התשובה היא כן וגם המצב ההפוך נכון- אנשים כהי עור שיעברו מאפריקה לאזורים עניים בשמש יהפכו לאחר דורות רבים (כלומר צאצאיהם) ליותר ויותר בהירים.

למעשה זה כבר כנראה קרה.
כמעט כל החוקרים תמימי דעים היום שמוצא האדם הוא מייבשת אפריקה ולכן סביר להניח שאבות אבותיו של האדם המודרני היו כהי עור ולאחר שהחלו לנדוד בעולם ולהגיע לאזורים בהם הקרינה מועטה יותר צבע העור שלהם השתנה במהלך הדורות.
כל זה נאמר בהנחה שאותם אבות קדמונים כבר איבדו את רוב שיער גופם כשעדיין היו ביבשת אפריקה (זאת ההנחה היום). במידה והם היו שעירים מאוד (כמו קופים היום) צבע עורם היה יכול להיות לבן ללא סכנה כי השיער היה מהווה הגנה מפני הקרינה. בתור הוכחה ניתן לקחת את השימפנזים החיים כיום באפריקה- מתחת לשיער הצפוף שלהם העור לבן לחלוטין.
 
די ברור לנו מדוע אדם לבן שיעבור לאפריקה יעבור תהליך של ברירה טבעית ולבסוף צאצאיו לאחר דורות רבים יהפכו לכהי עור. כל צאצא שיהיה כהה עור יהיה יותר מוגן מהקרינה החזקה ולכן סיכויי ההישרדות שלו והעמדת הצאצאים תהיה גדולה יותר.

  התפלגות צבעי עור האדם על פני כדור הארץ (תמונה נלקחה מויקיפדיה).
 
כל זה נאמר כמובן במצב בו האנשים חשופים למזג האוויר, הברירה הטבעית די מוטלת בספק במקרה הנ"ל באדם המודרני המצוי רוב היום בלבוש מלא תחת קורת גג. אנשים לבנים כיום "מייבאים" את הסביבה הנוחה איתם ולכן היתרון של כהי העור מצטמצם. יתרה מזאת, גם אם לכהי העור יש יתרון מסוים הרי שרוב רובם של האנשים הבהירים שיסבלו מסרטן העור יחלו בגיל מבוגר לאחר שכבר העמידו צאצאים ולכן לא יהיה יתרון לעור כהה על שרידות וכמות צאצאים.

לעומת זאת המצב ההפוך, בו אדם כהה עור יעבור לאזורים מועטי קרינה, הוא בעל סיכוי גבוה יותר לברירה טבעית גם באדם המודרני. עור כהה מגן עלינו מפני קרינה חזקה ע"י חסימה (תפקיד המלנין), אך קרינת השמש חשובה גם על מנת ליצור ויטמין D. באזורים עתירי קרינה גם באנשים כהי עור מספיק קרינה חודרת וגורמת לייצור ויטמין D אך אותו אדם באזורים מועטי קרינה (כמו סקנדינביה) יסבול ממחסור בוויטמין D וייתכן שיצטרך לקחת תוספים מלאכותיים.

התפלגות גזעי האדם מאפריקה (ויקיפדיה).

ד"ר מאיר ברק, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

45 תגובות

  • Super

    Yeet

  • גזען קטן\גזען גדול

    זה אומר שלא יהיו יותר שחורים בעולם

    אם גם ככה חלק גדול מהאנשים נמצאים בבית, במשרד , ברכב רוב הזמן זה אומר שהצבא השחור שלהם עם הדורות יתבהר ואז מנת המשכל גם תעלה בגלל שידוע שלבנים יותר חכמים מכושים
    איזה כיף להיות גזען!

  • אביטל מזרחי

    איכס, איזה שטויות חסרות בסיס

  • מאיר

    למה בקו המשווה בדרום אמריקה

    למה בקו המשווה בדרום אמריקה אין כושים-ממש כהה עור כמו באפריקה, אם הקרינה היא אותה קרינה?

  • אדון שוקו

    לגבי העתיד

    אין שום סיבה שהיום בעולם המודרני, אנשים בהירים יהיו עם יכולת השרדות נמוכה יותר באפריקה
    ושחורים עם יכולת השרדות נמוכה באירופה היום כשהעבודות המשרדיות גדלות (בכלל פחות עבודותתחת השמש ויש מודעות לסכנות ויש תחשירי הגנה רבים)
    ואנשים יכולים לצרוך וויטמינים באופן מלאכותי ולא זקוקים לשמש בשביל וויטמין D

  • שלמה

    למה שהאדם יאבד את שער גופו בעודו באפריקה

    אם שיער הגוף שמר על צבע עור בהיר של האדם בעודו חי באפריקה..
    למה שאדם ימיר אותו בצבע עור כהה..?
    זה יותר נראה שהאדם האפריקאי היה ללא שיער גוף מרובה בדומה ליפני

  • ישראל

    לפי מה שהבנתי

    הצבע עור כהה הוא הבסיס של כול האנושות זאת אומרת שמי שהוא בהיר יותר זה לא תקין או אפילו סוג של פגם כי כמו שכתבת "קרינת השמש חשובה גם על מנת ליצור ויטמין D. באזורים עתירי קרינה גם באנשים כהי עור מספיק קרינה חודרת וגורמת לייצור ויטמין D אך אותו אדם באזורים מועטי קרינה (כמו סקנדינביה) יסבול ממחסור בוויטמין D וייתכן שיצטרך לקחת תוספים מלאכותיים." האם החוסר במלנין גורם לשיער,עיניים ולצבע עור להשתנות מהצבע המקורי שלו? וגם למה הבהירי עור יותר שעיריים מכהי עור?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ההפך

    ההפך. מהמשפט שציטטת עולה כי עור בהיר הוא לא פגם, אלא יתרון בארצות קרות וחסרות אור, רק אנשים בהירים יצליחו ליצר מספיק ויטמין D, ואילו כהיי עור לא יצליחו.
    בנוסף – וראה התגובות למטה, יש טענות שהאדם הניאנדרטלי שחי באירופה היה לבן אור, וההומוספיאנס (אנחנו) שיצאנו מאפריקה הטמענו אותו בתוכנו, כך שקשה לדבר על בסיס של כל האנושות.
    אכן, חוסר במלנין גורם לעור להיות בהיר יותר, וגם לשיער וגם לעיניים.
    לגבי שעירות – העובדה שציינת נכונה – אכן אדם לבן הוא שעיר יותר משחורי עור או אסיאתיים. לא מצאתי מחקר שעסק בנושא, וכל השערה תקפה: אולי כי האדם הלבן גם באיזורים קרים יותר שם שיער גוף הוא יתרון? (חימום) ואולי זה אפקט האב המייסד, כאשר אוכלוסייה נוצרת על ידי מספר מצומצם של אבות (ואימהות) מייסדים, אז לכל ה'גזע' שנוצר בעקבותיהם יהיו את אותם תכונות של המייסדים, אפילו אם הם קיצוניות ומוזרות. אז יכול להיות שהאב המייסד של האדם האסיאתי היה חלק (וגם בעל עיניים מלוכסנות) ואילו של האדם הלבן היה שעיר...
    בברכה
    ד"ר סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ישראל

    מלנין

    שלום וברכה! ותודה על התשובה
    נניח שכמו שאומרים רוב החוקרים ומדענים שמוצא האדם הוא מאפריקה וצבע עורו היה כהה,זאת אומרת שעורו היה מוגן מקרינה חזקה על ידי חסימה (תפקיד מלנין) מלכתחילה ויחד עם זאת באזורים עתירי קרינה (אפריקה) היא חודרת מספיק ויוצרת ויטמין D לעומת זאת באזורים מועטי קרינה (כמו סקנדינביה) יסבול אדם בהיר בריכוז נמוך של חוסר מלנין שזה מה שגורם לשיער לעיניים ולעור להשתנות ובנוסף ממחסור בוויטמין D וייתכן שיצטרך לקחת תוספים מלאכותיים האם זה טבעי ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    שוב - ההפך

    <p>
    שוב ההפך.<br />
    באיזורים מעוטי קרינה אדם בהיר <strong>לא</strong> יסבול ממחסור בוויטמין D ו<strong>לא</strong> יצטרך לקחת תוספים, כי האור חודר את העור שלו, והגוף שלו יכול ליצר ויטמין D. רק אדם כהה עור יצטרך לקחת תוספים, כלומר באופן טבעי יש ברירה טבעית ה&#39;תומכת&#39; באנשים בהירי עור באזורים עם קרינת שמש נמוכה.</p>

  • חיים

    האם הברירה הטבעית הינו הגורם היחידי?

    מעיון בפוסט אני מבין כי הברירה הטבעית הינו הגורם העיקרי להתבטות גנים מסויימים. אין תהליך נוסף שהגוף מריץ, בנוסף לטעויות רנדומליות שקורת לגנים שלנו ומאפשרות ל"חזק לשרוד"? (תהליך "לומד" כלשהו - למשל שהמוח ממליץ לאזור הרבייה לייצר תאיים "קצת" שונים)

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ברירה טבעית גורם עיקרי אבל לא יחיד

    ראשית – הגוף כל הזמן מתאים את התבטאות הגנים לסביבה, ודווקא צבע אור הוא דוגמא טובה: אם נחשפים הרבה לשמש הגוף מגדיל את התבטאות הגן שיוצר מלנין (הפיגמנט שאחראי לצבע השחור) – ואנחנו משתזפים.

    אבל אתה בטח מתכוון להתאמה לסביבה שעוברת בתורשה באופן מיידי תוך דור אחד: ובכן, בשנים האחרונות מתרבות עדויות לתהליכים 'אפי-גנטיים' – כלומר 'מעבר' לגנטיים – שמראים מעבר בתורשה דברים 'נלמדים' תוך דור אחד. זה נושא מחקר מאוד צעיר (יחסית) ועדיין לא ברורים התהליכים שמאפשרים התרחשות כזו. אבל – עוד ועוד מחקרים מוצאים ראיות לכך, ראה הכתבה שלנו על עכברים שהעבירו לימוד בתורשה (וראה הקישורים בכתבה הזו על אפיגנטיקה).

    בברכה,
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • חיים

    שאלה לגביי מחקר עם העכברים

    אני מניח שבמחקר של העכברים,הזכרים שמהם נלקח הזרע ששומש להפריה, לא היו במגע עם הצאצאים בדרך ישירה או/ו עקיפה (זאת כדי לשלול למשל תקשורת כלשהי). אני צודק בהנחה זו?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

  • תמיר ברוך פ"ת

    ההסבר הטוען לחוסר בויטמין D, אינו משכנע אותי

    מה גם שמבחינה אבולוציונית, ניתן לתת הסבר אחר להלבנה באיזורים הרחוקים מקו המשווה.
    באיזורים הרחוקים מקו המשווה, יש במהלך השנה עונה קרה, חורף. כדי להתגונן מהגשם השלג הרוח והסערות בעונת החורף, יתכן שהאדם חיפש מקום מסתור ומחסה. עד לפני כמה מאות שנים, לא היו חלונות זכוכית שקופים, ולא מנורות. לכן, מקומות המסתור והמחסה במהלך החורף, היו חשוכים. אש, תמלא את החלל בעשן.
    כשנמצאים במקום חשוך, לבהירים יותר יש יתרון ברור... רואים אותם הרבה יותר טוב, בעוד שאת הכהים לא רואים. מה שהופך את הבהירים ליותר אטרקטיביים ויזואלית. וזה יתרון ברור שיכול להסביר את ההתבהרות באזורים שבהם חורף קר.
    היתרון בהתבהרות כל כך משמעותי, שמשפיע אפילו אם הבהירים "ישרפו" מקרינת השמש בעונת הקיץ.
    באיזורי קו המשווה, אין עונת חורף קרה. אין צורך להתחבא במקום חשוך. יש קרינת שמש חזקה, ולכן עדיף להיות כהה, להגנה מהשמש.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    קשה לדעת

    אכן, חשוב לציין שקשה, ואולי בלתי אפשרי לדעת מה ההסבר הנכון לגבי היווצרות עור לבן, אפשר רק להעלות השערות מושכלות – ויצור ויטמין D  הוא אחת מההשערות, שהיא סבירה אבל בגלל הזמן שחלף קשה לדעת מה המנגנון המדוייק.

    אטרקטיביות (ואפילו תפיסה של 'יופי') יכול להיות גם גורם מאוד חזק, כך שנוצרה ברירה טבעית למען אנשים בהירים.

    ובנוסף – בשנים שחלפו מאז פרסום הכתבה הצטברו עור תגליות מדעיות מעניינות: הגנום של האדם הניאנדרטלי רוצף, והתגלה שבעור של אנשים מאירופה ומאסיה 70% מהגנים המתבטאים בעור – מקורם בגנום של האדם הניאנדרטלי, ואילו לאנשים ממרכז אפריקה – אין התבטאות גנים כזו בכלל (לא בעור ולא במקום אחר בגנום).

    ראה כאן כתבה שפורסה על התגלית: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4482948,00.html

    וזה מעלה השערה נוספת – אולי האדם הניאנדרטלי הוא מקור העור הלבן, וההומוספיאנס (אנחנו) שהגיע מאפריקה בעור בעל גון שחור קיבל את העור הלבן ממנו, על ידי התרבות איתו...

     

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • תמיר ברוך פ"ת

    לדעתי ההשערה הנוספת שלך מהכתבה הזו, היא נכונה.

    לדעתי ההשערה הנוספת שלך מהכתבה הזו, היא נכונה. (אבי סאייג)

  • שלף שם טוב

    אסקימואים

    שמתי לב שצבעם של התושבים הצפוניים יותר - האסקימואים - כהה יותר מזה של האירופים . מה ההסבר לכך?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    כנראה זמן נדידתם לקוטב

    סביר שהאסקימוסים הגיעו בתקופה מאוחרת יחסית מאסיה (שם אנשים יותר כהיי עור מאירופה) אל הקוטב, ולכן צבע עורם כהה יותר משל האירופאים.
    כלומר הם לא גרים שם הרבה דורות (יחסית לאירופאים).
    בכלל - המראה החיצוני של האסקימוסים הוא אסייאתי.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • עטרה

    לא הבנתי

    לפי המאמר, באזורים עתירי קרינה, "כל צאצא שיהיה כהה עור יהיה יותר מוגן מהקרינה החזקה". מצד שני, לפי התגובה לליהי, "בע"ח שונים החיים באזורים עתירי קרינה צבעם דווקא לבן ולא שחור (אם הם היו שחורים הם היו קולטים קרינה רבה ומתים ממכת חום)".
    האם באזורים עתירי קרינה יש עדיפות ליצורים כהים או ליצורים בהירים?

  • דורון בוקר

    שאלה

    תודה על המאמר המעניין. אשמח לדעת על כמה דורות מדובר. למשל, האם ייתכן שכבר אחרי דור אחד שעבר לארץ מערבית עם פחות שמש תהיה ירידה בכהות העור באופן שנראה לעין או שמדובר על צאצאים של צאצאים?

  • אביב

    אומרים שהאדם מחוץ לאבולוציה

    בגלל שהוא משנה את הסביבה. אז איך המדע מסביר את התפתחות שלו? עד עכשיו הוא היה כמו כל בע"ח עכשיו הוא שונה? אז מה הוא? אם הוא יעבור לאפריקה וצבע העור שלו ישתנה אז הוא בכל זאת מושפע מהאבולוציה כמו כל בע"ח לא? תודה

  • מאיר ברק

    תגובה

    כדי שיצור יושפע מהאבולוציה ההשפעה שעוברת עליו (למשל שינוי צבע עור) צריכה להיות גורם שישפיע על השרידות שלו.

    במשך רוב קיומו של האדם הוא בהחלט היה נתון לחסדי האבולוציה אך כיום יש חוקרים הטוענים ש"השתחררנו" מכבלים אלו. שים לב שמדובר על מאות שנים או במקרה הטוב אלפי שנים בודדות שהן רסיס זמן קטן מאוד במסגרת האבולוציה וההשפעות (אם קיימות) עדיין זניחות.

    במה מדובר?

    אם ניקח בע"ח שחור ונשים אותו במדבר סהרה סביר להניח שימות ממכת חום כי הוא לא מותאם לסביבה. אם הוא אוכל עשיו ייתכן שהוא יטרף כי הוא יבלוט על רקע החול הבהיר.
    אם, לעומת זאת, ניקח אוכלוסיית אנשים ונשים אותם בסהרה הם יתעטפו בבגדים בהירים ויש סיכוי סביר שחלקם ימשיך לשרוד. לאחר מספר רב של דורות נראה שהצאצאים ששרדו הם הכהים יותר, כי הם מותאמים יותר לסביבה.
    הנקודה שהעלתי היא שכיום אם נעביר קבוצת אנשים לסהרה, סביר להניח שיבנו לעצמם בניינים ממוזגים ומוגנים מקרינה ולכן ייתכן שיעברו דורות רבים וצבע עורם לא ישתנה (אם הם יקפידו לא לצאת החוצה בשמש).

    דוגמא אחרת.
    כאשר נולד לבעל חיים גור בעל פגם - למשל חרשות, אין ספק שהגור ימות מכיוון שלא ישמע את קריאות אימו, לא יוכל ללכת אחרי העדר ולאישמע את הטורף מתקרב. לעומת זאת אצל בני האדם תינוקות חרשים זוכים לשרוד והם מעמידים צאצאים שחלקם לעיתים אף הוא חרש. זה מתאפשר מכיוון שאנו (בני האדם) יוצרים אמצעי עזר המאפשרים גם לאנשים עם מוגבלות להתקיים (וטוב שכך). לכן במידה זו אנו "מחוץ" לאבולוצייה.

  • אביב

    תודה

    רבה על התשובה. הבנתי שהחוקרים טוענים שבין אם האדם המודרני יגור כיום ביבשת שבה נולד ובין אם הוא יעבור ליבשת שבה מזג האוויר שונה, צבע העור/העיניים/צורה של צאצאיו לא ישתנה כיוון הוא מוגדר: "מחוץ"לאבולוציה ז"א שהוא "מיבא" או יוצר אמצעי עזר או הגנה מלאכותיים בעצמו, שמאפשרים לו לשרוד ללא צורך בחסדי האבולוציה. כל זה לא חל על בעלי חיים אחרים. נקווה שהבנתי נכון.
    השאלה היא מה יקרה בעוד מאות אלפי שנים האם בני האדם יישארו בהירי או כהי עור וכו' או שלמרות הטיעונים הנ"ל הם ישתנו?

  • אביב

    הלינק

    אתה יכול לעשות מאמץ ולהעביר לי בבקשה את הלינק של המחקר שטוען שהאדם השתחרר מהשפעת האבולוציה? אני רוצה לבדוק מה הדו' שלהם תודה רבה

  • אביב

    לא התכוונתי

    לצאצאים מעורבים או מצב שהאדם יחליט לחזור לחיי טבע בקרוב..
    סיבה אחרת יכולה לגרום לבני האדם להשתנות או לא? תודה

  • מאיר ברק

    תגובה

    קשה לשער מה יקרה בעוד מאות אלפי שנים מחד וכמו שציינתי "חלק מהמדענים חושבים שהאדם מחוץ לאבולוציה" ולא כולם מאידך. עצם העובדה שאין תמימות דעים מראה שאין תשובה ברורה.

    אבל אני אנסה לפשט.
    אין ספק שאם צאצאי האדם ימשיכו לחיות התנאים מבוקרים זהים הרי שלא יתרחש כל שינוי.
    אבל אם (לדוגמא) בני אדם בהירים יעברו לאזור מדבר סהרה ויחיו בבינינים ממוזגים אך עדיין יצאו החוצה ובנוסף כל כמה ימים ישתזפו להנאתם הרי שהם "ייתנו" לסביבה להשפיע עליהם וסביר להניח שנראה התכהות של הצאצאים לאחר דורות רבים.

    כל האמור לעיל יוצר מנקודת ההנחה של המציאות העכשווית.

    לא מן הנמנע, על פי קצב התקדמות המדע כיום, שעוד 50 או 100 שנה (ואולי אפילו פחות!!) נוכל לשלוט בתפקודים ביולוגיים רבים ונוכל לשנות את גופנו באופן אקטיבי. בכוונה היא שאדם שירצה לעבור לסביבה מדברים יקפוץ לחנות (או לרופא הקרוב) ויקנה תרכיב שישיפיע על גופו ברמת ה DNA להפוך אותו לכהה עור.
    או לחילופין, משהו הרבה יותר פשוט לביצוע - לבצע מניפולציית עוברים כאשר הם בשלב של תא אחד (לאחר הפריה) ולשנות את הגן שאחראי לצבע העור. שינוי זה יתבטא בכול תאי הגוף בבוגר. כדי להגיע לשלב זה אנו צריכים להבין את הגנום כולו, דבר שעל פי חוקרים רבים יקרה בעתיד הלא רחוק (עשרות שנים בודדות).
    במצב כזה ברור שכבר לא נהיה נתונים לחסדי האבולוציה.

  • אביב

    תודה

    רבה

  • דנה

    לפני המצאת מכשירי השמיעה

    ואמצעי עזר- למה למרות התהליך של ברירה טבעית (התכונות החזקות שורדות?) תכונת החרשות שרדה?

  • דנה

    אני מתארת לעצמי

    שתכונות אחרות של האדם "חיפו" על התכונה הזו ולכן היא אולי הפריעה פחות לסיכויים לשרוד ולהביא צאצאים וגם שיש דוג' של בע"ח חרשים שחיים ושורדים ומביאים צאצאים, אבל למרות זאת זו תכונה מאוד דומיננטית וחשובה (אחד מהחושים) לבני אדם/אבות קדמונים/קופים ולא פשוט לשרוד בלעדיה

  • מאיר ברק

    תגובה

    אני לא מכיר בע"ח חרשים ששורדים וקשה לי להאמין שזה יקרה אלא אם מדובר במקרה מאוד מיוחד.
    כמובן שלא מדובר כאן על בע"ח שלא מסוגלים לשמוע באופן מובנה, כי אם קיימים כאלו יצורים אז מלכתחילה הם פיתחו אמצעים אחרים להתמצאות בשטח ולתקשורת.

    בני אדם חרשים שורדים פשוט בגלל שבני האדם יצרו תא משפחתי או לחילופין "קבוצה" (שבט). חברים באותה קבוצה מסייעים זה לזה. לכן פרט חרש שלא יכול לצוד ישאר קרוב למחסה וילקט גרגרים או יעשה פעולה אחרת.

    עדיין סביר להניח שיהיו לו פחות צאצאים כי הוא פחות "אטרקטיבי" אך הוא מסוגל להתקיים ולהתרבות.

  • דנה

    תודה רבה

    על כל הלינקים התשובות (והסבלנות)

  • דנה

    הם הבינו שהוא חרש ?

    או שהם הבינו שפשוט הוא סובל מבעיה והם לא ידעו להגדיר מהי?

  • מאיר ברק

    תשובה

    המון שאלות מהסוג הזה הן חסרות מענה.
    עד שבני אדם המציאו את הכתב והחלו לתעד את ההיסטוריה (לא תמיד תיעוד אוביקטיבי) כל המידע שיש לנו נובע ממצאים שנחפרו, ציורי קירות וכו'.
    ככל הידוע לי לא ניתן לדעת אם בכל מקרה ומקרה בני האדם זיהו שמדובר בחרשות או שלא ואני לא בטוח שניתן יהיה לדעת אי פעם בדיוק גבוה מתי בדיוק התחילו לזהות את בעיית החרשות הספציפית

  • מאיר ברק

  • רותי

    כיצד מלנין נוצר?

    האם יש מנורות , נורות , תאורה. ביתיות שגורמות ליצור מלנין? או שזה רק קרני השמש גורמים ליצור מלנין?

  • מאיר ברק

    תשובה

    החשיפה לאורכי גל מסויימים גורמת לייצור מלנין ע"י תאי האור ולכן אם נייצר את אותם אורכי גל באופן מלאכותי נקבל תוצאה זהה.

    בדיוק באותו אופן - חשיפת צמחים בצורה מלאכותית (תאורה מלאכותית) לאורכי גל מתאימים יכולה להחליף את אור השמש בתהליך הפוטוסינתזה.

    קישורים:
    האם יש השפעות שליליות של הקרינה במיטות שיזוף-
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1447&incat=1412&a...

    כיצד ספריי לשיזוף עצמי מעניק שיזוף לגוף
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1525&incat=1412&a...

  • רותי

    יצור מלנין המשך..

    הבנתי את התשובה אך התכוונתי..האם תאורה של בית כמו פלורוסנט גורמין ליצור מלנין...האם הם פוגעים או שזה משהו מזערי.

  • מאיר ברק

    תשובה

    לא, אורכי הגל בנורת פלורסנט לא מכילים את אורכי הגל (UV) הגורמים לשיזוף.
    אומנם עצם פעילות הנורה (עירור אטומי כספית) יוצרת קרינת UV אך היא משמשת לעירור אטומי זרחן ופליטת אור בטווח הנראה.

    מומלץ לקרוא את הקישור למטה (ממנו ניתן להמשיך לקישורים נוספים בנושא)
    קישורים:
    כיצד עובדת נורת ניאון
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1525&incat=1412&a...

  • עומר

  • מאיר ברק

    בדיוק כפי שנכתב בתשובה

    שיער כהה ועור כהה מונעים את חדירת קרינת השמש לעור.
    קרינת השמש חיונית ליצירת ויטמין D.
    לכן באזורים מעוטי שמש יש ייתרון ליצורים בהירים החשופים לשמש ככל האפשר.

    נקודה מעניינת-
    היום מחקרים מראים שעד "תקופת הקרח" האחרונה (לפני 11,000 שנה) רוב תושביה של ארופה היו בעלי שיער כהה.

  • ליהי

    למה שיער כהה מתבהר בשמש?

    הרי הצבע אמור להגן מהשמש, אז למה מתרחשת התופעה שהשיער מתבהר, ואז כתוצאה מכך הוא למעשה יהיה פחות מוגן לא?
    השיער הכהה של בעלי החיים לא מתבהר בשמש, (כנראה על מנת להגן עליהם מהקרינה) אז מדוע תופעה זו לא חלה גם על שיער בני האדם?

  • מאיר ברק

    תגובה

    שיער מתבהר בשמש לאחר חשיפה ארוכה מכיוון שהמלנין נפגע ומתפרק (כמו שכל חומר אחר מאבד מצבעו לאחר חשיפה ארוכה לשמש בגלל שהקרינה מפרקת קשרים כימיים).
    כדי שזה יקרה על האדם לשהות בשמש הרבה זמן = להשתזף.
    במשך כל אבולוציית האדם (מליוני שנים) אנשים השתדלו להימנע מחשיפה ישירה לקרינת שמש חזקה אם ע"י ציד ושיטוט בשעות הפחות חמות או ע"י כיסוי החלקים החשופים. רק בעשרות השנים האחרונות יש לאדם זמן פנאי בשפע והוא מתפנה למעשים שונים (חלקם פוגעים בו לטווח ארוך, כמו שיזוף).

    בע"ח שונים החיים באזורים עתירי קרינה צבעם דווקא לבן ולא שחור (אם הם היו שחורים הם היו קולטים קרינה רבה ומתים ממכת חום) ואלו שהם כהים לרוב הינם הכלאה של האדם או שפעילים בשעות הקרירות. אני מניח שגם אצלם בסופו של דבר המלנין יתפרק מחשיפה לשמש אם כי יכול להיות שהוא יותר מוגן.

    בכול מקרה התופעה מתרחשת בפרט הבודד ולא עוברת בתורשה לצאצאים. כלומר פרט ששעו התבהר בשמש עדיין יוליד צאצאים בעי שיער כהה (בתנאי שלא ימות קודם להזדווגות ממכת שמש או סרטן העור).
    קישורים:
    מדוע צבעים דוהים באור השמש
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1448&incat=1412&a...

  • ליהי

    צבע לבן וצבע שחור- פתרונות האבולוציה..

    המלנין בשיער הוא רקמה מתה, אבל בכל זאת שומר על העור, כי לפי דבריך במאמר על אפריקה.
    ואני מצטטת: "במידה והיו שעירים מאוד, צבע עורם היה יכול להיות לבן ללא סכנה, כי השיער מהווה הגנה מפני הקרינה" וההוכחה שהבאת: מתחת לשיער עור השימפנזים באפריקה - הוא לבן. מכאן שמלנין בשיער גם אם הוא רקמה מתה הוא בכל זאת מגן על העור?
    הסברת גם כי שיער כהה ועור כהה מונעים את חדירת קרינת השמש לעור.
    אך בהסברך קודם נתת לי גם דוג' אחרת מעניינת מאוד- שיש מקומות עתירי קרינה ששם דווקא צבע עורם של בע"ח הוא לבן כדי שלא יקבלו מכת חום. ואני מצטטת אותך: "בע"ח שונים החיים באזורים עתירי קרינה צבעם דווקא לבן ולא שחור (אם הם היו שחורים הם היו קולטים קרינה רבה ומתים ממכת חום) ואלו שהם כהים לרוב הינם הכלאה של האדם או שפעילים בשעות הקרירות" אתה יכול לפרט בעניין זה ולהסביר לי? כי הבנתי מדבריך עד כה, כי מבחינה אבולוציונית, כשיש מקומות חמים מאוד העור נעשה כהה, (מרובה במלנין) כי המלנין הוא זה ששומר על העור.
    ובנוסף- יש כאן בעיה לגבי מקומות חמים, כי הבהיר קולט פחות שמש (ויכול למנוע מכת חום) אבל הכהה מרובה המלנין מונע חדירת קרני השמש-(מצמצם נזק לעור). כיצד נפתרת בעיה זו? כי הבנתי שהאבולוציה בחרה במלנין כפיתרון, דוגמת אפריקה, אך כיוון שנתת לי דוגמא אחרת כי יש מקומות חמים ששם היצורים בעלי עור בהיר. אז כאן למעשה האבולוציה בחרה בפיתרון אחר? כשאתה מדבר על האבולוציה דינם של בע"ח ובני האדם זהה במקרה זה נכון? (ההגנה על העור)
    (סליחה על הבורות אני חדשה באתר...)

  • מאיר ברק

    תגובה

    אולי לא הייתי ברור מספיק - ברור ששיער מגן על העור, בדיוק כמו שבגד מגן על העור; שינהם חוסמים את הקרינה המסוכנת מלהגיע לעור. מה שציינתי הוא שהשיער היא רקמה מתה ולכן אם היא נפגעת בשמש לא קרה לנו דבר בעוד שהעור היא רקמה חיה ופגיעה בה מסוכנת (בשניהם יש מלנין אך השיער מת והעור חי).

    לגבי בעלי החיים הבהירים - אם תשימי לב רוב בע"ח הבהירים מצויים באזורים בהירים מדבר חול או קרח. כך שצבעם מהווה הסוואה טובה לסביבה. אני יכול להעלות את ההשערה הבאה: לבע"ח הללו יכלה להיות הגנת מלנין בעור ואז היו בולטים על הרקע הבהיר (חיסרון אבולוציוני גם לטורף וגם לנטרף) או הגנת שיער שאז יוכלו לוותר על המלנין ועדיין לשמור על העור.

    לגבי הנקודה האחרונה. היופי באבולוציה ובברירה הטבעית שאין "תשובה" אחת נכונה.
    כל |תשובה" שתיתן מענה ועדיפות לאורגניזם תיתן לו יתרון בשרידה.
    זה יכול להיות מלנין בעור, בשיער או למשל פעילות בלילה במקום ביום.
    בכל מקום ומצב "נוצר" הפתרון המיטבי שהוא השילוב של כל הגורמים אל מול העלות האנרגטית.
    האדם הקדמון באפריקה החמה "בחר" במלנין בעור מכיוון שחם מאוד שם ובמשך היום הוא לבש מעט מאוד (בלילה הוא יכול להתכסות).
    האדם בקטבים לעומתו (אסקימוסים) בחר בלבוש חם כל הזמן.
    הדוב בחר בכסות פרווה לבנה שגם שומרת על חום גופו, גם מסווה אותו ברקע וגם מונעת מקרינת השמש לפגוע בעורו.