כמו בהרבה הגדרות אחרות שהן לא חד-חד ערכיות אלא נתונות לפרשנות הכול בעיני המתבונן וההגדרה המדויקת יכולה להשתנות עם תשאל האקר או מנהל אבטחת מידע בחברה גדולה (לעיתים הם יכולים להיות אותו האדם...).
מספיק לעיין במילונים שונים ברשת כדי לראות את מגוון ההגדרות הקיימות; חלקן חיוביות ולא מעט מהן שליליות.
דרך נוחה אחת להגדיר "האקר" היא להציב אותו מול ה"קראקר" שהו 'בן זוגו', בבחינת יאן ויאנג או שחור ולבן.
באחד האתרים אפילו מצאתי הקבלה מעניינת לסרט מלחמת הכוכבים: קראקר מוגדר כהאקר שבחר בצד האפל.
מקור המילה 'האקר' הוא הרבה יותר פיזי מאשר העולם הווירטואלי אליו המילה מתייחסת כיום.
במקור hack פירושו לחתוך ולבקע עצים על מנת לבנות רהיטים.
אבל נחזור להתחלה.
האקר, או בעברית פצחן, הוא אדם בעל ידע במחשבים ותכנות המנסה לקבל גישה וכניסה לאתרים/מחשבים/מאגרי מידע שאין לו הרשאה אליהם. המוטו של ההאקר הוא שידע הוא נחלת הכלל ואינו רכוש של פרט זה או אחר ולכן הוא צריך להיות נגיש לכול. עד כאן אין ספק שמדובר במעשה עם מאפיינים לא חוקיים אך רוב ההאקרים אינם עושים שימוש לרעה במידע הנופל בידיהם. רבים עושים זאת לשם האתגר והעניין, חלקם אף עושים זאת על מנת להתריע ולהזהיר על פרצות אבטחה. האקרים אלו לא ירוצו לספר לחברה על ההצלחה שלהם אלא יודיעו בדיסקרטיות למנהל אבטחת המידע בחברה הנפרצת על בעיית האבטחה וכיצד חדרו פנימה.
לא מעט האקרים מפורסמים הפכו ברבות הימים למנהלי חברות מחשבים, טכנולוגיה ואבטחת מידע או למנהלי אבטחת מידע בעצמם (בבחינת מי שיודע כיצד לפרוץ למאגר מידע ידע גם כיצד להתגונן בפני פריצה זו).
דוגמא להאקר מפורסם הוא לינוס בנדיקט טורבאלדס שפיתח את שפת הלינוקס (מערכת הפעלה קוד פתוח).
לעומתם יש כאלו שעושים שימוש לרעה בידע הנופל לידיהם במהלך הפריצה או אפילו משחיתים את מאגר המידע/אתר. לחילופין הם יכולים להתקין במחשב הנפרץ תוכנות שונות שיאפשרו להם גישה חופשית בעתיד (דלת אחורית) או שישלחו להם באופן שותף מידע המצטבר בשרת.
דוגמא לקראקר מפרסם הוא האנלייזר הישראלי (אהוד טטנבאום) שב 1998 נעצר לאחר שפרץ למחשבי ה FBI ו NASA ושתל שם תוכנות זדוניות. לאחרונה (ספטמבר 2008) הוא נעצר שוב, הפעם באשמת הונאה של מליונים בבנק קנדי.
האקרים רבים התאגדו לקבוצות שונות ובשנים האחרונות נוצרה תת-תרבות שלמה בעלת שפה הגדרות וקודי התנהגות משלה. בעולם ההאקרים ידועים "הכובעים הלבנים" שהם האקרים טובים; לעומתם קיימים "האקרים שחורים" והאקרים אפורים" (האחרונים עברם מפוקפק וגם ההווה לא תמיד נקי).
קיימים גם ילדי-סקריפטים (Script kiddie), שהם לרוב באמת ילדים, היודעים לבצע מהלכים פשוטים או להשתמש בקוד קיים ולשנות אותו מעט אך לא יותר מזה (לרוב הכינוי לא ממש מחמיא ליכולות התכנות של האדם).
התמונה נלקחה מויקיפקדיה
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
