סיומו של שעון הקיץ מעלה את השאלה מהם היתרונות והחסרונות של השיטה הזאת. האם שעון הקיץ אכן חוסך חשמל? מה קורה בכבישים? ומה ההשפעות על הבריאות?

הלילה יסתיים שעון הקיץ בישראל ונזיז את השעון שעה אחת אחורה. האם שעת השינה שהרווחנו שווה את החושך שיתחיל לרדת מוקדם יותר? ומה בכלל ההיגיון בטקס המשונה הזה של הזזת המחוגים פעמיים בשנה?
בשנת 1784 כתב בנג'מין פרנקלין, שהיה אז שגריר ארצות הברית בצרפת, מכתב לעיתון The Journal of Paris, והציע בו לצרפתים הצעת ייעול: במקום לקום מאוחר ולהישאר ערים בלילה, כדאי לקום עם הזריחה וללכת לישון מוקדם. בצורה כזאת, חישב, יוכלו הצרפתים לחסוך בכל שנה כ-29 מיליון ק"ג של שעווה לייצור נרות. זה בדיוק ההיגיון מאחורי הזזת השעון גם בימינו: התאמת שעות הערנות של האזרחים לשעות זריחת השמש, כדי לחסוך אנרגיה שמתבזבזת על תאורה. בקיץ יש יותר שעות אור ביממה, לכן כדאי לקום מוקדם יותר כדי לא לבזבז זמן אור יקר בשינה. כבונוס גם מקבלים מרוויחים כך שעת אור נוספת בערב.

בישראל, בשל מקומה הגיאוגרפי, השמש זורחת בשיא הקיץ כשעתיים מוקדם יותר מאשר בשיא החורף, כך שאם לא היינו מזיזים את השעון השמש היא הייתה זורחת ביוני בסביבות 4:30 בבוקר. אדם שמשכים מדי יום בשעה 6, לדוגמה, היה מאבד לפיכך שעה וחצי של אור. הזזת השעון בקיץ גורמת לכך שבמקום זאת השמש זורחת בסביבות 5:30. אך אם היינו מאמצים את שעון הקיץ הזה גם בחורף, השמש הייתה זורחת בתחילת ינואר בערך בשעה 7:30 – וכך המשכימים היו מתעוררים כשעוד חשוך בחוץ.

בנג'מין פרנקלין, ציור של ג'וזף סיפרד דופלסיס. מתוך פרוייקט האמנות והתרבות של גוגל, זכויות: National Portrait Gallery, Smithsonian Institution; gift of the Morris and Gwendolyn Cafritz Foundation
בנג'מין פרנקלין, ציור של ג'וזף סיפרד דופלסיס. מתוך פרוייקט האמנות והתרבות של גוגל, זכויות: National Portrait Gallery, Smithsonian Institution; gift of the Morris and Gwendolyn Cafritz Foundation

 

חיסכון תלוי גיאוגרפיה

שעון הקיץ אומץ לראשונה בגרמניה ובבריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה, תקופה שבה כל חיסכון כלכלי למשק היה קריטי. אבל האם בימינו החיסכון באנרגיה שאנו מוציאים על תאורה מצדיק את כל הבלגן?

סקירת מחקרים קודמים (מטה-אנליזה) משנת 2018 העריכה את החיסכון שמתקבל בעקבות המעבר לשעון קיץ בכ-0.34 אחוז מסך האנרגיה החשמלית הנצרכת בשנה. זה אולי נשמע מעט, אבל זה בערך החיסכון שהושג בעקבות כניסתן לשוק של נורות חסכוניות, למשל. המחקר מעלה כי מידת החיסכון מושפעת מאוד מקו הרוחב ומהאקלים השורר בכל מדינה. בעוד מדינות באמריקה הצפונית ובאירופה עשויות לחסוך אנרגיה בזכות החלת שעון הקיץ, במדינות קרובות יותר לקו המשווה אותו מהלך עלול אפילו להעלות את צריכת האנרגיה שלהם.

סיבה אפשרית להבדל הזה היא שבמקומות שבהם מונהג שעון קיץ, אנשים חוזרים מהעבודה בשעות מוארות וחמות יותר, ולכן מפעילים יותר את המזגן בבתיהם. הפעולה הזאת עלולה לקזז את החיסכון שמושג בהוצאת אנרגיה על תאורה מלאכותית, ואפילו לעקוף אותו לגמרי. ואם מתייחסים לא רק לאנרגיה חשמלית, אלא גם לדלק, המחיר של שעון הקיץ מטפס עוד יותר, מאחר שכשאנשים נמצאים בבית שעה נוספת בשעות האור, הם נוטים לנסוע יותר ולצרוך יותר דלק.

מחיר בריאותי

מחקרים אחרים מאירים את ההשלכות של הזזת השעון על בריאות הציבור. בצד החיובי, שעות אור רבות מעודדות פעילות גופנית ועוזרות לייצור ויטמין D בגוף. מצד שני, יותר ויותר מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על השלכות בריאותיות שליליות שנלוות להחלפת השעון פעמיים בשנה.

השעון הביולוגי – מנגנון פנימי בגופנו הפועל במחזורים של כ-24 שעות – מווסת את זמני הערות והשינה שלנו ועוד שלל תפקודים ביולוגיים חשובים אחרים. השעון הזה מסונכרן בעיקר על-ידי מחזור האור והחושך היומי, ולא מושפע כמעט משעונים חיצוניים מלאכותיים. לכן, כשאנו עוברים משעון קיץ לשעון חורף ולהיפך נוצר חוסר הלימה בין השעון הפנימי לשעון החיצוני, תופעה שמכונה גם "ג'ט לג חברתי".

חוסר ההלימה בין השעונים מתבטא בעייפות, שפוגעת בתפקוד ואף מעלה את הסיכון ללקות בהתקף לב. יתרה מכך, מחקרים מראים כי ג'ט לג חברתי עלול להוביל להפרעות שינה ולירידה בתוחלת החיים. אלה הן כמה מהסיבות העיקריות לכך שכמה איגודים מחקריים, ובהם האגודה האירופאת למחזורים ביולוגיים (EBRS) והאגודה האמריקאית לרפואת שינה, ממליצים בשנים האחרונות לבטל את ההפרדה בין שעון חורף לשעון קיץ ולהנהיג שעון אחיד לאורך כל השנה.

חקיקה ברוח זו מצויה בשלבים מתקדמים במוסדות האיחוד האירופי. היא קובעת שנוהג החלפת השעון יופסק, וכל מדינה באיחוד תהיה רשאית להחליט באיזה שעון הוא רוצה להישאר באופן קבוע: שעון חורף או שעון קיץ. רוסיה, שאינה חלק מהאיחוד, ביטלה כבר בשנת 2011 את שעון החורף לטובת "קיץ נצח, אך לא לזמן רב. שלוש שנים לאחר מכן בשנת 2014 החליף אותו הנשיא ולדימיר פוטין, הפעם לשעון חורף קבוע, בעקבות חוסר שביעות רצון ציבורית. אזרחים שנדרשים להשכים קום התלוננו שקשה להם להתעורר מדי יום בחושך. עוד טענו המתנגדים כי שעון הקיץ הקבוע גרם לעלייה במספר תאונות הדרכים בשעות הבוקר האפלוליות.

אז מה עדיף, שעון קיץ כל השנה? רק בקיץ? ואולי בכלל לא? נראה שהתשובה תלויה גם במאפיינים אישיים, כגון סדר היום, מקצוע ושעות הפעילות הנוחות לכל אחד ואחת, אך גם במאפיינים גיאופוליטיים. למשל עבור מדינות השוכנות סמוך לקו המשווה או לקטבים, אין כל תועלת במעבר משעון לשעון, ואילו במדינות ענק החולשות על קווי אורך ורוחב רבים יש גם שיקולים מנהלתיים ובירוקרטיים שצריך לקחת בחשבון בקביעת אזורי הזמן בתוך המדינה. לנו, על כל פנים, נותר רק לזכור להזיז את מחוגי כל השעונים שלנו ולהתרגל מחדש לחיות שעה אחת אחורה.

21 תגובות

  • ע

    מאמר מעניין, תודה. ויפה שהעזת

    מאמר מעניין, תודה. ויפה שהעזת ״לכפור בעיקר״, ולנקות, פחות או יותר, את התירוץ הקלוש של חיסכון באנרגיה מהשולחן. אני, למשל, באמת נהנה משעון הקיץ, וגם אוהב בקרים חשוכים, אבל העונג האישי הוא הסיבה היחידה לאמץ אותו, והבעיות הכרוכות במעבר די מאפילות על העונג הזה.

  • מאיר

    לכתוב שיש אנשים שקמים בשש

    לכתוב שיש אנשים שקמים בשש בבוקר זה ילדותי כי באותה מידה יש אנשים שעובדים עד 7 או 8 בערב.
    בכל מקרה הכתבה לא מעמיקה. אין בכלל התיחסות לתועלת הנפשית של שעת אור נוספת ולתחושת הבטחון בשעת אור נוספת בערב.
    וגם לא מוזכרת ההצעה שהועלתה בעבר: שעון קיץ כל השנה ובקיץ הקדמה של שעה נוספת.

  • ע

    אולי כדאי יהיה שתתחיל לקרוא

    אולי כדאי יהיה שתתחיל לקרוא מאמרים עד הסוף, לפני שאתה מרשה לעצמך להעביר ביקורת. האינך סבור כך?

  • שרה

    המדען של ישראל- בעד שעון חורף

    כדאי לציין את המדען של ישראל, שהתבקש לתת חוות דעת על שעון קיץ. הוא טען שזה פוגע באיכות השינה, גורם לתאונות דרכים כי הנהגים אינם עירניים, ואין בשה תועלת כלל המדינה שכחה לקחת את חוות הדעת בחשבון

  • joseph arodi

    מעניין ומלמד

  • אמציה גינת

    מה זה הכתבה הרדודה הזו? מה עם מחקרים על התקפי לב? מה עם נתונים?

    נעשו מחקרים שבדקו, אמפירית, צריכת חשמל. התפרסמו מחקרים על גידול בתמותה סביב המעברים, פעמיים בשנה. התעלמתם מנושא תאונות הדרכים.
    איך אפשר לכתוב על זה כך? לא מתאים לכם.

  • רם

    סתירה?

    "מאחר שאנשים נמצאים בבית שעה נוספת בשעות האור, הם נוטים לנסוע יותר ולצרוך דלק רב יותר". אז הם בבית או נוסעים (חוץ מבקראוון...)?

  • אבי

    להמתין...

    לא להעביר לשעון חורף, מוגזם ב 4:50 חושך אבל עוד חצי שנה... להזיז לשעון קיץ.
    כלומר שיהיה אור עד 9 בערב ולא עד 8 בערב... וזה יחסוך כסף... יותר שעות אור, פחות חשמל

  • שרה

    תחשוב על ילדים עד גיל 18.

    תחשוב על ילדים עד גיל 18. השינה חשובה להם, ושעון קיץ משבש להם 3 חודשים עד שמתרגלים אליו, וגם לא ישנים כי יש אור עוד שנה נוספת
    משפחות רוצות לאכול עם הילדים בליל שבת והידלים נרדמים, אנשים עובדים שרוצים להתפלל ואז להשכיב את הילדים- מעכבים אותם בשעה כל לילה- גזל שינה. אי אפשר להשיב אותו

  • אורן

    מוגזם גם שהשמש זורחת ב-6:45

    מוגזם גם שהשמש זורחת ב-6:45 (ואנחנו עוד לא בחורף). שעון קיץ לא חוסך חשמל במיוחד כשמדובר בתאורה. בכל מפעל ובכל חנות התאורה עובדת גם בבוקר.

  • אדם חושב

    זו אופנה, ואולי הגיע הזמן שתחלוף כבר

    תודה לכותב, שציין גם את הנזקים הבריאותיים של טלטולי השעון. לזה יש אולי להוסיף איזה שיבוש של תחושת זמן (דזאוריינטציה של זמן).
    בעידן שבו השעות גמישות יותר מאשר אי פעם, נראה שיש פחות ופחות צורך לכנות שעה בשם של שעה קודמת/מאוחרת, וניתן לחזור למודעות הקודמת של שעות קיץ ושעות חורף. כך בקיץ נתחיל את היום מוקדם יותר, ומה שחשוב לא פחות - מבחירה אישית, מבלי להרגיש לחץ-זמן.
    במקרה שלנו, הבחירה היא בין איחור של 20 דקות (שעון לפי אזורי זמן בשעות עגולות), או - הקדמה של 40 דקות (+1), ואולי בכלל ממוצע - מה שיוצא הכי מדויק (אי דיוק של 10 דקות) - יש מקומות כאלה של פער זמנים של מחצית השעה - והעיקר: ללא כפיית טלטולים מלאכותיים.

  • סערון

    למה לא שעון קיץ כל השנה ?

    איזה טמטום השעון חורף הזה
    שעה 5 בערב כבר חושך מצרים....!!!
    יש כל כך הרבה סיבות לשעון קיץ כל השנה במדינה כמו שלנו עם 5 ימים בקושי של גשם.
    .
    אין סיבה 1 הגיונית לשעון חורף.
    (חוץ מהאנשים המוזרים שרוצים שהילדים ישבו מול המחשב ובטלויזיה כל היום כי אין להם כוח לצאת איתם החוצה)

  • אנונימי

    צודק

  • אנונימי

    יש אנשים שהולכים בחמש או בשש

    יש אנשים שהולכים בחמש או בשש לעבודה. חשוך קר ולא נעים.
    יש אנשים שלא מכירים כלום חוץ מהעולם שסובב אותם ומעבירים בקורת צדקנית על כל נושא.

  • רפאל

    מה עם האפשרות של שעון חורף כל

    מה עם האפשרות של שעון חורף כל השנה?
    יש את השיקול של ילדים קטנים שלא רוצים לישון כשיש אור, ושעון חורף בקיץ (כלומר +2) היה גורם לחושך מוקדם יותר.
    אפשר להתייחס לזה כך: זה לא שהשעות זזות, אלא שבקיץ יש יותר שעות אור. ולכן אפשר להחליט האם מוסיפים את זה לפני היום, כלומר השמש זורחת ב 4:30, או לאחרי היום שהשמש שוקעת שעה מאוחר יותר.
    לדעתי שעון חורף יותר ידידותי, ולא צריך לעשות כל מאמץ בשביל הכלכלה. הכלכלה נועדה לשרת אותנו ולא להיפך.

  • שרה

    כמו שרוסיה למדה, בלי לכפות על

    כמו שרוסיה למדה, בלי לכפות על תושביה מה שהשוק האירפואי רוצה. אתה צודק- הילדים מקום ראשון, הקשישים שסובלים יכולים להיות חברי הכנסת שיצאו לפנסיה בעוד 20 שנה, אם הם לא יצליחו למשוך את הקריירה של ח"כ הפלשתנים ולספק להם עוד ועוד בניה לא חוקית, שתהרוס את הנגב ואת הכלכלה- ולהרוס את העיר ירושלים על ידי מגדלים בכניסה לעיר, לקראת רעידת האדמה הקרובה. אסון מגדלי התאומים הבא!

  • יעל

    רפאל צודק,

    כתבה מעניינת מאוד, גם בעיניי שעון חורף כל השנה זו אופצייה מצויינת וטובה בהרבה יותר משעון הקיץ. האם אפשרי לעשות משהו בעניין?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל כורם

    תשובה

    היי רפאל,
    אני מסכימה איתך - בחורף יש פחות שעות אור וצריך להחליט איך מחלקים אותן על פני היום. יש שיקולים לכאן ולכאן וכמו שכתבתי, התועלת של כל אחד מהפתרונות היא גם עניין אישי המושפע מסדר היום, ושעות הפעילות המועדפות על כל אחד. באופן אישי גם אני הייתי מעדיפה שעון חורף כל השנה.

  • אנונימי

    כשכותבים בגוף כתבה כזאת

    כשכותבים בגוף כתבה כזאת הסברים המלווים ב"מזיזים את השעון", היה מצופה לכתוב אם לאחור או קדימה. ההסברים לא ברורים, מתי יוצא שעה יותר אור בבוקר באיזה מן השעונים? מתי בערב? לא מספיק לכתוב :"כשמזיזים את השעון" הבוקר... הכוונה לאיזה מן השעונים??

  • אנונימי

    "אם לא היינו מזיזים את השעון"

    "אם לא היינו מזיזים את השעון" לאן? לשעון קיתץ או שעון חורף?? כתבה חשובה ומעניינת אבל חסר עוד מידע בניסוח

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןיעל כורם

    הבהרה

    שלום ותודה על התגובות.
    בשעון החורף אנו עובדים לפי אזור הזמן הגאוגרפי של ישראל שהוא שעתיים לפני הזמן האוניברסלי (UTC+2). כשעוברים לשעון קיץ מעבירים את השעון שעה קדימה, כך שעוברים לאיזור זמן של שלוש שעות לפני הזמן האוניברסלי (UTC+3). זה גורם לכך שבשיא הקיץ השמש זורחת ב-5:30, ולא ב-4:30 כפי שהיה אם לא היינו מזיזים את השעון שעה קדימה, כלומר נשארים בשעון חורף.
    לעומת זאת אם היינו עובדים כל השנה לפי שעון קיץ, כלומר לפי איזור זמן UTC+3, השמש היתה זורחת בשיא החורף ב-7 וחצי בבוקר (ולא ב-6 וחצי כמו עכשיו).
    מקווה שזה ברור יותר עכשיו.