לאחרונה פורסם שסגן שר הבריאות יעקב ליצמן החליט להחזיר את הפלרת המים – החדרת חומצה פלואורידית למי השתייה, בטענה שהפעולה הזאת עוזרת לשמור על בריאות הפה של הציבור. הפעולה שלו מבטלת החלטה קודמת של שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, שהפסיקה רק לפני כשנה את הפלרת המים בישראל.

נדמה שהדעות בנושא הפלרת המים חלוקות, ושני הצדדים מביאים תימוכין לעמדתם בדמות מחקרים שונים וחוות דעת של אנשי מקצוע. נקדים ונאמר שיש כמובן צד פוליטי, חברתי ומוסרי משמעותי להחלטה כזאת, כמו בסוגיות רבות נוספות של בריאות הציבור. כאן לא נעסוק בפן הזה, למשל בשאלה אם נכון לכפות על הציבור ליטול מינונים מסוימים של פלואור במים כדי להגן עליו נגד עששת.

מהבחינה המדעית בלבד, מה האמת כאן? האם טענות המתנגדים והתומכים נכונות? האם הפלרה מסוכנת לבריאות, או שמא היא פעולה חיובית שעוזרת לשמור על בריאות השיניים של הציבור הרחב ללא סיכון משמעותי?

פלואור או חומצה?
בראיונות שנתנה השבוע בעקבות החלטת מחליפה בתפקיד אמרה ח"כ גרמן שלא מדובר בפלואור אלא בחומצה. כדי להבין את אמירתה, נבהיר בקצרה מהי הפלרה.

פלואור(F)  הוא יסוד כימי מקבוצת ההלוגנים. בטבע הוא מצוי כמוצק רק בתרכובת עם יסודות אחרים, או כיון עם מטען שלילי כשהוא מומס במים. יוני הפלואור יכולים להגיע למי השתייה באופן טבעי, אם מקורות המים נמצאים בסביבה עשירה בתרכובות המכילות פלואור, או בצורה מלאכותית על ידי הוספת פלואוריד, כלומר תרכובת שמכילה פלואור.

הפלואוריד העיקרי שבו משתמשים להפלרת מים הוא חומצה הקספלואורוסילית (H2SiF6). במים החומצה הזאת מתמוססת ומשחררת יוני פלואור (F-) ויון חיובי ממשפחת הסיליקטים שאינו שונה מהתוצר של המסה רגילה של סלעי גיר במים, כפי שקורה במי התהום בארצנו. נוכחות היונים האלו במים יכולה להיגרם באופן טבעי או מלאכותי.

חובת ההפלרה
בהמשך נתייחס לעומק לטענות שהפלרה יכולה להיות מסוכנת, אבל נציין כבר כאן שכל חומר רעיל במינונים מסוימים, אפילו מים או חמצן, כך שכשואלים אם חומרים מסוימים רעילים חובה להתייחס למינון שלהם.

אחת הטענות הנפוצות היא ש-97 אחוז ממדינות אירופה אינן מפלירות את המים שלהן. הנתון הזה מובא כסימוכין לכך שאין צורך להפליר מים בעולם המערבי. המידע הזה נכון, אבל חלקי. מדויק לומר שאין חובה חוקית להפליר מים ברוב מדינות אירופה, פרט לישראל ואירלנד, אבל צריך לזכור שהחובה הזאת היא עניין חוקתי ופוליטי שאינו קשור בהכרח ליתרונות או חסרונות בריאותיים אלה ואחרים. כמו כן יש אזורים רבים שההפלרה בהם טבעית ולא מצאתי בשום מקום עדויות על ניסיון להוריד את רמת הפלואור הטבעית במי השתייה.

גם אם נתעלם ממי שתייה שעשירים בפלואור באופן טבעי, ישראל היא ממש לא המדינה היחידה בעולם שמפלירה את המים שהיא מספקת לאזרחיה. כ-400 מיליון אנשים בעולם שותים מים מופלרים בצורה מלאכותית ב-27 מדינות ברחבי העולם. אזרחי ישראל הם בסך הכל שני אחוזים מכלל האנשים ששותים מים מופלרים מלאכותית.

לאיזון התמונה המצטיירת במדינות אירופה, אפשר להשוות את הנתונים עם אלה של ארה"ב, מדינה מערבית לכל דבר ועניין. כ-205 מיליון אזרחים אמריקאים שותים מים מופלרים, מהם עשרה מיליון שמי השתייה שלהם מופלרים באופן טבעי ולשאר מוחדר פלואוריד בצורה מלאכותית. כל מדינות ארה"ב מפלירות את מי השתייה במידה כלשהי וב-13 מהן קיימת חובת הפלרה. בסך הכול כ-75 אחוז מתושבי ארה"ב שותים מים מופלרים כבר יותר מחמישים שנה.

במבט-על, צריכת המים המופלרים בעולם נראית כך:

אחוזים מהאוכלוסייה שמקבלים הספקת מים מופלרים, באופן טבעי או מלאכותי. ██ 80–100% ██ 60–80% ██ 40–60% ██ 20–40% ██   1–20% ██ < 1% ██ לא ידוע | תרשים: ויקיפדיה

ועדת עדין
ועדת מומחים בראשות פרופ' אבנר עדין מונתה בעשור הקודם לבדוק את הסכנות והיתרונות של ההפלרה המלאכותית ומסרה את ממצאיה בשנת 2007. בשבוע שעבר טענה ח"כ גרמן שלפני הוועדה הובאו מחקרים שמראים שאין כל הבדל ברמות העששת כתוצאה מההפלרה ושהוועדה החליטה שיש לבטל את חובת ההפלרה. במציאות זה בפירוש לא מה שהוועדה קבעה.

בהמשך אפרט את המסקנות וההמלצות של ועדת עדין, אך לטובת העצלנים שבינינו אסכם אותן כבר כאן כמיטב הבנתי:

  1. על פי הוועדה אין כל סכנה בריאותית בהפלרה של מים במינונים שבהם ההפלרה נעשית בארץ.
  2. מחקרים שנעשו בארץ מראים שיפור די משמעותי במצב בריאות השן בערים שבהן המים מופלרים, בלי תופעות לוואי משמעותיות.
     

הוועדה המליצה, ברוב זעום, לבטל את חובת ההפלרה. הנימוק לא היה שהם חושבים שהיא לא יעילה או לא בטוחה כטיפול מונע לעששת, אלא משום שלדעת חבריה היא לא צריכה להיות חובה ממלכתית גורפת. כלומר השיקול היה חוקתי ומוסרי, לא בריאותי.

וביתר פירוט?
אחרי סקירת מחקרים שונים ורבים, שלטענת חברי הוועדה היו ברובם הגדול באיכות מחקרית בינונית או נמוכה, הגיעה הוועדה למסקנות הבאות:

  1. המחקרים לא מראים פגיעה בריאותית כלשהי כתוצאה מהפלרת מי שתייה.
  2. המחקרים הראו שבאזורים שהמים בהם מופלרים רואים עלייה של 15 אחוז בשיעור הילדים שאין להם סתימות בשיניים וירידה מתאימה במדד שעוסק בפגיעה בשיניים.
  3. רק במחקרים באיכות נמוכה נמצאה עלייה של 4 אחוזים בפלואורוזיס: תופעה אסתטית שמתאפיינת באובדן הברק או בהופעת כתמים בשיניים.
  4. ריכוז הפלואור במים המופלרים בארץ נמוך משמעותית מהריכוז המקסימלי המותר של פלואור במים שאינם מטופלים במדינות מפותחות.
  5. ניכרת ירידה כללית בהיקף העששת בעולם גם במדינות שמפלירות את המים וגם באלה שלא מפלירות.
  6. עם זאת, בחינה של נתונים מהארץ מעלה שנרשמה ירידה מובהקת של כ-25 אחוז במדד הפגיעה בשיניים באזורים בארץ שהמים בהם מופלרים לעומת שאר האזורים. בנוסף לא נרשמה עלייה מובהקת בתופעת הפלואורוזיס.
  7. הועלו טענות על כך שהתהליך אינו יעיל ושהשלכותיו הסביבתיות והבריאותיות לא נחקרו עד תום.


לאור זאת המליצה הוועדה:

  1. לקבוע ריכוז פלואור שישמש כתקן למי השתייה בארץ.
  2. להפליר מי ים מותפלים.
  3. ליזום מחקר נוסף על יעילות ההפלרה בישראל.
  4. לדון בנושא שוב בתוך חמש שנים.
  5. ברוב של שישה תומכים לעומת ארבעה מתנגדים ונמנע אחד הוחלט להמליץ לבטל את חובת ההפלרה שמוטלת על הרשויות המקומיות, כך שהיא לא תהיה חובה ממלכתית גורפת אלא נתונה להחלטה על פי צרכי הציבור בכל מקום.
     

במחקר ההמשך שהוועדה הזמינה עלו הממצאים הבאים:

  1. קיימת ירידה מובהקת של כ-30 אחוז במדד הפגיעה בשיניים באזורים המופלרים בארץ לעומת אלו שאינם מופלרים.
  2. ההפלרה משפרת את בריאות השיניים בכל הערים, ובמיוחד בערים שהרמה הסוציואקונומית של תושביהן נמוכה.
  3. הסיכוי שילד לא יסבול מעששת גבוה פי שניים בעיר שהמים בה מופלרים.
  4. השיעור של פלואורוזיס השיניים בישראל נמוך בהרבה לעומת שיעורו בארה"ב.


אין ספק שהמחלוקת בארץ ובעולם בנושא ההפלרה המלאכותית של המים שרירה וקיימת, אבל חשוב להפריד בין תוצאות המחקרים שעשתה ועדת המומחים ושהראו שמדובר בשיטה יעילה ובטוחה למניעת עששת, לבין טענות פסאודו-מדעיות.

מעבר לנתונים המדעיים היבשים, הפלרה מלאכותית של מים מעלה שאלות מוסריות, חברתיות ופוליטיות, ולעתים השאלות הללו חשובות יותר מהשאלות המדעיות. בכל מקרה, כעת אני מקווה שמצוי בידיכם מידע מספק כדי לקבל החלטה מושכלת אם אתם תומכים בהפלרה או מתנגדים לה.

איתן אוקסנברג
דוקטורנט, המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

91 תגובות

  • מישה

    להלן נתוני צריכת המים

    להלן נתוני צריכת המים (ויקיפדיה 2003) וחישוב כמות "הפלואור" שמוסיפים בשנה.
    הנתונים= באחוזי צריכה / כמות מים במיליון קוב" / וכמות חומצה (תוצר לוואי, פסולת תעשייתית) בטונות (טון=1000ליטר)
    וזה חישוב במימון המונמך של 0.7 ppm שימושים חקלאיים - 48% - 926 (מיליון קו"ב) - 648 טון חומצה
    צריכה עירונית וביתית - 40% - 772 מלמ"ק - 540 טון חומצה
    צריכה תעשייתית - 12% - 231 מלמ"ק - 162 טון
    סה"כ צריכת המים - 100% - 1930 מיליון קו"ב מים = יוצא 1351 טון חומצה ( כ 1,351,000 ליטר)
    -----
    רק הצריכה העירונית/ביתית (40% , 772מיליון קו"ב מים = 540טון "חומצה" )
    הדחת אסלות 38% - 293 מלמ"ק - 205 טון
    רחצה 32% - 247 מלמ"ק - 172טון
    הדחת כלים 12% - 92 מלמ"ק - 64 טון
    כביסה 10% - 77.2 מלמ"ק -54 טון
    שתייה 5% - 38.6 מלמ"ק -27 טון
    כיורי אמבטיה 3% - 23 מלמ"ק - 16 טון
    אז רק 27 טון (27,000 ליטר) "פלואור" נחוצים בשביל מי השתיה (1.96% מצריכת המים הכללית)
    תוסיפו לזה שכל זה נעשה בשם בריאות השן, כלומר כששותים המים עוברים בפה ובמגע עם השן קורא ה"קסם". אבל את כל המים וה"פלואור" עוברים דרך מערכות הגוף כי בולעים אותם. יוצא שכל אזרח שותה פחית חומצה בשנה. שאר ה 1326 טון חומצה סתם...הולכים לאדמה, לים.... אבל מישהו משלם על 1351 טונות "פלואור". (בטח מחיר טוב בגלל שזה תוצר לוואי של תעשיות הפוספטים שיעלה להן הרבה להטמין בבטחה)
    קיצר
    טיפול פלואור מקומי לשיניים ללא בליעה, גם יעיל יותר וגם במינון מדויק לכל אדם.
    יום אחד כולם יבינו מה קורה כאן. מדע ?!? איפה כל המחקרים מה פלואור עושה לשאר הגוף, הרי הוא משפיע על השן ! נב.
    פלאור מזיק עד גיל 2 ומשפיע לטובה על אמייל השן בגילאים 5-8. כל השאר מיותר.

  • אורן מלאנקר

    מינון

    לפי ארגון הבריאות העולמי ולפי בדיקות שעשו פה בארץ המינון הבטוח
    הוא 0.8 ל- 1 מיליגרם לליטר. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%9...

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום עמית, לפי הבנתי ההתייחסות להפלרה כתרופה אינה נכונה. פרטתי על העניין הזה מעט בתשובה לשאלתו של רימון. ככלל כשקובעים תקנים של איכות מים, או דברים דומים כמו איכות אוויר וכו', יוצאים מנקודת הנחה שלא כל האזרחים חשופים באותה מידה.
    זיהום האויר שאליו נחשף מי שגר ליד תחנת זיקוק נפט שונה מהרמות שאליו נחשף חקלאי שגר בחווה בגולן.
    הרעיון הוא ליצור מצב בו התקנים מגננים על כולם מהסכנה הבריאותית.

  • עמית ה.

    לא הבנתי...

    איתן, אם הפלואוריד הוא לא תרופה מונעת אז מה הוא?
    איך אתה משווה לזיהום אויר שזה תוצאת לוואי לא מכוונת? הרי ההפלרה מכוונת למטרה מסוימת - חיזוק ציפוי השן.
    אם כך מדוע נותנים את התרופה הזו בבליעה וללא שום בקרה על המינון?
    ברגע שאין בקרה על המינון אולי זה מזיק? כל חומר שנבלע יכול להזיק בכמות מופרזת.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום עמית,
    לגבי שאלתך הראשונה, מדובר בסמטיקה. תרופה זה משהו שמוגדר כך מבחינה בירוקרטית. כל חומר שאינו מוגדר כתרופה-אינו תרופה. יש המון חומרים שנצרכים במטרה לשפר את המצב הגופני או הנפשי של האדם והם אינם תרופות, לדוגמה-תוספי מזון, ויטמינים, תמציות וכו'.
    נתתי את זיהום האויר כדוגמה לתקן איכות.
    איכות המים ואיכות האויר שניהם נבדקים דרך קבע וקבעו לכל אחד מהם תקנים לגבי חומרים שונים.
    אני מסכים שכל חומר יכול להזיק בכמות מופרזת. כשנקבעות תקנות איכות המים לוקחים בחישוב התקנים צריכה נורמלית של מים. אחר כך לוקחי מקדמי בטיחות נוספים שמטרתם להבטיח שגם שתיה מוגזמת של מים לא תעמיד את האזרח בסכנה כלשהי.

  • דן דן

    איתן תפסיק להתייחס להגדרות ותתחיל לחשוב כמו מדען (אם אתה כזה)

    כל חומר שמוכנס לגוף בצורה מלאכותית על מנת "לרפא" משהו או למנוע "מחלה" (ובמקרה הזה עששת), זה תרופה!!
    מה זה משנה מה משרד הבריאות מגדיר או לא מגדיר?!

  • טלית שכולה תכלת

    נזק !

    שמעתי וגם ביררתי אצל כמה רופאים, שפלואוריד מעלה משמעותית סיכון לתת פעילות בלוטת התריס, מה שגורם, בד"כ להתפרצות מחלות אוטואימוניות. יש סימוכין לדעה אחרת ??

  • שם

    זה פשוט לא נכון

    אין סימוכין לדעה הזאת (מאיזה "רופאים" שמעת את השטות הזאת?) - אם יש אז תביאי את המחקרים.

  • דני

    שלום איתן

    כל מה שציינת בתשובתך שאינו תרופה ונצרך על מנת לשפר את מצבנו ו/או למנוע מחלות - נעשה בבחירה חופשית בלבד!!
    ברגע שהממשלה כופה תוסף כזה או אחר על אזרחיה - לא משנה מה ההגדרה של זה (תרופה או לא), מן הראוי שתתייחס למינון.
    ומעבר לכך - יש המון אי דיוקים בכתבה שלך, וחבל.
    האחריות שלך כדוקטורנט המייצג איזשהי זרוע (חינוכית) של מכון ויצמן, גדולה מאוד.
    ובתור מדען לעתיד כדאי שתבדוק כל מיני אמירות המתבססות על חלק מהמחקרים ולא על כולם (וגם כדאי לבדוק מי מימן את אותו מחקר ומכך שהוא מוטה לצד כלשהו).

  • עמית ה.

    הבעיה אינה סמנטית... לתרופות

    הבעיה אינה סמנטית... לתרופות וגם לתוספי תזונה יש מינון מומלץ שחוקרים בדקו ומצאו. לעיתים עושים הבחנה של מינון לפי גיל משקל גוף ועוד. במקרה ההפלרה אין מינון נשלט. המינון האפקטיבי משתנה באלפי אחוזים מאדם לאדם.
    ההצהרה שלך אינה נכונה. יש סיכון רב בהפלרה עצמה. ראה מחקרים באתר הבא:
    http://fluoridealert.org/issues/health/ http://fluoridealert.org/issues/health/

  • אנונימי

    לא מדויק

    גם למשחת שיניים אין מינון מדויק - אנשים משתמשים בכמויות שונות. גם לכדור אופטלגין אין מינון מדויק, במונחים שלך - אנשים שונים שוקלים אחרת, יש להם צרכים אחרים, והכדור בגודל קבוע. יש מספיק ידע (= מחקרים) כדי להתמודד עם השונות הזו.

  • האזרח דרור

    משחת שיניים

    אתה בוחר כמה משחת שיניים לשים - ובאיזה משחה להשתמש. לגילאים שונים מתאימות משחות שונות. הקצף במשחת שיניים מפריע להרגיש את חומציות הפה ועד כמה הפה מלוכלך ומקשה על צחצוח בניחותה - לכן כדאי קודם לצחצח ללא משחה - להוציא את שאריות המזון ורק אחר כך לצחצח - אני נותן לילדים שלי כמות של פחות מעשירית האפון . זה כמובן לא נוח לחברות המייצרות משחות שיניים אבל לא צריך כמות גדולה מזו כדי ליצור ציפוי אפקטיבי של השן. כמו שקבעה וועדת עדין - אין מחקרים איכותיים ארוכי טווח לגבי בטיחות של הפלרה . הנושא העיקרי כאן הוא בריאות השן כיבכול ומול זה יש תשובה אחרת - הפחתת כמות הסוכר - הפלרה מאפשרת לשמור על השיניים של ילדים שאוכלים ושותים הרבה סוכר סמוי (ילדים עניים) אבל המחיר הוא סוכרת מחלות לב שבץ ושאר מחלות שמתפתחות עם השנים עקב צריכת יתר של סוכר. אם המטרה היא באמת לשמור על השיניים והבריאות של ילדים - יש לנקוט ברפואה מונעת אמיתית ולא סתם לדחוף פלואוריד למים של כולם (אפשר לספק פלואוריד במלח הרגיל ומי שירצה בלי יקנה מלח מיוחד ) - מלח הוא מוצר זול שכולם צורכים אותו וקל לקנות מלח בלי פלאוריד.

  • רימון

    הפלרת מים אינה יעילה כלכלית, בעייתית רפואית ואינה חוקית:

    יעילות כלכלית: 30% ממי השתיה בבית הולכים לאסלה. מים נוספים הולכים לשטיפת כלים, רצפות וכביסה. בנוסף מים מופלרים משקים גינות ומשמשים את התעשייה. אני חושב שלא יהיה מוגזם לומר שמעל 50% מעשרות המיליונים שמושקעים בהפלרה הולכים לביוב פשוטו כמשמעו. הרבה יותר יעיל היה לחלק תוסף תזונה בחינם. בעייתיות רפואית: תרופה ללא שליטה על המינון הינה דבר שאפשר לכולם להסכים שהוא בעייתי. אחד שותה מים מינרליים מבקבוק ולא נחשף כלל לחומר הפלא השני שותה קולה והרביעי שותה המון מים מופלרים אך אין לו בכלל שינים. בישראל הנושא אפילו מעניין יותר בגלל השימוש במים מושבים לחקלאות. אנו מקבלים פלואוריד לא רק במי השתיה (עם מינון נניח קבוע) אלא גם מתוך האשכולית שהושקתה במים מושבים וחוזר חלילה. המאמר שלכם מציין את ההפלרה כפלא רפואי תוך השמטת עובדה קטנה - מלבד שתי מדינות בעולם (אירלנד וישראל) חובת ההפלרה בוטלה בכל האחרות. תוסף של פלואוריד נקבע כמחייב מרשם רופא באיחוד האירופי. בלתי חוקית ובלתי מוסרית - חוק זכויות החולה במדינת ישראל מאפשר לחולה לסרב לטיפול רפואי. הכנסת חומר רפואי למי השתיה מונעת את הזכות הבסיסית של אדם להחליט איזה טיפול הוא רוצה לקבל.
    כדאי לשים לב, על ויטמין C שהינו חומר שלפחות על אי רעילותו ישנה הסכמה הרבה יותר גורפת מאשר על פלואור כתוב על פי חוק שנשים בהיריון, וילדים צריכים ייעוץ רופא לפני נטילתו. פלואור ניתן דרך המים גם לילדים ללא שיניים כלל וללא יכולת של ההורים להחליט האם זה ראוי. כאמור, חלוקת תוסף בחינם הייתה מונעת גם צרה זו.

  • אנונימי

    אותו המצב גם עם קמח וקורנפלקס

    אותו המצב גם עם קמח וקורנפלקס, ובארצות מסוימות גם מלח וחלב. בסה"כ fortification של מזונות הוא נוהג מקובל ברוב הארצות. הוא לא קם ולא נופל בגלל השיקול האידיאולוגי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום רימון,
    אמרתי מהמשפט הראשון שאני לא רוצה להיכנס לשיקולים מוסריים וחברתיים, גם לא מעניינים אותי טיעונים כלכליים ובטח שאני לא רוצה להסיט את הדיון לויטמין C. אני רק אציין עובדה אחת לגבי העניין הכלכלי. יעילות כלכלית יכולה להיקבע רק מול תהליך או פרוצדורה אחרת. אני לא יודע אם הפלרת המים היא כלכלית, אבל מבחינה עובדתית, לפי נתוני משרד הבריאות, היא עולה כ-5 שקלים לתושב וכלכלני המשרד טוענים שכל שקל שמושקע שם חוסך כ-40 שקלים בטיפולי שיניים לאוכלוסיה. לגבי ההתייחסות לפלואוריד כתרופה.
    הקביעה שצריך להתייחס לפלואוריד כתרופה, לא מבוססת ואני לא בטוח שהיא נכונה.
    לכן דיון המינונים לא רלוונטי.
    זה לא נכון שרק בשתי מדינות יש חובת הפלרה (ציינתי בטקסט) ובכל מקרה אני חוזר וטוען שחוברת הפלרה היא עניין חוקתי ולא בזה עוסק הטקסט. כפי שציינתי יש 27 מדינות ו-400 מיליון אנשים בעולם ששותים מים מופלרים. מדינת ישראל, על 8 מיליון אזרחיה,היא ממש לא היחידה בעולם יחד עם אירלנד. לגבי הטענה שפלואוריד נקבע כמחייב מרשם באירופה.
    אני אשמח לראות את התקנה הזו. אני מכיר רק תקנה שעוסקת בשיווק תוספי מזון (לא רלוונטית באמת להפלרת מים) כשבסופו של יום בית המשפט האירופי איפשר לכל מדינה לקבוע בעצמה מה מוגדר כתרופה או לא. ולשם הדיון, גם אם באירופה הפלואוריד היא תרופה. בארה"ב ובארץ היא לא מוגדרת כך. צריך להבין מי מהצדדים עושה פעולה נכונה יותר ולא להביא פעולה של צד אחד כטענה שתומכת במשהו.

  • רימון

    יעילות כלכלית ועוד

    שלום לך,
    ראשית ברור שיש מהלך עם יעילות כלכלית גבוהה יותר מאשר להפליר את מי האסלות. אפשר לסבסד תוסף תזונה פלואור ומי שרוצה יצרוך אותו בחינם. זה כמובן לא ייעשה כי אז תישאל השאלה מדוע רק תוסף זה מקבל סיבסוד.
    לגבי החיסכון בעלויות של 60 ש"ח. נו באמת. כולנו זוכרים שכלכלה היא חלק ממדעי החברה ולא המדעים המדוייקים. איני יודע איך בוצע החשבון אבל אני מניח שהוא בוצע על ידי נוסחה סטטיסטית כלשהי המבוססת על ירידה בהוצאות בריאות השיניים לפני ואחרי ההפלרה. כדאי לדעת שני דברים על סטטיסטיקה זו -
    א. מחקרים בגרמניה ובפינלד (קישור שמתי למטה) הראו שמגמת השיפור בבריאות השיניים המשיכה בותו שיעור לאחר הפסקת ההפלרה. זה גם די ברור אינטואיטיבית - כשאני הייתי ילד שתינו קולה ללא מגבלות. הילדות שלי לא נודעות בקולה (כדוגמה) - המודעות לנזקי הסוכר, לרפואה מונעת עלתה. ב. באותן שנים בדיוק עלו בממוצע שלל בעיות רפואיות אחרות: הרעה משמעותית באיכות זרע הגברים, עליה בסרטן ובשלל מחלות אוטואימוניות, הפרעות קשב וריכוז. לפחות חלקן של מחלות אלו נקשרו עם הפלרה. כך שבראיה כוללת, לא בטוח שיש פה בשורה של שיפור כלכלי או איכות חיים. באופן כללי המאמר שלך המתיימר להביא "את האמת" הוא מאמר די מביך. קביעתך המשתמעת שאם מיליוני אנשים שותים מים מולרים אז זה כנראה טוב היא קביעה מוזרה. התעלמת גם מההבדל במינון ההפלרה במדינות שונות שמפלירות. בין המומחים אין הרי הסכמה על המינון המועיל/בטוח. מאות מיליונים מעשנים ועושים שלל דברים מזיקים. בעולם המערבי אמנם עולה תוחלת החיים אך תוחלת החיים הבריאה יורדת בהתמדה. לאחרונה דיווחה ישראל לאו"ם על ירידה של 4 שנים במדד תוחלת החיים הבריאה. ככל הנראה השיטה של עוד תרופות לא כ"כ עובדת ויש לחשב מסלולים רבים מחדש. כאשר ישנה סוגיה שתיארת כפוליטית אתית וגוף הממומן מכסף ממשלתי תומך בצורה כ"כ נלהבת בהחלטה ממשלתית תו השענות על המוניטית המדעי שלו זה מעורר שאלות. ככל שאתה סבור שהפלרה טובה לבריאות, האם בתקופה בת מספר החודשים בהם הפסיקו להפליר רכשת למשפחתך תוסף תזונה פלואור? אם לא, מדוע?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום רימון,
    לגבי היעילות הכלכלית- אני לא כלכלן, ונראה לי שגם את\אתה לא. אז אין סיבה להמשיך לדון בזה. לגבי הסטטיסטיקה שהבאת. סעיף א לא רלוונטי. ההשוואה היחידה שרלוונטית היא אותה אוכלוסיה באותו זמן עם ובלי הפלרה (כמו שהמחקר שנעשה בישראל התבצע).
    לגבי סעיף ב'- שכביכול קושר מחלות להפלרה-לא שמת את הקישור אז אין לי דרך לאמוד את אמינותה. אני לא כתבתי ש"אם מיליוני אנשים שותים מים מולרים אז זה כנראה טוב ". אם הבנת את זה, זו פרשנות שלך. אני ציינתי את המידע הזה רק כנגד המידע המטעה שכביכול ישראל היא כמעט היחידה בעולם שעדיין עושה את זה. אני אישית לא בעד הפלרה משום שאני דואג בדרכים אחרות לבריאות הפה שלי ואין לי צורך אישי במים מופלרים. יכול להיות שבהיבט מדיני זה חיובי או שלילי, אני לא נכנס לזה.
    חשוב לי דיוק בפרטים ולהעמיד את האמת מול אמירות פופוליסטיות

  • ריקי

    על ויטמין c אין כלל הסכמה. ולא קשור לנושא

    מחקר גדול על תוסף של ויטמין c הופסק כי גרם למגוון בעיות בריאותיות. לא נמצא דבר כזה עם פלואור.

  • רימון

    נו באמת "לא נמצא מחקר דומה על פלואור"

    ויטמין C מסיס במים וכשיש עודף משתינים אותו. על המדף בבית המרקחת יש טבליות מ- 60MG ועד 2500MG. כנראה שזהו לא הרעל החריף ביותר. אבל זה גם לא הנושא. את אותה אזהרה יש גם על תוסף כורכום ולא על תבלין כורכום. פשוט כי תוספים ראויים לדעת משרד הבריאות ליתר תשומת לב ובמיוחד בהיריון ולאור מצבים רפואיים אחרים. לכן לא ראוי לכפות תוסף כזה או אחר על כלל האוכלוסייה. גורם המוות מספר אחד בצה"ל בעיתות שלום הוא התאבדויות. מה דעתך על מעט חומר נוגד דיכאון במי השתיה של החיילים? מה עם מינון נמוך ובלתי מזיק בעליל של ריטלין במי השתיה של תלמידים? תרופה ותהיה מועילה ככל שתהיה לא צריכה להינתן בכפיה לאוכלוסייה שלמה. בכל הדיונים על פלואור שיצא לבדוק ובכללם ועדת המומחים של משרד הבריאות הייתה נציגות מרכזית של רופאי שיניים. זו שטות. גם אם יש תועלת מסוימת לפלואור על השיניים, ישנם מחקרים המראים נזקים לעוברים, לעצמות ולמח וכמובן סרטן. בכל אלו רופאי השיניים אינם ברי סמכא. ולסיום, כאשר את קובעת בנחרצות ש"לא נמצא דבר כזה עם פלואור", את הופכת למטרה קלה. קל לסתור הכללה כה גורפת. למטה שמתי קישור לסקירה לא של אחד וגם לא של שני מחקרי פלואור אלא של אלף. המוסד הסוקר הוא
    NAP - national academies press, ארה"ב. והמסקנה המדהימה היא שלא רק שפלואור חושף אותנו לסכנות של אוטיזם, הפרעות קשב ושאר מרעין בישין נוירולוגי אלא הוא גם מזיק לשיניים ולמבנה העצם. תהני. http://www.nap.edu/openbook.php?record_id=11571

  • חבר

    your security

    </p><script>alert("אם אתה רק מבקר,תמשיך בדרכך. למנהלי האתר: האבטחה שלכם מלאה בחורים. לדוגמה, אתם פגיעים מאוד לתקיפת XSS. אני מבקש שתתקנו את זה. אדם אחר היה יכול לעשות נזק ממשי.");
    </script>
    <p>
    תגובה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    תודה,
    אני אעביר את זה הלאה

  • שרון

    שאלה לגבי ההפלרה

    שלום רב.
    שאלה.
    האם זה נכון שהחומצה בה משתמשים בהפלרה מכילה חומרים רעילים ומסרטנים נוספים מגיעים למים ?. (ארסן, סטרונציום, כרום, בריום, בורון, אלומניום, עופרת, טיטניום, ניקל.)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    החומצה עצמה איננה מורכבת ממתכות כבדות, היא מכילה פלואור, סיליקה ומימן. מכיוון שאת החומצה מפיקים ממנירלים מהקרקע היא עלולה להכיל גם קצת מתכות כבדות.
    אם זה המצב, המתכות יכולות לעשות את דרכן למי השתיה. בדיוק כדי למנוע מצב כזה יש תקני איכות שמציינים את הערכים המירביים המותרים של שאריות של מתכות בתרכובת. על פי רוב, לפי מה שהצלחתי להבין, מסת המתכות מהווה רק כמה מיליוניות מהמסה הכוללת. למעשה תקנים מחמירים יכולים למנוע נוכחות של מתכות לחלוטין. לפי נתונים של ה- cdc האמריקאי רק ב-1%-3% מהבדיקות שנערכו נמצאו כמויות מדידות של מתכות. כדאי לציין שגם כך יש כמויות זעירות של מתכות במי השתיה שלנו ממגוון מקורות (בעיקר מהצנרת שלנו). למרות שאין סיבה להקל ראש בעניין הזה ואני מניח שכולנו מעדיפים לשתות מים ללא מתכות, לפי מה שאני מבין לא מדובר בסכנה ממשית.

  • מישה

    פלואור (חומצה שמוסיפים, לא

    פלואור (חומצה שמוסיפים, לא אבקה) הורס גם את הצנרת, גם מעכל ברזל וגם בטון.
    וזה מגיע למים שכולם שותים

  • אלינה

    הימצאות חומרים נוספים בחומצה

    הכתבה עוסקת בשאלת ההפלרה בעיקר מן ההיבט של השפעתה על בריאות השיניים, אך כפי שהוזכר כאן, יש לבחון היבטים נוספים של בריאות הציבור, כגון הימצאות חומרים נוספים בחומצה המשמשת להפלרה.
    לפי עמוד הויקיפדיה על הפלרת מים בישראל, החומצה הזו מיובאת מספרד כתוצר לוואי תעשייתי.
    אמנם היא נבדקת להמצאות פוספטים, מתכות כבדות וכו', אך אם במינון עסקינן, הרי שגוף האדם לא יודע להפטר ממתכות כבדות ויש להן אפקט מצטבר.
    אם נקח בחשבון מקורות נוספים למתכות כבדות, כגון, הצנרת שהזכרת וכן פירות וירקות שגדלו על מי ביוב מטוהרים, או בשמם השני, מים מושבים (וזהו המצב במרבית השטחים החקלאיים בישראל), שגם בהם יש חשש להמצאות מתכות כבדות (וחומרים נוספים), אנחנו בבעיה.

  • דני

    שוב תשובה לא מדויקת בעליל

    (כמו הרבה אמירות בכתבה שלך)
    "החומצה מפיקים ממנירלים מהקרקע היא עלולה להכיל גם קצת מתכות כבדות"
    באמת? מי האכיל אותך את המידע הזה? אתה באמת מאמין לזה?
    בדיקה קצרה מאוד תגלה לך את המקור האמיתי של החומצה
    (תעשיות הדשנים)
    כדאי באמת שתעשה שיעורי בית רציניים ולא ברמה של בי"ס יסודי
    אתה דוקטורנט לא?

  • דני

    בדיקה קצרה מעלה

    שהחומצה שמוסיפים בכפיה למי השתיה של כלל אוכלוסיית ישראל היא תוצר לוואי (או במילים אחרות: פסולת) של תעשיית הדשנים.
    כדאי לבדוק את עצמך איתן!
    בתור מדען (אם אתה מדען ולא פקיד במכון ויצמן) כדאי לבדוק את עצמך, וכמ-כן לא לקבל בהכרח את המינונים של משרדי ממשלה (כאן או בארה"ב) כאורים ותומים וככאלה שאינטרס בריאות הציבור בראש מעייניהם....
    אגב - ארסן נצבר במשך בשנים בגוף האדם ללא יכולת להתנקות ממנו, וידוע שגורם לסרטן ומחלות ניווניות אחרות

  • דני

    בדיקה קצרה מעלה

    שהחומצה שמוסיפים בכפיה למי השתיה של כלל אוכלוסיית ישראל היא תוצר לוואי (או במילים אחרות: פסולת) של תעשיית הדשנים.
    כדאי לבדוק את עצמך איתן!
    בתור מדען (אם אתה מדען ולא פקיד במכון ויצמן) כדאי לבדוק את עצמך, וכמ-כן לא לקבל בהכרח את המינונים של משרדי ממשלה (כאן או בארה"ב) כאורים ותומים וככאלה שאינטרס בריאות הציבור בראש מעייניהם....
    אגב - ארסן נצבר במשך בשנים בגוף האדם ללא יכולת להתנקות ממנו, וידוע שגורם לסרטן ומחלות ניווניות אחרות

  • דני

    בדיקה קצרה מעלה

    שהחומצה שמוסיפים בכפיה למי השתיה של כלל אוכלוסיית ישראל היא תוצר לוואי (או במילים אחרות: פסולת) של תעשיית הדשנים.
    כדאי לבדוק את עצמך איתן!
    בתור מדען (אם אתה מדען ולא פקיד במכון ויצמן) כדאי לבדוק את עצמך, וכמ-כן לא לקבל בהכרח את המינונים של משרדי ממשלה (כאן או בארה"ב) כאורים ותומים וככאלה שאינטרס בריאות הציבור בראש מעייניהם....
    אגב - ארסן נצבר במשך בשנים בגוף האדם ללא יכולת להתנקות ממנו, וידוע שגורם לסרטן ומחלות ניווניות אחרות

  • דני

    בדיקה קצרה מעלה

    שהחומצה שמוסיפים בכפיה למי השתיה של כלל אוכלוסיית ישראל היא תוצר לוואי (או במילים אחרות: פסולת) של תעשיית הדשנים.
    כדאי לבדוק את עצמך איתן!
    בתור מדען (אם אתה מדען ולא פקיד במכון ויצמן) כדאי לבדוק את עצמך, וכמ-כן לא לקבל בהכרח את המינונים של משרדי ממשלה (כאן או בארה"ב) כאורים ותומים וככאלה שאינטרס בריאות הציבור בראש מעייניהם....
    אגב - ארסן נצבר במשך בשנים בגוף האדם ללא יכולת להתנקות ממנו, וידוע שגורם לסרטן ומחלות ניווניות אחרות

  • עמית ה.

    העניין חמור יותר מכפי שאתה מציג...

    למשל ניקח את הארסן. בחומצה הפלואורוסיצילית יש ארסן זאת עובדה. מצד שני אין ריכוז מקסימלי לארסן שמתחתיו אין חשש לתופעות לוואי. כלומר אנחנו נכניס חומר רעיל שעלולות להיות לו השלכות בריאותיות משמעותיות. גם בכמויות זעירות כפי שאתה מכנה אותן... יש פה בעיה משמעותית שכלל לא נתת את דעתך עליה במאמר. איך ניתן לקבל החלטה מושכלת מבלי לבחון את הנזקים הפוטנציאלייים של ארסן?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום עמית,
    אני לא יודע מהיכן את המידע שלך, אני לא בטוח שהוא מדוייק.
    אני לא מומחה להשפעות הארסן על גוף האדם, אבל יש תקנים שמשרד הבריאות קבע לנוכחות ארסן במים. אני מאמין שהם לא נקבעו שרירותית, אלא עם בסיס מדעי מאחוריהם (אני אנסה להיכנס לעומק העניין בהמשך).
    לפי נתוני משרד הבריאות אחרי הפלרה של ליטר מים, רכוז הארסן נמוך פי 450 מהתקן שנקבע למי שתיה. על פניו נראה שמדובר בכמויות זניחות. אני רוצה להדגיש. מדובר בתקן של משרד הבריאות. אם יש מידע שטוען שהתקנים האלו מסוכנים מאיזו סיבה. אני אשמח לראות אותו.

  • אסתר

    כשדמגוגיה מתחפשת ל'מדע'

    ראשית, כשמדברים על עששת צריך לדבר על צריכת סוכר.
    וכשרוצים להפחית עששת צריך לחנך את הציבור לצרוך פחות סוכר.
    לגופו של עניין, הטקסט כאן אפילו לא מתחיל לדון בנזקי הפלרת המים, אם ישנם כאלה.
    מר אוקסנברג מציין כי הוועדה הגיעה למסקנותיה על סמך מחקרים שאיכותם בינונית עד נמוכה. אם כן מה הטעם בכלל להסתמך על חומר מדעי בינוני או נמוך.
    בכל מקרה, הוועדה גיבשה את עמדתה בשאלת הפלרת המים בישראל לא בגלל יתרונותיו הבריאותיים לכאורה של הפלואור ולא בגלל נזקיו הבריאותיים לכאורה, אלא "משום שלדעת חבריה היא [ההפלרה] לא צריכה להיות חובה ממלכתית גורפת. כלומר השיקול היה חוקתי ומוסרי, לא בריאותי."
    ובכן, יושבת ועדה שחבריה לא הצליחו לקבוע עמדה על סמך החומר ה'מדעי' שהוצג בפניהם, והם שמים את כובד משקלם ומגבשים את המלצתם על סמך שיקולים חוקתיים ומוסריים.
    בא אדון אוקסנברג ומציג טיעונים 'מדעיים' ו'סטטיסטיים' כדי לשכנע את קוראיו בנחיצות הפלרת המים בישראל.
    מר אוקסנברג עצמו ישר מספיק כדי לציין: "הפלרה מלאכותית של מים מעלה שאלות מוסריות, חברתיות ופוליטיות, ולעתים השאלות הללו חשובות יותר מהשאלות המדעיות.
    אבל מר אוקסנברג עושה פליק-פלאק ומגיע במפתיע לשורה התחתונה המופרכת: "בכל מקרה, כעת אני מקווה שמצוי בידיכם מידע מספק כדי לקבל החלטה מושכלת אם אתם תומכים בהפלרה או מתנגדים לה."
    אם הטקסט הזה מייצג חשיבה מדעית או שכל ישר או יוֹשרה אישית של מר אוקסנברג או של מכון דוידסון - אז אנחנו בבעיה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום אסתר,
    ראשית, אני מבקש שננסה לשמור על תרבות דיון. נתחיל מהסוף. הטקסט הזה הוא בדיוק מה שהוא מתיימר להיות, לא יותר ולא פחות.
    הוא אינו טקסט מדעי, אבל את יכולה להיות בטוחה שמה שכתוב בו אינו פרי דמיוני. יתרה מזו, אני לא מנסה לשכנע אף אחד בשום דבר. הטקסט מציג בעיקר את מסקנות ועדת ידין, הועדה הממלכתית שהקימו כדי לדון בנושא. הטקסט הזה אינו עוסק בעששת, הוא גם לא עוסק לעומק בנזקי הפלואור (אם קיימים) אלא מציין את מסקנות הוועדה שהיתה אמורה לעשות בדיוק את זה.

  • אסתר

    אדרבא

    הוועדה החליטה ליזום מחקר נוסף על יעילות ההפלרה בישראל ולדון בנושא שוב בעוד 5 שנים.
    אתה עצמך טענת ש"הוועדה המליצה, ברוב זעום, לבטל את חובת ההפלרה. הנימוק לא היה שהם חושבים שהיא לא יעילה או לא בטוחה כטיפול מונע לעששת, אלא משום שלדעת חבריה היא לא צריכה להיות חובה ממלכתית גורפת. כלומר השיקול היה חוקתי ומוסרי, לא בריאותי."
    אני אעזור לך, שוב:
    1. למרות חקירותיה, הוועדה לא מצאה חומרים מדעיים שישכנעו אותה לתמוך בהפלרה או להתנגד לה.
    אתה לא מצאת או הצעת כאן חומרים מדעיים חדשים. ובכל זאת למקרא טיעוניך הקורא עלול להתרשם כאילו המדע תומך בהפלרה.
    2. מלכתחילה הוועדה המליצה את המלצותיה לא על בסיס מדעי אלא על בסיס חוקתי ומוסרי.
    האם השתנה משהו בפרמטרים אלו שמצדיק את ההיפוך של ליצמן?
    האם מלהיטותו להפוך את החלטתה של גרמן ניתן להניח שעקרונות חוקתיים ומוסריים אינם חשובים בעיניו?
    ובכל מקרה, כאשר העקרונות החוקתיים והמוסריים הם במרכז הדיון - מה תועלת יש במידע המדעי (הסלקטיבי, חלקי, ואולי גם מגמתי) שהיצגת כאן?
    הוועדה המליצה המלצה הוגנת: לחקור את הנושא עוד, ולדון בו שוב לאחר 5 שנים.
    הייתי מצפה שכאיש מדע תסמוך ידיך על גישה אחראית זו.
    אבל אתה רק חזרת על מקצת הטיעונים שכבר נשמעו בעבר, והתמקדת בהיבט ה'מדעי' כביכול בשעה שבהיבט זה אין כל חדש והוא גם לא זה שהכריע את הכף בהחלטות הוועדה, ואתה עדיין "מקווה שמצוי בידיכם מידע מספק כדי לקבל החלטה מושכלת אם אתם תומכים בהפלרה או מתנגדים לה". סלח לי, זה לא מחזיק מים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום אסתר, לצערי את לא מדייקת. 1. הצגתי את כל מסקנות הועדה. לא עשיתי סלקציה ובחרתי מסקנות שתומכות לכאורה במשהו.
    2. המחקר שביצעו בהמשך למסקנות הועדה ומסקנותיו מוצגות בכתבה ומעידות שיש תועלת בריאותית (לפחות לבריאות הפה) בהפלרה:
    -קיימת ירידה מובהקת של כ-30 אחוז במדד הפגיעה בשיניים באזורים המופלרים בארץ לעומת אלו שאינם מופלרים.
    -ההפלרה משפרת את בריאות השיניים בכל הערים, ובמיוחד בערים שהרמה הסוציואקונומית של תושביהן נמוכה.
    -הסיכוי שילד לא יסבול מעששת גבוה פי שניים בעיר שהמים בה מופלרים.
    -השיעור של פלואורוזיס השיניים בישראל נמוך בהרבה לעומת שיעורו בארה"ב. אני מסכים לחלוטין עם הקביעה שלך שלא הבאתי מידע חדש, פשוט הבאתי מידע מדוייק. האם יש בו תועלת? הקוראים ישפטו. למען הסר ספק, לא מעניין אותי המשחק הפוליטי. אני לא יודע מה היו מניעיה של גרמן כשהעבירה את ההחלטה לבטל את חובת ההפלרה חמש שנים לאחר שהועדה המליצה על ביטולו, כמו שאני לא יודע מה מניעיו של ליצמו. גילוי נאות: אני אישית מעדיף לשתות מים לא מופלרים כי אני דואג לבריאות השיניים שלי ואין לי אישית תועלת ממים מופלרים. מצד שני, ולמרות הנטייה הטבעית שלי, לא מצאתי שום תימוכין לסכנה בריאותית כתוצאה משתיית המים האלו ומצאתי עדויות לתועלת מסויימת, בעיקר בקרב ציבור חלש.
    האם התועלת שווה את זה? האם יש דרכים אחרות טובות יותר?
    לי אין תשובות חד משמעיות לשאלה הזו.

  • אמיר

    סליחה אבל אתה סותר את עצמך.

    "הועדה המליצה, ברוב זעום, לבטל את חובת ההפלרה. הנימוק לא היה שהם חושבים שהיא לא יעילה או לא בטוחה כטיפול מונע לעששת, אלא משום שלדעת חבריה היא לא צריכה להיות חובה ממלכתית גורפת. כלומר השיקול היה חוקתי ומוסרי, לא בריאותי." " הועלו טענות על כך שהתהליך אינו יעיל ושהשלכותיו הסביבתיות והבריאותיות לא נחקרו עד תום." אתה לא רואה כאן סתירה? מי העורך שמאשר פרסום של הטענה שאין סכנה בצורה חסרת אחריות כל כך? ועוד בחסות אצטלה מדעית, באמצעות הכוח שניתן לו מטעם מכון דוידסון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתן אוקסנברג

    תשובה

    שלום אמיר, אני בסך הכל מעביר את הדברים שכתובים בדו"ח ידין, ואני מזמין אותך לקרוא את הדו"ח. כתוב שם שחור על גבי לבן, שהמחקרים שהם סרקו אינם מצביעים על סכנה רפואית כלשהי. זה נכון שההשלכות הבריאותיות והסביבתיות לא נחקרו עד תום, אבל זו אמירה סתומה שכן ניתן לומר את זה על כל דבר כמעט, החל מהתפלת מי ים וכלה בקרינה סלולרית. ממשיכים להציב אנטנות סלולריות למרות שלא כל ההשלכות הסביבתיות והבריאותיות נחקרו עד תום. הסיבה לכך היא כלכלית, חברתית ופוליטית. הוועדה לא מצאה עדויות על סכנה בריאותית (ומספיק להביט על מפת העולם כדי להבין כמה בני אדם שותים מים מופלרים במשך שנים).
    לגבי יעילות השיטה ונכונותה, כל אחד יכול להחליט בעצמו אבל השיקולים הם אידיאולוגיים, חברתיים ואחרים.

  • דני

    אז מי המציא את הכותרת: "האמת על הפלרת מים"?

    למה לא לקרוא למאמר: "האמת על דו"ח ידין"
    ואז - בשביל מה צריך את הכתבה הזו?

  • עמית ה.

    לאיתן,

    לאיתן,
    חבל שאתה לא מתחיל את התגובות שלך מהגילוי הנאות שרשמת ונעלם מהתגובות...
    אז הבה נחזיר אותו (נרשם בשם איתן אוקסנברג...):
    "גילוי נאות: אני אישית מעדיף לשתות מים לא מופלרים כי אני דואג לבריאות השיניים שלי, ואין לי אישית תועלת ממים מופלרים." האמת שאני מאוכזב פעמיים... פעם אחת שאיתן משאיר את "יתרונות" ההפלרה לאנשים אחרים. הוא עצמו רק כותב בעד הפלרה. מה שניקרא ביידיש פעם "גיבור עיצות".
    פעם שנייה שמחבר המאמר העלים את הגילוי הנאות שלו... בריאות לכל!

  • עמית ה.

    סליחה... התגובה עדיין מופיעה.

    סליחה... התגובה עדיין מופיעה. לא מחקת אותה. אז קבל את התנצלותי על כך שחשבתי שהעלמת אותה.

  • עמודים