הסבירות האפסית לתופעות לוואי קשות מהחיסון, לעומת הסכנות הממשיות של המחלה עצמה הופכות את ההתחסנות לבחירה הרציונלית – אפילו מתוך שיקולים אנוכיים לגמרי

הכתבה עודכנה ב-23 בפברואר 2021

חיסוני הקורונה שאושרו לשימוש יצרו תקדימים רבים. לא רק שמדובר בחיסונים שפותחו הכי מהר אי פעם, הפיתוח גם נעשה בשקיפות יוצאת דופן. יש הסכמה כמעט גורפת שהחיסונים הללו יעילים, בטוחים ושתופעות הלוואי הנפוצות שלהם מעטות וקלות. אין גם כל צל של ספק שהסכנה בקבלת החיסונים הללו היא כאין וכאפס לעומת מחלת COVID-19, שגבתה עד כה את חייהם של כמעט שני מיליון אנשים ברחבי העולם. ברור שהמפתח להשתלטות על המגפה טמון בחיסון מהיר ויעיל של רוב אוכלוסיית העולם.

ובכל זאת יש אנשים שחוששים. הטיעונים שלהם מתחלקים לשניים. במישור האישי, אנשים צעירים ובריאים טוענים לא פעם ברשתות חברתיות: "הקורונה לא מסוכנת לאנשים בגילי, אז לא הגיוני שאקח את הסיכון ואתחסן". לכך מתלווים בדרך כלל חששות מהמהירות הרבה שבה החיסונים אושרו, והטענה כי "החיסון יותר מסוכן בעיניי מאשר להידבק בקורונה, אם בכלל אדבק". במישור החברתי הטענה שוללת את ערך הסולידריות החברתית: "למה שיהיה אכפת לאחרים אם אני מתחסן? הבנתי שממילא החיסון לא מונע ממני להדביק אחרים, אלא רק מחלה קשה במקרה שאני נדבק, כך שאפילו לא אגן על אחרים. שיתחסנו מי שבקבוצות הסיכון".

לפני שבוחנים את הטענות האלה חשוב להבהיר שהבחירה להתחסן היא שיקול אישי ואין לכפות אותו על איש. אם רוצים לעודד את ההתחסנות לקורונה, הדרך לכך היא באמצעות הסברה, דיון והצגת העובדות.

 

אדם מקבל חיסון קורונה | צילום: Mongkolchon Akesin, Shutterstock
למי החיסון מועיל? קודם כל למחוסן עצמו. אדם מקבל חיסון קורונה | צילום: Mongkolchon Akesin, Shutterstock

השיקול אישי: מה הסיכון בחיסון?

נתחיל בבחינת ההיבט האישי: מהם שיקולי הסיכון האפשרי מקבלת החיסון, לעומת התועלת הטמונה בהגנה מפני סכנות המחלה עצמה.

ממצאי השלב השלישי של הניסויים הקליניים של החברות פייזר ומודרנה, שכללו עשרות אלפי משתתפים, אמורים להרגיע את רוב החששות מפני החיסונים, שכן תופעות הלוואי שנמצאו בהם היו קלות וחולפות. גם מי שחששו שינסו לעגל פה פינות ראו שהתהליך נעשה בשקיפות חסרת תקדים: פרוטוקולי הניסויים פורסמו לפני תחילתם (פייזר, מודרנה) וכך גם תוצאות הניסויים (פייזר, מודרנה). גם הדיונים בוועדת מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) שודרו בשידור חי ביוטיוב (פייזר, מודרנה), בהשתתפות מומחים חיצוניים ודיון מפורט בכל טענה שעלתה, והסתיימו באישור ברוב גורף.

הניסויים העידו על רמת בטיחות גבוהה. בינתיים חוסנו עוד מיליוני אנשים בבריטניה, בארצות הברית, אצלנו בישראל ובמדינות רבות נוספות. תופעות הלוואי המיידיות מסתמנות ברובן המכריע כשוליות, כאשר התופעות החמורות יותר נדירות ובנות-טיפול: מתוך 18 מיליון מנות החיסון הראשונות בארצות הברית נמצאו 66 מקרים של אלרגיה קשה (תגובה אנפילקטית), כולם קרו תוך דקות מהחיסון, טופלו מיד ובהצלחה וכולם התאוששו במהירות יחסית; מתוך 50 מיליון המנות הראשונות נמצאו 19 מקרים בלבד של ITP, בעייה נדירה בקרישת דם, שבמקרה אחד מתוך אותם 50 מיליון הובילה למוות, כנראה עקב מצב רפואי נסתר קודם. אם כן, תופעות לוואי חמורות יחסית מהחיסון הן נדירות עד כה, ועדיין לא ידוע בוודאות אם יש להם קשר לחיסון ומהו. 

 החשש הוא אם כן מהשפעות לטווח הארוך, אחרי כמה חודשים או יותר. האם יש סיבה ממשית לחשוש מתופעות לוואי נדירות שיתגלו בחלוף שנים? כפי שציינו האפידמיולוגים בדיוני ועדת האישור של ה-FDA, ניסיון של עשרות שנים במתן חיסונים מראה שתופעות לוואי משמעותיות שלהם מתגלות תוך חודשיים לכל היותר. דו"ח מסכם של מינהל המשאבים ושירותי הבריאות בארצות הברית (HRSA) לשנים 2018-2006 הראה 5,646 פגיעות מחיסונים בארצות הברית מתוך יותר מ-3.7 מיליארד מנות חיסון שניתנו בתקופה הזאת, כלומר בטיחות של יותר מ-99.9998 אחוז. תהליך אישור החיסונים עובד היטב אם כן, וגם בהליך האישור של חיסוני הקורונה לא נעשו קיצורי דרך או עיגולי פינות מדעיים או רפואיים.

גם טכנולוגיית ה-mRNA, שבה משתמשים בחיסוני הקורונה, נבדקת כבר שנים, כולל ניסויים על אלפי בני אדם. היא לא היתה בשימוש המוני עד כה, אבל יש לה יתרונות משמעותיים בתחום הבטיחות. גם חיסוני mRNA קודמים, שפיתוחם נעצר, נדחו פשוט כי לא היו יעילים מספיק נגד מחולל המחלה שמפניו הם נועדו להגן – למשל שפעת, כלבת, CMV ו-HIV (איידס), אך נמצאו בטוחים ונטולי תופעות לוואי מיוחדות. טענות חסרות בסיס על סכנה של מחלות אוטואימוניות בעקבות החיסון נשללו על ידי המומחים בוועדת ה-FDA וגם בידי אנשי מקצוע בארץ.

המחיר של החיסון, כלומר הסיכון הצפוי ממנו, נמצא אם כן אפסי בטווח של חודשים. מיטב אנשי המקצוע צופים שיישאר זניח גם בטווח הארוך, גם אם אי אפשר לשלול אותו לחלוטין עד שיעברו שנים ונראו שאכן לא קרו תופעות לוואי בלתי ידועות, שנכון להיום אין שום סיבה מדעית או רפואית לחשוד בקיומן.

אמפולות חיסונים של פייזר ומודרנה | צילום: G.Tbov, Shutterstock
רמת בטיחות של יותר מ-99.99 אחוז. אמפולות חיסונים של פייזר ומודרנה | צילום: G.Tbov, Shutterstock

השיקול אישי: מה התועלת בחיסון?

אצל חלק מהציבור השתרשה בחודשים האחרונים תפיסה ש"הקורונה מסוכנת רק לזקנים וחולים".  הסיכון לסיבוכים אכן נמוך משמעותית אצל צעירים נטולי מחלות רקע לעומת קשישים וחולים כרוניים, אך הוא רחוק מלהיות אפסי. אם בוחנים את שיעורי התמותה בכל קבוצת גיל, רואים כי הסיכוי שאדם בשנות ה-30 לחייו שנדבק בקורונה ימות מהמחלה עומד על אחד ל-2,500 בערך. בגיל 40 הסבירות עולה לאחד מ-830 ובגיל 50 היא אחד מ-180 בלבד. סיכון לא מבוטל.

נתונים מצטברים  מרץ-דצמבר 2020 | מקור: קולו אור, מתוך מאגר נתוני משרד הבריאות
שיעור התמותה מקרב חולי קורונה מאומתים, לפי חתך גיל, נתונים מצטברים  מרץ-דצמבר 2020 | מקור: קולו אור, מתוך מאגר נתוני משרד הבריאות

גם המונשמים לאורך כל תקופת הקורונה לא מנו קשישים בלבד. מחצית מהמונשמים בכל רגע נתון  היו מתחת לגיל 65, ו-15 אחוז היו בני פחות מ-50.

הנתונים האלה כורכים יחד אנשים עם מחלות רקע ובלעדיהן וההתפלגות שלהם אינה אחידה. אבחון מחלת רקע הוא לא פעם רק חוכמה בדיעבד, שכן על פי סקרי בריאות שנתיים אנשים רבים סובלים ממחלות רקע כמו יתר לחץ דם או הסתיידות עורקים בלי שיהיו מודעים לכך. אפשר להעריך שהסיכון הספציפי למות מקורונה אינו גבוה אצל אנשים צעירים שנראים בריאים, אך עדיין קיים.

אולם תמותה היא רק התוצאה החמורה ביותר של המחלה. יש לזכור שעל כל חולה שמת מקורונה  יש לא מעט שהיו במצב קשה ורבים אף יותר שנזקקו לאשפוז עקב קשיי נשימה או תסמינים אחרים. 

גם התחלואה הקשה אינה מתפלגת באופן אחיד. הצעירים יותר עשויים אולי לשרוד את המחלה אך במחיר של תחלואה קשה וממושכת. נתוני משרד הבריאות מראים שאם בגילאי 80 עד 89 ימותו מהמחלה 2 מכל 3 חולים קשים, הרי שעל כל אדם שמת מקורונה בשנות ה-30 לחייו, יהיו כ-17 חולים קשים. במילים אחרות, אדם בגיל 30 עשוי לחשוב שהמחלה כמעט שאינה מסוכנת עבורו מכיוון שרק אחד מתוך כל 2,500 נדבקים בגילו מת מהמחלה, אך הסיכוי של אותו אדם להיקלע לתחלואה קשה עומד על אחד ל-150 נדבקים בלבד. בגיל 40 הסיכוי למחלה קשה הוא כבר 1 ל-66 נדבקים. 


שיעור התמותה מקורונה עולה עם הגיל, אך הסיכון להישאר עם מחלה קשה גבוה יותר אצל צעירים. היחס בין אחוז החולים קשה לאחוז המתים לפי קבוצות גיל | על פי נתוני משרד הבריאות, באדיבות חגי רוסמן, תומר מאיר ופרופ' ערן סגל, מכון ויצמן למדע

הנתונים האלה נאספו לפני התפשטות הווריאנטים המידבקים יותר ומבצע החיסון המתקדם בשכבות הגיל המבוגרות. כעת מספר הצעירים במצב קשה הולך ועולה, והם מחליפים בהדרגה את מקומם של המבוגרים יותר. הגיל הממוצע של מאושפז במצב קשה מקורונה ירד בשש שנים תוך ארבעה שבועות. 31 אחוז מהמונשמים כיום בבתי החולים הם בני 60-40. זרם החולים הקשים החדשים בגילים המתחסנים דועך והולך, ואילו בגילים האחרים הוא הולך ועולה. הדינמיקה בכל שכבת גיל תואמת את התקדמות מבצע החיסון, והירידה בתחלואה אצל המחוסנים מתחילה כשבוע אחרי תחילת מתן המנה השניה.

 

חולים קשים חדשים בשכבות גיל שונות: ירידה מובהקת בתחלואה הקשה שמתחילה לאחר מתן מנת החיסון השניה | מקור: על פי נתוני משרד הבריאות, באדיבות פרופ׳ ערן סגל, מכון ויצמן למדע

 מעבר לתופעות הגלויות לעין בטווח הקצר, ממחקרים עולה שתופעת ה"קורונה הממושכת" (long COVID) פוקדת לא פעם דווקא את מי שלא סבלו מהתסמינים הקשים של המחלה ושאינם משתייכים לקבוצת סיכון ידועה.

בניגוד לחיסון, שהחששות מתופעות ארוכות טווח שעלולות להיגרם ממנו מסתכמים בפחדים והשערות, אצל מחלימי קורונה כבר נצפו נזקים אמיתיים גם חודשים רבים אחרי ההחלמה.

מחקר שנעשה בבריטניה על מחלימים צעירים שאינם מקבוצת סיכון איתר אצל יותר ממחציתם נזקים לאיברים פנימיים, בראשם הלב והריאות, גם חודשיים אחרי שהחלימו לכאורה מהמחלה. מחקר אחר שעקב אחרי כמה מאות מאושפזים שהחלימו הראה שאצל למעלה ממחציתם התגלו ממצאים לא תקינים בצילומי החזה גם כעבור חודשיים, אצל כעשירית מהם אף נצפתה מגמה של הידרדרות. מחקר נוסף מצא שאחד מכל ארבעים מחלימים, לאו דווקא מהצורה הקשה של המחלה, המשיך לסבול מתסמינים גם כעבור שלושה חודשים ויותר. לא במקרה נפתחו עד כה באנגליה לבדה 60 מרפאות מיוחדות למטופלי "קורונה ממושכת" .

לא חסרות דוגמאות להשפעות ארוכות טווח ואפילו קטלניות של מחלות מדבקות, שבאות לידי ביטוי שנים אחרי ההדבקה ושהחיסון מונע אותן. אחת מהן היא הדלקת הטרשתית SSPE, שגורמת שיתוק ומוות שנים אחרי ההחלמה אצל אחד מ-609 חולי חצבת, או תופעת מחיקת הזיכרון החיסוני אצל חלק מהמחלימים מחצבת. מתחסנים פטורים מהתופעות ארוכות הטווח הללו, שחלקן מסכנות חיים וחלקן כרוכות רק בסבל מיותר.

חולה קורונה בטיפול נמרץ | צילום: shutter_o, Shutterstock
15 אחוז מהחולים הזקוקים להנשמה הם בני פחות מ-50. חולה קורונה בטיפול נמרץ | צילום: shutter_o, Shutterstock

הסיכוי להידבק

אם כן, השתכנענו שהמחלה גרועה בהרבה מהחיסון, אבל הרי לא בטוח בכלל שנידבק בה. אפשר לכאורה לתהות מה הטעם להתחסן נגד מחלה שלא נחלה בה בכל מקרה. אבל הסיכון להידבק בה עלול להיות גדול מכפי שנדמה ברגע הראשון.

מבצע החיסון בישראל בעיצומו, ובהתאם התחלואה הקשה והתמותה יורדות בקרב האוכלוסיות שהתחסנו. אמנם נוספת גם תחלואה קשה מקרב שכבות הגיל שהתחסנו פחות, בעיקר גילאי 60-40, אך לעת עתה הגידול בה איטי יותר מהירידה המהירה בתחלואה בשכבות המבוגרות, ונראה שמערכת הבריאות מתרחקת לאיטה מסף הספיקה. הלחץ הכלכלי, האישי והחברתי לחזור לחיים נורמליים מוביל להסרה של ההגבלות, והסיכון להידבק עולה.

הבחירה היא, אם כן, בין התחסנות לבין סכנה לא מבוטלת להידבק בקורונה. מאחר שהתועלת המשוערת במניעת המחלה עולה בהרבה על הנזק המשוער מהחיסון, נראה שההתחסנות כדאית אפילו מתוך שיקול אנוכי בלבד, עוד לפני שבחנו את התועלת החברתית של הצעד הזה. 

קניות בלונדון לקראת חג המולד 2020 | צילום: Ilyas Tayfun Salci, Shutterstock
סביר להניח שהלחץ הכלכלי יוביל להסרה מואצת של ההגבלות. קניות בלונדון לקראת חג המולד 2020 | צילום: Ilyas Tayfun Salci, Shutterstock

השיקול החברתי

מקובל לחשוב שחיסון מונע, לפחות חלקית, לא רק את האפשרות שהמחוסן עצמו יחלה, אלא גם את האפשרות שידביק אחרים בנגיף. אם כך, מדוע אומרים שהחיסון לקורונה מגן על המתחסן בלבד ולא מונע הפצה?

מחוסן שיידבק בקורונה יחסל את הנגיף בגופו מהר וביעילות יחסית, ואפשר לצפות שיפיץ את המחלה הרבה פחות מאשר לא-מחוסן שיידבק. לכן אימונולוגים כמו סר ג'ון בל (Bell), דיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אוקספורד ונשיא האקדמיה הבריטית למדעי הרפואה, העריכו מראש יעילות של כ 70-60 אחוז במניעת הפצה מצד מחוסנים. מחקרים ראשוניים אך מקיפים שפרסמו  לאחרונה חברת מיי-הריטג' וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף מכבי שירותי בריאות והטכניון הראו שהחיסונים אכן מקטינים מאד את העומס הנגיפי אצל מחוסנים, מה שמצביע על כך שככל הנראה הם גם משמעותית פחות מידבקים.

מחלת COVID-19 מאיימת במיוחד על האוכלוסייה המבוגרת ביותר, אך דווקא בגילים אלה היעילות של מערכת החיסון פוחתת, ובעיקר היכולת שלה ללמוד איומים חדשים ולייצר זיכרון חיסוני נגדם. אף על פי שבניסויים הקליניים של החיסונים נראתה הגנה טובה גם מעל גיל 60, סביר להניח שבקרב הקשישים החיסון יהיה יעיל פחות לעומת המחוסנים הצעירים.

לכן ההגנה היעילה ביותר על אוכלוסיות הסיכון נמצאת בידי הצעירים. שלומם של קשישים שהחיסון עלול להיות פחות יעיל עבורם, ובריאותן של אוכלוסיות בסיכון שלא יכולות להתחסן, כגון מדוכאי חיסון ואנשים שסובלים מאלרגיות מסכנות חיים, תלויים במידה רבה בצעירים ובבריאים. ככל שיהיו מוקפים ביותר מחוסנים, כך יקטן הסיכון שלהם להידבק. רק כיסוי חיסוני מספק באוכלוסייה יוביל לחסינות עדר שלא תאפשר למחלה להתפשט.

שיקול אחרון בשאלת ההתחסנות הוא שאלת האפשרות להופעת מוטציות. נגיפים משכפלים את עצמם מיליארדי פעמים אצל כל אדם שהם מדביקים. התהליך אינו מושלם, כך שמפעם לפעם נופלת טעות בשכפול ונוצרת מוטציה. רובן המוחלט של המוטציות הן לרעת הנגיף ופוגעות ביכולתו להשתכפל או לחדור לתאים וכך נכחדות ונעלמות. באופן נדיר, אולי אחת לכמה מיליארדי מוטציות, נוצרת באקראי מוטציה אחת שדווקא פועלת לטובת הנגיף, משמע לרעת האנושות. מוטציה מוצלחת כזו תשכפל את עצמה עוד ועוד ותהפוך להיות דומיננטית.

כל אדם שמתחסן יחסל במהירות את הנגיף אם יידבק. הנגיף לא מספיק להשתכפל כמעט, והסיכוי להופעת מוטציה מוצלחת יורד כמעט לאפס. כל אחד שלא מתחסן, לעומת זאת, מגדיל עוד קצת את הסיכון להיווצרות "המוטציה הישראלית", שתזרוק אותנו לסיבוב חדש של התמודדות מול מחלה שכבר התחלנו לצאת ממנה.

קניות בשוק באתונה בימי הקורונה | צילום: Alexandros Michailidis, Shutterstock
ההגנה על קשישים ועל אוכלוסיות בסיכון נמצאת בידי הצעירים. קניות בשוק באתונה בימי הקורונה | צילום: Alexandros Michailidis, Shutterstock

החלטה רציונלית

בטווח הקצר, הנתונים מראים חד משמעית כי שיעורי התחלואה הקשה והתמותה מקורונה, אפילו אצל מי שאינם בקבוצות הסיכון, גבוהים משמעותית מתופעות הלוואי הנדירות של החיסון. גם בטווח הארוך שוררת הסכמה בקרב רוב אנשי המקצוע, המבוססת על ממצאים מחקריים, שיש יותר מקום לחשוש מהשלכות המחלה מאשר מתוצאות החיסון. לפי הערכות המומחים, החיסון אכן ימתן במידה רבה את הפצת הנגיף, כך שההתחסנות היא גם ביטוי של סולידריות חברתית, ושותפות של המתחסנים במאמץ ליצור חסינות עדר שתגן על האוכלוסיות שבסיכון. 

כשמנסים לקבל החלטה רציונלית צריך להיזהר מכשלי חשיבה ומהטיות שעלולים לבלבל אותנו. הטיה נפוצה אחת היא "הטיית הטבעיות", שלפיה עדיף תמיד להניח לטבע לעשות את שלו, גם כשמדובר במחלה, על פני התערבות אנושית "מלאכותית" כמו חיסון. תכונה אנושית אחרת היא להעדיף אי-עשייה על פני נקיטת צעד, אפילו כשידוע שישיבה בחיבוק ידיים עלולה להוביל לנזק גדול יותר.

המדע סיפק לנו חיסון יעיל מאוד, והקונצנזוס המקצועי הוא שהסיכון ממנו נמוך עד אפסי. מולו ניצבת מחלה מפושטת באוכלוסייה, שנשקף ממנה סיכון לא מבוטל, אמיתי ונמדד במחקרים רבים. לאור הנתונים, הבחירה להתחסן היא ההגיונית, גם אם אינכם שייכים לשום קבוצת סיכון.

 
 

132 תגובות

  • גילי

    השפעת החיסון על תופעות של קורונה מתמשכת..

    תודה קולו יקר, השאלה אם החיסון מונע תחלואה קשה ותמותה, אבל לא בהכרח מונע מחלה א סימפטומטית..האם נבדק שיעיל נגד תוםעות מתמשכות של קורונה לאחר הבראה גם מתחלואה קלה.. כלומר אם אני יכולה להיות א סימפטומטית או עם תסמינים קלים בחבד לאחר שחוסנתי. האם זה מבטיח לי שלא יהיו לי תופעות " אפטר קורונה" בהמשך?

  • מעין

    מדוע הכותב אנונימי?

    תודה רבה על המידע המקיף והחשוב. אולם קשה להתייחס לכותב כאל מקור מידע מהימן כאשר הוא אינו מוכן לקחת אחריות על דבריו.

  • קולו

    אנונימי??

    שמי קולו אור, גם בתעודת הזהות.
    כמו כן לא נולדתי בקניה ;-)
    מסקרן אותי, למה בעצם חשבת שאני אנונימי?

  • אנונימי

    כולו אור

    אני עוקבת אחרי הכתיבה המצוינת שלך בפייסבוק מתחילת הקורונה והייתי בטוחה (לצערי) שזה שם עט שהוא משחק היפי כלשהו על להיות מלא אור :) סליחה

  • קולו

    תודה!

    אני שמח שאת מתחברת לדברים.
    לגבי השם - בהחלט בעיה חוזרת עם לא מעט אנשים שבטוחים שאני לא כותב בשמי. אני לא יודע מה לעשות עם זה.
    אולי אעשה לעצמי פסבדון כדי שלא יחשבו שאני כותב תחת פסבדון? :-) מזכיר לי אימרה שאני לא מצליח להיזכר מי אמר, משהו כמו ״השקר תמיד יחליק טוב יותר בגרון מאשר האמת - הוא הרי נבנה במיוחד לכך. האמת הרבה פחות אמינה״. נדמה לי שזה היה אחד מהאנשים הפחות נחמדים אבל שידעו היטב את אמנות השקר והאמת. מקיאוולי או גבלס, אחד מהם לדעתי.

  • לינוי

    האם מצאו את מקור ההדבקה ?

    שלום,
    אם הבנתי נכון זה כנראה מבע"ח ואיך עד עכשיו לא מצאו את המקור שלו?- כי אם כך, תמיד תהיה פה קורונה גם אם נתחסן..

  • יעל

    מדוע החיסון יכול לפגוע במוח העצם?

    שלום,
    מישהי שאלה בפורום רפואי.
    הרופא למחלות זיהומיות ענה שכן.
    אשמח לדעת למה? ומה זה אומר?
    האם זה יחודי רק לחיסוני רנ"א? תודה

  • קולו אור

    מח העצם

    אחד מתפקידיו העיקריים של מח העצם הוא ייצור טרומבוציטים, שעוזרים לקרישה. יכול להיות שאותו רופא התכוון למקרים נדירים העלולים לקרות בהם למחוסן יש מצב רקע (אולי ללא ידיעתו) של ITP (טרומבוציטופניה). במצב כזה הפעלה של מערכת החיסון עלולה להתניע תהליך מסוכן.
    כאמור זה נגרם כתוצאה מהפעלה של המערכת החיסונית, ולכן רואים את זה לפעמים אחרי מחלות ויראליות, גם כמו קורונה.
    במקרה של החיסון זה נדיר מאד (ידוע לי על מקרה אחד בארה״ב, של רופא מפלורידה, שכנראה קשור) אבל אי אפשר לשלול שזה עלול לקרות למי שיש לו underlying condition. עם זאת זה בסדרי גודל יותר נדיר מאשר אם נדבקים בקורונה, כי אז המערכת החיסונית עלולה להיות מופעלת הרבה יותר חזק. יש על זה כבר מאמרים וגם סקירה -
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32984764/
    זה לא מאפיין חיסוני mRNA דווקא ואין לזה קשר למנגנון באמצעותו מגיע התרכיב החיסוני (mRNA, וקטור ויראלי, נגיף מוחלש וכו׳) אלא לתגובת המערכת עצמה. כאמור זה גם בדרך כלל לא קורה כתוצאה מחיסון אלא מהידבקות בנגיף או חיידק שמפעילה את המערכת.
    חשוב לזכור שגם להתערבות רפואית שנמצאה להיות בטוחה יחסית יש תופעות לוואי נדירות. אפילו לאדוויל או לאקמול, שלא לדבר על סטטינים למשל (שמיליוני אנשים לוקחיים על בסיס יומי). השאלה המרכזית היא מה הסיכון מהן לעומת הסיכון מלא לקחת אותן. בעצם זו אותה השאלה בכל דבר בחיים, כי אם נחשב סטטיסטית נגלה שללהיכנס למכונית, לחצות כביש או לצאת לטיול יש גם הסתברות נמוכה כלשהי של פגיעה. החיים הם בעצם תרגיל בלתי נגמר באיזון סיכונים והסתברויות...

  • חלי

    חיסון ופיריון

    שלום, האם בדקו את נושא הפיריון והחיסון? האם יכול להיווצא מצב שהחיסון יכול לפגוע בפריון?

  • קולו

    חיסון ופריון

    שלום חלי,
    אין מנגנון או היגיון ביולוגי מוכר לפיו החיסון ישפיע על פוריות, לא בגברים ולא בנשים.
    היתה תיאוריה, שקודמה כנראה על ידי עובד לשעבר של פייזר, לפיה דמיון בין חלבון סינציטין-1 יגרום לפיתוח נוגדנים לסינציטין-1 וכך יפריע להתפתחות השיליה. אין בכך היגיון משני כיוונים: ראשית אין באמת הומולוגיה בין החלבונים (לא בריצוף גנטי וגם לא במבט תלת מימדי - החלבונים מאורגנים במורפולוגיה לת מימדית), ושנית אם היה באמת דמיון כזה הרי שתחלואה בקורונה היתה גורמת לפיתוח נוגדנים כאלה בסדרי גודל יותר מאשר החיסון. החיסון מעורר יצירת נוגדנים מקומית ובהיקף לא גדול ואילו פלישת וירוס קורונה למערכת והשתכפלותו מליארדי פעמים במהלך מחלה תגרום לזה לקרות הרבה יותר.
    מאחר ולא רואים כל פגיעה בפוריות נשים בעקבות תחלואה בקורונה (והיו מעל 55,000 מקרים של נשים בהריון שחלו בקורונה) אין ציפיה לכך מצד חיסון לקורונה
    https://covid.cdc.gov/covid-data-tracker/#pregnant-population
    מוזמנת לקרוא על כך יותר לעומק כאן:
    http://midaat.org.il/articles/diseases/covid19/covid19-vaccine-fertility/ אגב כן יש ראיות ראשוניות שמחלת הקורונה, ממנה החיסון מספק הגנה, נמצאו אינדיקציות של השפעה לרעה על פוריות בגברים דווקא.

  • אנונימי

    פוריות

    מעל 55,000 מקרים אבל כמה זמן עבר מאז?
    השאלה צריכה להיות כמה נשים שחלו בקורונה נכנסו להריון מאז?
    ולא כמה נשים שכבר היו בהריון חלו בקורונה.
    ואם אנחנו כבר משווים בין השפעות המחלה להשפעות החיסון, אם הקורונה היתה משפיעה על הפוריות אצל גברים זה לא היה מעלה חשש שאולי גם החיסון?

  • קולו אור

    מצטער, אבל לא

    הטענה שהועלתה לא התייחסה כלל לכניסה להריון כי אם להורמון הסיניסטין שמשפיע על בניית השיליה.
    לכן כניסת נשים להריון פחות רלוונטית מאשר אם היו בעיות לנשים בבניית השיליה, בעיקר בטרימסטר הראשון.
    לגבי פוריות גברים, ההבדל בין המחלה לחיסון הוא שבשעת מחלה ויראלית הויריון כולו משתכפל בגוף במיליארדי עותקים (כיוון שכל ויריון מתררבה בתאים בתגובת שרשרת, כאשר כל עותק שמיוצר מופץ כדי להשתכפל בתא נוסף) וכךעלולה ליצור נזקים בכל הגוף. לעומת זאת בחיסון מיוצר רק חלבון אחד של הנגיף, שלא יכול להשתכפל, באופן מקומי בשריר הזרוע.
    לקורונה יש שלל תופעות לוואי, כמו למשל 2.2 מיליון מתים עד כה בעולם (המספר הרשמי - ההסכמה המדעית היא שמדובר בהערכת חסר משמעותית) שלא לדבר על כמויות החולים העצומות. לחיסון עד כה - לא נמצאו תופעות לוואי שכאלה.
    זה בדיוק הרעיון בחיסון - לייצר רק את התגובה לאנטיגן של הנגיף, מבלי שהגוף יהיה חשוף לנזקים שבמחלה.
    אכן יש לבדוק בזהירות תופעות לוואי של החיסון, וממשיכים לעשות זאת, אבל עד כה לא ראו השפעות כאלה.
    יש לציין שגם עבור הקורונה תופעת הלוואי של השפעה על פוריות גברים לא נמצאה עד כה למיטב ידיעתי במובהקות גדולה וקשה עוד לאמר האם יש בזה סיכון של ממש או לא, מבחינה סטטיסטית.

  • קולו אור

    הורמון סינסיטין-1

    בעיית מקלדת... Syncytin-1.
    אגב יש בדוידסון כתבה יפה גם על הטענה הזו אם אם יש לך עניין בנושא -
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/הטענה-המופרכת-של-מתנגדי-החיסון-לקורונה

  • חושש

    אוטואימוני

    אני אב לילדים אם מחלות אוטואימונית
    אני שומע לאורך שנים מהרופאים שמטפלים בילדיי שהמדע רק בתחילת הדרך בנושא חקר מערכת החיסונית ורב הנסתר על הגלוי. כל שנה מספר החולים במחלות אוטואימונית רק גדל.
    אז איך ניתן לטעון בביטחון מלא שאין קשר ואין סכנה בין חיסון לתגובה אוטואימונית ,לא בהכרח מיידית ?
    האם מישהו יכול להגיד בלב שלם שחיסונים לא יכולים להחמיר את מצבם של חולים כאלה?

  • יעל

    בקשה תשאל בפורומים של מחלות

    בקשה תשאל בפורומים של מחלות אוטואימוניות שם יש רופאים מומחים..
    שעונים לשאלות מטופלים..
    יש לציין שאף אחד לא יכול להבטיח לך כלום. גם אם יגידו שכן יכול להיות שלא ואז?

  • קולו

    רק בריאות

    שלום ש׳,
    אי אפשר לטעון בביטחון של 100% שאין קשר ואין סכנה בין חיסון לתגובה אוטואימונית.
    ככלל המדע אינו עוסק בביטחון מלא אלא בצמצום אי וודאות - אפילו בדברים הבטוחים ביותר יש פתח להגעת נתונים חדשים ועדכון הידע הקיים.
    לכן אמנם ראו עד כה בניסויים ובקמפיין החיסונים שלא הופיע סיכון לבעיה אוטואימונית כתוצאה מהחיסון, אבל אפס מוחלט אין בחיים האמיתיים: תמיד יש את האפשרויות הסטטיסטיות הנדירות, ומי ש״זוכה״ בלוטו הזה זה אכן טרגי. עם זאת, השאלה היא לא האם הסיכון הוא אפס או לא, אלא באיזו בחירה צריך לנקוט מבין אלו שעומדות בפנינו. וכרגע הבחירה היא בין להתחסן מצד אחד ובין להסתכן בהידבקות בוירוס עצמו מהצד השני. גם הנתונים וגם המנגנון הביולוגי (ככל שמבינים אותו, וכפי שציינת רחוקים מלהבין הכל אבל בכל זאת מבינים לא מעט) מצביעים על כך שהסיכון מהמחלה, גם בהיבט האוטואימוני, גדול בסדרי גודל מאשר מהחיסון. כבר היו כמה וכמה מקרים של התפתחות בעיות אוטואימוניות כתוצאה מתחלואה בקורונה -
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33121413/ המנגנון של החיסון דומה מאד למנגנון של הידבקות בנגיף, רק בעצימות פחות בסדרי גודל (הנגיף משתכפל ומפיץ את עצמו בגוף באופן מעריכי במשך ימים עד שבועות. לעומתו לחומר מהחיסון אין יכולת להשתכפל והוא מפורק ומפונה מהגוף בתוך שעות התחילת פעולתו). לכן למרות שאי אפשר להגיד ב 100% של ביטחון שלא עלולה להיות תקלה אוטואימונית נדירה כתוצאה מהחיסון, אפשר להגיד ברמה גבוהה של סבירות שהוא ככל הנראה עדיף לאין ערוך מהמחלה. כך או כך, רק בריאות במהרה לך ולכל בני משפחתך!

  • יעל

    אתה צודק אבל הוא מדבר על

    אתה צודק אבל הוא מדבר על הילדים שלו... שהסיכוי שיחלו קשה קטן.
    מצד שני קראתי שדווקא אומרים שמי שיש לו מחלה אוטואימונית אולי יחלה קשה יותר...
    מצד שלישי יכול לחקות לחסינות העדר? בכל מקרה אני התחסנתי מנה 1 וזה עורר אצלי כאבי מפרקים שסבלתי מהם שנים ואף רופא לא ידע מה לומר לי.
    ויש לי טראומה מזה.. למזלי זה קרה שוב אבל עבר...
    אני ממש פוחדת מהמנה השניה

  • דבורה

    עדיין לא ברור לי

    אני מתקרבת ל-60 ועדיין לא הלכתי להתחסן משתי סיבות מרכזיות:
    1. החיסונים של פייזר ומודרנה מעולם לא עברו ניסוי שלב 4 (הם עוברים עכשיו בישראל, נכון?). אני מעדיפה לחכות ולראות את השלמת הניסוי הזה כי צורת החיסון הזאת היא כן חדשה מבחינת תפוצה המונית.
    2. אין עדיין תשובה אם ותוך כמה זמן נצטרך לשוב ולהתחסן בעוד 2 מנות וממש לא מתחשק לי להתחסן כל כמה חודשים. מתי לדעתך תהיה תשובה לזה?
    אני שייכת לרציונאלים הזהירים ומבחינתי אני יכולה להמשיך להתבודד עוד חצי שנה ולהבין יותר.

  • אחת

    לדבורה

    השאלה כמבה זמן את מתעתדת לחכות? זה לא חודש חודשיים... את תצטרכי לחכות לפחות שנה.
    הסכנה מהמחלה יותר גבוהה.
    חוץ מזה שכבר נכתב שהיו ניסויי רנ"א בעבר וכנראה שלקבוצות המתנדבים שלום.

  • קולו

    לדבורה

    שלום דבורה,
    זה נכון ששלב 4 (post rollout) קורה בימים אלה, ולאו דווקא בישראל - גם אנגליה וגם ארה״ב חיסנו מיליונים רבים יותר מאיתנו. בישראל בעיקר תיבחן היכולת להוריד את ההדבקה (סטריליות) מכיוון שגאן במיוחד אחוז גבוה מהאוכלוסייה מתחסן במהירות (לאו דווקא הכמות האבסולוטית - האחוז). אם את אכן חיה ״בבועה״ ויכולה להיות בטוחה שלא תידבקי, אני מסכים שאין היגיון (מבחינת השיקול האגוצנטרי) לקחת את החיסון כי גם הסיכון המזערי המשוער ממנו עדיין גדול מאפס.
    אלא שאני בספק אם יש מישהו בישראל שחי בבועה כזו. אפילו דיירים בדיור מוגן, שמבודדים אותם ככל האפשר ועושים שימוש במבצע ״מגן אבות ואמהות״ כדי לבדוק גם אותם וגם את הצוות באופן סדיר ושיטתי, אפילו שם יש הידבקויות בקורונה לא פעם. הסיכוי להידבק בקורונה אינו מזערי, ונכון להיום בישראל אפילו לא נמוך.
    לכל אחד או אחת השיקול שלו (או שלה) וזו כמובן החלטה אישית. אני מבין לגמרי את החשש. ככלל אין וודאות בחיים, וצריך לקבל החלטה על פי הערכת סיכונים. לי היה שווה לי לקחת את הסיכון המשוער מהחיסון, שהנצפה עד כה להיות נמוך מאד אחרי מיליוני חיסונים שניתנו, מאשר לקחת את הסיכון שבמחלה (שעד כה מהממצאים עולה שהוא גדול בסדרי גודל מאשר מהחיסון) או לחלופין להסתתר מפני המחלה. אני אישית הייתי מעוניין להמשיך עם החיים שלי.

  • קולו

    ולגבי תקפות החיסון לאורך זמן

    סליחה כעת ראיתי ששכחתי להתייחס לשאלתך השניה. ראי תשובותי למטה לנורית ומורן.

  • עינת

    תגובה אוטואימונית?

    האתר מדעת טוען שהקשר הסיבתי בין חיסון לתופעות אוטואימוניות הוא מופרך ושקרי. כנראה המומחים האלה לא שמעו על החיסון לשפעת החזירים, חורף 2009-10, של חברת גלקסו סמית קליין האירופית. מאות ילדים באירופה לקו בנרקולפסיה ולקח חודשים ארוכים עד שרופאים הצליחו לעלות על הקשר הסיבתי וגם להוכיח אותו. אז אולי כאן זה לא יקרה, אבל מופרך זה לא.

  • קולו

    חשש אוטו אימוני

    אני לא חושב שהם טענו שהוא מופרך, אלא שהוא לא סביר ושמכל מקום הסיכון לה מהמחלה גדול בסדרי גודל.
    קצת קשה לדון בנושא כל גך מורכב פה בתגובה (שגם תמיש משתבש לה הפורמט) אבל אנסה... 1. הסיפור של חיסון הפאנדמריקס והנרקולפסיה רחוק מאד מלהיות ברור.
    "A direct pathogenic link has, however, remained elusive".
    "Other than elevated narcolepsy IRs in the period after vaccination campaigns in Sweden, we did not find an association between AS03- or MF59-adjuvanted pH1N1 vaccines and narcolepsy in children or adults in the sites studied."
    מקורות:
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28847694/
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30122647/ 2. חיסון ה H1N1 בוורסיה של פנדמריקס בלבד (היו עוד 9 וורסיות רק באירופה לבדה באותה עונה של 2009, שלא גרמו לתופעה דומה)) נתנו פנדמריקס ל 46.2 מיליון אנשים במדינות רבות, ורק ב 2 מדינות (שבדיה ופינלנד) היתה את העליה המסויימת הזו, ורק בתחום גילאים צר יחסית. בדנמרק, איטליה, נורבגיה, צרפת והולנד - ככל שראו לא היה כלום. וגם בשבדיה ופינלנד, מעל גיל 20 - כלום.
    כנראה שהיתה שם איזו אינטראקציה גנטית נדירה. שימי לב גם שהיה מדובר אבסולוטית על תוספת של 0.005% לדמוגרפיה הנפגעת ביותר. 3. גם במקרה ההוא ההופעה היתה מהירה: החיסון אושר ב 9/09 והתחילו לחסן בו בחורף, ובקיץ 2010 כבר היו המסקנות של החקירה. לא מדובר על קנה מידה של שנים אלא של שבועות או לכל היותר חודשים - וכבר עברה חצי שנה מאז תחילת ניסוי שלב 3. 4. ואם את רוצה לקרוא קצת יותר על הסכנה האוטואימונית, יש לי פוסט על זה פה:
    https://tinyurl.com/y38gghkk

  • אנונימי

    א

    אם נכון מה שנאמר על המערכת החיסונית. למה לא מחסנים ילדים.

  • קולו

    הסיבה שלא מחסנים ילדים נכון

    הסיבה שלא מחסנים ילדים נכון לעכשיו היא פשוט בגלל שלא נכללו ילדים בניסוי שלב 3, וה FDA מאשר חיסונים לגילאים אלה אך ורק אחרי ניסויים שספציפית כללו נסיינים בגיל זה. בימים אלה מודרנה ופייזר מתקדמים עם ניסויי שלב 3 בגילאי 12 עד 17 (של מודרנה החל כבר בדצמבר, על 3,000 ילדים) ותוך מספר חודשים צפויות תשובות.
    https://www.nytimes.com/2020/12/02/health/Covid-Moderna-vaccine-children...

  • דוד

    הכל טוב ויפה אבל ממתי הסברים

    הכל טוב ויפה אבל ממתי הסברים רציונלים משכנעים אנשים לא רציונלים?
    וכידוע יש אחוז גבוה מאד של לא רציונלים באוכלוסיה.

  • אל

    רציונליות

    רציונליות היא over rated. אנחנו לוקחים, באופן טבעי, החלטות מנומקות ומושכלות למחצה שנדמות לנו כרציונליות... גם על כך יש מחקרים רבים (-:

  • קולו

    יש שני סוגים של אנשים

    אלה שמחלקים אנשים לשני סוגים, ואלה שלא ;-) וברצינות - יש אכן רציונליים שגם מצויים בחומר ואותם אין צורך לשכנע. יש אירציונלים, שאותם אין טעם לשכנע כך או כך. אבל יש גם את מי שהוא רציונלי אבל חסר לו חומר (או שהוטעה על ידי דיסאינפורמציה), ומי שבקטגוריה הזו עשוי למצוא טעם במידע אמין.

  • נורית

    האם החיסון הקיים תקף לגבי שני

    האם החיסון הקיים תקף לגבי שני המוטנטים, הבריטי והדרום אפריקאי?

  • קולו

    החיסון והמוטציות

    פייזר סיימה מחקר לא גדול (שטרם עבר ביקורת עמיתים) וככל הנראה מראה שהחיסון יעיל נגד המוטציה שנמצאה בשתי הווריאנטים (זו מבריטניה וזו מדרום אפריקה). בשתי הגרסאות ישנה מוטציה הנקראת N501Y, שמייצגת שינוי במקום אחד בחלבון הספייק. מאחר ויש אתרים רבים אחרים על החלבון שמאפשרים ניטרול, כנראה שלא תהיה בעיה.

  • מורן

    להבנתי, הוראינט הדרום אפרקיאי

    להבנתי, הוראינט הדרום אפרקיאי הראה עמידות מסויימת לנוגדנים טבעיים (למחלימי קורונה),
    אז בעצם הנוגדנים הטבעיים לא יעילים מספיק, אבל אלו של החיסון כן ? (לפי המחקר)

  • קולו

    ווריאנטים ונוגדנים

    בגדול, תחלואה סימפטומטית בקורונה (כלומר, כזו שגורמת למערכת החיסונים לייצר תגובה חיסונית משמעותית) אמורה להפיק מערך נוגדנים מקיף יותר מאשר החיסון כיוון שהגוף מייצר נוגדנים לעוד אתרים על הנגיף (ולא רק לחלבון הספייק כמו החיסון). מצד שני החיסון מתוכנן במיוחד בכדי להפיק תגובה חיסונית חזקה אצל רוב האנשים (והניסויים הראו 95% הצלחה בכך), ואילו הידבקות בנגיף מפיקה תגובה חיסונית מאד שונה מאדם לאדם ולראיה הכמויות הגדולות של חולים קל מאד עד אסימפטומטיים. לכן מסובך להשוות בין החסינות המוענקת הודות לחיסון ביחס להחלמה מהמחלה - יהיו אנשים אצלם האחד חזק מהשני ויהיו כאלה שההיפך. לגבי הדבקות חוזרות בווריאנטים החדשים, לא ראיתי עדיין נתונים על בעיה כזו בהיקף גדול. יש פה ושם מקרים אבל יש התפלגות רחבה של תגובות חיסוניות בין אנשים, ויכולות להיות הדבקות חוזרות פה ושם במקרים בודדים בין אם בווריאנטים אחרים ובין אם באותו ווריאנט. בגדול מה שהראו עד כה זה שבמעבדה (במבחנה - לא בגוף האדם) הווריאנט החדש עמיד יותר לנוגדנים. עם זאת בגוף התגובה מורכבת יותר, וכרגע כאמור ככל שראיתי הסברה היא שגם החיסון וגם החסינות הטבעית יעילה ברוב המקרים גם נגד הווריאנטים החדשים. יש כרגע מחקר של אוניברסיטת סאו פאולו שמבוצע במנאוס (ברזיל) ומנסה להבין את ההתפרצות הקשה שם באזור שכבר עבר גל ראשון קשה. אפשר לקוות שכשיהיו תוצאות משם נדע יותר.

  • עמודים