כל מי שגדל בארץ יודע שבקיץ מזג האוויר חם ואין גשם, ואילו בחורף קר (לפעמים אפילו קר מאוד) ויורדים משקעים – כלומר גשם, ברד ואפילו שלג. בגלל החוויה הזאת, שחוזרת על עצמה שנה אחרי שנה, אנחנו נוטים לקשר בצורה אוטומטית בין קור וגשם, אך האם הקישור הזה נכון? האם באמת יורדים משקעים רק בחורף? והאם צריך להיות קר כדי שיירד גשם?

הפעם לא נמתח אתכם ונענה על התשובה מיד. לאחר מכן ננסה להבין מה מקורם של המשקעים ומדוע אצלנו הם יורדים רק בחורף.

כדי לענות על השאלה אם הגשם יורד רק בחורף איננו צריכים להבין איך גשם נוצר ומה הסיבות האקלימיות לכך, מספיק אם נביט במצב השורר בכל חלקי העולם ונבדוק באיזו עונה יורדים המשקעים במדינות שונות. בדיקה זריזה מעלה מסקנה מפתיעה: לא רק שהגשם לא תמיד יורד בחורף, אלא למעשה רוב המשקעים בעולם יורדים דווקא כשהטמפרטורות גבוהות.

כמויות המשקעים הגדולות ביותר בעולם יורדות באזורים שנקראים "טרופיים". כפי שאפשר לראות בתמונה למטה, באזורים האלה נכללים מרכז אמריקה והחלק הצפוני של דרום אמריקה, מרכז אפריקה, דרום מזרח אסיה ואינדונזיה. ההפתעה הגדולה עבור הישראלי הממוצע היא שהאזורים האלה הם גם בין האזורים החמים ביותר בעולם ומשקעים רבים יורדים שם דווקא בקיץ.


האזורים הטרופיים | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי KVPD

כך קורה שאזורים טרופיים כמו יערות הגשם בברזיל, הודו ותאילנד נהנים מגשמים עזים בתקופת הקיץ. אם כך התשובה ברורה – אין קשר ישיר בין חורף וקור לבין גשם.

איך הגשם נוצר?
אם זה המצב, למה בעצם לא יורד גשם גם אצלנו בעונת הקיץ? איך בכלל נוצר הגשם ולמה הוא יורד?

המשקעים הם חלק ממחזור המים של כדור הארץ, שבמסגרתו כמות המים הכוללת על פני כדור הארץ כמעט שאינה משתנה, אך קיימת תנועה תמידית בין מאגרי המים הגדולים. בתהליך הזה מעורבים אדי המים באטמוספרה, מאגרי המים הנוזליים באוקיינוסים, בימים, באגמים, בנהרות ובביו-מסה, והמים השמורים במצב צבירה מוצק במצבורי השלג והקרח שבעולם.

לפני שניכנס לעומק ונבין איך נוצר גשם, זה המקום להזכיר חוק טבע בסיסי שנוגע לגזים באופן כללי ולאדי מים בפרט: ככל שגז חם יותר, לחלקיקים שבו יש מרווח תנועה גדול יותר ולכן חלקיקי הגז צפופים פחות והגז קל יותר. את התופעה הזו מנצלים למשל כדי להעיף באוויר כדורים פורחים – כשמחממים את האוויר בתוך הכדור הפורח, הבלון מתרומם משום שהאוויר החם שבתוכו קל יותר מהאוויר הקר שבחוץ.

חזרה למחזור המים – השמש מחממת את מצבורי המים הגדולים על פני כדור הארץ וגורמת למים להתאדות. רוב האידוי הזה נעשה באוקיינוסים, וכן בביו-מסה, כלומר המים המתאדים מפני השטח של צמחים. אדי המים האלה חמים יותר מהטמפרטורות השוררות בחלקים הגבוהים של האטמוספרה, ולכן הם קלים יותר מהאוויר ועושים את דרכם לאזורים הגבוהים שלה. מאחר שבאזורים האלה הטמפרטורות הן סביב אפס מעלות צלזיוס. אדי המים מתעבים לטיפות מים קטנטנות ונוצרים מצבורים של טיפות מים שאנחנו נוהגים לכנות בשם עננים. טיפות המים האלה יכולות להתאחד לטיפות גדולות יותר, וכאשר הן כבדות מספיק הן נופלות ארצה בצורת גשם, ברד או שלג.

הטמפרטורה על פני הקרקע, וכן סוג הענן ומצב הרוחות באזורים הגבוהים של האטמוספרה הם הדברים שקובעים אם ירד גשם, שלג או ברד. יותר על היווצרות שלג וברד ניתן לקרוא בכתבה "על שלג, ברד וחיידקים".

אז מה לגשם ולקור?
מה שתיארתי עד כה הוא התהליך הכללי של היווצרות הגשם, אבל יש לזכור שמדובר במערכת מורכבת מאוד ודרושים תנאים מסוימים כדי שעננים ייווצרו ותנאים עוד יותר יחודיים כדי שיורידו משקעים. מזג אוויר חם ולח וקירבה למאגרי מים גדולים לבדם אינם לא מבטיחים לבדם משקעים רבים.



מפת אזורי אקלים עולמית | המפה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי M.C.Peel, B.L. Finlayson ו-T.A. McMahon, אוניברסיטת מלבורן

כדי להבין מדוע בישראל יורדים יחסית מעט משקעים, ורק בחודשי החורף, נפשט מעט את המערכת המורכבת. האזור הטרופי, שהטמפרטורות בו חמות כל ימות השנה, הוא גם האזור העשיר ביותר בעולם באוקיינוסים ובביומסה. אדי מים רבים עולים שם לאטמוספרה ויוצרים עננים שמורידים משקעים רבים מאוד. אפשר לראות את זה היטב במפת אזורי האקלים העולמית, שבה האזורים הצבועים בגוונים כחולים הם אזורים עשירים במשקעים ואילו האזורים בגוונים האדומים הם מדבריות.

במובן מסוים האזור הטרופי העצום מכלה את מלאי האוויר החם והלח בסביבתו ומותיר בשוליו אוויר יבש שאינו יכול ליצור עננים ומשקעים רבים. לכן בשוליו נמצאים חבלי המדבר הגדולים של העולם, שבהם נכללות מדבריות מקסיקו, הסהרה ומדבריות צפון אפריקה, חצי האי ערב ומדבר גובי בסין, ובחצי הכדור הדרומי האזורים המדבריים של דרום אפריקה ואוסטרליה.

אזור הים התיכון, ובפרט מדינת ישראל, נמצא בשולי המדבריות של צפון אפריקה וחצי האי ערב, ולכן לא צפויים בו משקעים רבים. בתקופת הקיץ, האוויר בישראל חם מאוד ולח, במיוחד במישור החוף, אבל במבט רחב יותר על האזור כולו רואים שאנו נמצאים באקלים מדברי עם המון אוויר חם ויבש שנוצרים בו עננים גבוהים שאינם מורידים גשמים. בחורף, לעומת זאת, אנו זוכים לשחקן חיזוק אירופי – אוויר קר ולח חודר לאזורנו מאירופה הצפונית ומוריד את המשקעים הנחוצים כל כך לאזורנו הצחיח.

משקעים הם תוצאה של מערכות מורכבות מאוד שמושפעות מתהליכים חובקי עולם, כך שכשאנשים ממקומות שונים בעולם מדברים על "גשם בעיתו", לעתים קרובות הם מתכוונים לזמנים שונים לחלוטין. הסדר הטבעי של הגשמים ועונות השנה מבחינתנו אינו מתאר את המציאות שבה חיים דרי החבל הטרופי, המדבריות או הקטבים. אז כשאתם נוסעים לתאילנד בקיץ, אל תשכחו לארוז מטרייה

איתן אוקסנברג
מאסטרנט, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

.

5 תגובות

  • ברוך פריימן

    הגשם בארץ

    לא הבנתי
    הלוא דווקא בקיץ יש לחות גבוהה ובעיקר בקרבת החוף, ולמה אין גשם בקיץ

  • טוני

    אשמח לתשובה

    עדיין לא הבנתי.. אנחנו מקבלים עננים מאירופה או משהו כזה?
    ולמה גם זה קורה דווקא בחורף?

  • גדי

    אני מאוד מודה לך על מה שכתבת

    אני מאוד מודה לך על מה שכתבת בנוגע והגשם רציתי בבקשה ברשותך אם תוכל להסביר לי גם מה הקשר בין הלחץ האטמוספרי בזמן ירידת הגשמים וגם כמה לחץ אטמוספרי צריך להיות בזמן ירידת הגשמים אודה לכם מאוד גדי

  • דן

    האם יורד יותר גשם בלילה?

    תודה על ההסבר על משקעים בקשר לעונות השנה, נותרתי עם שאלה מטרידה.
    האם יורד יותר גשם בלילה? נראה שבמקומות שונים בעולם אין זה כך, אך עושה רושם שלדוגמה בישראל כן. כמו כן, אני נוטה לחשוב שיורד יותר שלג בלילה, שזה הגיוני מאחר וקר יותר, האם זה נכון?

  • אלון

    תודה

    ש