הלילה הסתיים שעון הקיץ בישראל והזזנו את השעון שעה אחורה. האם שעת השינה שהרווחנו שווה את החושך שיתחיל לרדת מוקדם יותר? ומה בכלל ההגיון מאחורי הטקס של החלפת השעה פעמיים בשנה?

בשנת 1784 כתב בנג'מין פרנקלין, שהיה אז שגריר ארצות הברית בצרפת, מכתב לעיתון The Journal of Paris, והציע בו לצרפתים הצעת ייעול: במקום לקום מאוחר ולהישאר ערים בלילה, כדאי לקום עם הזריחה וללכת לישון מוקדם. בצורה כזו, חישב פרנקלין, יוכלו הצרפתים לחסוך בכל שנה כ-29 מיליון ק"ג של שעווה לייצור נרות. זה בדיוק ההיגיון מאחורי הזזת השעון: התאמת שעות הערנות של האזרחים לשעות זריחת השמש כדי לחסוך אנרגיה המתבזבזת על תאורה. בקיץ יש יותר שעות אור ביממה, לכן כדאי לקום מוקדם יותר כדי לא לבזבז זמן אור יקר בשינה, וכך גם להרוויח שעת אור נוספת בערב.

בישראל, בשל מקומה הגיאוגרפי, בשיא הקיץ השמש זורחת כשעתיים מוקדם יותר מאשר בשיא החורף, כך שאם לא היינו מזיזים את השעון השמש הייתה זורחת ביוני בסביבות 4:30 בבוקר. אדם שמתעורר כל יום ב-6:00, לדוגמה, היה מאבד לפיכך שעה וחצי של אור. הזזת השעון בקיץ גורמת לכך שבמקום זאת, השמש זורחת בסביבות 5:30. לעומת זאת, אם גם בחורף היינו מאמצים את אזור הזמן הזה היתה השמש זורחת בינואר בערך בשעה שבע וחצי בבוקר – וכך המשכימים היו קמים בחושך.  

שעון הקיץ אומץ לראשונה בגרמניה ובבריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה, אז כל חיסכון כלכלי למשק היה קריטי. אבל האם בימינו החיסכון באנרגיית תאורה מצדיק את כל הבלגן?

בהתחשב בנתח שתופסים משקי הבית מתוך כלל צריכת האנרגיה במשק, ובנתח שהתאורה תופסת מתוך האנרגיה הנצרכת, חוקרים מקנדה העריכו את החיסכון בעקבות המעבר לשעון קיץ בכחצי אחוז מסך האנרגיה החשמלית הנצרכת בשנה. זה אולי נשמע מעט, אבל זה בערך החיסכון שהושג בעקבות כניסתן של נורות חסכוניות לשוק, למשל.

עם זאת, חוקרים אחרים מצביעים על כך שבשעון קיץ, אנשים חוזרים מהעבודה בשעות מוארות וחמות יותר, ולכן מפעילים יותר את מזגני האוויר, מה שעלול לקזז את החיסכון באנרגיית תאורה ואף לעלות עליו. אם חושבים לא רק על אנרגיה חשמלית, אלא גם על דלק, המחיר של שעון הקיץ מטפס עוד: מאחר שאנשים נמצאים בבית שעה נוספת בשעות האור, הם נוטים לנסוע יותר ולצרוך דלק רב יותר.

מחקרים אחרים מאירים את ההשלכות של הזזת השעון על בריאות הציבור: שעות אור רבות יותר מעודדות ביצוע פעילות גופנית, ועוזרות בייצורו של ויטמין D בגוף. מצד שני, השמש גם מסרטנת, ושינויי השעה הדו-שנתיים מפריעים לשינה ומעלים את הסיכון להתקפי לב.

ומה אם היינו נשארים עם שעון קיץ כל השנה? מי צריך בעצם שעון חורף? עבור מי שאינו משכים קום אלא מתעורר בסביבות 8-7 זה עשוי להישמע רעיון טוב – להתעורר עם השמש ולהנות משעת שמש נוספת בערב. יש אפילו תנועות שקוראות בדיוק לכך בכל רחבי העולם. בשנת 2011 רוסיה ביטלה את שעון החורף לטובת קיץ נצחי . אך בשנת 2014 החזיר אותו הנשיא פוטין בעקבות חוסר שביעות רצון ציבורית. אזרחים שנדרשים להשכים קום התלוננו כי עליהם להתעורר בחשיכה. המתנגדים גם טענו כי שעון הקיץ גורם לעלייה במספר תאונות הדרכים בשעות הבוקר האפלוליות.

אז מה עדיף, שעון קיץ כל השנה? רק בקיץ? ואולי בכלל לא? נראה שהתשובה היא עניין אישי, המושפע מסדר היום, פעילויות הפנאי, ושעות הפעילות המועדפות על כל אחד מאיתנו. באשר ליתרונות האובייקטיביים, עולם המחקר חלוק בדעתו. ישנה הסכמה ששעון הקיץ מביא לחסכון באנרגיית תאורה, אבל ההשפעה הכוללת שנויה במחלוקת. בינתיים, לנו נותר לזכור להזיז את השעון.