הוא מפרק בקלות רעלים, אוגר מתכות וויטמינים ואפילו מסוגל לבנות את עצמו מחדש אחרי פגיעה. רק היזהרו לא להשקות אותו במיץ אשכוליות

הכבד הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף, ובגופו של אדם בוגר הוא שוקל 1.5-1.2 קילוגרם. צורתו פחות או יותר משולשת, והוא נמצא בין הסרעפת לקיבה בצד ימין של הגוף, מאחורי הצלעות. הכבד משמש מעין תחנת מעבר בין מערכת העיכול לבין מחזור הדם. הוא ממלא יותר מ-500 תפקודים שונים בגוף, אך משימתו העיקרית היא לווסת את רמות החומרים המגיעים לדם ממערכת העיכול ולפרק את החומרים הרעילים שבתוכם לפני שיתפזרו בשאר חלקי הגוף. זו הסיבה לכך שבכל רגע ורגע קרוב לשמינית מנפח הדם שלנו נמצאת בכבד.

בנוסף להיותו תחנת מעבר וביקורת גבולות חשובה, הכבד משמש גם מחסן אגירה שמשחרר חומרים למחזור הדם כשמתעורר הצורך בהם. בין השאר מדובר במתכות כמו נחושת או ברזל – שחיוני ליצירת תאי דם אדומים חדשים, וכן בחלק מסוגי הוויטמינים, כגון ויטמין A, ויטמין D או B12. בנוסף, הכבד אחראי על ייצור המרה הנחוצה לפירוק שומנים והרחקת פסולת מהגוף, ייצור כולסטרול, המרת עודפי סוכר לשומנים ופירוק שלל מולקולות אורגניות, ביניהן רעלים ותרופות.

התחכום שבפשטות

בהתחשב בתפקודיו הרבים, מבנה הכבד פשוט יחסית:הוא מחולק לשתי אונות עיקריות, הימנית והשמאלית. את האונות נהוג לחלק לרבעים, המורכבים מהרבה אוּנִיות (אונות משנה). האוניה היא רקמה של תאי כבד שצורתה משושה וגודלה 2.5-1 מילימטר. בכל קודקוד של משושה כזה יש עורק, וריד וצינור מרה.

כל האיברים בגופנו מקבלים אספקת דם מהלב באמצעות העורקים ומחזירים דם אל הלב בוורידים, אך הכבד ניזון גם מעורק וגם מווריד, ומחזיר דם ללב דרך וריד נוסף. עורק הכבד משמש להעברת דם עשיר בחמצן מהלב לכבד, בדומה לתפקידם של עורקים שמשרתים איברים אחרים. אך וריד שער הכבד אינו וריד רגיל. בשונה מרוב הוורידים בגוף, הוא אינו מוביל דם בחזרה אל הלב, אלא מעביר דם דל חמצן אך עשיר בחומרים מזינים – ולעיתים גם ברעלים – מהמעיים לעיבוד בכבד. רק אחרי הטיהור שהוא עובר שם, הדם ממשיך בדרכו אל הלב וממנו לשאר איברי הגוף.

באיברים אחרים, ככל שתפקידיהם רבים יותר, כך יש בהם יותר סוגי תאים. למשל במערכת הדם, כדוריות הדם האדומות נושאות חמצן, הכדוריות הלבנות אחראיות על ההגנה החיסונית והטסיות אחראיות על הקרישה. לעומת זאת, על כל שלל התפקודים המגוונים של הכבד ממונה סוג תאים אחד ויחיד – תאי הכבד, שנקראים גם הפטוציטים.

הכבד ניזון גם מעורק וגם מווריד, ומחזיר דם ללב דרך וריד נוסף. איור: OHishiapply Shutterstock
הכבד ניזון גם מעורק וגם מווריד, ומחזיר דם ללב דרך וריד נוסף. איור: OHishiapply Shutterstock

חדש, חדיש ומחודש

לכבד תכונה יוצאת דופן נוספת – הוא מסוגל לגדול מחדש. היכולת הזאת הייתה מוכרת עוד ביוון העתיקה ומוזכרת בין השאר בסיפורו המפורסם של פרומתאוס. במיתולוגיה היוונית מסופר כי ראש האלים זאוס ביקש להעניש את פרומתאוס על כך שנתן לבני האדם את האש. עונשו היה שבכל יום היה נשר אוכל את הכבד שלו, אך עד למחרת הכבד שלו התחדש, ולנשר ציפתה סעודה נוספת.

בסיפור הזה יש גרעין של אמת, מכיוון שהכבד אכן מסוגל לגדול מחדש, אך הוא אינו מתחדש באופן מושלם. בהתחדשות מושלמת, תאי הגוף חוזרים למצב העוברי שלהם, והופכים מחדש לתאי הרקמה שבה הם נמצאים – כך למשל עושה לטאה שמגדלת את זנבה מחדש. כשהכבד מאבד חתיכה, אפילו עד כמחצית מנפחו, בעקבות פגיעה או לצורך תרומה להשתלה, תאיו מתחלקים לתאים חדשים עד שהוא חוזר לנפחו המקורי. הבעיה היא שההתחדשות הזאת אינה מלאה – התצורה הייחודית של הרקמה אינה מתחדשת וכלי הדם אינם חוזרים למקומם הרגיל. לכן גם אי אפשר להוציא שוב רקמת כבד להשתלה מאותו אזור שממנו כבר נלקחה רקמה בעבר.

יכולת ההתחדשות של הכבד אינה נטולת חסרונות. אחרי פגיעות חוזרות ונשנות בכבד, למשל עקב אלכוהוליזם, צריכת תרופות מסוימות, השמנת יתר או הרעלה, מנגנון התיקון של הכבד עשוי לצאת מאיזון. במצב הזה, המכונה שחמת הכבד, מנגנון התיקון פועל יותר מהנחוץ ומחליף רקמות כבד תקינות ברקמה סיבית המכילה קולגן. התהליך הזה פוגע ללא תקנה בתפקוד הכבד, כך שבאופן פרדוקסלי דווקא יכולת ההתחדשות של הכבד מונעת ממנו להבריא.

ללא טיפול מתאים, שחמת הכבד עלולה להתפתח למחלה כרונית קשה ואף להוביל למוות. אחד מהתסמינים שלה הוא צהבת, שאיננה מחלה בפני עצמה אלא תופעה הנגרמת עקב פגיעה בכבד. הצהבת העור מתרחשת כשהכבד מפסיק לעבד את החלבון בילירובין, שבשל כך מצטבר ברקמות ומעניק להן גוון צהוב.
לכבד תכונה יוצאת דופן – הוא מסוגל לגדול מחדש. ציור: העינוי של פורמתאוס - סלוואטור רוזה
לכבד תכונה יוצאת דופן – הוא מסוגל לגדול מחדש. ציור: העינוי של פורמתאוס - סלוואטור רוזה

כבד ותרופות

פעילות חשובה של הכבד היא פירוק ועיבוד של תרופות. בחלק מהמקרים הכבד מפנה מהגוף תרופות ורעלים על ידי כך שהוא קושר אותם לחלבונים שמגיעים בסופו של דבר לשתן או לצואה ומפונים כך מהגוף. במקרים אחרים העיבוד בכבד דווקא מאפשר לתרופה לבצע את פעולתה, למשל הסם מורפיום, המשמש לשיכוך כאבים חזקים, ניתן למשתמשים בו בתצורתו הלא פעילה ומתחיל להשפיע רק אחרי שהכבד מפרק אותו.

לפעילות הזאת אחראית בעיקר משפחת אנזימים, כלומר חלבונים שאחראים על ביצוע פעולות בתאים, שנקראת P450. המשפחה הזאת מפרקת 95 אחוז מסוגי התרופות הנמצאות בשימוש כיום. במסגרת פרויקט ריצוף הגנום האנושי זוהו 57 גנים המכילים הוראות לייצור אנזימים כאלה, אך קיימים הבדלים עצומים ברמה שבה הם באים לידי ביטוי אצל אנשים שונים.

ההבדלים הללו הם אחד הגורמים העיקריים להבדלים המשמעותיים שיש לא פעם להשפעה של תרופות על אנשים שונים: אצל אנשים עם רמות גבוהות של אנזימי כבד, תרופות יתפרקו מהר יותר מאשר אצל אנשים עם רמות אנזימים נמוכות יותר. המצב הזה משפיע מאוד על המינונים היעילים של תרופות, וגם על הבטיחות שלהן, עד כדי כך ש"מעוכבי פירוק", כלומר אנשים בעלי רמת אנזימים נמוכה, עלולים לסבול מהרעלה אפילו מתרופות שניתנות במינון לא גבוה במיוחד.אחרי פגיעות חוזרות ונשנות בכבד מנגנון התיקון של הכבד עשוי לצאת מאיזון ותתפתח שחמת הכבד. איור: eranicle Shutterstock
אחרי פגיעות חוזרות ונשנות בכבד מנגנון התיקון של הכבד עשוי לצאת מאיזון ותתפתח שחמת הכבד. איור: eranicle Shutterstock

חולשה לאשכוליות

לאנזימי הכבד יש חולשה מפתיעה ביותר – דווקא למיץ אשכוליות. המיץ מסוגל לנטרל את אחת התצורות החשובות ביותר של האנזים ולעצור את תפקודה לחלוטין בגלל הנוכחות של חומרים בשם פורנוקומרינים (Furanocumarin). החומרים הללו קיימים גם בפירות הדר אחרים ובכמה משפחות אחרות של צמחים, אך ריכוזם באשכוליות גבוה במיוחד.

כשהפורנוקומרינים מגיעים לכבד הם מפורקים ואחד מתוצרי הפירוק הזה נתקע במנגנון של האנזים המפרק ולא מאפשר לו להמשיך לתפקד. כשאנזים כזה מנוטרל, הדבר עלול לעכב את פירוקן של תרופות רבות. לכן בעת נטילת סוגים מסוימים של תרופות ממליצים להימנע משתיית מיץ אשכוליות, כדי למנוע מינון יתר. וכך, גם למכונה הביולוגית המופלאה הזאת, שמצילה אותנו מרעלים ומאפשרת לנו לנצל מגוון רחב של חומרים מזינים, יש עקב אכילס משלה – מיץ האשכוליות.
לאנזימי הכבד יש חולשה מפתיעה ביותר – דווקא למיץ אשכוליות. צילום: Sheila Terry / Science Photo Library
לאנזימי הכבד יש חולשה מפתיעה ביותר – דווקא למיץ אשכוליות. צילום: Sheila Terry / Science Photo Library

12 תגובות

  • משה ע.

    שלום רב.אני נוטל בקביעות

    שלום רב.אני נוטל בקביעות סטטינים.בגינתי עץ פומלית שאני מרבה לאכול.האם גם פומלית תפגע בתיפקוד האנזים?

  • ששון

    אכילת פרי הדר, כגון תפוזים

    אכילת פרי הדר, כגון תפוזים וקלמנטינות, גורמות לי לגזים. האם זה קשור לתפקוד הכבד?

  • נופיק

    מיץ לימון

    אני מרבה לשתות מיץ לימון טבעי. האם זה פוגע בתיפקוד הכבד כמו מיץ אשכוליות

  • יואב חסין

    מעניין מאוד אבל לגבי מיץ האשכוליות

    חייב להוסיף שמיץ אשכוליות בסופר עובד תהליך של חימום אם אני לא טועה כדי להאריך חיי מדף ללא צורך בחומרים משמרים.. לכן אם יש אינטראקציות אם תרופות מסוימות זה כנראה מופחת, אולי אפילו משמעותית..
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17077528/

  • ספיר חבושה-לאופר

    אשכוליות טריות

    היי יואב,
    התופעה אכן מופחתת במידה והמיץ עובר פסטור. עם זאת, מידת הפסטור ואופי ההכנה משפיעים רבות על המיץ, ומשתנים בין חברות שונות. בשל כך בחרנו שלא להתייחס לכך בכתבה.
    בנוסף, אנשים רבים צורכים אשכוליות טריות, ולכן עדיין חשוב להתייחס לנושא.
    יום נהדר,
    ספיר.

  • joseph arodi

    מעניין ומלמד

  • אריק

    לא הבנתי

    אם מיץ אשכוליות זו בעיה לכבד, למה זה לא נחשב כרעל?

  • ספיר חבושה-לאופר

    ללא תרופות, אינו מסוכן

    היי אריק,
    במצב רגיל, כאשר לא נוטלים תרופות, השפעתו של מיץ האשכוליות לא תגרום כל נזק, למרות שפעילות האנזים תרד, היא תעלה בחזרה לאחר מכן. הסיכון שבמיץ אשכוליות הוא בקבלת מינון יתר של תרופה באופן בלתי מבוקר.
    מסיבה זו, הוא בטוח לחלוטין לצריכה.
    יום נהדר,
    ספיר.

  • אנונימי

    זה לא בעיה לכבד. המיץ לא מזיק

    זה לא בעיה לכבד. המיץ לא מזיק לכבד. הוא מעכב אנזימים כמו pgp וcyp3A4 אבל בעיקר במעי ולא בכבד. זה בכלל לא מזיק רק מעלה את כמויות התרופות הנספגות. מדובר בכ60 אחוזים מהתרופות

  • חנן

    שאלת ידע כללי

    תודה על האינפורמציה,
    האם תוכל להסביר כדרך אגב מדוע אחד הסמנים של השחמת שמחפשים הרופאים זה כתם אדום אופייני שמופיע על כף היד, מה הקשר בין השתיים ומדוע שיופיע כתם באיזור ספציפי של היד ולא בכל היד.

  • ספיר חבושה-לאופר

    סימפטום למצבים רבים

    היי חנן,
    התופעה שאתה מתאר מכונה "אדמומיות ידיים" (palmar erythema) . הסימפטום אכן קשור להפרעות כבד מסויימות כגון שחמת, אך הוא יכול להיות סמן לשלל מצבים קליניים אחרים, או אף להיריון. הסיבה המרכזית להופעתו בידיים היא שבידיים קיימים חיבורים רבים בין וורידים לעורקים הקרובים לעור, והם נוטים להתרחב במצבים קליניים מסויימים.
    גורמים רבים יכולים לגרום להתרחבות כלי הדם בידיים, אך מחקרים עדכניים הראו שמרביתם קשורים לשינויים הורמונליים או להפרעות בהורמונים מסויימים.
    מוזמן לקרוא עוד כאן: https://www.amjmed.com/article/S0002-9343(09)01015-8/fulltext
    יום טוב!
    ספיר.

  • חנן

    תודה רבה🙏🏻🌹