אחת התכונות הראשונות של בני האדם שמדע הגנטיקה הצליח להסביר במלואה היא החלוקה של הדם שלנו לסוגים. פרט לכך שמעניין לדעת מה סוג הדם שלך ואילו סוגי דם יוכלו להיות לילדיך, גם חשוב מאוד לדעת את זה. הרי אם תקבלו תרומת דם מאדם שסוג הדם שלו לא מתאים לכם אתם עלולים למות!

לרוב האנושות, וכנראה גם לכולכם, יש אחד מארבעה סוגי דם, שנקראים B ,A ,O ו-AB. את סוג הדם קובעים מבנים מיוחדים של סוכרים הקשורים לחלבונים, בשם גליקופרוטאינים, שנמצאים על קרומי התא של תאי הדם האדומים. למבני הסוכר האלה קוראים "אנטיגנים". ארבעת סוגי הדם נוצרים על ידי שלושה אנטיגנים: אנטיגן O הקצר והפשוט ושני אנטיגנים ארוכים יותר: A ו-B. שלושת האנטיגנים ABO התגלו בשנת 1901 בידי המדען האוסטרי היהודי קרל לנדשטיינר, שזכה בשנת 1930 בפרס נובל על תגליתו.

אחד הכללים הראשונים בגנטיקה הוא שפרט למקרים יוצאי דופן יש לכל גן עותק אחד שמגיע מהאב ועותק נוסף שמגיע מהאם. לכל עותק קוראים "אלל". לכולנו יש שני אללים לאנטיגנים ABO, כך שאם אנחנו יודעים מהם שני האללים הללו נדע גם את סוג הדם של האדם! וככה זה נראה:

OO (שני אנטיגני O): דם מסוג O.
AA או AO (שני אנטיגני A או אנטיגן A אחד ואנטיגן O אחד): דם מסוג A.
BB או BO (שני אנטיגני B או אנטיגן B אחד ואנטיגן O אחד): דם מסוג B
AB
(אנטיגן A אחד ואנטיגן B אחד): דם מסוג AB.

חשוב כאמור לדעת את סוג הדם כשמקבלים מנת דם מתורם, כי מנת דם מסוג לא נכון עלולה להרוג את המקבל. הסיבה לכך היא שמערכת החיסון נוטה לתקוף בנוגדנים אנטיגנים שהיא אינה מכירה, ולכן לגרום להרס מקיף של תאי דם (המוליזה) ולכשל כלייתי.

יש לפיכך כמה כללים ברורים בתרומות דם:
בעלי דם מסוג O יכולים לקבל דם מסוג O בלבד ולתרום דם לכולם ("תורמים אוניברסליים").
בעלי דם מסוג A יכולים לקבל דם מסוג A ו-O ולתרום לבעלי דם מסוג A או AB.
בעלי דם מסוג B יכולים לקבל דם מסוג B ו-O ולתרום לבעלי דם מסוג B או AB.
בעלי דם מסוג AB יכולים לקבל דם מכולם ולתרום רק לבעלי דם מסוג AB ("מקבלים אוניברסליים").


ארבעת סוגי הדם השכיחים ממשפחת ABOוהתרומות ההדדיות ביניהם. תרשים: ויקיפדיה (ערוך)

אפשר לראות כאן היטב גם עיקרון נוסף של הגנטיקה שנקרא "יחסי דומיננטיות-רצסיביות". מאחורי השם הארוך הזה עומד רעיון פשוט מאוד: בין האללים אין שוויון ואין דמוקרטיה, אלא אחד מהם נחשב ומשפיע יותר מהאחר. לאלל המשפיע קוראים "דומיננטי" ואילו לזה שיושב בשקט ולא תמיד מתבטא קוראים "רצסיבי". אנטיגן O הוא רצסיבי ואילו A ו-B דומיננטיים, לכן אם יש לאדם את אנטיגנים A ו-O, האנטיגן O ינוטרל וסוג הדם יהיה A. אותו דבר קורה כשהאנטיגנים הם B ו-O, ואז סוג הדם יהיה B. ומה קורה כשהאנטיגנים A ו-B נפגשים? כאן יש שוויון. ושניהם משפיעים יחד ויוצרים את סוג הדם AB. למצב כזה קוראים קו-דומיננטיות.

יוצא הדופן – דם בומביי

כל מה שאמרנו עד כה נכון אצל רוב בני האדם, אבל בואו נדבר על מקרה מיוחד מאוד שנקרא דם מסוג בומביי. שמו של סוג הדם הנדיר מגיע מהעיר בומביי בהודו, שם הוא התגלה לראשונה. לאדם בעל דם בומביי אין אנטיגני A או B, ולכן חשבו בעבר בטעות שהם בעלי סוג דם O, אבל לא כך (לכן סוג הדם הזה נקרא גם Oh). במציאות, לבעלי דם בומביי יש אנטיגן קצר עוד יותר מ-O, ולכן הם אינם יכולים לקבל דם אפילו מבעלי דם O אלא רק מבעלי דם בומביי אחרים. זו כמובן בעיה קשה מבחינתם, כי סוג הדם שלהם נדיר ואין כמעט מי שיתרום להם.

ומה לגבי המעמד של בומביי בין האנטיגנים? ובכן, אנטיגן בומביי נמצא במעמד הכי נמוך, והוא רצסיבי לכולם – אפילו לאנטיגן O. כלומר, רק אם יש לאדם שני אנטיגני בומביי, יהיה לו גם סוג הדם בומביי.

פרט ל-ABO ובומביי, אפשר לסווג את הדם שלנו גם בדרכים נוספות. כשהמפורסם שבהן הוא אנטיגן רזוס (Rh), שגם אותו גילה לנדנשטיינר. האנטיגן הרזוס יכול להיות באחד משני מצבים: (+) או (-) ושמו בא לו מקופי הרזוס שבהם הוא התגלה לראשונה. אם לאישה הרה יש סוג דם (-) ולעובר שלה יש סוג דם (+), גופה עלול לחשוב בטעות שהתינוק הוא פולש ולתקוף אותו. מצב כזה עשוי לגרום חלילה להפלה ולכן צריך לתת לאם טיפול מונע בזמן ההיריון. גם כאן יש יחסי דומיננטיות-רצסיביות בין האנטיגנים, ואנטיגן (+) הוא הדומיננטי מביניהם.

אתם מוזמנים להשתמש במחשבון הדם האוטומטי שלנו

טעמנו על קצה המזלג מהתחום המרתק של הגנטיקה של סוגי דם, אך יש אנטיגנים נוספים, נדירים אפילו יותר, ועוד תופעות מרתקות שעליהן כדאי ללמוד.

ומה סוג הדם שלך?

ארז ליבנה
המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

159 תגובות

  • ארז ליבנה

    תשובה

    שלום ליאור

    ההבדל בין סוגי הדם השונים בא לידי ביטוי בהרכב של מבנה סוכרי על ממברנת תאי הדם האדומים. על פי מחקרים שנעשו, עולה כי באזורים שונים בעולם נפוצים סוגי דם שונים. באמריקה האלל השולט היה O, בעוד שבמזרח אסיה הוא היה B ובאירופה A. ממחקרים שנעשו עולה כי תבנית התפשטות סוג דם B בקרב אוכלוסית אירופה דומה לתבנית כיבושי המונגולים מהמאה התשיעית לספירה, בעוד שבאמריקה סוג הדם O נדחק על ידי סוגי דם אירופאיים עם התפשטות כיבושי האדם הלבן.

    אם כן באזורים שונים בעולם התפתחו סוגי דם שונים בהתאם לתנאים ששררו שם, ובהתאם לנדידת אוכלוסיות, כך גם חלה נדידה של אותם גנים לאזורים חדשים בעולם. ככה"נ סוג דם O היה סוג הדם המקורי אצל האדם הקדמון, ועם הזמן הופיעו גם A ו-B בהתאם ללחצים אבולוציוניים.

    יש הגורסים כי לכל סוג דם יש עמידות יחסית שהוא נותן לסוג מסויים של מחלות, ועל כן הוא נפוץ באותם אזורים שמחלות אלו נפוצות בו, יש הטוענים כי זה קשור לתזונה, ושכל סוג של דם מתאים לסוג מסויים של תזונה. (O למשל מתאים לכאורה לתזונה בשרית, A לתזונה צמחית יותר וכו'). נכון להיום אין תשובה חד משמעית.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • ארז ליבנה

    וגם

    בנוסף לתשובה המצויינת של ארז גרטי, אני רוצה לציין את האפשרות שאולי בכלל אין "סיבה אבולוציונית".

    האפשרות ליצירת שונות גנטית ע"י מוטציות מסוגים שונים (מוטציה היא אחת מני הכוחות במודל האבולוציוני) יוצרת כל הזמן וריאציות חדשות. וריאציות אלו, במידה והן "ניטראליות" וחסרות השפעה על ההישרדות, ישארו ולא יסולקו ע"י כוחות הסלקציה. לפי גישה זו, הסיבה לסוגי דם שונים היא "ככה. כי הם לא ממש משנים שום דבר (מעבר לקונטקסט המודרני של תרומות דם)"

  • אנה

    לגבי סוג דם O

    ידוע שסוג דם O הוא תורם אוניברסלי, אבל מה שמוזל לי זה שהרי לאנשים שיש להם סוג דם זה יש נוגדנים לאנטיגן A ואנטיגן B וכשנותנים תרומת דם מתורם עם O לתורם ל- A- כיצד קורה שהנוגדנים (אנטי-A) לא תוקפים את כדוריות הנתרם שיש לו אנטיגן A על הכדוריות? אני מניחה שבמנות הדם יש גם נוגדנים שמוכנים מראש לתקןף כל אנטיגן זר
    תודה

  • ארז ליבנה

    תשובה

    שלום אנה

    לכל אחד מאיתנו יש את היכולת לפתח נוגדנים כנגד כל אנטיגן זר לגוף שלנו, כלומר אינו מתבטא בתאים שלנו. על מנת לוודא זאת יש לגוף שלנו מערכת ברירה טבעית מאוד קפדנית שמונעת היווצרות של תאי דם לבנים שיתקפו את התאים שלנו. כאשר נכנס לגוף שלנו גורם זר מערכת החיסון לומדת אותו ומפתחת כנגדו נוגדנים (אם את רוצה ללמוד על התהליך את מוזמנת לצפות בסרטון דלקת הגרון כמודל לברירת שבטים של תאי B).

    אנשים בעלי דם O אינם נשאים של נוגדנים כלפי סוג דם A , אלא מסוגלים לפתח נוגדנים כנגד סוג דם A, משום שגופם אינו מכיר את האנטיגן ומפרש את נוכחותו כגורם זר ומזיק. כאשר הם מקבלים עירוי דם מסוג A (או B או AB) הגוף נתקל בתאי דם המכילים אנטיגן זר אותו הוא לא מכיר, ומפתח נגדם נוגדנים. אין נוגדנים מוכנים מראש כנגד תאי דם, מאותה הסיבה שאין נוגדנים מוכנים מראש כנגד כל גורם זר אחר.

    אם כבר נגענו בנושא, תרשי לי להזכיר דבר שקשור בעקיפין, ישנו מקרה פרטי אחד של נוגדנים "מוכנים מראש" המצויים בדם של כולנו. הם נקראים נוגדנים טבעיים (natural antibodies) ויודעים לזהות מבנים כלליים המצויים אצל חיידקים, וכמו כן וירוסים נפוצים כמו דלקת הריאות והשפעת. נוגדנים אלו מופרשים בידי תאי דם לבנים מיוחדים שזהו יעודם.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • איל יפה

    סוג דם לילד

    שלום רב
    איזה סוג דם , צריך להיות לילד אשר לאימו סוג דם A+
    ולאביו סוג דם B+. מה האופציות שלו לסוג דם?

    בברכה ותודה
    איל

  • ארז ליבנה

    תשובה

    שלום איל

    סוג הדם שתארת מורכב משני רכיבים: ABO וRh+-. נתחיל מABO.
    לכל אחד ישנם שני אללים ממשפחת ABO, כאשר A וB הם דומיננטים ו-O רצסיבי. לאם יש סוג דם A, כלומר או AA או AO. לאבא יש סוג דם B, כלומר או BB או BO. כאשר נעשה את כל קומבינציות האללים האפשריים בין שני ההורים נקבל את התוצאות:
    AA X BB --> AB
    AO X BB -->AB, B
    AA X BO --> AB, A
    AO X BO --> AB, A, B, O
    כלומר בהנחה שאיננו יודעים את הגנוטיפ המדוייק של כל אחד מההורים, אנחנו יכולים לצפות לכל אחד מסוגי הדם האפשריים ממשפחת ABO.

    כעת נעבור לRh +-. גם במקרה זה ישנם שני אללים במשפחת Rh והם + ו-. משום ש+Rh הוא דומיננטי, לכל אחד מההורים יכול להיות הגנוטיפ Rh+/- או Rh+/+.
    +/- X ++ --> +
    +/- X +/- --> + או -
    כלומר גם כאן, בהנחה שאנחנו לא יודעים את הגנוטיפ המדוייק, אנחנו יכולים לצפות או לRh+ או לRh -.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • עדי

  • שלומי

    תשובה

    RH או "גורם רזוס" או "סוג דם פלוס" נמצא בכ-85% מהאוכלוסיה. דם ללא גורם רזוס או "סוג דם מינוס", נמצא ב-15% הנותרים.

    לגבי תרומה (בככפוף לסוג הדם כמובן) מינוס יכול לתרום לפלוס ולמינוס ואילו פלוס יכול לתרום רק לפלוס, עקב העובדה שבאנשים בעלי סוג דם מינוס, מערכת החיסון לא מכירה את גורם הרזוס ותתקוף אותו ברגע שהיא תבוא איתו במגע.

  • ארז ליבנה

    תשובה

    שלום עדי
    ברצוני לחדד את תשובתו של שלומי ולומר שמבחינה גנטית האלל Rh באופן טבעי דומיננטי על פני העדרו, כלומר אדם עם עותק אחד או שניים של האלל מוגדר כRh פלוס (Rh/- ,-/Rh ,Rh/Rh), בעוד שאדם שאינו נושא אותו כלל מוגדר כמינוס (-/-).
    ארז

  • עמודים