איך עובד מד לחץ דם?

לחץ הדם הוא הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם. הלחץ נמדד ביחידות של מילימטר כספית (mmHg). כלי הדם בגופנו נחלקים לכלי דם עורקיים וכלי דם ורידיים. לחץ הדם הנמדד בדרך כלל בבדיקות שגרתיות הוא לחץ הדם בעורקים. באופן כללי, לחץ הדם העורקי נקבע ע"פ גורמים פיסיקליים - נפח הדם הזורם בכלי הדם, והיענות דופן כלי הדם לזרימה שלו. היענות דופן כלי הדם יורדת בקרב קשישים או בקרב אנשים הסובלים מטרשת עורקים. גורמים פיסיולוגיים המשפיעים על לחץ הדם הינם ההתנגדות ההיקפית של כלי הדם, או במילים אחרות – קוטר כלי הדם, המושפע מגורמי וויסות עצביים והורמונליים, וכן תפוקת הלב. בשביל לדעת מה היא תפוקת הלב, מכפילים את נפח הפעימה בקצב הפעימות של הלב.

כשמודדים לחץ דם מתקבלים שני ערכים:

1. לחץ הדם הסיסטולי הוא לחץ הדם העורקי בעת התכווצות החדר השמאלי של הלב, וזהו הערך הגבוה מבין השניים. לחץ הדם הסיסטולי התקין בקרב בני אדם עומד על 120 מ"מ כספית.
2. לחץ הדם הדיאסטולי הוא לחץ הדם העורקי בעת הרפיית החדר השמאלי של הלב, וערכו התקין הוא כ-80 מלימטר כספית.

בבדיקה שגרתית, אומדן לחץ הדם נעשה בשיטה עקיפה על ידי ספיגמומנומטר (sphygmomanometer). מכשיר זה מורכב משרוול ומשקית מתנפחת, אליה מחובר כדור גומי לחיץ ושעון לחץ. 

ספיגמומנומטר המורכב משרוול ובתוכו שקית מתנפחת המחוברת לכדור גומי לחיץ ולשעון לחץ. הבדיקה נעשית באמצעות מסכת (סטטוסקופ), מקור התמונה מויקיפדיה.

השרוול מולבש על זרוע הנבדק מעל המרפק, הבודק מנפח את השקית בעזרת כדור הגומי הלחיץ, כך שהלחץ בשקית עולה על לחץ הדם הסיסטולי של הנבדק. השקית המנופחת למעשה מהווה חסם עורקים, ובעקבות הלחץ שהשקית מפעילה על עורק הזרוע, נחסמת זרימת הדם בעורק המספק דם לגפה ומפסיקים לחוש את הדופק בגפה זו.

פתיחת המסתם בכדור הגומי הלחיץ מאפשרת שחרור הלחץ מהשקית בקצב נמוך (2-3 מ"מ כספית לשנייה). בזמן שחרור הלחץ הבודק מאזין לקולות מעורק הזרוע בעזרת סטטוסקופ המונח על עורק הזרוע מתחת לשרוול. כאשר הלחץ בשקית משתווה ללחץ הסיסטולי של הנבדק מתחדשת זרימת הדם בעורק אך באופן סילוני ובלתי רציף. בנקודה זו מתחילים להישמע רחשים מעורק הזרוע המבטאים את זרימת הדם הסילונית בעורק. רחשים אלו נקראים קולות קורוטקוף (Korotkoff sounds). הלחץ שמציג שעון הלחץ עם הישמע קול הקורטקוף הראשון הינו לחץ הדם הסיסטולי של הנבדק.

עם המשך שחרור הלחץ מהשקית המתנפחת, העורק הולך ונפתח ובכל פעימת לב עובר יותר דם מתחת לשרוול, עד אשר הלחץ בשקית משתווה ללחץ הדם הדיאסטולי של הנבדק. בנקודה זו זרימת הדם בעורק שבה להיות רציפה ולא סילונית, והעורק פתוח לחלוטין. הלחץ שמראה מד הלחץ בנקודה זו מהווה את לחץ הדם הדיאסטולי של הנבדק.

בשלב ראשון הלחץ בעורק עולה על הלחץ בשקית רק בזמן כיווץ החדר השמאלי, לכן העורק נפתח ונסגר לסירוגין וזרימת הדם סילונית. בשלב שני הלחץ בעורק גבוה מהלחץ בשקית באופן רציף, כך שהעורק פתוח כל הזמן וזרימת הדם היא רציפה.

יש לציין שהשיטה המתוארת למדידת לחץ דם הינה שיטה בלתי פולשנית, פשוטה, ושדורשת מיומנות בסיסית בלבד. שיטה זו אינה מדויקת לחלוטין, ובמצבים קיצוניים של תת לחץ דם חמור היא אינה רגישה דיה. בחולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ בהם נדרש מעקב צמוד ורציף אחר לחץ הדם, השיטה המשמשת למדידת לחץ הדם הינה שיטה פולשנית, בה מוחדר צנתר לכלי הדם של הנבדק המחובר למוניטור שמראה באופן רציף ומדויק יותר את לחץ הדם של הנבדק בכל רגע נתון.

* התשובה מבוססת בין השאר על הספר "עקרונות הפיסיולוגיה" מאת רוברט מ. ברן ומתיו נ. לוי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, פרק 10, עמודים 129-135.