גישה טיפולית חדשה ומבטיחה, שמבוססת על טכנולוגיית האופטוגנטיקה, עשויה לשקם את הראייה של עיוורים. המפתח: שימוש בחלבונים רגישים לאור במקום קולטנים לאור שהתנוונו ברשתית
עיוורון תורשתי, שנגרם מניוון מתקדם של התאים שקולטים אור ברשתית העין (פוטורצפטורים), משפיע על מיליוני אנשים בעולם. למרות ניוון הקולטנים, תאים בשכבות העמוקות יותר של הרשתית, שבדרך כלל אינם רגישים לאור, נשארים ללא פגע.
אופטוגנטיקה היא שיטה שמשתמשת באור כדי לשלוט על פעילות תאי עצב שאליהם חיברו חלבונים רגישים לאור. הנפוץ ביותר מבין החלבונים האלה הוא הרודופסין. מחקר חדש של קבוצות מאוניברסיטאות בשווייץ ובגרמניה מראה שאפשר להשתמש בשיטה הזאת כדי להפעיל את התאים ששרדו ברשתית באמצעות אור וכך לפצות על אובדן קולטני האור שהתנוונו.
במצב רגיל, התאים בעומק הרשתית מופעלים על ידי המוליך העצבי גלוטמט שמופרש אליהם מקולטני האור שבשכבה החיצונית.. במחקר הנוכחי הצליחו להשתמש בטכניקה אופטוגנטית מדור חדש, שהותאמה פיזיולוגית למנגנון העברת האותות הטבעי ברשתית, כך שהאור מפעיל את התאים הללו באופן ישיר.
 |
שני סוגי הפוטורצפטורים ברשתית: מדוכים וקנים | תרשים: ויקיפדיה
בטכניקה הזאת משתמשים בחלבון מהונדס שמורכב משני חלקים: חלבונים במלנופסין, שהוא פיגמנט ברשתית שרגיש לאור כחול ומעורב ברפלקס כיווץ האישון כתגובה לאור, והקולטן לגלוטמט. בניגוד לרודופסין, המלנופסין עמיד בפני תאורת יתר, ואילו הקולטן לגלוטמט יכול להגביר את העירור החשמלי שגורמת התאורה, כך שעוצמת התגובה החשמלית של החלבון המהונדס אינה דועכת לעולם כל עוד יש אור, ולא משנה כמה חזק נאיר עליו ובאיזו תדירות. יתר על כן, כיוון שהחלבון מורכב משני חלבוני רשתית "טבעיים", אין סכנה שמערכת החיסון תזהה אותו כגורם זר – עוד שיפור לעומת האופטוגנטיקה מהדור הקודם.
החוקרים החדירו את החלבון המהונדס לתאים ברשתית של עכברים שנגרם להם עיוורון באופן מלאכותי. כשהאור הפעיל את הקולטן לגלוטמט בתאים הללו הובטח שימור של מנגנון העברת האותות הטבעי ותגובתיות מהירה של הקולטן. בניגוד לרודופסין, שרגיש רק לעוצמות אור חזקות במיוחד, החלבון המהונדס רגיש גם לעוצמות אור שקיימות בסביבה באופן טבעי. החוקרים הראו שלא רק שהטיפול שחזר את הפעילות החשמלית הרגילה ברשתית של העכברים הללו, אלא גם החזיר להם את כושר הראייה והם תפקדו היטב במבחנים התנהגותיים שדורשים ראייה תקינה. "הטיפול החדש יכול לשחזר ראייה גם בחולים שסובלים מניוון הפוטורצפטורים" אומרת ד"ר קליינלוגל, "למשל כאלו הסובלים מניוון של הכתם ברשתית (macular degeneration) – בערך 10% מהאוכלוסיה".
"השיפור העיקרי בגישה החדשה הוא שהחולים יוכלו לראות תחת תנאי אור יום נורמליים ללא צורך במכשירים המעצימים אור או משקפיים ממירי תמונה", מסכמת ד"ר סוניה קליינלוגל, חברת צוות החוקרים. הקולטן לגלוטמט שייך למשפחה גדולה של קולטנים, ביניהם כאלה שמשמשים מטרה להתערבות תרופתית. ייתכן שאפשר יהיה לשלוט על פעילותם באמצעות אור גם לטיפול בכאב, דיכאון ואפילפסיה.
ד"ר עידו מגן
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
