בקצרה, התשובה היא לא.

על-פי התיאוריות המקובלות, מקורו של הנפט הוא בבעלי חיים ימיים (כגון אצות ופלנגטון) שחיו לפני מאות-מיליוני שנה בכדור-הארץ. בעלי חיים אלו מתו והצטברו בכמויות אדירות בקרקעיות של ימים ואגמים. כיוון שבמקומות ההצטברות לא היה חמצן וגם לבעלי חיים אחרים לא הייתה גישה נוחה אליהם, ההצטברות האדירה של החומר האורגני התחילה לעבור תהליכי תסיסה ופירוק כימי, אבל החוסר בחמצן מנע את התחמצנותו של החומר האורגני חזרה לפחמן דו-חמצני (מה שמתרחש כאשר עץ נשרף או כאשר אנו אוכלים מזון ומחמצנים את החומרים האורגניים שבו לצורכי אנרגיה של הגוף)

והוא עבר שינויים במשך מיליוני השנה עד שהפך למין עיסה שחורה צמיגית ובעלת ריח דוחה המכילה תערובת של עשרות חומרים אורגניים – הוא הנפט הגולמי שנמצא באדמה – שנזל למעמקי כדור-הארץ עד שהגיע לשכבת סלע בלתי חדירה.


נפט גולמי, התמונה לקוחה מויקיפדיה.

דרך-אגב, גם הפחם-אבן (שמשמש את חברת החשמל בארץ כמקור אנרגיה עיקרי לייצור חשמל) מקורו בתהליך דומה, רק שבפחם חומר המקור הוא עצים, ולא בעל-חיים ימיים.

בימיינו, ככל הנראה בגלל שִפעת היצורים החיים והתחרות האדירה על משאבי המזון בטבע, התהליך לא מתרחש כמעט לחלוטין: כל יצור נאכל על ידי יצור אחר – אם במהלך חייו ואם לאחר מותו ואין מצב של הצטברות כמויות אדירות של חומר אורגני שיכול לשמש בסיס ליצירת נפט מחדש. וגם אם התהליך מתרחש בכל מיני מקומות כמו ביצות (אפשר לראות באדמת הקבול שנמצאת באיזור אגם-החולה בצפון הארץ כשלב ראשוני של חומר אורגני המתחיל להפוך לנפט, זאת הסיבה גם שהדלקת מדורות באיזור אסורה בהחלט – כי כל האדמה דליקה ויכולה להתלקח, וכאשר מתלקחת קשה מאוד לכבות אותה) קצב ההתחדשות זניח לחלוטין יחסית לקצב השריפה: על פי כל ההערכות, אפילו המרחיקות לכת ביותר – בקצב השימוש הנוכחי, עד סוף המאה לא ישאר עוד נפט בעולם (רוב ההערכות אפילו מדברות על 30 עד 50 שנה), כלומר האדם 'שורף', תרתי משמע, את המאגרים האנרגטיים שנאגרו בכדור הארץ בקצב אדיר: מאגרים שלקח 500 מליון שנה ליצור יגמרו תוך 200 שנה לכל היותר (המאה ה-20 וה21), קצב הביזבוז גדול, לפיכך פי (500,000,000/200=)2,500,000 מקצב האגירה.


משאבת נפט, התמונה לקוחה מויקיפדיה.

כך שאם תמשך צריכת הנפט בקצב הנוכחי (למעשה, קצב השימוש בנפט אפילו עולה משנה לשנה כך שהמצב עוד יותר גרוע) הוא יגמר תוך עשרות שנים ספורות.

מאת: ד"ר אבי סאייג
המחלקה לנוירוביולוגיה ומכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

0 תגובות