לא מפורסם

אכן יש קשר בין השינויים במזג האוויר לתחלואה, אולם זה קשר נסיבתי בלבד

כל תחילת חורף המחלקות הפנימיות בבתי החולים מתמלאות בחולים עם סיבוכי שפעת והצטננות. גם בקיץ רבים חושבים שהמזגנים גורמים להם לחלות. לשתי התופעות יש אחיזה מסוימת במציאות, אולם הקשר בין השינויים במזג האוויר למחלות הוא עקיף או נסיבתי בלבד. גם אם לא מוסכם עדיין מהו הקשר הזה בדיוק, דבר אחד נראה ודאי – הטמפרטורה לבדה אינה משפיעה על הסיכון לחלות, שכן איננו חולים בגלל הקור אלא בגלל חשיפה לנגיפים וחיידקים. אולם השינויים בטמפרטורה מלווים בשינויים נוספים, שאכן מגבירים את הסכנה.

מחקרים רבים אכן מדווחים על עלייה במחלות של מערכת הנשימה ובאשפוזים כאשר חלה ירידה בטמפרטורות. יש לכך כמה סיבות, שמידת החשיבות של כל אחת מהן אינה ברורה עדיין.

ראשית, נגיפים מסוימים, ביניהם כמה מנגיפי ההצטננות, משגשגים בטמפרטורות נמוכות, וסיכויי ההישרדות שלהם במעבר בין בני אדם, וכך גם סיכויי ההדבקה, עולים ככל שהטמפרטורה והלחות יורדות. לזה מצטרפת העובדה שבמזג האוויר קר ויבש, גם הרקמות הריריות בגוף מתייבשות, למשל באף ובריאות, ולכן הגוף פגיע יותר להתקפות של מחוללי מחלות כמו נגיפים וחיידקים.

בנוסף, כשקר אנשים נוטים לשהות בחדרים סגורים, שבדרך כלל גם אינם מאווררים מספיק, דבר שמעלה את הסיכוי להדבקה ואת הקצב שלה אם אדם חולה נמצא באותו חלל. ולבסוף, סקירה ספרותית מקיפה מ-2016 קובעת כי הסיבה העיקרית למחלות כשהטמפרטורות יורדות (בשונה מתקופות שבהן הטמפרטורה נמוכה אך יציבה) היא התעוררות של נגיפים רדומים בגוף עקב שינויי הטמפרטורות בגוף הנשא.

מחלות אביב וקיץ

כשמזג האוויר מתחמם רואים התפרצות של מחלות אחרות, הפעם בהשפעת אלרגיות עונתיות. כשהגוף נאבק באלרגיה אביבית אופיינית לאבקנים הוא הופך הרבה יותר פגיע להתקפות של נגיפים וחיידקים.

בנוסף, לא פעם התקפי אלרגיה מציגים תסמינים דומים להצטננות. למשל קדחת השחת היא מושג שנולד ממה שנתפס בזמנו כמחלה שהייתה פורצת בקרב חקלאים בעונת האסיף בסוף הקיץ. בדיעבד התברר שמדובר בהתקף אלרגיה חריף  ולא במחלה נגיפית או חיידקית כפי שסברו בעבר.

באשר למזגנים, במיוחד בקיץ הישראלי כשכל החדרים ממוזגים, מוכרת תסמונת הבניין החולה – תופעה שבה אנשים שגרים או עובדים בבניינים שבנויים בצורה מסוימת מדווחים על כאבי ראש, עייפות ובחילות בעת השהות בבניין. אחת הסיבות לתופעה היא אוורור לא מספק, וכמובן השימוש במזגנים.

גם כאן טמפרטורת המזגן עצמה אינה הסיבה למחלה, אולם במזגן שלא מנקים בתדירות גבוהה מצטברת לחות שמספקת כר פורה להתפתחות של פטריות וחיידקים. חלקם נפלטים מהמזגן ונישאים באוויר ועלולים לגרום לבעיות במערכת הנשימה. בנוסף, המזגן ממחזר את האוויר בתוך החדר או הבניין ואינו מכניס אוויר חדש. כך חומרים מזיקים וחיידקים מופצים בתוך החלל הממוזג. ולבסוף, המזגן מייבש את האוויר בחדר, וכאמור אוויר יבש מעלה את הפגיעות של הגוף לחיידקים ולנגיפים.

אם כן, עונות המעבר אכן עלולות לגרום בעקיפין למחלות מאחר שהן מחלישות את הגוף וחושפות אותו למחולי מחלות. לכן הרופאים ממליצים בין השאר להקפיד מאוד על חיטוי הידיים בחורף, לחמם בצעיף את אזור האף, להתרחק מאנשים חולים, וכשנמצאים בחדרים ממוזגים כדאי להתאוורר מדי פעם באוויר הצח ולנקות את המזגן בתדירות גבוהה.

4 תגובות

  • 12121

    שאלה שלא קשורה למאמר הנל

    אני מתענינת במחקרים בנושא אנטי אייגינג. הגעתי לאתר הזה:
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5522662/
    השאלה, איך אני מגיעה למאמר השלם, זה נראה תקציר. האם כל אחד יכול לקרוא שם מאמרים או שעלי להיות רופא/אחר?
    האם ידוע על אתר מסוים שעוסק במחקרים על אנטי אייגינג?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןנטליה

    מחקרי אנטי אייג'ינג רבים הם פסאודו-מדע

    זה המאמר השלם. אפשר לקרוא ולהוריד את גרסת ה- pdf בפינה הימנית העליונה, תחת Formats. להבדיל מהמאמר הזה, רוב המאמרים אינם נגישים בחינם, ואז ניתן לשלם על המאמר שרוצים לקרוא (באזור ה- 40 דולר למאמר), או להשתמש במחשב של ספריה שיש לה מנוי לעיתון שבו התפרסם המאמר (למשל, ספריות של מוסדות להשכלה גבוהה).
    גורמים מסחריים רבים ו/או נוכלים אימצו את המונח "אנטי-אייג'ינג" שבתחילת דרכו שימש מדענים לגיטימיים, וכתוצאה מכך כיום חלק גדול מהפרסומים בתחום הם פסאודו-מדעיים או פרסומות סמויות. צריך ידע יסודי ונרחב בביולוגיה, סטטיסטיקה וכימיה כדי להעריך את אמינות המחקרים בתחום.
    גם בכתבה שציינת יש כמה נקודות בעייתיות, כגון: האם הקמטים חזרו זמן מה לאחר גמר הניסוי? מדוע הצבע בתמונות המיקרוסקופ של קבוצת הפלסיבו שונה - האם נעשתה מניפולציה כדי להתאים את התמונה לתוצאה הרצויה? בנוסף, המחקר מומן ע"י חברה מסחרית, כמות הנבדקים בכל קטגוריה הייתה קטנה מאוד (16-18) אנשים, וחשוב מכל - טווח השגיאה של כל התוצאות מעיד שלמעשה, אין הבדל בין שלוש הקבוצות שנבחנו.

  • m

    במדינות קרות כל השנה

    שבהן גם הקיץ הוא כמו החורף שלנו, יש גם הבדלים?

  • נטליה גויכמן

    בקצרה - כן.

    לפי מאמר הסקירה הבא, בכל סוגי האקלים, כולל ארצות קרות ויערות הגשם, המחלות מתפרצות כשיש ירידה בטמפרטורות, להבדיל מתקופות בהן הטמפרטורות יציבות, גם אם הן קרות. הירידה בטמפרטורות גורמת להתקררות הגוף, מה שגורם להתעוררות ושגשוג של נגיפים רדומים בגוף האדם.
    https://bit.ly/2RyEXYc