בין אלפי מיני היונקים הידועים לנו - האדם בולט במערומיו. איך ומתי איבדו בני האדם את שיערות הגוף שלהם?

יש מספר תיאוריות המנסות להסביר את היתרון האבולוציוני של איבוד השיער באדם. לפי תיאוריה אחת, אבות אבותיו של האדם והקוף - מיני הומנידים שנכחדו - חיו בסביבת עצים קרירה יחסית. בשלב מסוים, במקביל למעבר להליכה על שתי רגליים, האדם עבר לסביבה חמה יותר- הסוואנה. התיאוריה גורסת כי כדי להתמודד טוב יותר עם החום האדם איבד את מרבית שיער גופו. תיאוריה זו נשמעת הגיונית אך לא מסבירה את החיסרון שנוצר באיבוד השיער - איבוד חום מוגבר במהלך הלילה הקריר.

תיאוריה מעניינת נוספת מציעה שהאדם "איבד" את שיער גופו כדי להיפטר מטפילים בשיער, כמו פרעושים, קרציות או אקריות, הנפוצים בסביבות חמות. מכיוון שהאדם התפתח והחל ליצור אש וללבוש בגדים, הוא היונק היחיד שהיה מסוגל "לוותר" על כסות גופו. לפי ההסבר הזה, צאצאים מדוללי שיער של אותם הומינידים נהנו מ"יתרון גנטי" - נקבות וזכרים העדיפו פרטים ללא כסות שיער כי כך ניתן לראות שהעור נקי, בריא וללא פצעים.

תיאוריה נוספת שאינה מתאימה היטב למממצאים מהשטח גורסת שבעבר הרחוק הייתה תקופה שהאדם חי בסביבה שהיו בה מים רדודים. צאצאים בהם התפתח עור המאפשר יותר לבידוד, בו פחות שיער ושכבת שומן עבה יותר - כפי שיש ביונקים ימיים מסויימים - נהנו מיתרון אבולוציוני. כאמור, התיאוריה הזו אינה מבוססת, ואינה תואמת את האופן שבו אנו מבינים כיום את סביבת המחייה בה התפתחו בני האדם.

אזורים שונים בגוף נותרו שעירים. שיער הראש כנראה נותר על מנת להגן על המוח מקרינת שמש ישירה, היכולה להוביל למכת חום. שיער הערווה נותר כדי להגן על פתחי הרביה.

65 תגובות

  • מאיר ברק

    תשובה

    שלום גלית.

    "כיצד מערכות שונות בטבע "תקשרו" ביניהן ? כגון: "זן" בני האדם קיבל מ"זן" אחר דוג' צמחים, במקרה של שאלתי: פירות הדר, את מירב השימושים בפרי שהוא לנוחות האדם בלבד עפ"י מורכבותו, תכולתו וצורתו של הפרי. כלומר איך ה"זן" השני "ידע" כיצד לתפקד בהתאם לדרישות "זן" בני האדם?"

    שאלה מעניינת אבל לדעתי התשובה פשוטה מאוד.
    כמובן ששום "מין" לא יכול להתקשר עם "מין" אחר בצורה בה את מתארת, (שימי לב מדובר במינים שונים לא זנים שונים).

    האם באמת פרי ההדר התאים את עצמו לבני האדם?
    אני דווקא הייתי רוצה:
    פרי שהקליפה שלו תהייה אכילה - ולא חמוצה מגעילה.
    פרי שהקילוף שלו פשוט וקל – ולא משאיר כתמים צהובים על הידיים.
    ועוד ועוד.

    ואם הפירות כל-כך שואפים לרצות את האדם מדוע הכנת רימון לאכילה (פרי אהוב עלי מאוד) דורשת עבודה קשה מאוד?

    שום מין לא יפתח תכונות לתועלת מין אחר אלא אם זה משרת אותו (ובעקיפין את המין השני).

    פירות ההדר לדוגמא פיתחו קליפה המכילה שמנים ארומטים שדוחים "טורפים" שונים וכן עוזרים בשימור הפרי.
    פירות אחרים פיתחו דרכים אחרות.

    אם נרחיב את השאלה שלך יותר – ניתן לשאול מה התועלת של הפרי לצמח? הרי זהו מאמץ אנרגטי עצום ובסוף... הפרי נאכל ע"י מינים אחרים. לכן – האם הצמח "פרייאר" ומספק ארוחות חינם?

    יש כאן מספר תשובות אפשריות ונכונות: הפרי נועד להגן על הזרעים שהם למעשה "גרעין" העניין וכמו כן הוא משמש גירוי לבע"ח מסוימים לאכול את הפרי ובכך לעזור לצמח המוגבל בתנועתו להפיץ את זרעיו.
    כן, הצמח כמו כל אורגניזם אחר, שואף להפיץ אתת זרעיו ולהעמיד דור חדש וחוזר חלילה.
    יש צמחים מסוימים שהפרי שלהם גורם לשלשול, בדרך זו הצמח מבטיח הפצה מעולה ונוחה לזרעיו על חשבון בע"ח המסכן.
    לא, אין ארוחות חינם.

    מדוע התפתחו פלחים?
    זאת שאלה מעניינת, אבל אני מקווה שעד לכאן כבר שכנעתי אותך שאין קשר "מיסטי" בין המינים השונים בטבע.

    גם אני לא מומחה לבוטניקה אבל הצלחתי למצוא מספר פרטים.
    הקליפות של הפלחים (carpel) הם למעשה מודיפיקציות של עלים שמקורם כחיפוי על השחלה בפרח. על פי מספר העלים יקבעו מספר הפלחים (כל עלה = פלח). מכאן ברור שפרחים שלהם אין עלי חיפוי כאלו אין פלחים.

    אני מצרף בסוף התשובה שני תקצירי מאמרים שדנים בנושא. הראשון פחות לקריאה לקהל (הקישור למסמך המלא מצד ימין שם רשום full free text).

    למי שאין כוח לקורא את הכול אני אתן רעיון.
    בשנים האחרונות החלו למכור מזונות מסוימים (למשל קרקר) באריזה קטנה ובתוכה אריזות משנה כדי... לשמור על הטריות.
    עכשיו נסו להיזכר מצב בו פתחתם קלמנטינה ואחד מהפלחים שלה היה פגום ונרקב – יש סיכוי ששאר הפלחים עדיין אכילים.
    אם תשוו את זה לתפוח – ברגע שהוא מתחיל להירקב בגלל פגם קליפה הריקבון מתפשט במהירות.
    זאת רק דוגמא אחת שחשבתי עליה כרגע אבל אין ספק שלפלחים יש יתרונות מסוימים בפירות מסוימים ולכן הצמחים שקיבלו אותם זכו ב"עדיפות" בתהליך השרידה.

    בין אם זה מתאים לנו או לא מתאים לנו. לצמח ממש לא אכפת.

    קישורים:
    האבולוציה של הפלחים
    http://jxb.oxfordjournals.org/cgi/content/full/57/10/2143

    מאמר נוסף בנושא
    http://www.jstor.org/pss/2388442?cookieSet=1

  • דנה

    בפירות הדר גדולים

    כמו פומלות צריך לקלף גם את הקליפה של הפרי וגם את הקליפה של הפלח. אני מזמן ויתרתי על התענוג בגלל הטרחה הכפולה

  • יוגב

    טעות בידייך

    יש המון ויטמינים במעטפת הפרי

  • יוגב

    אם לא סיימת את הפומלה לבד

    כך היא נשמרת עם המעטפת
    פומלה טרייה וטעימה עד לפעם הבאה

  • מיכל

  • עמיחי

    גלית, את לא בריאתנית הבנתי ומעלה טיעון מחץ לבריאתנים.

    עוד יחגגו על הטיעון הזה, עדיף שלא יראו אותו
    מכל דבר הם עושים מהומות בלי להבין תיאוריות מדעיות. קודם שילמדו לעומק ואח"כ יעלו טיעונים נגדנו. אבל לא חשבתי אף פעם על השאלה שהעלת רק עכשיו.

  • אבנר

    גם אני לא חשבתי על זה קודם וזה נראה לי טיעון מחץ הגיוני בהחלט.

    גם אני לא דוגל במיוחד בתיאורית בריאתנות ולמה שדארווין הציג יש אסמכתאות אבל תיאורית התפוזים שהועלתה מתירה בי ספיקות לגבי היווצרות אקראית אבל לא עברתי לצד השני בינתיים.

  • ...

    זו יותר שאלה באופן כללי ופחות קשורה לתוכן המאמר !

    לא משנה ,הבנתי בסופו של דבר שבשביל זה נכנסה התיאוריה של הברירה הטבעית, שלא מיוצגת כאקראית אלה כהתאמה לסביבה ופה נכנסת מין סוג של תודעה שקובעת... צריך לקבל שאלה התשובות...כי הברירה הטבעית מחויבת מן התיאוריה כי היא מסבירה דברים מכוונים כביכול בהתפתחות שנוצרו בהתאם לסביבה.

  • מיכל

    אם כך באיזה שלב נכנסה "הברירה הטבעית" לתיאורייה?

    הייתי בטוחה שיש רק תיאורייה אחת בלי שלבים

  • מיכל

    התאמה לסביבה כפי שמוצגת בכתבה מסתדרת עם יתרון הישרדותי?

    לא הבנתי מה קובע בסופו של דבר , גורמים של הישרדות או התאמות לסביבה

  • אלתן

  • מאיר ברק

    תשובה

    הברירה הטבעית היא רעיון של דרווין אך אין ספק שהרעיון הורחב והתפתח בייחוד לאחר מותו.

    קישורים:
    לריכוז תשובות בנושא אבולוציה
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=2292&incat=1428&a...

  • או פינצטה

  • אז אין הבדל בינ...

  • אז בגלל הטכנולוגיה

  • עמודים