מבחינה כימית, סמים וחומרים שמשנים תודעה ורגשות (חומרים "פסיכואקטיביים")  שונים מאוד אלה מאלה במבנה ובהרכב שלהם. אפשר לראות את זה היטב במבנה הכימי של המולקולות של הסמים השונים.


נוסחאות כימיות של סמים נפוצים | תרשימים: ויקיפדיה

לכל סם יש השפעה עיקרית האופיינית לו, אבל המשותף לכל הסמים, כמו גם לחומרים שאינם מוגדרים בחוק כסמים אסורים, כמו ניקוטין ואלכוהול, הוא שכולם גורמים גם לעלייה משמעותית בכמות המתווך העצבי דופמין באזור מוח השייך למסלול הגמול וההנאה, ומשרים במוח שינויים דומים לאלה של למידה וזיכרון.

נהוג לסווג סמים על פי השפעתם. באתר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול מסווגים אותם כך:

  1. סמים מדכאים: חומרים שמדכאים את פעילות המוח, ביניהם אלכוהול, סמי שינה ותרופות הרגעה.
  2. סמי הזיה: חומרים שמשפיעים על תפיסת המציאות ומעוררים הזיות, ביניהם אל-אס-די, מסקלין (קקטוסים), פסילוסיבין (פטריות הזיה), דטורה ודומיהם, ואף חשיש ומריחואנה). בשל השימוש הנפוץ בשני האחרונים, נהוג להתייחס אליהם בנפרד מסמי ההזיה האחרים.
  3. סמים מעוררים: חומרים שממריצים את פעילות המוח, ביניהם אמפטמינים (ספידים), פופרס (אחד מסוגי החומרים הנדיפים), קוקאין וקראק, אקסטזי וכן קפאין וניקוטין.
  4. משככי כאבים (סמים נרקוטיים): חומרים שמפחיתים כאבים, ביניהם אופיום, הרואין, קוק פרסי וחומרים נרקוטיים סינתטיים, כגון מתדון (אדולן).


יש ארצות שבהן ממיינים את החומרים הפסיכואקטיביים לדרגות חומרה על פי השימושיות שלהם, סוג הנזק שהם גורמים וחומרתו. המונחים "סמים קלים" ו"סמים קשים" המוכרים לנו מהתקשורת משקפים דירוג כזה. בישראל לא נעשה מיון כזה של סמים.

מנגנונים משותפים
ההשפעה האופיינית של כל סם נובעת בעיקר על פי הקולטנים במוח שאליהם הסם מתחבר, ואזורי המוח שמופעלים בהשפעתו. עם זאת, למרות ההבדל במבנה הכימי ובהשפעה של הסמים השונים, כמה מאפיינים משותפים לכולם, ולמעשה הפעולה הביולוגית שלהם על מוחנו דומה מאוד:

  • הסמים פועלים על המוח ומשנים את התודעה, הרגשות וההכרה. מכאן גם נובע השם הלועזי המשותף לכולם: חומרים פסיכו-אקטיביים, כלומר כאלה שמפעילים את התודעה.
  • הסמים  משנים את אופי התקשורת בין תאי העצב. השינוי שמתרחש בהשפעת הסמים הוא ברוב המקרים שיבוש של הפעילות התקינה של התאים, ובמיוחד בחשיפה חוזרת.
  • הסמים גורמים שיבושים ולשינויים ארוכי טווח – ואפילו קבועים – בתפקודי המוח. בתגובה לשיבוש התהליכים הרגילים בהשפעת הסמים מפעיל המוח מנגנוני תיקון והסתגלות שחלקם הופכים להיות קבועים. במילים אחרות, שימוש בסמים משנה את המוח.
  • סמים הם חומרים שיש בהם פוטנציאל להתמכרות, כלומר השימוש בסם מעודד את האדם להשתמש בו שוב.



דוגמאות לסמים | צילום: Thoric, ויקיפדיה

הסמים פועלים על הביולוגיה של הגוף. השפעתם אינה קסם מסתורי אלא תוצאה של התערבות חזקה מאד במנגנוני האיתות הכימי של המוח. בשימוש חוזר, כל הסמים משפיעים על המוח ומשאירים עליו את רישומם. מוח האדם הוא פלסטי (גמיש). הוא משתנה, לומד ומסתגל, מגיב לסביבתו, מגיב על שינויים וגם מתקן שיבושים. כשמשתמשים בסמים שמשבשים את התפקוד התקין שלו, המוח מגיב בשינויים מבניים כימיים דומים לאלה שמתרחשים כשאנחנו לומדים. וכמו בלמידה, מדובר בתהליכים כימיים שנשמרים לאורך זמן, לרוב לכל החיים.

מנגנוני ההנאה של המוח, התפתחו במהלך האבולוציה. הם מעודדים תכונות שמועילות להישרדות, כמו אכילה, והפכו חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. סמים פועלים בצורה דומה למתגמלים הטבעיים שמשפיעים על המנגנונים האלה במוח, אבל הרבה יותר חזק. למעשה, הם חוטפים את המנגנון הטבעי ומשנים אותו, כך שהוא מפסיק להיות מה שהיה פעם, לפני השימוש החוזר בסמים. בגלל השינויים האלה, משתמשי סמים קבועים חוזרים להשתמש בחומר מתוך הרגל יותר מאשר מתוך חיפוש אחרי ההנאה והגמול שהניעו אותם בתחילת השימוש. ההשפעה הראשונית, ההרגלים והטקסיות סביב השימוש בסמים מעודדים את השימוש החוזק בהן ומקשים על האדם להפסיק.

ד"ר דבורה כהן
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

5 תגובות

  • ד"ר יוסי באומהקר

    התמכרות וגמילה פסיכולוגית ופיזיולוגית

    חשוב מאוד להבחין בין התמכרות וגמילה פסיכולוגית לבין התמכרות וגמילה פיזיולוגית. שאם לא כן, עלול אדם לחשוב שמה שהוא קורא לזה "התמכרות לקורנפלייקס בבוקר" שווה ערך להתמכרות להרואין.
    הגעתי לאתר הזה בעקבוצת קישור שזו כותרתו "בהתמכרויות לאלכוהול או להרואין". (https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%A7%D7%A4...) לצערי לא מצאתי כאן הרבה על התמכרות לאלכוהול או להרואין.
    התמכרות להרואין היא קשה ביותר. 80% מהאנשים שמזריקים הרואין בפעם הראשונה מתמכרים אליו (מבלי כמובן שהם מודעים לכך). בניגוד לאכוהול שמאוד מאוד קשה להתמכר אליו, אבל כשמתמכרים - ההתמכרות קשה מאוד.

  • דפנה

    מאמר מאלף - יש לי שאלה

    מהמאמר עולה שצריכה חוזרת וממושכת של ניקוטין למשל, עישון סיגריות, גורמת לשיבוש ולשינוי ארוך טווח ואפילו קבוע בתפקוד המוח.
    הניקוטין כידוע משפיע על הפרשות הדופמין במוח וייסורי הגמילה מניקוטין מתמצים הרבה פעמים במצב רוח ירוד תחושת דכדוך, עצבנות וחוסר שקט. האם יתכן שבמקרים מסויימים, אצל אנשים מסויימים, השיבוש שנגרם למוח בהפרשות הדופמין הוא כל כך משמעותי - ממש קבוע, עד כדי כך שהמוח לעולם לא יחזור למה שהיה קודם ומנגנוני הפרשת הדופמין לא יחזרו לעולם למצבם הטבעי שלפני העישון? ובעצם יסוריי הגמילה - תחושת הדכדוך והעצבנות וחוסר שקט - תימשך אצל הנגמל מסיגריות - לכל החיים????

  • רעות

    היי דבורה! יש לי מלאאאא שאלות

    אני מבינה כיצד סמים ממריצים וסמים מדכאים עובדים. כלומר, הממריצים מעוררים פוטנציאל פעולה, והמדכאים מעכבים פוטנציאל פעולה. כיצד סמי הזייה עובדים? הם גם קשורים לעיכוב או עירור פונציאל הפעולה? ומשככי כאבים - הם בעצם סוג של סמים מדכאים? כלומר מעכבי פוטנציאל פעולה? "ההשפעה האופיינית של כל סם נובעת בעיקר על פי הקולטנים במוח שאליהם הסם מתחבר, ואזורי המוח שמופעלים בהשפעתו.": איך חומר או נוירוטרנסמיטור מסויים מחליט לאיזה רצפטור להתחבר? לפי מה הוא מחליט אם הוא רוצה לעכב או לעורר? ואם יודעים בעצם את המבנה הכימי של דופמין, אז למה יצרני סמים לא מייצרים דופמין וזהו, ובמקום זה רוקחים משהו שיהיה שליח שיפעיל את הדופמין (כמו קוק ומת')?
    נגיד, אם במקום קוק אני מכינה לי אבקת דופמין ומסניפה (למטרות מחקר), זה לא יוביל ליתר דופמין בסינפסה? "תגובה לשיבוש התהליכים הרגילים בהשפעת הסמים מפעיל המוח מנגנוני תיקון והסתגלות שחלקם הופכים להיות קבועים.": איזה מנגנונים לדוגמא? איך בכלל המח מזהה שמשהו לא תקין ושהוא צריך לסגל לעצמו איזשהו מנגנון התמודדות חדש? ומה הכוונה בגמול והנאה? זה נגיד, כמו פרפרים בבטן כשמתאהבים? כי יש גם תופעות פיזיות למכורים שלא מקבלים את הסם שלהם כמו רעידות והקאות, אז למה זה קורה? איך המח מגיע למצב שאם הוא לא מקבל חומר חיצוני אז מערכת העצבים מתחילה להשתבש? ובסוף כל זה- איך בכלל סמים\תרופות מצליחים לעבור את מחסום דם המח?

  • ד"ר יוסי באומהקר

    מעט תשובות חלקיות

    לגבי מנגנוני הפעולה של סמים:
    יש סמים מעוררים שבעצם מעכבים מנגנוני עיכוב במוח, ולכן הם מעוררים.
    סמי הזיה עובדים בעיקר דרך המנגנון של סרוטונין שקשור לתהליכי חלימה (וגם תגמול)
    סם (או הורמון או נוירוטרנסמיטר) "מחליט" לאיזה קולטן להיקשר על-פי התאמה במבנה המרחבי ביניהם. הוא לא "מחליט אם הוא "רוצה" לעורר או לעכב, אלא תלוי במנגנון הפעולה שלו. למשל (וזו רק דוגמה) אם הסם שנקשר לקולטן גורם לפתיחה של תעלות אשלגן - הרי שיהיה עיכוב, ואם הסם יגרום לפתיחה של תעלות נתרן אזי יהיה עירור.
    דופמין לא עובר את מחסום הדם מוח ולכן לא מגיע למוח, אבל L-DOPA כן עובר ובו משתמשים בחולי פרקינסון. העניין הוא שכל סם פועל על מספר נוירוטרנסימטרים בעוצמות שונות.
    המוח לא מזהה שמשהו לא תקין, הדברים נעשים ברמת התא הבודד. אם תא מקבל עודף מידע (עודף הורמון) הוא יקטין את מספר הקולטנים לאותו הורמון (לדוגמה, יש עוד הרבה תהליכים שתא עושה במצב זה) ואז, כאשר עודף ההורמון (או הסם) מתנקים מהגוף, יש צורך ביותר נוירוטרנסמיטר כדי לגרום לפעולה, ולכן עולה הצורך להשתמש בחומרים מבחוץ וזו התחלה של סבילות ושל התמכרות.
    גמול והנאה זה מה שתיארת. זו ההרגשה ש"שיחקת את זה" שקיבלת 100 במקצוע שהכי חשוב לך.
    התופעות הפיזיות הן תופעות של גמילה. וכאן המקום לציין שיש 2 סוגים של התמכרות: התמכרות פסיכולוגית (למשל התמכרות לקפה, למחשבים, להימורים וכד') והתמכרות פיזיולוגית (התמכרות לסמים, "התמכרות לחמצן"). ההבדל הוא שגמילה מהתמכרות פסיכולוגית ניתן לשאת בתנאי החיים הרגילים, אמנם עם קושי, אבל זה אפשרי. לעומתה גמילה מהתמכרות פיזיולוגית, קשה עד בלתי אפשרי לשאת אותה. עד כדי כך שאנשים יהיו מוכנים למכור את גופם כדי לקבל את הסם, או להזריק יינון יתר שיהרוג אותם ובלבד שלא יצטרכו לשאת את ייסורי הגמילה.
    מה עובר את מחסום הדם מוח (BBB)? חומרים שיכולים לעבור ממברנות ביולוגיות. תלוי במנה של כל חומר.

  • שושנה

    דופמין לא יעבור את "מחסום הדם

    דופמין לא יעבור את "מחסום הדם-מוח" ולכן לא יגרום שום השפעה מוחית.
    לפירוט על מנגנוני הפעולה של סמים שונים כדאי לצפות ב"מסיבת העכברים" http://learn.genetics.utah.edu/content/addiction/mouse/