אתחיל ואציין, כרגיל, כי מטרת האתר היא העשרת הידע והרחבת האופקים.
אין כוונת האתר להחליף יעוץ רפואי מקצועי כל שהוא והתשובה הניתנת אינה בבחינת ייעוץ רפואי כלשהו; לכן הייתי ממליץ ללא כל קשר לתשובה ללכת ולראות רופא כדי לוודא שלא קיימת בעיה רפואית מאחורי התופעה.
התופעה של דקירות בצד (באנגלית Side stitch או exercise related transient abdominal pain) היא תופעה ידועה המופיעה תדיר בזמן מאמץ אירובי ממושך.
בעבר ניטען כי הסיבה לכך היא התכווצות הטחול, המהווה מאגר של דם, והזרמת דם נוסף לרקמות השריר. מיקום הדקירות בצד שמאל (שם מצוי הטחול) חיזק את הטענה.
כיום יודעים כי הסיבה היא כנראה אחרת (או לפחות שזו לא הסיבה היחידה והעיקרית) ובנוסף לא מעט פעמים הדקירות מופיעות גם בצד ימין.
אף שהתופעה נפוצה, לא ידוע בדיוק מה הגורמים לה. מאמר סקירה מ-2014 מציג מספר תאוריות שנותנות מענה מסוים וייתכן אף שכולן נכונות:
תמונה נלקחה מויקיפדיה
1. מחסור חמצן בסרעפת (השריר האחראי על הנשימה): אימון דורש מאיתנו הרבה חמצן, ואם אנחנו לא נושמים יעיל מספיק או אם אנחנו לא בכושר, הגוף שלנו צריך לפצות על זה ולכן מנתב את זרימת הדם לפי סדרי עדיפויות. במצב הזה הסרעפת מקבלת פחות חמצן מהרצוי והתוצאה היא כאב. אם ננשום נשימות עמוקות ומסודרות נזרים יותר חמצן לגוף כולו ונקל על הכאבים.
ההסבר הזה נשמע הגיוני, אבל הוא לא מסביר מדוע התופעה מתרחשת גם אצל רוכבי סוסים, שאין שום סיבה שיסבלו ממחסור בחמצן.
2. תנועת השרירים: כשאנחנו רצים נוצרת תנועה אנכית של האיברים הפנימיים שלנו כתוצאה מהתנועה. אם תנועת שריר הסרעפת אינה מתואמת עם תנועת האיברים הפנימיים בזמן הריצה, יכול להיווצר לחץ שמופיע בצורה של דקירות.
ההסבר הזה נשמע הגיוני, אבל לא רבים מקבלים אותו, מה גם שאנחנו מרגישים אותם כאבים גם כשאנחנו שוחים – מצב שבו תנועת האיברים הפנימיים היא מעגלית, לא אנכית.
3. לחץ של שרירי הבטן על הסרעפת בעקבות עיכול לא טוב: גם כאן יש בעיה של חוסר בחמצן, כשאנחנו אוכלים, הגוף צריך לספק חמצן לשרירי מערכת העיכול כדי לסייע לעיכול המזון. מאמץ גופני מאלץ את הגוף לנתב את החמצן ללב ולשרירים ולכן יעילות העיכול פוחתת. הבעיה גם בהסבר הזה היא שהבעיה מופיעה גם אצל אנשים שלא אכלו לפני האימון.
יש עוד כמה הסברים, שמדברים על התכווצויות שרירים, גירוי עצבים ותנועת האיברים בחלל הבטן, אבל האמת היא שלא באמת יודעים מהו הגורם האמיתי לכאבים, או אם בכלל קיים גורם יחיד.
אז איך בכל זאת מתגברים על התופעה? אם מגבילים את מרחב התנועה של האיברים הפנימיים ניתן להפחית את עוצמת התופעה. עוזר למשל לכופף את הגוף קדימה בזמן הריצה, לשאוף שאיפות עמוקות ולשחרר את האוויר לאט כדי לנפח את בית החזה על חשבון חלל הבטן, או ללבוש חגורה תומכת. ככל שמתאמנים יותר, התופעה הופכת פחות שכיחה. מועיל גם אם נזהרים לא לאכול ולא לשתות הרבה לפני האימון, וכמובן ישנו הרופא הטוב ביותר – הזמן. התופעה נוטה להיעלם מעצמה עם הגיל.
ד"ר מאיר ברק, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע
ד"ר ארז גרטי, מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
