השאלה המקורית: איך מדיטציה משפיעה על המוח? על בריאות הנפש? מה קורה מבחינה כימית בגוף בזמן מדיטציה? ליזה
ליזה שלום,
שאלתך מאוד מעניינת. מי מאיתנו שטיילו במזרח בוודאי התנסו בסדנת מדיטציה וחוו לאחר מכן תחושת רוגע. ואכן זה אלפי שנים ידוע שלמדיטציה יש השפעה מרגיעה, ומסופר שכבר בשנת 500 לפנה"ס נעזר בה הבודהה כדי להרגיע את הנפש ולפי עדויות אף הגיע באמצעותה להארה. אלפי שנים לאחר מכן אפילו חברי הביטלס נסעו להודו בשיא הצלחתם כדי ללמוד מדיטציה.
עם זאת, ראשוני העוסקים במדיטציה, וגם תלמידיהם בהמשך, בוודאי לא הכירו את המנגנונים הגופניים שאחראים לכך. מה כל כך מרגיע במדיטציה? האם משתחררים בגוף חומרים שאחראיים על האפקט הזה? ואם כן, מה הם?
שינויים ביוכימיים בגוף
במה שנוגע לכימיה של הגוף, בבדיקות שתן ובדיקות דם נמצא שמדיטציה של שעה, החל מחצות הלילה, העלתה את רמות המלטונין בדם – הורמון שקשור לשינה. העלייה הזאת מסבירה אולי מדוע מדיטציה משרה רוגע ומדוע היא משפיעה באופן חיובי על הבריאות, שכן מלטונין מפחית בין השאר לחץ נפשי (דחק) וידוע כגורם אנטי-סרטני ונוגד חמצון.
לא ידוע מה במדיטציה גורם לעלייה במלטונין, אך ייתכן שזה קשור לכך שהמדיציה מפחיתה את זרימת הדם לכבד, דבר שמאט את פירוק המלטונין בכבד. גם רמות החנקן החד-חמצני (NO), שמרחיב כלי דם ולכן מוריד את לחץ הדם, עלו בעקבות מדיטציה.
מנגד, רמות הקורטיזול והאלדוסטרון, הורמונים שמופרשים מבלוטת יותרת הכליה במצבי דחק, היו נמוכות יותר אצל סטודנטים שתרגלו מדיטציה טרנסצנדנטלית במשך שמונה שנים וחצי. גם מדיטציה קצרה יותר הפחיתה את רמות הקורטיזול. השינויים האלה, יחד עם העלייה ברמת החנקן החד-חמצני, עשויים להסביר גם את הירידה בלחץ דם שבאה בעקבות מדיטציה.
המהרישי מאהש יוגי, ממציא המדיטציה הטרנסצנדנטלית, עם הרולינג סטונס ומריאן פיית'פול באמסטרדם, 1967| צילום: בן מרק
שינויים במבנה המוח ובפעילותו
נוסף על השינויים הביוכימיים שנמדדו בגוף בעקבות מדיטציה, מחקרי דימות (סריקות מוחיות) מצאו גם שינויים מבניים ותפקודיים במוח. נמצאה למשל עלייה בנפח ובצפיפות של החומר האפור (החומר שבונה את גופי תאי העצב) באזורים שמעורבים בביצוע מטלות חשיבתיות קוגניטיביות ובקשב, כגון ההיפוקמפוס, הסטריאטום וחלקים מבקליפת המוח. גם עוביה של קליפת המוח גדל בעקבות מדיטציה.
באזורים של קליפת המוח שקשורים לקשב, למודעות ולעיבוד רגשי נצפתה בעקבות המדיטציה עלייה בפעילות שלהם. באופן לא מפתיע נמצא גם שיפור במגוון של מטלות חשיבתיות שביצוען קשור לאזורים הללו.
השינויים הללו נמצאו בטכניקות שונות של מדיטציה והופיעו הן במחקרי רוחב (כלומר, מחקרים שמשווים קבוצות שונות באותה נקודת זמן) והן במחקרי אורך (מחקרים על אותם אנשים בנקודות זמן שונות). במחקרי הרוחב, קבוצת הניסוי הורכבה ממודטים (אנשים שעושים מדיטציה) בעלי ניסיון של מאות עד אלפי שעות, ואילו מחקרי האורך התמקדו בדרך כלל במודטים מתחילים, למשל, נזירים בודהיסטים צעירים, ובדקו אותם בתחילת דרכם ולאחר מכן שוב אחרי שרכשו ניסיון ממושך בתחום.
המנגנונים שעומדים מאחורי האפקטים הללו עדיין אינם ברורים, אך אפשרות אחת שעלתה היא שהם קשורים לשינויים שהמדיטציה מחוללת בפעילות מערכת החיסון ומערכת העצבים האוטונומית. הסבר אחר שהוצע היה מבני יותר – ייתכן שהמדיטציה יוצרת תאי עצב חדשים וצמתים (סינפסות) חדשים בין תאי עצב קיימים, מעודדת יצירת ציפוי מיאלין לסיבי העצב ומצמיחה הסתעפויות חדשות בתאי העצב.
תמונת דימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI) של המוח. האזורים הכתומים והצהובים מציינים פעילות מוחית מוגברת | צילום: ויקיפדיה
השלכות בריאותיות
לאור השינויים הביוכימיים בגוף והשינויים התפקודיים והמבניים שחלים במוח של אנשים בריאים שמתרגלים מדיטציה, נשאלת השאלה אם היא יכולה להועיל גם בטיפול במחלות, ובפרט במחלות מוח שפוגעות בזיכרון.
היות שרוב האנשים לא מתרגלים מדיטציה, ועוד פחות מכך אנשים שחולים, קשה לערוך מחקרים רבים כאלה. אחד המחקרים המעטים שנעשו בנושא הזה מצא שאכן היה שיפור בתפקוד במבחני זיכרון אחרי שמונה שבועות של מדיטציה אצל אנשים שאובחנו אצלם ליקויי זיכרון. גם זרימת הדם לאזורי מוח שמעורבים בתפקודי זיכרון עלתה.
מחקר אחר מצא שיפור במצב הרוח, בזיכרון, ברמת העייפות, באיכות שינה וירידה בלחץ הדם אצל חולי אלצהיימר והמטפלים שלהם. אצל חולי פרקינסון חלה עליה בצפיפות החומר האפור בסטריאטום, שהוא אחד האזורים שנפגעים במחלה, וגם בהיפוקמפוס, שקשור לזיכרון, ובצרבלום שמעורב במוטוריקה עדינה. עם זאת, לא נבדק במחקר הזה אם היו גם שינויים לטובה בתפקוד של החולים בפועל.
למרות המחקרים המעודדים הללו, עדיין ארוכה הדרך עד שנוכל להחליף טיפולים תרופתיים קונבנציונליים במדיטציה, כיוון שמדיטציה אינה מתאימה לכל אחד. עם זאת, כשם שרואים כיום מגמה של מעבר לאורח חיים בריא יותר – תזונה נכונה ופעילות גופנית – בשל העלייה במודעות להשפעות החיוביות של אורח החיים הזה, ייתכן שנראה תופעה דומה גם לגבי המדיטציה. יכול להיות שעם העלייה בפופולריות שלה במדינות המערב, המדיטציה תזכה להכרה בציבור לפחות כטיפול נלווה או תומך לטיפול תרופתי במחלות מסוימות.
בומרנג – בחזרה אליך
אילו פעילויות נוספות (לאו דווקא מנטליות), שיש להן השפעות דומות לאלו של מדיטציה, יכולות לשפר את התפקוד השכלי?
