בחלק לא קטן מהחרקים התשובה היא כן, לפחות למשך תקופה מסוימת עד שימותו ברעב (כי הם לא יכולים לאכול ללא ראש).

 הסיבה מאוד פשוטה- בחרקים, המוח בראש (אם הוא קיים) משמש לתפקודים מאוד שוליים ולא חיוניים לקיום חיים.

בבעלי חיים קדומים, באמת לא הייתה מערכת עצבים מרכזית (חוט השדרה ומוח).
בעלי החיים הראשונים בהם מזהים מערכת עצבים מרכזית הם תולעים שטוחות פרימיטיביות. בתולעים אלו עיקר מערכת העצבים המרכזית היא עמוד השדרה.


תמונה עובדה מויקיפדיה

 גם חרקים הם בעלי חיים קדומים. מקקים למשל קיימים כבר מעל 300 מליון שנה! שזה בערך70-100  מליון שנה לפני שהדינוזאורים הופיעו על פני כדור הארץ. לכן גם בחרקים עיקר התפקודים החיוניים מצויים ב"עמוד השדרה" ולאבד את הראש לא יגרום למוות מיידי. "עמוד השדרה" של חרקים הוא צבר תאי עצב (גנגליון) המצוי בכל סגמנט של הגוף.

מקרה מעניין הוא גמל שלמה.
אצל הזכר- המוח אחראי לעיכוב השפיכה. לכן כאשר גמלי שלמה מזדווגים הנקבה צריכה לאכול לו את הראש כדי שההפריה תתרחש. במקרה הספציפי הזה היא ממשיכה הלאה ואוכלת אחר כך את כול הגוף, אבל זה כבר סיפור אחר.

מקרה מעניין נוסף הוא החדף.
החדף הוא היונק הקטן בתבל עם קצב לב של כמעט 300 פעימות בדקה.
מכיוון שככול שגוף יותר קטן כך יחס השטח הפנים של העור לנפח הגוף גדול יותר החדף שהוא יונק (ולכן שומר על טמפרטורת גוף קבועה) מאבד חום בקצב גבוהה וחייב לאכול כמעט כל הזמן כדי לשרוד.
כאשר החדף מוצא "מצבור" של חיפושיות הוא עושה דבר מעניין- במקום לאכול אחת ולתת לשאר לברוח הוא קודם-כול נוגס ומוריד לכולן את הראש. בחיפושיות מרכז התנועה הוא המוח ולכן כאשר הראש ננגס הן ממשיכות לחיות אך לא יכולות לברוח. בדרך זו החדף יוצר לו "מזווה" חי ואז הוא אוכל אותן בזמנו החופשי.

 גם בבעלי חיים עילאיים, כמו האדם למשל, רואים עדויות להתפתחות מערכת העצבים המרכזית מכיוון עמוד השדרה למוח הגדול. החלק האחורי ביותר במוח קרוי גזע המוח וזהו החלק הקדום ביותר ("פרימיטיבי") במוח.
בגזע המוח קיים מרכז הנשימה (למרות שחלק מהחוקרים בתחום משייכים את האזורים האחראים על הנשימה (Medula oblongata) לחלק המרכזי של המוח).
במקרה של טראומת ראש קשה המלווה בדימום נוצר לחץ תוך גולגולתי הדוחף את גזע המוח לכיוון הפתח בגולגולת (Foramen magnum). הלחץ של הגולגולת על גזע המוח יכול להוביל להפרעות בפעילות הנשימה עד לכדי מוות.


תמונה נלקחה מויקיפדיה

סיבה נוספת, אך שולית יותר, לחוסר רגישות החרקים לאיבוד הראש היא העובדה שאין להם דם, או מערכת דם כפי שיש לבעלי חיים. המערכת שלהם פתוחה ולכן אין משמעות ל"לחץ דם".

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון וייצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

4 תגובות

  • טל

    השערה

    לגבי הגמל שלמה, אולי הוא יודע את מה שצפוי לו אחרי השפיכה אז זה מה שגורם לעכבות שציינת ? אולי זה התחיל הפוך? הנקבה תמיד הייתה אוכלת לו את הראש לאחר ההזדווגות, ואז הזכר פיתח מנגנון מניעה/עיכוב לשפיכה בעקבות כך ?

  • יוסי

    שאלה בקשר לגמל שלמה

    כיצד הנקבה יודעת שהיא צריכה לאכול לזכר את הראש?

  • מאיר ברק

    אני לא בטוח ש"יודעת" זה המינוח הנכון...

    איך תינוק שנולד "יודע" לנשום?
    איך הוא יודע לינוק?
    איך נוצרו תבניות מסובכות של ריקודי חיזור בבע"ח שונים?

    מדובר בהתנהגויות שנרכשו במהלך מליוני שנים של אבולוציה והשתמרו כי הן נתנו לפרט שמחזיק בהם יתרון לשרידות.

    הוספתי קישור בסוף התגובה של ניסוי ב"קופסת סקינר" (סקינר היה אחד מאבות שיטת הביהיביוריזם במאה ה 20).
    בסרטון רואים איך אפשר בהתניה פשוטה לגרום ליונה לבצע סיבוב במקום. יש ברשת סרטונים על התנהגויות הרבה יותר מסובכות שמבוצעות בעקבות התניה (חיזוק חיובי).

    עכשיו תחשוב על התניה דומה שחוזרת על עצמה אלפי דורות, רק שבמקרה הזה מי שלא מסתגל להתניה הסיכוי שלו להשאיר אחריו צאצאים קטן יותר- ברור שבמקרה כזה ההתנהגות המדוברת תלך ותתפשט ביותר ויותר פרטים במהלך הדורות. חשוב להבין שלא ההתנהגות עוברת בתורשה אלא הפרטים שיש להם את היכולת להסתגל הכי טוב לאותה יולידו יותר צאצאים וכך ההתנהגות לך ותתחזק עד שתהפוך ל"מולדת".

    למעשה, במקרה של הגמל שלמה ההסבר הרבה יותר פשוט. יש לא מעט מיני חרקים ובע"ח נוספים שטורפים את בני מינם (אלמנה שחורה למשל). בסוגי חרקים אלו כל פעולת הזדווגות היא סכנת מוות לבני הזוג כי הם יכולים להיטרף אחד על ידי השני. לכן העובדה שנקבת הגמל שלמה טורפת את הזכר לא מפתיע. השאלה המעניינת (שאני לא בטוח שיש עליה תשובה למעט מה שרשמתי למעלה) היא איך התפתח המנגנון המעכב את השפיכה של הזכר עד שראשו נאכל.

    דוגמא מעניינת נוספת לטריפת בני זוג יצרה את ריקוד בעקרבים המפורסם. כאשר הזכר מחזר אחרי הנקרבה הוא נמצא בסכנה שהיא תעקוץ אותו. לכן הוא תופס את הצבתות שלה ומנסה כל הזמן להרחיק את העוקץ שלה. תוך כדי זה הוא "רוקד" איתה ומנסה לכוון אותה לעבר נרתיק הזרע שהשאיר על הקרקע כדי שהיא תקלוט אותו ותפרה את עצמה.
    קישורים:
    ניסוי סקינר- יונה מסתובבת
    http://www.youtube.com/watch?v=TtfQlkGwE2U

    ריקוד החיזור של העקרבים
    http://www.youtube.com/watch?v=UX-jk1H2aDM

  • אודי

    סתם הערה

    בנושא החדף אולי יהיה יותר מובן להגיד שהיחס בין שטח העור (או מעטפת או משהו כזה) לנפח הגוףו כו'

    פשוט לקח לי קצת זמן להבין מה הכוונה...

    מקווה שזה לא קנטרני בעינך :)