קודם כל נסביר בקצרה מהי תחנת כוח גרעינית. בתחנה שכזו מתחוללת תגובת שרשרת גרעינית שהינה מבוקרת, בניגוד מוחלט לתגובת שרשרת שאינה מבוקרת כמו בפצצה גרעינית (תגובה המתרחשת תוך שבריר שנייה).

קודם כל נסביר בקצרה מהי תחנת כוח גרעינית. בתחנה שכזו מתחוללת תגובת שרשרת גרעינית שהינה מבוקרת, בניגוד מוחלט לתגובת שרשרת שאינה מבוקרת כמו בפצצה גרעינית (תגובה המתרחשת תוך שבריר שנייה).

בתחנת כוח גרעינית, בכור הגרעיני, מתרחש ביקוע גרעיני. בתהליך של ביקוע גרעיני גרעין אטום מתפצל לגרעינים קטנים יותר תוך פליטה של נייטרונים. תגובת שרשרת של ביקוע גרעיני, הוא הבסיס לפעולתו של כור גרעיני והוא נעשה בצורה מבוקרת ואיטית. כיום לא קיימים כורים גרעיניים שבהם מתרחשים תהליך של היתוך גרעיני (שבו גרעינים של אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר) כמו התופעה שמתרחשת בכוכבים (וכמובן בפצצות מימן). נכון לעכשיו תהליך של היתוך גרעיני אינו יכול להיות מבוקר ועל כן לא משתמשים בתהליך שכזה בכורים גרעיניים. החומרים שבהם משתמשים בכורים הם, מן הסתם, חומרים רדיואקטיביים כמו אורניום או פלוטוניום. ההבדל בין אורניום לפלוטוניום הינו שפלוטוניום הינו יסוד שנוצר בתנאי מעבדה בניגוד לאורניום שהוא יסוד שמופיע בטבע.

בכורים הגרעיניים אנו למעשה מפיקים חום על מנת להניע תחנת כוח שתייצר חשמל. ומכאן אנו כבר יכולים להסיק שכור גרעיני מייצר אנרגיה עצומה ביחס לכמות הדלק שאותו כור צורך. תהליכים כימיים, בשונה מתהליכים גרעיניים, צורכים כמות דלק גדולה יותר. בתהלכים כימיים אנו מתכוונים לתהליכים של בעירה בתחנות הפחם הרגילות.

מבחינה כלכלית, החשמל שאנו מייצרים בכורים גרעיניים הוא זול בהרבה מהחשמל שאנו יוצרים ב"תחנות כוח רגילות"
כדוגמת תחנות כוח המבוססות על פחם או גז.

חשוב לציין שכור גרעיני למעשה אינו מזהם את הסביבה מכיוון שהוא אינו פולט חומרים לאטמוספירה. זאת בניגוד מוחלט לתחנות כוח מבוססות פחם לדוגמא.

תחנת כוח

אך כמובן שישנן גם חסרונות בשימוש כורים גרעיניים:
כפי שציינו, כור גרעיני הינו 'נקי' במובן שהוא אינו פולט חומרים לאטמוספירה. אולם במקרה של תקלת דליפה בכור, דליפת קרינה רדיואקטיבית (כתוצאה מתאונה)  הינה הרת אסון בקנה מידה גדול כמו האסון שהתרחש בצ'רנוביל בשנת 1986. אגב, בניגוד לדיעה הרווחת, תחנת כוח גרעינית אינה יכולה לגרום לפיצוץ גרעיני.

החסרון השני ואולי החשוב ביותר הינו סילוק הפסולת הרדיואקטיבית.
את הפסולת הרדיואקטיבית קוברים עמוק באדמה במקומות שכוחי אל או במעמקי האוקיינוס.
אך לא קל למצוא אתרים שבהם ניתן לקבור את הפסולת הרדיואקטיבית. לדוגמא, בארה"ב אלפי טונות נשלחות ליבשת אפריקה או לאזורים במזרח אירופה וזאת עבור תשלום כספי גבוה מאוד.
אגב, בארה"ב ישנו אזור הנקרא הר-יוקה לא רחוק מלאס-וגאס. אתר זה משמש לעת עתה כאתר להטמנת הפסולת הרדיואקטיבית מהכורים הגרעיניים שבארה"ב (מספר הכורים בארה"ב נאמד כיום על כ 111 כורים). על פי הערכות, אתר זה (הר-יוקה) יתמלא עד שנת 2030.

חשוב לציין שאת הפסולת הרדיואקטיבית לא קוברים מייד. הפסולת מאוחסנת למשך כמה חודשים בכורים עצמם מתחת לפני המים. זאת משום שיש להמתין עד שרמת הרדיואקטיביות של הפסולת תדעך.

לפסולת הרדיואקטיבית של כורים גרעיניים ישנו חסרון נוסף והוא החשש שניתן להשתמש בתוצרי הביקוע של הכור הגרעיני בכדי לבנות פצצה גרעינית. אמנם בעיה זו אינה אקולוגית אך היא כן מסוכנת כשלעצמה.

הערה חשובה:
ציינו שכור גרעיני הינו נקי ואינו מזהם את האטמוספירה בניגוד לתחנות כוח מבוססות פחם וגז. אך יש לציין שבכל תחנות הכוח למיניהן ובכלל זה כור גרעיני יש לקחת בחשבון את הזיהום התרמי הנוצר.
זיהום תרמי נובע מעליית הטמפרטורה של מאגר המים המשמש את תחנת הכוח. כל תחנה משתמשת במים מן המאגר בכדי לקרר את מכונות התחנה. אך כשהמים חוזרים בחזרה למאגר, הטמפרורה שלהם הינה גבוהה במקצת מזו של המאגר עצמו (בערך כ 10 מעלות צלזיוס יותר). דבר זה אינו טריוויאלי משום שהוא גורם לשינוי קיצוני לאורגניזמים החיים במאגר המפר את האיזון האקולוגי של אותם אורגניזמים.

 

0 תגובות