב יש מספיק מידע שהצטבר מאז המאמר שלו מצביע שהוא טועה. מדענים הם בני אדם והם בהחלט יכולים לטעות. המדע מתקדם ומופיעות שיטות ודרכים יותר יעילות ומדוייקות לנהל מחקר, כך שמה שנראה נכון אתמול לא יהיה נכון היום.

    בשביל זה קיימת השיטה המדעית של ביקורת לא פוסקת. ומספיק שמופיעים מספר מחקרים שמראים כי התאוריה שלו איננה נכונה בשביל להפיל אותה, דבר שאכן קרה.

    אם יש לך האשמות נקודתיות ומדעיות כלפי המחקרים תציג אותם ונדון בהם.

  • מור סגמון

    אוטיזם - למה וייקפילד?

    ארז,
    לא ברור לי מדוע אתה מתעסק עם וייקפילד, כאשר התרומה שלו לשאלה המדעית העוסקת בקשר האפשרי בין חיסונים לאוטיזם זניחה אם בכלל קיימת, מה גם שהמחקר הזה שלו שוחזר כמה פעמים כבר מאז.

    אתה מתעלם מהקישור שנתתי לך, שם היית מוצא גם מחקרים וחוקרים התומכים בקשר אפשרי שכזה (ולא, זה לא המחקר של וייקפילד מ 1998) וגם התייחסות לכשלים של המחקרים שלכאורה "הפריכו" את הקשר הזה.

    אתה יכול לבחור אם לקרוא את זה, או שלא.

    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=13:v...

    מה שווים המחקרים ש "הפריכו" קשר אפשרי:
    http://www.hisunim.com/images/documents/scientific_literature/Vaccines_a...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אוקי, אני אזרום איתך. המחקר של וייקפילד היה מחקר בקנה מידה קטן. בוא נסתכל על מחקר בקנה מידה יותר גדול:

    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12421889
    בקבוצה של 537,303 ילדים שחלקם חוסנו וחלקם לא, לא נמצא הבדל משמעותי. שים לב למספרים הגדולים: 440,655 ילדים חוסנו ו96,648 לא חוסנו. המספרים הללו עומדים בקלות בכל קנה מידה סטטיסטי.

  • מור סגמון

    מה המחקר הדני שווה

    ארז, אתה מתעקש לדבר על המחקר של וייקפילד, למרות שהראיתי לך שהוא לא העניין. האם אתה מסוגל להתעלות מעל הסיסמאות הפופוליסטיות של מגני תכנית החיסונים בתקשורת ולהתעמק במידע המדעי הקשור לאוטיזם?

    אולף בראנל, ראש המכון השבדי לרפואה סביבתית, לשעבר מנהל מחלקת תכנון ברשות הרפואית הלאומית והרשויות המקומיות, מנתח את הכשלים במחקר שהבאת בתור "מחקר גדול" שמראה שאין קשר בין חיסון ה MMR לאוטזים:

    i. כשל מספר 1: לילדים רבים לא ניתנה האפשרות להיות מאובחנים כאוטיסטים כתוצאה מחיסון ה MMR לפני שהמחקר הסתיים. הילדים במחקר חולקו לשמונה קבוצות (קוהורט), בכל שנה נבחנת: ילידי 1991 עד ילידי 1998. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 4 שנים. במהלך שמונה השנים של המחקר (ילידי 1991 עד ילידי 1998) ישנם ילדים שנולדו בתוך תקופה זו, אך לא זכו להגיע לגיל שבו מאבחנים אוטיזם (גילאי 4.25-5.25 לפי המחקר עצמו). יתרה מזו, חיסון שני של MMR ניתן בשנה הרביעית בחייו של הילד. כתוצאה מכך, קבוצות הילדים הצעירים רק הספיקו לקבל את חיסון ה MMR אך לא להיות מאובחנים כאוטיסטים לפני שהמחקר נגמר, וכתוצאה מזה להיחשב כילדים שחוסנו אך לא אובחנו כאוטיסטים.

    ii. כשל מספר 2: מקרי אוטיזם מולדים ומקרי אוטיזם כתוצאה מחיסונים הקודמים לחיסון ה MMR מערפלים את התמונה ומפחיתים בחשיבותם של אותם מקרים של אוטיסטים כתוצאה מחיסון ה MMR (שנספרו ודווחו גם כן). החוקרים התעלמו מהאפשרות שאוטיזם יכול להיות מולד, או להיגרם כתוצאה מחיסונים אחרים הקודמים לחיסון ה MMR הראשון הניתן בגיל שנה. כתוצאה מכך, ילדים רבים יאובחנו כאוטיסטים שלא חוסנו בחיסון ה MMR, למרות שאולי הפכו לאוטיסטים כתוצאה מחיסונים אחרים, או באופן מולד. ילדים אוטיסטים ייספרו באופן שיטתי כילדים שלא חוסנו. זהו מקור לשגיאה שיטתית שהופכת את איתור נפגעי האוטיזם כתוצאה מחיסון ה MMR לבלתי אפשרי.

    iii. כשל מספר 3: ילדים אוטיסטים נספרו באופן שיטתי ככאלה שלא חוסנו. רק בגיל שלוש ניתן היה לקבוע בוודאות את מצבם החיסוני של הילדים. לא ברור מהמחקר איך סווגו ילדים שאובחנו לפני גיל שלוש אבל חוסנו בחיסון ה MMR לאחר שאובחנו. באותו האופן, לא ברור איך סווגו ילדים שחוסנו לאחר גיל שלוש בחיסון זה. החוקרים לא מתייחסים או מנסים להסביר מה הסיבה לאי-התחסנותם של 18% ממשתתפי המחקר. התוויות נגד כוללות בין השאר מצבים רפואיים אופיניים לסינדרום מעיים-אוטיזם (כמו מערכת חיסון ירודה, הפרעות נוירולוגיות וכד'). ניתן להניח בוודאות שמקרים כאלו היו בקרב הלא-מתחסנים. אם רופאים או הורים נמנעו מהחיסון מסיבות רפואיות שכאלה, בין אם אמיתיות או מדומות, ילדים אלו סווגו כ "לא מחוסנים" ומסקנות המחקר יהיו לגמרי מטעות.

    iv. כשל מספר 4: משמעות ממצאים רלוונטים דוללו ע"י מידע עודף שאיננו רלוונטי לשאלת המחקר. אם המטרה היא לבחון השפעת חיסון על ילדים, יש להשוות בין קבוצת ילדים בלתי מחוסנים לקבוצת ילדים מחוסנים – לאחר מועד החיסון בלבד! ערבוב פרטים אלו עם ילדים לפני מועד החיסון מטשטש את התמונה ומונע מקבלת מענה על שאלת המחקר. מבין הילדים שהשתתפו במחקר, קבוצה קטנה מאד עונה על תנאי הגדרת קבוצת ביקורת נאותה: מעל גיל 1.5 (גיל התחסנות ממוצע) שלא חוסנו ב MMR. רק קבוצה מצומצמת זו צריכה להילקח בחשבון כבסיס להערכות סטטיסטיות של בטיחות והיעראות המחלה. כל אותם ילדים שאובחנו כאוטיסטים לפני גיל ההתחסנות – צריכים לרדת מהמחקר. מדובר בכ 38% מ 738 המקרים שדווחו. מבין 458 המקרים הנותרים, בהנחה שהסיכון למחוסנים ולבלתי מחוסנים לאוטיזם הוא זהה, 18% (82 ילדים) בלבד יהיו ילדים מעל גיל ההתחסנות שלא חוסנו. זה מסתכם בכעשרה מקרים שכאלה בלבד בשנה עבור כל דנמרק.

    v. כשל מספר 5: תכנון המחקר הופך אותו רגיש ביותר לכל שינוי לאורך זמן. חיסונים אינם יציבים: לא באיכותם, בהרכבם, במועדם ובספקים המספקים אותם. לפי תכנון המחקר, קבוצות בוגרים יותר נספרים הרבה יותר מאשר קבוצות הצעירים. זה לבדו מונע לזהות מגמת עליה בשיעורי האוטיזם. בנוסף, אין שום מידע על התפלגות קבוצת הבלתי מחוסנים על פני השנים (1991-1998). זה לבדו יש בו כדי להטות ולעוות את המחקר.

    לסיכום: כל הכשלים במחקר זה מעוותים את המחקר בכיוון אחד: טשטוש חלקו של חיסון ה MMR במגפת האוטיזם. הנתונים המוצגים במחקר אינם יכולים להוות בסיס למסקת החוקרים.

    ב. בנוסף, כנגד החוקר שקיבל כסף מה CDC למחקר מדנמרק רצוף הכשלים הנ"ל ושותף גם במחקר נוסף שלכאורה שולל קשר בין חיסונים לאוטיזם, פול ת'ורסן, הוגש כתב אישום ובו 22 סעיפי אישום במעילה בכספי המחקר שהועברו מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) לאוניברסיטת אהרוס בשבדיה, בסך $2 מיליון. לאחר שגילו באוניברסיטה שהכסף חסר, עלה חשד שת'ורסן זייף מסמכים שלכאורה נכתבו ע"י ה CDC. עם גילוי החשדות המשטרה פתחה בחקירה ות'ורסן התפטר מתפקידיו באוניברסיטה. ת'ורסן חשוד ששילשל לכיסו כמיליון דולר מהונאה זו לטובת רכישת בית באטלנטה, שני כלי רכב ואופנוע הארלי דווידסון, אותם מבקשת הבולשת הפדראלית בארה"ב עתה לחלט.

    ארז, מי שמתעניין, בתום לב, שאלת הקשר בין אוטיזם לחיסונים, לא מביא את המחקר הנ"ל בתור דוגמא!!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    אלה האשמות חמורות

    האם יש לך רפרנסים שיגבו אותם?

  • רן

    הרבה טעויות יש לך, אך בכדי לא להתבדר אתחיל באחד

    מנת חיסון אחת מכילה פי 40,000 יותר אלומיניום מהסף הנחשב בטוח ע"י ה FDA.
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=category&id=56&...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    לא נכון

    שלום רן
    מנת חיסון נגד וירוס הפפילומה (לשם הקישור שנתת מוביל) מכילה 225 מיקרוגרם אלומיניום. על פי הנחיות ה-FDA מותר לחשוף תינוק לכמויות של עד 4.225 מיליגרם (כלומר 4,225 מיקרוגרם) לחצי שנה, פי 18 יותר ממנת חיסון אחת.

    http://www.fda.gov/BiologicsBloodVaccines/ScienceResearch/ucm284520.htm

    אותו אלומיניום קיים גם בתוספי המזון. הנחיות ה-FDA לגבי הוספת אלומיניום לתחליף חלב הוא 25 מיקרוגרם לליטר. כלומר במנת חיסון אחת יש אלומיניום כמו בחמישה ליטר תחליף חלב.

    http://www.accessdata.fda.gov/scripts/cdrh/cfdocs/cfCFR/CFRSearch.cfm?fr...

    אני לא יודע מאיפה האתר שקישרת אליו שואב את המידע המוטעה שלו, אבל זה בטח שלא מה-FDA. אם נעשה חשבון, על פי האתר אליו קישרת ה-FDA מתיר שימוש בלא יותר מ5 ננוגרם (0.005 מיקרוגרם) אלומיניום. רק לסבר את האוזן גם בחלב אם יש אלומיניום. לא הרבה אבל הרבה יותר ממה שה-FDA מתיר לשימוש. במשך חצי שנה של הנקה תינוק יקבל כ-10 מיליגרם (10,000 מיקרוגרם) אלומיניום, יותר מפי 2 ממה שה-FDA מתיר בפועל ופי 2 מליון מהמספר המגוחך שהאתר אליו קישרת טוען.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • רן

    נכון וחבל שאת מתעצל לקרוא, כי הכל כתוב שם והנה הציטוט

    {
    חיסון הגדסיל מכיל 450mg/L אלומיניום[35], כמות הגבוהה פי 18,000 מהסף הנחשב בטוח על פי ה- FDA (מינהל המזון והתרופות בארה"ב): 25 mcg/L 27.

    חיסון הסרווריקס מכיל 1,000mg/L אלומיניום[36], כמות הגבוהה פי 40,000 מהסף הנחשב בטוח על פי ה- FDA.
    }
    מתחת לציטוט שלי מתוארת טבלה עם קישור ליצרן בהתאמה.

    אגב, הסף הנחשב בטוח להזרקה ע"י ה- FDA הינו 25 מיקרוגרם לליטר (סעיף II עמוד 3) ולא 4225 מיקרוגרם כפי שכתבת.
    http://www.fda.gov/OHRMS/DOCKETS/98fr/cd9813.pdf
    כעת כשאתה מבין שהמקורות שלי הינם ה-FDA, אז אם תרצה הסבר על החישוב, אשמח גם לפרט ...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום רן
    ראשית, אם תקרא היטב את תגובתי תראה שרשמתי 4,225 מ"ג לחצי שנה של תינוק ולא למנה. כעת לגבי החיסונים שמנית. חיסון הגרדסיל מכיל סה"כ 225 מיקרוגרם אלומיניום, והסרוויקס מכיל 500 מיקרוגרם אלומיניום.
    http://www.cdc.gov/vaccinesafety/Vaccines/HPV/hpv_faqs.html#four
    ראה קישור לשני קבצי PDF של החיסונים המדוברים.
    חיסונים אלו אינם ניתנים לתינוקות אלא לנערות, אשר משקל גופן גדול בהרבה ולכן גם מנת האלומיניום המותרת להן גבוהה יותר.

    אם תקרא היטב את הסעיף שהפנית אותי אליו הוא עוסק ב- LVP כלומר large volume parenterals תחליפי חלב בנפח גבוה. כאשר אתה לוקח ריכוז נמוך ומכפיל בנפח גבוה אתה מקבל כמות גדולה, הנפח הניתן בחיסון הוא של כחצי מ"ל, בעוד שתחליף חלב ניתן בנפח גבוה בהרבה (ילדי שתו כ-120 מ"ל לארוחה אם זכרוני אינו מטעני). בסופו של דבר מה שקובע הוא ריכוז האלומיניום הנספג בגוף והוא תלוי בשני פרמטרים. כמות האלומיניום שניתנה ומשקל הגוף של הפציינט. עבור תינוקות קבעו רף כללי של 4,225 מיקרוגרם לחצי שנה הראשונה של חייהם. ככל שמסת גופו של הילד עולה, גם כמות האלומיניום שגופו יכול לסבול עולה בהתאם. האלומיניום מצוי במים, בחלב ובמזונות רבים. הכמות המתקבלת בחיסון זניחה ביחס לזו שאנו צורכים על בסיס יום יומי.

    כעת אני רוצה לדבר איתך על עניין אחר. אני מאוד שמח על השאלות שאתה מציג ואני מתכוון לענות על כל אחת מהן, אם כי יתכן שמסיבות של קוצר זמן, על חלקן יקח לי מעט יותר זמן לענות. מטרת האתר הינה להעביר מידע מדעי לכל דורש ולענות על שאלות בנושאי מדע, ואנו משתדלים לעשות זאת בצורה מתורבתת ואדיבה. אני אשמח להמשיך לנהל את הדיון איתך אולם אני מבקש שנשמור על תרבות דיון מינימלית על מנת שהדיון יתנהל ברוח טובה. קראתי את התגובות שלך בכתבה על רגישות לחשמל ושמתי לב לטון מעט לוחמני/עוקצני גם בתגובות שלך כאן. אני מבקש ממך שתמתן את הטון ותימנע מהערות אישיות על מנת שנוכל ליצור דיון באווירה חיובית ומכבדת.

    כל טוב

    ארז

  • רן

    אתה צריך להכפיל פי 2 את המספרים שלך כי הם לחצי ליטר

    הרף כפי שכתבת הוא לליטר כאשר ההגבלה של ה-FDA הינה 25 מיקרו גרם לליטר.
    האם אתה לא רואה את החריגה?

    עיין שוב בטבלה
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_jefaqpro&view=category&id=79...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום רן
    מנת חיסון היא חצי מיליליטר לא חצי ליטר. כלומר בחיסון מוזרקים 225 מיקרוגרם אלומיניום. כפי שציינתי למעלה, הגבול של 25 מיקרוגרם לליטר מתיחס לתרופות בנפחים גדולים לא לחיסונים. תקנות ה-FDA בנוגע לחיסונים אומרות שבמנת חיסון מותר עד 850-1,250 מיקרוגרם אלומיניום (תלוי בכל מני פרמטרים שלא ממש חשובים לדיון שלנו), כך שאותו חיסון נגד HPV בהחלט עומד בקריטריונים.

    http://www.accessdata.fda.gov/scripts/cdrh/cfdocs/cfcfr/CFRSearch.cfm?fr...

    תרשה לי להוסיף גם עוד משהו בנוגע לעניין הריכוזים והכמויות. כפי שציינתי בתגובה הקודמת יש שני פרמטרים שמשפיעים על חישוב כמות האלומיניום המותרת והם כמות האלומיניום המוחדר (לא ריכוזו) ומשקל הפציינט. בנוסף לכך זמן מחצית הערך של אלומיניום בגוף האדם הוא כ-24 שעות, כלומר היות ומדובר במתן חיסון נקודתי זו איננה חשיפה ארוכה. במזון ובמים יש כמויות גדולות בהרבה של אלומיניום ושם כן מדובר בחשיפה ארוכה. חלב אם מכיל כ-40 מיקרוגרם אלומיניום לליטר, תחליפי חלב מכילים כ-225 מיקרוגרם אלומיניום לליטר, ובניגוד לחיסון, כאן מדובר בחשיפה ממושכת. תוסיף לזה סטטיסטיקה של למעלה משישה עשורים והמסקנה המתקבלת היא שהאלומיניום, כפי שניתן בחיסון, אינו מהווה סיכון משמעותי עבור המחוסן.
    כל טוב
    ארז

  • מור סגמון

    על רמות אלומיניום ועוד

    שלום ארז,

    1. אתה מתעלם מההבדל המהותי בין בליעה של אלומיניום (מזון, מים, חלב אם) לבין הזרקה ישירה. אני אניח שזה בתום לב ולא דמגוגיה מכוונת, כפי שראיתי אצל אנשים מסויימים. ראה מה כותבים ממש במסמך ה FDA הנ"ל שבו מפורטת רמת המקסימום להזרקה של אלומיניום:
    Generally, when medication and nutrition are
    administered orally, the gastrointestinal tract acts as an efficient barrier to the absorption of
    aluminum, and relatively little ingested aluminum actually reaches body tissues. However,
    parenterally administered drug products containing aluminum bypass the protective mechanism of
    the gastrointestinal tract and aluminum circulates, and it is deposited in human tissues.

    המסמך הזה של ה FDA עוסק באופן מכוון אך ורק באפקט של האלומיניום כתוצאה מהזרקה, ולא כתוצאה מבליעה.

    2. הנימוק שלך על נפחים גדולים וקטנים איננו רלוונטי. במסמך זה, הגבול להזרקה של 25mcg/L, מתייחס ליחידת נפח של ליטר. לא מדובר בכמות אבסולוטית, אלא בכמות ליחידת נפח. יתרה מזו, הם מפרטים רשימת תכשירים לדוגמא, בהם כמויות שונות של סה"כ חומר מוזרק (ערכות עירוי, מזרקים), ואף מציינים שהרשימה איננה מייצגת את כלל התכשירים המוזרקים.
    זאת ועוד, בהמשך המסמך, מתארים איך צריך לרשום תויות על גבי המוצרים, ומתייחסים במפורש גם ל LVP וגם ל SVP.

    מדובר במקרה ברור וחד משמעי של חריגה מטורפת במנת חיסון אחת(!), חיסון המומלץ היום בארה"ב כבר לילדים בני 12 ובישראל, לפי מה שנאמר בועידת ישראל לרפואה אתמול, מכוונים את החיסון הזה לילדים מגיל 10 (כי בגיל 14 הם כבר יכולים לסרב לקבל את החיסון...).

    3. באותו המסמך ממש כותבים החוקרים כי קשה לזהות את הרעילות של אלומיניום בתינוקות בשל מגבלות טכניות. האם זה נראה לך אתי להזריק חיסונים עם אלומיניום לתינוקות לאור עובדה זו? איזה סוג של ניסוי אתה מציע לערוך כאן בתינוקות?!

    4. במאמר עצמו אתה כותב שלא נמצאו השפעות מזיקות של האלומיניום בחיסונים. האם רשימת תופעות הלוואי המפורטת במסמך ה FDA הנ"ל לא נראית לך מספקת?!
    Classic manifestations of aluminum intoxication in patients with impaired kidney function
    include fracturing osteomalacia, encephalopathy, and microcytic hypochromic anemia. Aluminum
    may prevent calcium absorption in premature neonates receiving TPN therapy. In addition,
    aluminum loading may be a factor in the bone disease of very ill neonates with reduced kidney
    function who have received long-term parenteral therapy with aluminum-contaminated fluids.

    האם אתה מציע לבדוק תקינות כליות לכל התינוקות לפני החיסונים כדי לוודא שאינם בקבוצת סיכון לרעילות האלומיניום אשר בחיסונים?

    לא ברור איך הגעת למסקנה שלא נמצאו השפעות מזיקות של אלומיניום, לאור מסקנות ה FDA ומחקרים אחרים, חלקם מפורטים כאן:
    http://www.hisunim.com/index.php?option=com_content&view=article&id=77:v...

    שים לב שמצויין שלא נעשו מחקרי רעילות אלומינוים בקרב ילדים. אז מה אתה מציע? נחזור לשיטת הניסוי ההמוני על התינוקות שלנו?!

    ומה דעתך על המחקר ברפרנס מספר 8 בקישור הזה על אלומיניום בחיסונים ואוטיזם?

    5. אם אתה כותב שלא נמצאו השפעות מזיקות של אלומיניום בחיסונים, האם תוכל להביא לנו את המחקרים המוכיחים שתכנית החיסונים המומלצת, על החיסונים הרבים שבה והאלומיניום המצטבר מכל החיסונים שם, נמצאה בטוחה בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה שום אלומיניום בפלסבו? הראה לנו את המחקרים!

    6. אתה כותב במאמר שאין כספית בחיסונים יותר. האם עיינת בעלון הצרכן של חיסוני השפעת לאחרונה? החיסונים נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    מור, אתה מסלף, מעוות וסותר את עצמך. הנה ציטוט מאותו מסמך של ה-FDA:
    An adjuvant shall not be introduced into a product unless there is satisfactory evidence that it does not affect adversely the safety or potency of the product. The amount of aluminum in the recommended individual dose of a biological product shall not exceed:
    (1) 0.85 milligrams if determined by assay;
    (2) 1.14 milligrams if determined by calculation on the basis of the amount of aluminum compound added; or
    (3) 1.25 milligrams determined by assay provided that data demonstrating that the amount of aluminum used is safe and necessary to produce the intended effect are submitted to and approved by the Director, Center for Biologics Evaluation and Research or the Director, Center for Drug Evaluation and Researc
    או במלים אחרות כמות האלומיניום המותרת להזרקה נעה בין 0.85-1.25 מיליגרם זה המון, הרבה יותר מאותו חיסון שהצגת. ואם נכנסנו לעניין האלומיניום שים לב למאמר הבא העוסק באלומיניום בבליעה והזרקה.
    http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22001122

  • מקס

    ארז תפרק את החבילה הזו ומחר אני מחסן את 3 ילדיי :

    החיסונים לא עובדים זה בלופ
    דוגמאות קלאסיות :

    התפרצות חצבת באילינוי ארה"ב 1989
    מי נהיה חולה על פי ה CDC? המחוסנים...

    The school's 1,873 students had a pre-outbreak
    vaccination level of 99.7% by school records.

    http://tinyurl.com/6kbokpu

    התפרצות חזרת בניו יורק וניו ג'רסי יוני 2009 ינואר 2010
    מי נהיה חולה על פי ה CDC? המחוסנים...

    Of these patients, 976 (88%) had
    received at least 1 dose of mumps-containing vaccine before the
    outbreak, and 839 (75%) had received 2 doses.

    http://tinyurl.com/2f6u32m

    וזה מתועד עפ"י נתוני משרדי בריאות שונים בעולם,
    לא רק שהם לא מונעים מחלות :
    בין 90% ל-99% ממקרי מחלות מדבקות היו אצל אוכלוסיות מחוסנות :

    http://gaia-health.com/articles101/000123-InfectiousDiseaseVaccines.PDF

    כשמראים למאמיני החיסונים ש97% מהמחלות ירדו לפני כניסת החיסונים והמשיכו לרדת אף במדינות שלא החלו לחסן בדיוק כמו במדינות המחוסנות (ראה את קישור הpdf ) - אז הם תמיד אומרים "אבל פוליו זו ההוכחה שחיסונים עובדים"

    הם אף פעם לא מראים את הגרף מלפני 1951 .
    למה אין מגיפות שיתוק ילדים מלפני סוף המאה ה19 ?
    95% מהמקרים נגיף הפוליו לא עושה כלום בגוף - לא מזיק בכלל. אז מה השתנה ?
    התחילו להשתמש בדי די טי - התחילה מגיפת שיתוק ילדים
    הפסיקו להשתמש בדי די טי - ירדה מגיפת שיתוק ילדים
    תראה את הגרף :
    http://www.harpub.co.cc/pol_all.htm

    2. חיסונים ואוטיזם :
    איך וויקפילד שרלטן אם המחקר שלו שוחזר לא פחות מ5 פעמים ?
    http://www.ageofautism.com/2010/05/peer-reviewed-papers-support-findings...
    צפה גם בראיון איתו בCNN
    http://www.youtube.com/watch?v=rgIbeLMj82g

    המדען הראשי לשעבר במשרד הבריאות הבריטי שהיית לו נגישות לכל התיקים - מדבר בצורה מאוד ישירה.

    http://tinyurl.com/5bol2s

    הגנטיקאי מהNIH ד"ר גאייר שהיה לו נגישות לכל התיקים - אומר אותו הדבר

    http://tinyurl.com/32nq89j

    להאמין לחברות החיסונים?

    GlaxoSmithKline
    60 minutes תחקיר
    http://www.youtube.com/watch?v=NJh9o-MCPXw

    3 מיליארד דולר קנס על שחיתות שקרים ומירמה
    http://www.bloomberg.com/news/2012-07-02/glaxosmithkline-agrees-to-pay-3...

    MERK
    http://www.examiner.com/article/whistleblowing-virologists-sue-merck-for...

    להאמין למוסדות המבקרים ?

    המדען ד"ר דויד גרייהם שעבד 20 שנה ב- FDA וזעזע את עולם התרופות בעדותו בסנאט האמריקאי
    http://www.forbes.com/2004/12/13/cx_mh_1213faceoftheyear.html

    הוא נשאל ע"י מראיין – איך ומה ניתן לשפר במינהל ?
    גרייהם עונה במלים פשוטות :
    What Specifically do you believe is broken in the FDA
    and what needs to be done to fix it?
    What must be done to improve the drug vetting system?

    FDA is inherently biased in favor of the pharmaceutical industry.
    It views industryas its client, whose interests it must represent and advance.
    It views its primary mission as approving as many drugs it can,
    regardless of whether the drugs are safe or needed
    http://psychdata.blogspot.com/2005/10/fda-incapable-of-protecting-us.html

    דר' מרסייה אנגל העורכת הראשית לשעבר של הNew England Journal of Medicine ומרצה בכירה כיום באוניברסיטת הארוורד לרפואה :

    1992 Prescription Drug User Fee Act למעשה הופכת את חברות התרופות למממנות של הFDA

    In effect, the user fee act put the FDA on the payroll of the industry it regulates. Last year, the fees came to about $300 million, which the companies recoup many times over by getting their drugs to market faster.

    http://www.boston.com/yourlife/health/diseases/articles/2007/02/26/takin...

    ד"ר מארסייה אנגל היתה עורכת בכתב העת למעלה מ20 שנה
    ואף היתה האישה הראשונה בתפקיד עורך ראשי בתולדות כתב העת

    מסקנתה בנוגע לאובייקטיביות המחקרים הרפואיים הוא כלהלן :

    Similar conflicts of interest and biases exist in virtually every field of medicine, particularly those that rely heavily on drugs or devices.

    It is simply no longer possible to believe much of the clinical research that is published, or to rely on the judgment of trusted physicians or authoritative medical guidelines.

    I take no pleasure in this conclusion, which I reached slowly and reluctantly over my two decades as an editor of The New England Journal of Medicine

    http://www.nybooks.com/articles/archives/2009/jan/15/drug-companies-doct...

  • עמודים