מדענים זיהו חלבון שמשפיע על תפקודם של תאי עצב בוגרים ועשוי לגרום לתא לשנות את ייעודו, למשל מעיבוד מידע על צליל לעיבוד מידע ראייתי. ההשלכות על תיקון ליקויים מבניים כמו אוטיזם עשויות להיות מרחיקות לכת

בניגוד למה שחשבו במשך שנים רבות, תפקידם של תאי העצב במוח עשוי להיות הרבה יותר גמיש ממה שחשבו בעבר. הגילוי הזה עשוי לסייע לנו להבין טוב יותר את הקידוד הגנטי של מבנה המוח ואיך יכולים להתרחש בו חיבורים לקויים. הוא יכול גם להצביע על דרכים למנוע מחלות וליקויים מוחיים או לטפל בהם, למשל אוטיזם, שמתאפיינת בחריגויות משמעותיות במבנה המוח.

המנגנון שמעניק לתאי העצב את הגמישות הזאת הוא חלבון בשם Lhx2, שיכול "לכבות" או "להדליק" גנים שאחראים על יצירת קשרים בין תאי עצב וכך לשנות את התפקוד שלהם. החלבון הזה משפיע גם על גנים שיוצרים שינויים כימיים בדנ"א (החומר התורשתי) וכך מווסתים את הפעילות של גנים נוספים – תופעה שקרויה אפיגנטיקה.

תכנות תאי הגוף
זה זמן היה ידוע ש-Lhx2  נמצא בהרבה סוגי תאים נוסף על תאי המוח, ושהעובר המתפתח זקוק לו לצורך בניית איברי הגוף שלו. בלעדי החלבון הזה חיות ימותו בעודן ברחם. עם זאת, עד כה לא היה ברור ש-Lhx2 ממשיך להשפיע על תאים אחרי הלידה.

"התהליך מתרחש כשתא העצב מתבגר ואינו מתחלק עוד. תאי עצב בוגרים יחסית יכולים לעבור בדרך הזאת "תכנות מחדש". הממצא הזה פותח צוהר חדש לאופן שבו הארכיטקטורה של המוח מתבססת וחושף את הפוטנציאל לשנות אותה". אומר אנדראס זמבז'יצקי, כותב המאמר הראשי.


התמיינות תאי גזע. תא הגזע הופך לתא אב שהופך לתא מומחה כמו עצב, שריר וכו' | תרשים: ויקיפדיה

עד כה האמינו המדענים שתכנות של תאי עצב הוא תהליך חד-שלבי, כך שבתהליך יצירתם מתאי גזע עובריים לתאים מומחים נקבע סופית ייעודם התפקודי. כעת נראה שדרוש שלב אחד נוסף שקובע את גורלם בבגרות, ובו שולט Lhx2.

במחקר, שנעשה על עכברים, הצליחו המדענים למחוק זמן קצר אחרי הלידה את הגן שמקודד את ייצור ה-Lhx2 בתאי עצב בוגרים בקליפת המוח. כך הצליחו להנחות תאי עצב באזור במוח שמוקדש לחוש מסוים לעבד נתונים של חוש אחר, ולגרום לאזור מסוים לגדול על חשבון אזור אחר. "המוח גמיש מאוד ומגיב להשפעות גנטיות אחרי הלידה", אומר זמבז'יצקי. "עדיין ארוכה הדרך ליישומים טיפוליים למחלות מוח, אבל כעת יש לנו זווית חדשה לחשוב עליהם".

עדיין לא ידוע אם מחיקת Lhx2 תאפשר לתאי עצב לשנות את תפקודם במהלך חיים שלמים. כמו כן, אומר זמבז'יצקי, "כיוון שהמחקר נערך בעכברים, לא ידוע למשך כמה זמן פועל Lhx2 אצל בני אדם, אבל ידוע שהחיבורים בין תאי עצב במוח של תינוק נוצרים במשך כמה וכמה שנים אחרי הלידה. הממצאים יכולים לתרום להצלחה של התערבות מוקדמת בילדים צעירים שאובחנו כאוטיסטים".

כמו כן, מכיוון שמדובר בתהליכים שמתרחשים לאחר הלידה ולא במהלך ההיריון, אין צורך בשיטה הזאת להשפיע על תאי גזע עובריים, דבר שמעורר שאלות אתיות הרבה יותר כבדות משקל.

למאמר המקורי

להרחבה באנגלית

ד"ר עידו מגן
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו  ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

2 תגובות

  • אברהם

    האים כיום ניתן לטפל באוטיסטים

    האים כיום ניתן לטפל באוטיסטים בני 20 בשיטות חדשות אלה לפחות להפחית אלימות 0522704088

  • ריטה פינחס

    ,תאי המוח.

    אשמח מאוד אם תצרו איתי קשר 0508711867 .תודה