הכינים הם סדרה השייכת למחלקת החרקים, בכדי לענות על השאלה האם יש לכינים מוח – תחילה נגדיר מהו מוח, ולאחר מכן נתמקד בשאלה מה ממנו קיים אצל חרקים (וכינים).

המוח הוא איבר המורכב מתאי עצב אשר יחד עם חוט השדרה מרכיבים את מערכת העצבים המרכזית. המוח מרכז את המידע המתקבל מהחושים ואחראי על וויסות ההתנהגות בהתאם. ניתן להקביל בין פעולת המוח לפעולת מחשב המקבל קלט, מבצע עליו עיבוד מידע, ולבסוף מוסר את התוצר כפלט (בעצם המחשב נוצר בניסיון לדמות מוח אנושי). הקלט מגיע אל המוח מהחושים, לאחר מכן מתבצע עיבוד מידע המתבסס על ניסיון העבר ותבניות מולדות, ולבסוף מתקבל הפלט אשר בא לידיי ביטוי כהתנהגות.

לכל בעלי החיים הרב תאיים (להוציא קבוצת הספוגיים) יש מערכת עצבים, אולם מערכות העצבים הפשוטות ביותר נפרסות כרשת לאורך הגוף, כך שליצורים אלו אין ממש מוח מרכזי. המדוזה היא דוגמא ליצור חסר מוח מרכזי, אולם גם אצל המדוזה קיימות הצטברות תאי עצב באזורים האחראיים על חישה, צברים אלו מכונים גנגליונים. אצל יצורים קצת יותר מפותחים, כמו פרוקי הרגליים אליהם משתייכים החרקים ובכללם גם הכינים, ניתן למצוא גוש של גנגליונים מאוחים בקדמת הגוף.  גוש זה מרכז את המידע המגיע מאברי החישה הנמצאים אף הם בקדמת החרק, מעבד את האינפורמציה, ואחראי על הפקת התנהגות הולמת. כיוון שכך ניתן לכנותו מוח. למרות זאת, מוחם של החרקים קטן יחסית לגודל גופם, ולכן הם מסוגלים ללמוד בצורה מוגבלת בלבד, ומרבית התנהגותם נובעת מתבניות מולדות ואינסטינקטים. מוחם של יצורים מפותחים יותר נוטה להיות גדול יותר ביחס לגודל הגוף, דבר המקנה להם יכולות למידה והסקת מסקנות מורכבות, אשר אינן קיימות בחרקים.


תמונה מוויקיפדיה

הבדל נוסף בין מוח של חרקים למוחות מפותחים יותר הוא עוצמת הריכוזיות שלו. אצל יצורים מפותחים המוח מרכז את כל תפקודי החיים החיוניים, אצל חרקים לעומת זאת ישנם מספר גנגליונים, המפוזרים באופן שווה משני צידי גוף החרק, וכל גנגליון אחראי על האזור שלו – לכן בניגוד אלינו ישנם חרקים המסוגלים לחיות זמן מה בלי ראש בכלל .

לסיכום בהחלט ניתן לומר שלכינים יש מוח, אשר מצד אחד מבצע תפקידים דומים למוחנו אנו – בעיקר בהקשר של ריכוז קלט מהחושים והפקת התנהגות, אך מצד שני מוחן פשוט יותר ונראה כי אינו מסוגל לבצע פעולות למידה וחשיבה מורכבות.  קווי הדמיון בין תפקודי המוח שלנו לזה של חרקים הובילו חוקרים רבים להשתמש במוחות חרקים (בעיקר דבורים וזבובים) כמודל במחקרים נוירו-ביולוגיים שונים.


תמונה מויקיפדיה
(
Photo of Damalinia limbata (Sheep Lice). Picture taken by Fiorella Carneval (ENEA,Italy

מאת: רות חייט, דוקטורנטית
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

 
הערה לגולשים

אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

תגובה אחת

  • רוני