ישראל שלום,

השאלה שלך פילוסופית, ולכן מובן שהתשובה אליה אינה חד-משמעית ושהיא תלויה בנקודת המבט של השואל. כיוון שאתרנו מספק תשובות מדעיות, אתייחס בתשובתי לגישה המקובלת כיום בעולם המדעי.

חשוב כמובן לציין שזו לא הייתה נקודת המבט המקובלת על עולם המדע לאורך כל ההיסטוריה ויש להניח שגם בעתיד יחולו שינויים בתפיסות הרווחות בקרב המדענים. יתרה מזו, גם כיום סביר להניח שתקבל תשובות שונות אם תשאל את אותה שאלה בפורומים המסתמכים על דרכים אחרים להבנת העולם, כגון דת, פסיכולוגיה, משפט או פילוסופיה.

כיוון שאי אפשר לענות על השאלה הזו בניסוי אמפירי, התיאוריה המדעית טובה ככל התיאוריות האחרות ועונה יפה לצרכי המדע המודרני.


פרח הלוטוס, שמסמל את עקרון הקארמה (סיבה ותוצאה) בתרבויות אסיאתיות | תמונה: ויקיפדיה

ראשית יש לציין שהנחת הסיבתיות עומדת בבסיס רוב  הניסויים המדעיים. הנסיין מניח שגורם א' מוביל לתוצאה ב' ושגם אם יחזור על הניסוי אינסוף פעמים התוצאה תהיה זהה ותמיד א' יוביל לב' כל עוד התנאים מסביב יישמרו. הסיבתיות במקרה זה היא הנחה שאי אפשר להוכיחה, כיוון שהיא עומדת בבסיס עבודת הנסיין.

אף שרוב העבודה המדעית נעשית במטרה להבין את הסיבה לתופעת טבע כלשהי, ולכן מתבססת על הנחת הסיבתיות, יש במדע גם תחומים שחוקרים תופעות שנחשבות אקראיות ולכן העוסקים בהם לא מניחים סיבתיות.

תורת האבולוציה, לדוגמה, מניחה שבמשך הזמן קרו הרבה מאורעות מקריים שבסופו של דבר הובילו להתפתחות החיים כפי שהם היום על ידי עיקרון הברירה הטבעית. בבסיס התיאוריה יש שני שלבים, שאחד מניח סיבתיות והשני לא.

רעיון הברירה הטבעית גורס שהפרט המותאם ביותר לתנאי הסביבה הוא זה שיצליח להביא את כמות הצאצאים הגדולה ביותר וכך יבטיח כי המטען הגנטי שלו יועבר הלאה. העיקרון הזה מניח סיבתיות: הסיבה היא התאמה לסביבה, התוצאה היא העמדת יותר צאצאים ושרידות.

לעומת זאת, השונות בין הפרטים נוצרת לפי התיאוריה הזאת באופן מקרי. ההנחה היא שבין הפרטים יש שונות שנוצרת באקראי, כך שגם אם הפרטים יגדלו באותם תנאים בדיוק הם לא יהיו זהים. אצל חלק מהפרטים יחולו שינויים גנטיים המכונים מוטציות. רוב המוטציות לא יועילו לשרידות הפרט, וחלק לא מבוטל אף יזיק לו ולכן ייעלם עם הזמן על ידי הברירה הטבעית. עם זאת, מוטציות מעטות אכן ישפרו את רמת הביצועים של הפרט ובסופו של דבר פרטים הנושאים אותן ישתלטו על האוכלוסייה.

יתרה מזאת, כשתנאי הסביבה משתנים קורה לא פעם שפרטים בעלי מוטציות שלא העניקו יתרון בתנאי הסביבה הקודמים יהיו מותאמים יותר לתנאיי הסביבה החדשים שנוצרו. במקרה זה הנחת המוטציות האקראיות חשובה ותורמת לשימור החיים בתנאי סביבה משתנים.


התפתחות המינים במהלך האבולוציה | תרשים: ויקיפדיה

תורת האבולוציה היא רק דוגמה אחת מעולם המדע שמניחה שגורמים אקראיים פועלים לצד התהליכים הסיבתיים. דוגמאות נוספות קיימות גם בעולם הפיסיקה ובתחומים נוספים במדע. על כן, לפחות מנקודת המבט המדעית, התשובה לשאלתך היא שעקרון הסיבתיות חל על כל דבר שאיננו אקראי. :-)

בומרנג בחזרה אליך
למה אי אפשר להוכיח סיבתיות?

רות חייט
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

18 תגובות

  • אריק1

    האם דברים אקראיים כמו מוטציות לא נובעים מסיבה דטרמיניסטית?

    נניח שהמוטציה נגרמה ע"י קרינת UV האם לא נגזר מהמיקום של הגנום, והמיקום של הפוטונים ועוצמתם איזו מוטציה תתרחש? וממילא שאין פה אקראיות מהותית אלא רק חוסר ידיעה שלנו(שהוא גם אולי זמני כי יתכן שבעתיד נוכל במערכות קטנות לעקוב אחרי כל הפוטונים)?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    הדוגמא שנתת - לא

    <p dir="RTL">
    התהליך שנתת: פגיעה של פוטון אור במולקולה ופירוקה הוא תהליך קוונטי &ndash; ולכן כולל דווקא אקראיות מהותית, שלא תיפתר באופן עקרוני גם אם יש לך את כל המידע על המערכת. להרחבה על כך, ראה הכתבה שלנו &#39;ה<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%94%D7%90%D7%...אם העולם דטרמניסטי</a>&#39; (שהיא בעצם כתבת משלימה לכתבה זו).</p>
    <p dir="RTL">
    בברכה,</p>
    <p dir="RTL">
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע<br />
    &nbsp;</p>

  • ישראל ב

    לא נוכל להבין "אקראיות"

    באופן עקרוני אי אפשר לדעת לבטח שתופעה כלשהי היא אקראית משום שתמיד ייתכן שיש מאחוריה סיבה שאינה ידועה:לדוגמה אטום רדיואקטיבי לפי תורת הקוונטים אי אפשר לחזות מתי בדיוק יתפרק אטום רדיואקטיבי אלא רק בהסתברות ואין שום סיבה (הידועה לנו בתיאור הקוונטי) שקובעת מתי האטום יתפרק. אך תמיד נוכל לומר שמאחורי תופעה זו או אחרת ישנה סיבה שאינה ידועה לנו (במקרה שלנו נוכל לומר שיש איזשהו שעון חבוי בתוך האטום וקובע מתי בדיוק יתפרק. כאמור תורת הקוונטים לא מתארת שום "שעון חבוי". אבל תמיד נותרת האפשרות שתורת הקוונטים איננה תיאור שלם של המציאות, ושיש בטבע משתנים חבויים).לדעתי אף פעם לא נוכל להבין מה זה אקראיות כמו שלא נוכל להבין מה זה אינסוף.

  • ויגדור רכניץ

    אמפיריות - תלויה בכלי איתו אני חוקר

    כתבת:"שאי אפשר לענות על השאלה הזו בניסוי אמפירי"

    השאלה היא מי החוקר. מי מבצע הניסוי.
    מה שאני רוצה להגיד זה שכל המציאות נמצאת בתוך האדם. השאלה היא איפה המעבדה שבה מבצע את הניסוי.
    אם הוא חוקר משהו מחוצה לו אז אתה צודק.
    תפיסות שונות המסתמכות על דרכים להבנת העולם, כגון דת, פסיכולוגיה, משפט או פילוסופיה ניסו להסביר תופעות שונות לאורך ההיסטוריה כולה.
    מה ההבדל העיקרי בין אלו לבין אותה פרדיגמה חדשה שנגלה במאה ה 21?
    תשובה: שאם המציאות נמצאת בי, אז אני המעבדה. מושא המחקר עובר עלי. על מה, על הבשר שלי? לחלוטין לא.
    אנחנו נגלה שכוונות ורצונות הם החומר. החומר הזה ניסתר מכיוון שאנחנו לא בנויים בצורה כזאת שניתן לתפוס אותו. אך דווקא אותם כוונות, רצונות, הם השורשים לפעולות האדם בעולם הזה. ומכיוון שכך ברגע שנוכל להשיג (ולא לדמיין, ולא להתפלסף) את אותו החומר, אז נוכל להגיע לתוצאות שיהיו מהימנות ותקפות, וגם אלו כל פעם ישתנו. בהתאם למה? בהתאם לשינוי הרצון שלי. כלומר בהתאם לשינוי האדם.

  • אסף

    אין דבר כזה אקראיות

    אקראיות לא קיימת באמת היא רק אשליה הנוצרת ביחס לצופה מסוים. למשל אם אטיל קובייה, תוצאתה מבחינתי תהיה אקראית אך תאורטית לו יכולתי לחשב את עוצמת הזריקה וכיוון הזריקה במדויק הייתי יכול לדעת מה תהיה תוצאת הקובייה, מכיוון שהמשתנים הללו אינם קבועים, התוצאות אינן קבועות, ומבחינת הצופה שאינו יכול "להציב" את המשתנים הטלת הקובייה היא פעולה אקראית.
    לכן גם המוטציות האקראיות כביכול אינן באמת אקראיות והיו גורמים פיסיקלים כלשהם שגרמו למוטציות אלה.
    לכן עבור שאלת השואל, אכן הכל נסיבתי, אך מכיוון שלא כל הנתונים ידועים או נתונים לעיבוד, פעילויות מסוימות נתפסות או מוגדרות כאקראיות

  • ויגדור רכניץ

    אקראיות

    כל מילה בסלע

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    לא נכון, יש בהחלט אקראיות

    <div class="content expanded">
    <p>
    מה שנרשם בתגובה למעלה אינו נכון מבחינה מדעית. הוא משקף את הידע המדעי שהיה קיים עד סוף המאה ה-19, שאינו נכון. מכניקת הקוונטים גילתה שישנה אקראיות מובנית בטבע. כלומר אפילו בהינתן כל המידע - לא תוכל לחזות אף פעם בדיוק התוצאה. להרחבה ראה הכתבה שלנו &#39;<a href="http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%94%D7%90%D7%... target="_blank">האם העולם דטרמיניסטי</a>&#39;.</p>
    <p>
    בברכה,<br />
    ד&quot;ר אבי סאייג<br />
    מכון דוידסון לחינוך מדעי<br />
    מכון ויצמן למדע</p>
    </div>

  • ויגדור רכניץ

    אקראיות בטבע

    אבי שלום
    רשמת: "כלומר אפילו בהינתן כל המידע - לא תוכל לחזות אף פעם בדיוק התוצאה"
    האם זה מוכיח כי קיימת אקראיות בטבע או שזה מוכיח שבכלים הנוכחיים שלנו אין אנו מסוגלים לגלות את אותה הסיבתיות?
    הידע שהיה קיים במאה ה 19 אינו משתווה לידע אותו יש לנו כיום.
    יחד עם זה הידע שיש לנו כיום הינו ידע שרכשנו בכלים מוגבלים.
    האם נגיע לזמנים שבהם נוכל לשדרג את יכולותנו ובכך לגלות סיבתיות גם במה שנראה לנו כיום כאקראי? אני מניח שהתשובה לשאלה הזו טמונה בפרדיגמות חדשניות שיתגלו בעתיד הלא רחוק.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    התשובה נכתבה

    <p>
    אכן, התשובה נכתבה לפי חזית המדע היום - אני לא יכול לכתוב יותר מזה. לפי חזית המדע היום (תורת הקוונטים) באופן עקרוני ועמוק - אי אפשר לחזות העתיד אפילו בהנתן כל הנתונים (ע&quot;ע עקרון אי-הוודאות של הייזנבר, אחד מעקרונות היסוד של תורת הקוונטים). עלי לציין כי עד כה לא נמצאה כל סתירה לתיאוריה. איש אינו יכול לדעת מה יתגלה או לא יתגלה בעתיד.</p>

  • ויגדור רכניץ

    מסכים

    מסכים לגמרי.
    תודה.

  • ויגדור רכניץ

    נס הוא סך הכול חוק שעדיין לא גילינו את מרכיביו המסובבים ממנו

    מסכים לגמרי.
    בדיוק כמו שנס הוא סך הכול חוסר השגה במרכיבים הקודמים להתרחשות. ואותו נס יהפוך לחוק , ברגע שנבין את השתלשלות הגורמים
    ובמה תלויה הבנת השתלשתלות אותם גורמים?
    ככל שנתפתח יותר נבין שזה תלוי בשדרוג'/תיקון לא משנה איך נקרא לזה. תיקון או שדרוג של מי? של עצמנו

  • ישראל ב (שואל השאלה)

    תגובה

    תודה רבה על התגובה,
    אם באמת כך (שהכל סיבתי) אז מבחינה פילוסופית אדם לא אשם במה שהוא עושה

  • ויגדור רכניץ

    האם אדם אשם במה שהוא עושה

    יכול להיות באמת שהנחה זו נכונה. שאדם פועל כי מלכתחילה הוא מופעל, בנוי, מגורמים פנימיים גנטיים וסביבתיים שקובעים את פעולותיו.
    ל פעולה שאנו עושים בחיינו, אם במודע ואם לא במודע, נובעת בכדי לגרום לנו תענוג ולהימנע מייסורים.
    אנחנו חושבים שמדענים גדולים מבינים את הפסיכולוגיה הפנימית שלהם אך הפסיכולוגיה והפרדיגמות מזמן הפסיקו לחדש בתפיסות חדשות שיפתחו לנו צוהר למשהו שהאנושות מצפה לו.
    אנחנו חוקרים מתוך אותם כלים מוגבלים שלנו, חווים את העולם דרך חושים מוגבלים. וכמה זמן יקח עד שנגלה שהפרדיגמה החדשה קשורה לשינוי האדם? שינוי הפנימיות שלנו שיביא לשינוי של 180 מעלות בתפיסה שלנו וביכולת שלנו לחקור דברים בכלים משודרגים?
    את זה אינני יודע

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרות חייט

    תשובה

    כיוון שזהו פורום העוסק בשאלות מדעיות, אמנע מלהגיב על הפן הפילוסופי. אציין רק כי מבחינת התפיסה המדעית אקראיות תיתכן, וניתן למצוא אותה בדוגמת המוטציות האקראיות המובילות בסופו של דבר להתפתחות אבולוציונית. האקראיות מתבטאת בכך שהמוטציות אינן קורות בכדי לשפר את ביצועי האורגניזם, הן קורות במקרה (למרות שתדירות המוטציות מושפעת במידה רבה מתנאי הסביבה אליהם היצור נחשף במהלך חייו). בסופו של דבר מוטציות אלו יספקו פתרונות לתנאי הסביבה המשתנים אליהם נחשפים היצורים החיים. מאוד יתכן שמוטציות אחרות היו יכולות לספק אף הן פתרונות הולמים, ואף טובים יותר, אולם מסיבה מקרית הן פשוט מעולם לא נוצרו – אך אולי עוד ייווצרו בעתיד :-)

  • אסף

    זוהי שאלה מדעית לחלוטין

    ולגבי המוטציות האקראיות, אין איזה שהוא "פוף" שלאחריו חלה שגגה והגן הועתק לא נכון, אלא היה משהו ממשי ששיבש את התהליך כמו עודף אנרגיה באזור (קרינה למשל) או מולקולה מסוימת שבדיוק הייתה באזור, ולמעשה לו היינו מודעים לכל הנתונים היינו יכולים לצפות מראש שתתרחש המוטציה הזו.
    גם על מזג האוויר ניתן לומר שהוא אקראי, אך לו היינו יכולים לדעת את כל הנתונים ולחשבם (כמובן שזה בלתי אפשרי מפני שמדובר באינסוף נתונים) היינו יכולים לדעת את אחוז הלחות בטבריה בעוד 26 שנה, כי אחוז הלחות הזה תלוי אך ורק בנגזרות של תהליכים ממשיים (כמו קצב היתוך השמש למשל)

  • ויגדור רכניץ

    אקראיות איננה אלא תוצאת מוגבלות היכולת האנושית.

    דרך אגב, לפני מספר חודשים צמד חוקרים ישראלים המציא תוכנה שמסוגלת לנבא. כיצד? על ידי כך שהתוכנה גילתה שיש רצף ארועים, סדר ארועים שמאפשר לצפות ולחזות ארועים.
    בקיצור, יש פרמטרים נוספים שטרם הצלחנו לעלות על הרצף ההגיוני שלהם בעוד אותה תוכנה עלתה עליהם. זה מחזק את עיקרון הסיבתיות שקיים בכל דבר אך האדם טרם הצליח לחשוף את כולו.
    ומכאן המסקנה שאקראיות איננה אלא חוסר ביכולת ובנתונים מספקים שיחשפו את התמונה השלמה.

  • חגית

    הקיבה

    שלום!
    כיצד ייתכן שהקיבה מעכלת את הבדר שאנו אוכלים ולא מעכלת את עצמה?
    מהו מנגנון ההגנה מפני עיכול עצמי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןביאנה

    תשובה

    חגית שלום,
    תשובה לשאלתך נמצאת בפורום "שאל את המומחה".
    בברכה,
    ביאנה