האטום הוא היחידה הקטנה ביותר של החומר אשר שומרת על תכונותיו. האטום מורכב מחלקיקים קטנים עוד יותר אשר כמותם וסידורם קובע את אופיו. תחילה נעסוק במבנה האטום והגדרות יחידות שונות בקביעת המבנה (מספר אטומי, מסה אטומית) ובאיזוטופים. לאחר מכן נדון בנושא הקרינה, החל מהגדרה מה זה דעיכה רדיואקטיבית (קרינה רדיואקטיבית), אילו סוגים קיימים ואילו חלקיקים משתתפים בדעיכות השונות. אחר כך נעסוק בתהליכים גרעיניים כמו איחוי וביקוע גרעיני ובשימושים בהם. בהמשך ניגע גם בחישובים הקשורים ברדיואקטיביות כמו חישוב זמן מחצית חיים. בהמשך לאחר מכן נעסוק בסידור האלקטרונים באטום, אלקטרונים ערכיים, דיאגרמת לואיס, עירור אלקטרונים והקשר לאור. ולבסוף נסקור את אבני הדרך בהתפתחות מודל האטום. מניסוי רתרפורד ועד המודל הקוונטי המקובל כיום.
  

המצגת מבוססת על המצגת power of chemistry אשר נכתבה בידי Mark Rosengarten מורה לכימיה מארה"ב.
המצגת תורגמה ונערכה בידי צוות אתר דוידסון אונליין.

זהו החלק הראשון בסדרה בת 9 מצגות העוסקות בתחומים השונים של הכימיה הכללית.

 

מאת: ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

2 תגובות

  • גלעד

    קרינת בטא

    קרינת בטא היא זרם של אלקטרונים. אם ככה למה אי אפשר להשתמש בה כחשמל? (חשמל=זרם אלקטרונים).

  • עידו קמינסקי

    קרינת בטא וניצולה לחשמל

    תיאורטית אתה צודק, וניתן להשתמש בקרינת בטא לשם יצירת זרם חשמלי באוויר (ולא בתוך חומר כגון מתכת או מוליך למחצה), אבן אין שום סיבה לעשות זאת. ישנם מספר חסרונות רב לשימוש בקרינה לשם יצירת חשמל. הזרם יהיה חלש מאוד מאחר וזמן מחצית החיים ארוך מאוד, תאלץ לעבוד עם חומרים רדיואקטיבים מסוכנים ולהתמודד עם תוצרי לוואי רדיואקטיבים וכו.

    הפתרון ליצירת זרמים באוויר (או בוואקום ליתר דיוק, לדוגמה בשפורפרות ואקום) הוא פשוט חימום של מתכת, דבר הגורם לה לפלוט אלקטרונים. קצב הפליטה ניתן לשליטה בקלות על ידי חום המתכת, ולאחר שהיא מקוררת הפליטה נפסקת, ואין כל סכנה בריאותית או תוצרי לוואי במכשיר זה.