כאשר אור ממקור כלשהו, במקרה שלנו השמש, פוגע בחומר כלשהו (גז, נוזל או מוצק) מתרחשים שלושה תהליכים: חלק מהאור נבלע בחומר, חלק אחר מוחזר/מפוזר מהחומר לכיוונים שונים וחלק שלישי עובר ללא כל תגובה כאילו החומר לא קיים. אם רוב האור עובר ללא תגובה אנו אומרים שהחומר שקוף.

השמים על פני כדור הארץ נראים כחולים משום שמולקולות החנקן והחמצן באוויר מפזרות לעיננו בעיקר את אורך הגל המתבטא כאור כחול ומעבירות ללא הפרעה את אורכי הגל המתבטאים כצבע האדום והצהוב של האור. בחלל לא קיימת אטמוספרה ולכן אין כל חומר (גז, נוזלי או מוצק) שיכול לפזר את האור(למעשה החלל אינו ריק מוחלט אך צפיפות החומר היא אפסית).

כאשר ממריאים בחללית מפני כדור הארץ- ניתן לראות איך השמיים סביבנו הופכים מתכלת לכחול, כחול עמוק ולבסוף כאשר נצא מחוץ לאטמוספרה לשחור של החלל.


תמונה נלקחה מויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

3 תגובות

  • לבנת ענבר

    אז קרני השמש לא נראות בחלל,

    אז קרני השמש לא נראות בחלל, אבל מה לגבי החום? מדוע לא חם בחלל?

  • עופר

  • מאיר ברק

    תשובה

    לא ניתן לתת תשובה חד משמעית מכיוון שהאטמוספירה לא נעצרת בבת אחת אלא מדלדלת והולכת לאורך מאות קילומטרים, לכן אין גבול חד.
    מעבר לכך הצבע הוא דבר יחסי. יכול להיות שאם תעצום עניים בגובה פני הים ותפתח אותם בגובה 60 קילומטר תחשוב שהשמיים כבר חשוכים אך אם תטפס בהדרגתיות בעניים פתוחות עדיין תוכל להבחין בגוונים כחולים כהים שהולכים ומתכהים יותר יותר.

    בצורה יחסית לא מדוייקת ניתן אולי להגדיר את הגבול בגובה של 100 קילומטר.
    גבול זה קרוי "קו קאראמן" (Kármán line) והוא משמש להגדרת גבול האטמוספרה, אם כי כפי שציינתי לאמיתו של דבר האטמוספרה לא נעלמת שם אלא נעשת דלילה יותר ויותר לאורך מאות קילומטרים נוספים. אך לכל עניין ודבר (טיסות, הגנה מקרינה ועוד) הגבול הזה יכול לספק אותנו.

    קישורים:
    הסבר באנגלית
    http://www.srh.noaa.gov/srh/jetstream/atmos/layers.htm