חדרי מלח הם למעשה סביבה מבוקרת המחקה את מכרות המלח בעומק האדמה.
הכול התחיל במכרות מלח במזרח אירופה במאה ה 18 וה 19.
יש עדויות על נזירים שטיפלו בחולים בתוך מערות בהם שפשפו אבני מלח אלו באלו ונתנו לחולים לשאוף את האוויר הרווי ברסס המלח כדי להקל על בעיות נשימה שונות.
כורים החלו לשים לב (לטענתם) שהשהייה בחלל המכרות משפרת מחלות דרכי הנשימה שחלקם היו חולים בהם.
בשנת 1843 רופא פולני (Felix Botchkowski) שהיה אחראי על "רפואה תעסוקתית" מטעם ממשלת פולין שם לב אף הוא למיעוט החולים במחלות ריאה מבין העובדים במכרות המלח. הוא העלה רעיון שחלקיקי המלח באוויר הם האחראים לשיפור במחלות ריאה.
מכאן ועד לטיפול בבעיות נשימה במערות מלח טבעיות (זכה לשם speleotherapy, Speleo ביוונית פירושו מערה) הדרך הייתה קצרה.
יזמים שונים הבינו את הפוטנציאל הרווחי ואת העובדה שאפשר לחקות את התנאים במערות מלח גם בתנאים מבוקרים מעל פני האדמה וכך נוצרו חדרי מלח; הטיפול ידוע בשמו Halotherapy (halos פירושו מלח ביוונית). יתרון נוסף בטיפול בחדרים הוא יכולת פיקוח טובה יותר על החולה.
גביש מלח (ויקיפדיה)
הטענה היא שריכוז המלח הגבוה (הכוונה למלח-שולחן: נתרן כלורי NaCl) מעלה את ריכוז היונים השליליים באוויר ובנוסף המלח עצמו סופח נוזלים מהראיות ובכך מקל על בעיות נשימה שונות כמו ליחה כרונית ואסמה.
מה אומרת הספרות המדעית?
The effect of salt chamber treatment on bronchial hyperresponsiveness in asthmatics
J. Hedman, T. Hugg, J. Sandell, T. Haahtela
(Allergy, 61, pages 605 - 610 (2006
המאמר בדק טיפול בחדרי מלח (40 דקות, 5 פעמים בשבוע למשך שבועיים) כתוספת לטיפול קונבנציונאלי של שבועיים סטרואידים. המאמר מציין שלא ניתן לשלול את היעילות של חדרי מלח כתוספת לטיפול קונוונציונאלי.
Speleotherapy: a special kind of climatotherapy, its role in respiratory rehabilitation
T. Horvath
(Disability & Rehabilitation, 8, pages 90 - 92 (1986
המאמר מבצע מחקר רטרוספקטיבי של 4000 חולים במחלות הנשימה בבתי חולים בהונגריה שטופלו במערות מלח. המאמר מראה שיש שיפור בחולים שטופלו במחלות דרכי הנשימה.
Halotherapy for Treatment of Respiratory Diseases
A. V. CHERVINSKAYA and N. A. ZILBER
JOURNAL OF AEROSOL MEDICINE, 8, pages 221-232 (1995)
המאמר בדק 124 חולים במחלות נשימה מול ביקורת (15 חולים). הטיפול ערך כשעה במשך 10-20 יום.
על פי המאמר היה שיפור במצבם של החולים שטופלו אל מול הביקורת.
המאמר גם מציין שבחלק מהחולים הייתה בהתחלה החרפה של המצב בליווי שיעול רב.
לסיכום ניתן לומר שיש עדויות מסוימות לכך שיש אולי יעילות לטיפולים בחדרי מלח במצבי מחלה מסוימים של מחלות נשימה:
האם לרוץ לחדר המלח הקרוב לביתך? לאו דווקא
(1). מספר המאמרים הוא קטן מאוד ובעיתונים יחסית לא מפורסמים, מה שתמיד מעורר שאלות ודורש חזרות נוספות.
2). חלק מהמחקרים הם רטרוספקטיביים (כלומר מעבדים מידע קיים)- לעיתים קשה לאתר את כל החולים והסכנה להטיה של התוצאות (גם באופן לא מודע) גבוהה יותר (למשל החוקר מוציא מהמחקר את כל החולים הקשים מאוד או אלו שמתו וסביר להניח שדווקא חולים קשים אלו לא חוו שיפור וכו').
(3). כל המאמרים מציינים טיפול רצוף של לפחות שבועיים. אין כל עדות שביקור או שניים במהלך סוף-שבוע יכול לשפר את המצב.
(4). רוב המאמרים מציינים את השיפור לטווח קצר אך לא מספקים מידע לטווח ארוך.
(5). רוב המאמרים מציינים את הטיפול ב"מחלות נשימה". ההכללה הזאת קצת מוזרה ובעייתית לדעתי. אין דין אסמה או בעיה אלרגית כזיהום חיידקי או סרטן חס וחלילה. על פי אותו הגיון ניתן לומר שהמהירות הממוצעת של כלי תעבורה היא 1000 קמ"ש (אם נמצע את כל כלי הרכב מחלליות ועד סקטים ואופנאים). הרבה יותר קל להבין את ההשפעה החיובית על הנשימה (לטווח קצר) של חדרי מלח על חולים במחלות כמו אסמה לעומת סרטן או זיהום.
תמונה נלקחה מויקיפדיה.
בנוסף נשמעו טענות נוספות, להם אין כל סימוכין מדעיים וחלקן ממש מגוחכות, כגון :
# האוויר בחדרי מלח מחסל אורגניזמים באוויר והאוויר סטרילי (אין כל עדות מדעית ואין כל היגיון או מנגנון מוסבר ובנוסף סביר להניח שאנחנו היינו מתים הרבה לפני החיידקים).
# ריפוי מהיר של פצעים (אין כל עדות מדעית).
# טיפולים בסרטן (אין כל הוכחה מדעית או הסבר למנגנון אפשרי).
# הרבה מהפרסומים מדגישים את עתיקותם של סלעי המלח (מעל 200 מליון שנים). מעבר לקושי להוכיח טענה כזאת, מבחינת הטיפול (במידה והטיפול עוזר) אין כל קשר ל"גיל" המלח ומי שרוצה להסתופף בקרבת סלעים עתיקים לא חייב לשלם על שהייה בחדר מלח אלא יכול לחבק גם סלעים שונים (שחלקם אף עתיקים יותר).
העובדה היא שעשרות מרפאות לטיפול בחדרי מלח מצויות באירופה והן משתמשות בקירות מצופים במלח בתהליך כימי רגיל- האפקט הוא אותו אפקט.
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
