התלבטתי אם לענות על השאלה מנקודת מבט אקולוגית – הבוחנת את מארג הקשרים בין הסביבה והאורגניזמים החיים בה, או מנקודת מבט של אדם המוצא את עצמו מגרד עובש מקירות חדר האמבטיה, או משליך כיכר לחם שעובש זרק בה. בחרתי לשלב בין שתי הגישות: הגישה האקולוגית מאפשרת גם למי שמתעניין בעיקר בעובש הגדל בחדר האמבטיה להגיע לתובנות הנכונות. בגישה הפרקטית אשתמש כדי לתת דוגמאות. נתחיל בלתת קצת רקע על מהו עובש.

 עובש זה שם כולל לתיאור פטריות (Fungi) אשר במהלך הגידול שלהן יוצרות קורים (hypha). מחזור החיים של הפטריות מרתק ואף קיימים הבדלים מנגנוניים בין מינים שונים של פטריות. בקצרה: נבג של פטרייה מכיל תא הפלואידי אשר בתנאים מתאימים "נובט" והופך ליצור רב תאי, אשר תאיו הפלואידים כולם (קור הפטריה). כאשר שני קורים הפלואידים נפגשים, מתבצע תהליך שהוא מקביל להפריה ברביית בעלי חיים; תאים הפלואידים משני הקורים מתאחדים, ונוצר תא דיפלואידי המכיל שני גרעינים הפלואידים. תא זה, ממשיך להתחלק ויכול ליצור קור דיפלואידי, אך לבסוף יביא להתפתחות גוף רבייה (Fruiting body). בתאים מסוימים של גוף הרבייה יתאחו שני הגרעינים, ולאחר מכן תתבצע חלוקת הפחתה (מיוזה). התוצר של חלוקה זו יהיה תא הפלואידי - נבג הפטרייה שיתחיל דור חדש של גידול ורבייה.


קורי עובש (הגדלה של 1X1 מילימטר). צולם על ידי בוב בליילוק מאתר ויקיפדיה באנגלית.

מאחר והרכב האוויר על פני כדור הארץ הינו אחיד (פרט להשפעות גובה וזיהום אוויר שאליהם אתייחס בהמשך), מאפייני סביבה אחרים הם המשפיעים ביותר על גידול של עובש. זמינות המים, אשר לרוב מתאפיינת ברמת היובש או הלחות באוויר, משפיעה על נביטתם של נבגי פטרייה ועל מהירות התפתחותה. למשל, בחדר האמבטיה, יש יתרון לנבגי עובשים המותאמים לסביבה לחה, והקפדה על איוורור של חדר האמבטיה לאחר המקלחת, תסייע בהאטת גדילת העובש. על כיכר לחם, גדלים עובשים שפחות זקוקים ללחות; לחילופין, יהיו אלה עובשים בעלי נגישות אל כיכר הלחם (למשל שנבגים שלהם מצויים באוויר המאפיה או המטבח) ועובשים המתמחים בפירוק מהיר של עמילן כמקור מזון. מאפיינים נוספים שקובעים לאילו עובשים יהיה יתרון הישרדותי ומשפיעים על קצב גידול העובש הם טמפרטורת הסביבה, מידת החשיפה לקרינה (לשמש), מאפיינים פיסיים של פני השטח או הקרקע, זמינות המזון, ונוכחותם (או העדרם) של אורגניזמים אחרים בבית הגידול.
 


מימין, הגדלה (1X1 מילימטר) של עובש שגדל על פני וילון אמבטיה (צולם על ידי בוב בליילוק). משמאל, עובש שגדל על גבי לחם (צולם על ידי הנרי מולפורדט). התמונות מאתר ויקיפדיה באנגלית.

בשאלתך התייחסת ל"תנאי אוויר שונים מהמוכר לנו". האם התכוונת לתנאים קיצוניים? או אולי לתנאים הקיימים מחוץ לכדור הארץ? בגלל הרמיזה בשאלתך לשרידות בתנאי סביבה קיצוניים אתייחס קצת לחזזיות. חזזיות הן כינוי לסימביוזה נפוצה בטבע בין פטריות, הגדלות באופן דומה לעובש, לאצות חד תאיות. האצה מספקת את התרכובות האורגניות שהיא יוצרת בפוטוסינתזה ואילו הפטרייה מתמחה בקליטת מים ומינרלים מהסביבה, וכך נותנת לאצה סביבה נוחה ומוגנת להתפתחות מיטבית. השילוב בין האצה לפטרייה מאפשר את אחת מצורות החיים העמידות ביותר על פני כדור הארץ, והתפוצה של החזזיות נמתחת מאנטרקטיקה, דרך פסגות הרים קפואות וחשופות ועד למדבריות. לעיתים, ניתן למצוא בתי גידול קיצוניים, בהם חזזיות גדלות על אדמה, או סלעים, בעוד שאף יצור חי אחר אינו קיים בסביבה. מסיבה זו החזזית מהווה מקור מזון חשוב לבע"ח המצויים בבתי גידול קשים כמו למשל באזורים מושלגים.

עמידות החזזיות והעובדה שהרכיב הפטרייתי בחזזית מתמחה בקליטת מינרלים ונוזלים מהסביבה, הפכה את החזזיות ליצורים מאוד אטראקטיביים משתי בחינות לפחות: העובדה שחזזיות קולטות מים בצורת לחות הופכת אותן לרגישות ביותר לשינויים ברמות זיהום האוויר. פרופסור יעקב גרטי מאוניברסיטת ת"א, הוא מומחה בינלאומי לחזזיות, אשר חקר את האפשרות להשתמש בחזזיות כביואינדיקטורים לזיהום אוויר הנפלט מתחנות כח פחמיות ליצור חשמל. בנוסף, פרופסור גרטי היה שותף למשלחת של נאס"א שמטרתה איסוף חזזיות מאזורים המאופיינים בתנאים קיצוניים, במטרה לבחון את יכולתן של סימביוזות אילו לשרוד את תנאי הסביבה מחוץ לכדור הארץ. במאי 2005 סוכנות החלל האירופאית שלחה לחלל שני מינים של חזזיות. כאשר החזזיות הגיעו למסלול סביב כדור הארץ הן נחשפו לריק, לטמפרטורות של החלל החיצון ולקרינה קוסמית. לאחר 15 יום הן הוחזרו לכדור הארץ והתגלה שהן לא נפגעו כלל והמשיכו לצמוח כרגיל.

לסיכום נאמר שקיים מגוון אדיר של מיני עובשים, המותאמים למגוון של תנאי סביבה. יחד עם זאת, בתנאים קיצוניים סביר שנמצא חזזיות ולא עובשים. העובש זקוק לחומר אורגני כמקור מזון, אשר מקורו לרוב ביצורים אחרים ששרדו את אותה סביבה. החזזית לעומת זאת, תסתפק במעט מים ומינרלים תוך הסתמכות על תוצרי הפוטוסינתיזה של האצה הסימביונטית כמקור מזון.

מאת: דניאל בן-הלוי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

3 תגובות

  • תמיר מנשה

    עובש

    ידוע שעובש לא יכול לחיות ללא לחות, לאיזה תהליכים הוא מתשמש במים שהוא משיג מהלחות?

  • אלישיב כהן

    ביוחקר על עובש

    אני עושה ביוחקר על גדילת העובש על לחם, ואני צריך בין היתר לפרט על תהליכי הפקת האנרגיה של הפטריה מהלחם, ועל תהליך גדילת/צמיחת העובש על הלחם.
    אשמח לקבל עזרה,
    אלישיב כהן.

  • אנונימי

    ביוחקר על אותו נושא.

    שמנו מים על לחם ( מ2 מל עד 6 מל) סגרנו בשקית(כל לחם בנפרד), ולא צמח לנו כלום לאחר 4 ימים באף מהניסויים_נשמח לדעת למה? {עשינו שלוש חזרות) כל פעם אותו דבר