גלים אלקטרומגנטיים הינם שם כולל לגלי רדיו, גלי מיקרו, אור נראה, קרני - X ואחרים, הנבדלים זה מזה באורכי הגל שונים.


תמונה באדיבות ויקיפדיה

כמו שחלק מהחומרים בסביבתנו שקופים לאור הנראה (כגון זכוכית מהסוג המשמש בחלונות), ישנם חומרים השקופים לאורכי גל אחרים. ייתכן חומר שיהא שקוף לאורך גל אחד אך אטום לאחר; זכוכית למשל השקופה לאור נראה אטומה לקרינת UV (לא ניתן להשתזף מאחורי חלון...).

בצילומי רנטגן, בהם נעשה שימוש בקרינת - X , ניתן לראות כי רקמות הגוף שקופות יחסית לתחום אורכי גל זה, ואילו העצמות אטומות לתחום זה. אותן רקמות (כולן) כמובן אטומות לאור נראה.

ישנו קשר לצפיפות החומר ולמצב הצבירה שלו (גז, נוזל או מוצק) לבין שקיפותו.
נקודה נוספת הינה המתרחש ברמה התת-אטומית.
באטומים הקשורים יחדיו ליצירת מולקולות החומר ישנם אלקטרונים.
כאשר פוטונים (חלקיקי האור) באים במגע עימם, התהליך המתרחש (או לא מתרחש) קובע את אופיו של החומר מבחינת שקיפות או אטימות.

באופן מעט יותר פרטני, אם ננסה לפשט את הדברים ישנם מספר תהליכים אפשריים:
- בליעת הפוטון - תתבטא בדרך כלל ביצירת חום
- בליעת הפוטון ואחזקתו לפרק זמן מסוים "נהורנות" (פליטת אור - luminescence )
- בליעת הפוטון ופליטתו חזרה – החזרה
- לא ניתן לבלוע את הפוטון בעל האנרגיה הזו, ועל כן הוא ממשיך בדרכו - העברה

בדרך כלל מה שמתרחש הוא קומבינציה של תהליכים אלו.
המתרחש תלוי בחומר, כמו גם באנרגיית הפוטונים/אורך הגל של האור.
כפי שהוזכר מקודם - זכוכית רגילה בולעת פוטונים של אור על-סגולי (ultra-violet) אך "מתעלמת" מפוטונים של אור נראה.

בתחום האור הנראה, צבעו של עצם נקבע למעשה על-ידי תהליכים אלו.


תמונה באדיבות ויקיפדיה

לגבי קירות הבית - הם אכן "שקופים" חלקית לקרינה בתחום הרדיו.

מאת: ד"ר לירן שמשי
המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות
מכון ויצמן למדע   

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

2 תגובות

  • נועם

    האם זה נכון שקרינת UV כשעוברת דרך מים הקרינה יותר חזקה?

    כי משתזפים במים הרבה יותר לפחות זה מה שידוע שזה כך

  • גלעד

    איזה גל?

    האם יש גל אשר מסוגל לעבור דרך בטון, אך לא דרך בני אדם?
    אם כן איזה גל זה?