התגובה החיסונית מורכבת משתי זרועות עיקריות השלובות זו בזו: התגובה החיסונית המורשת והתגובה החיסונית הנרכשת. אחד ממרכיבי מנגנון התגובה הנרכשת הוא תהליך למידה שבו הגוף מפענח איך הפולש בנוי ומייצר נגדו נוגדנים. הסרטון שלפנינו עוסק בתהליך הלמידה הקרוי "ברירת שבטים", שמניע את התגובה הנרכשת.
 

הסרטון הופק בידי Good Earth Marketplace. תורגם בידי צוות דוידסון אונליין

 

הסרטון שראיתם עסק בתהליך ברירת השבטים, שבו מערכת החיסון מעדיפה תאי B שיודעים לזהות את האנטיגן הזר, מפעילה אותם וכך גורמת להם להתרבות. כך התאים מתמיינים לתאי זיכרון שמשמרים את הזיכרון החיסוני ולתאי פלסמה שמוציאים לפועל את התגובה החיסונית על ידי הפרשת נוגדנים.

לכל תאי B או T יש קולטן שיודע לזהות אנטיגנים זרים, והקולטן הזה בא במגוון עצום של צורות. המגוון זה נוצר על ידי "ערבוב גנטי" וזריעת מוטציות מכוונות בקולטן במהלך תהליך התפתחות התא במח העצם. אחרי כמה סבבים של סלקציה נבררים התאים שמזהים רק אנטיגנים זרים ושהקולטן שלהם פעיל (כלומר שהמוטציות לא פגעו ביכולתו לעבוד). המגוון העצום הזה של תאים, שכל אחד מסוגל לזהות מבנה אחר, הוא זה אשר מאפשר למערכת החיסון שלנו להתמודד עם כל פולש גם אם לא נתקלה בו בעבר.

אם אתם מרגישים שהסרטון מסובך לכם מעט, צפו בסרטון ברירת שבטים של תאי B במערכת החיסון, שעוסק באותו תהליך מנקודת מבט כללית יותר.

מונחים מדעיים
בסרטון הוזכרו כמה מונחים מדעיים שכדאי להכיר כדי להבין את התמונה הכוללת:

לימפוציטים – תאי דם לבנים שמוציאים לפועל את התגובה החיסונית הנרכשת. לקבוצת הלימפוציטים משתייכים תאי B, תאי T ותאי הרג טבעיים.

אנטיגנים – מבנים שמשמשים כאתרי זיהוי של גורם פולש. המבנים האלה יכולים להיות כל דבר, החל בחלבונים וסוכרים וכלה במולקולות אנאורגניות גדולות. כל מולקולה מעל גודל מסוים יכולה לשמש כאנטיגן והגוף יכול לפתח נגדה נוגדנים.

פתוגנים – גורמים מחוללי מחלות, כמו וירוסים, חיידקים וטפילים.

נוגדנים – מבנים חלבוניים ממשפחת האימונוגלובולינים שמשמשים כאתר זיהוי לאנטיגנים. הנוגדנים מיוצרים על ידי לימפוציטים מסוג  B ויש להם פוטנציאל לזהות אנטיגן ולשמש כנשק העיקרי של התגובה החיסונית הנרכשת. כשנוגדן נקשר לאנטיגן שלו הוא מסמן אותו עבור תאי דם בולעניים כמו מקרופאג'ים ותאים דנדריטיים ומאפשר להם לבלוע את הפתוגן. הנוגדנים ממלאים חלק גם בזיהוי חיידקים כבור מערכת המשלים.

תאי B – לימפוציטים שניחנו ביכולת לייצר נוגדנים ולהפריש אותם.

תאי T – לימפוציטים שמשמשים ככוח עזר ואחראים על הפעלת מערכת החיסון. קיימת גם תת-אוכלוסייה שלהם (+CD8) שאחראית על חיסול תאים סרטניים בגוף.

MHCII – קולטן שאחראי על הצגת אנטיגנים פני תאי ה-T.

תאי TH2 – תאי T שאחראים על הצגת האנטיגנים הזרים.

ציטוקינים – הורמונים שאחראים על הנעת התגובה החיסונית, על ידי שפעול תאים, עידוד חלוקה והתמיינות או הכוונת תאים ליעדם.

אינטרלאוקינים – קבוצה של הורמונים ממשפחת הציטוקינים שממלאים תפקידים שונים בקידום התגובה החיסונית. הייחוד שלהם הוא שהם מופרשים מתאי דם לבנים ומשפיעים על תאי דם לבנים שכנים, ולפעמים גם על תאי הדם הלבנים שהפרישו אותם.

קוסטימולציה (עירור הדדי) – שפעול של לימפוציטים באמצעות שני קולטנים: TCR-BCR ו־CD28-CD80/CD86). האות הזה נחוץ כדי למנוע שפעול אקראי של לימפוציטים. הקולטן CD28 בתאי T והקולטן CD80/CD86 בתאי B מתבטאים בדופן התא רק בתגובה להפרשת ציטוקינים מסוימים שמעידים על תחילת תגובה חיסונית.

TCR (קולטן לאנטיגן ייחודי) – קולטן על תאי ה-T שאחראי על זיהוי האנטיגן הקשור לקולטן ה-MHCII. הקולטן משתנה מתא T אחד למשנהו ויש לו אינספור וריאציות שונות, כדי לוודא שלכל אנטיגן יימצא קולטן שיידע לזהות אותו. קולטן ה-TCR אחראי גם לשפעל את תאי ה-B בכך שהוא נקשר לקולטן המקביל אצלם (BCR).

למידע נוסף על התגובה החיסונית ראו את נושא החודש מרץ 2012 – מערכת החיסון או היכנסו לתגית מערכת החיסון.

ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

2 תגובות

  • יוסי

    הפוסט אמנם ישן אך לא מצאתי

    הפוסט אמנם ישן אך לא מצאתי מידע רלוונטי אחר (ברשת). אשמח אם תוכל להרחיב לגבי התהליך הראשוני שבו "אחרי כמה סבבים של סלקציה נבררים התאים שמזהים רק אנטיגנים זרים"
    1. האם הבנתי נכון ? שלאחר שנוצר הבסיס לזיהוי, המנגנון הזה בעצם מבוסס על זיהוי באופן חיובי של אנטיגנים?
    2. כיצד נוצרת ההבחנה מראש מיהו אנטיגן ומי לא?
    3. מתי כל זה מתרחש?
    4. אם יש זמן שבו נעצר התהליך הזה ואם הוא "אקראי" (מוצטיות וכו), האם ייתכן שלא ייווצר זיהוי לאנטיגנים מסויימים אצל אדם אחד ואצל אחר כן? ובכלל, האם אין "אין סוף" גורמים שהמערכת אמורה לזהות כאנטיגנים? איך ניתן בכלל "לכסות" את כל זה?
    5. נתקלתי בשבריר מידע שברירת שבטים בשלב הזה היא הפוכה - כלומר בשלב זה של יצירת ההבחנה, ההנחה היא שכל הגורמים בגוף הם שייכים לגוף ולכן כל תא B או T שפיתח התאמה לחומר כלשהו שקיים בגוף מסונן החוצה - אם זה נכון, כיצד מובטח שכל תא כזה "ייבחן" אל מול כל חומר/חלבון/מולקולה שנמצאת בגוף? מקוה שתמצא זמן לענות :)
    תודה בכל מקרה
    יוסי

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הפוסט אכן ישן, העלאת בי זכרונות :-)
    1. מערכת החיסון מזהה אנטיגנים, זיהוי הוא הכרחי לפעילות
    2. יש שתי זרועות עיקריות: האחת היא תאים בולעניים בולעים כל מני גורמים זרים, מפרקים אותם ומציגים בפני תאי מערכת החיסון על גבי קולטנים מיוחדים, והשניה תאים מפרקים כל מני חלבונים שהם מייצרים ומציגים אותם על קולטנים מיוחדים על הממברנה שלהם. אם משהו מהם חלבון זר תאים מיוחדים ממערכת החיסון אמורים לזהות אותם ולהשמיד את התא שחשוד בהדבקה בנגיף.
    3. כל הזמן, מערכת החיסון שלנו מנטרת ללא הרף ומחפשת גורמים זרים.
    4. התהליך לא נעצר, מדובר בניטור תמידי. תהליך הזיהוי כן תלוי בתהליך יצירת שונות בקולטני הזיהוי, כל הזמן נולדים ומתים תאים שבכל אחד הקולטן בנוי קצת שונה, ויש מליארדים רבים של תאים שנוצרים ומתים בכל יום. מעשית כמעט ולא קורה מצב בו למערכת החיסון אין מענה ואם מצב כזה קורה, קצב יצירת התאים החדשים והשונים מרענן את האפשרויות בכל יום.
    5. אחד הדברים הכי חשובים בהתפתחות תאי מערכת החיסון הוא סילוק של תאים שמזהים תאים עצמיים. מצב בו מערכת החיסון מזהה מבנים עצמיים הוא הרסני ולכן כל תא שחשוד ככזה מסולק בשלבים התפתחותיים מאוד מוקדמים על ידי חשיפתם לתאים שמבטאים הרבה אנטיגנים עצמיים. אם הוא נקשר הוא מושמד.
    מקווה שעזרתי
    ארז