ההכרזות של חברות פייזר ומודרנה על הצלחת הניסויים בחיסוני ה-RNA החדשים מעוררות שאלות רבות: מהם חיסוני RNA? כיצד הם עובדים? מדוע צריך לשמור אותם בקירור עמוק? ומה ההבדל בין החיסונים של שתי החברות? כל התשובות

שתי חברות פרסמו לאחרונה הודעות על יעילות רבה של החיסון החדיש שפיתחו נגד מחלת COVID-19. גם חברת פייזר וגם חברת מודרנה דיווחו בהודעות לתקשורת על יעילות של כ-95 אחוזים של החיסונים שהן מפתחות, המבוססים על RNA שליח. מה הם החיסונים האלה, מה ההבדל בינם לחיסונים אחרים ומה הדמיון והשוני בין החיסונים של שתי החברות?

חיסון ה-RNA של חברת פייזר | צילום: Seda Servet, Shutterstock
יעילות מרשימה בניסויים הקליניים. חיסון ה-RNA של חברת פייזר | צילום: Seda Servet, Shutterstock

מה זה RNA שליח?

RNA שליח, או mRNA, זו מולקולה שמכילה הוראות לייצור חלבון. ה-DNA שנמצא בגרעיני התאים שלנו מכיל את ההוראות לייצור כל החלבונים בגוף. RNA שליח הוא העתק של מקטע DNA – גֵן – שמכיל הוראות לייצור חלבון מסוים. מבחינה כימית, DNA ו-RNA הן מולקולות דומות מאוד: שתיהן שרשראות ארוכות של ארבע יחידות הנקראות נוּקְלֵאוֹטִידִים. עם זאת, בגלל הבדלים כימיים מסוימים, למולקולות DNA עמידות גבוהה יותר לתנאי סביבה מאשר ל-RNA. כמו כן, ה-DNA נמצא בדרך כלל בצורה של שתי שרשראות ארוכות מלופפות זו סביב זו, מבנה הסליל הכפול המפורסם, לעומת RNA שלא נמצא במבנה כזה. למולקולות RNA יש סוגים רבים, ו-RNA שליח הוא רק אחד מהם.

באופן רגיל, ה-RNA השליח מועתק מה-DNA שבגרעין התא. לאחר שהוא יוצא מהגרעין הוא מגיע לבתי החרושת לחלבונים של התא, הריבוזומים, המייצרים את החלבון על פי המידע הגנטי ב-RNA השליח. מכל מולקולה של RNA מיוצרים עשרות או מאות עותקים של אותו החלבון. עם סיום תפקידו בתא – לפי הצורך של התא בחלבון המסוים הזה – מנגנונים שונים בתא מפרקים את ה-RNA השליח.

גם נגיפים מייצרים RNA שליח שמקודד הוראות לחלבוני הנגיף. הנגיפים חודרים לתאים מבחוץ, ומאלצים את התאים לייצר את החלבונים של הנגיף, לפי RNA שליח המיוצר מהחומר הגנטי הנגיפי. לעיתים ה-RNA השליח מיוצר בתוך גרעין התא, כמו במקרה של נגיפי שפעת, ולעיתים בציטופלזמה כמו במקרה של נגיפי קורונה.

הריבוזום (כחול) מתרגם mRNA (אפור-צהוב) לשרשרת חומצות אמינו (ירוק) המרכיבות את החלבון | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY
סוד החיים. הריבוזום (כחול) מתרגם mRNA (אפור-צהוב) לשרשרת חומצות אמינו (ירוק) המרכיבות את החלבון | איור: ANATOMIC GROOVE / SCIENCE PHOTO LIBRARY

 מהו חיסון RNA שליח?

החיסונים ה"קלאסיים" משתמשים בנגיפים מוחלשים או מומתים המוזרקים לבני אדם כדי לעורר תגובה חיסונית נגדם. הרעיון של חיסון RNA שליח הוא בכך שאין צורך להזריק נגיפים, או חלבונים של הנגיף. במקום זאת, מזריקים RNA שליח שמקודד לחלבון של הנגיף. ה-RNA השליח שמוזרק לגוף נכנס לתאים והתאים עצמם מייצרים את החלבון בכמויות גדולות, מציגים אותו לתאי מערכת החיסון ובכך מעוררים תגובה חיסונית. את פריצת הדרך לחיסוני RNA הובילו החוקרת קתלין קריקו (Karikó) ושותפה דרו וייסמן (Weissman). כבר בשנת 1990 פורסם שאפשר להזריק RNA שליח לעכברים, והתאים שלהם ייצרו את החלבון שה-RNA מקודד. אולם ה-RNA השליח בצורתו הרגילה מתפרק מהר בגוף, ובנוסף מפעיל מנגנוני הגנה תאיים שגורמים לדלקת מקומית – אך לא לתגובה חיסונית נגד החלבון המבוקש. בשנת 2005, ובמחקרים מאוחרים יותר, קריקו ו-וייסמן מצאו שאם מייצרים מולקולת RNA עם שינויים כימיים מסוימים, המנגנונים שגורמים לדלקת לא מופעלים, ה-RNA נשאר יציב לאורך זמן ומייצר את החלבון הרצוי בכמות מספיקה להפעלת תגובה חיסונית. במקביל, חוקרים שניסו בעכברים טיפול עם מולקולות RNA קצרות כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג B הראו במחקר שפורסם בשנת 2005 שאפשר לעטוף מולקולות RNA בבועיות שומניות שמקלות על כניסת ה-RNA לתאים, שיטה שהותאמה בהמשך גם ל-RNA שליח.

 וייסמן (משמאל) וקריקו | צילומים: Krdobyns, ויקיפדיה, אונ' פנסילבניה
החלו לסלול את הדרך לחיסון RNA לפני 30 שנה. וייסמן (משמאל) וקריקו | צילומים: Krdobyns, ויקיפדיה, אונ' פנסילבניה

ומה הקשר לקורונה?

שני החיסונים למחלת COVID-19 – של פייזר ושל מודרנה – מכילים RNA שליח עם שינויים כימיים ועטוף בבועיות שומניות ששומרות עליו ועוזרות לו לחדור לתאים. החיסון של שתי החברות מכיל RNA שליח שמקודד לחלבון Spike של הנגיף SARS-CoV-2. חלבון זה – שנמצא על המעטפת של הנגיף – הוא החלבון שנקשר לקולטן על גבי תאי הגוף ומאפשר חדירה של הנגיף פנימה. תפקיד נוסף של החלבון הוא לגרום לאיחוי של קרומים (ממברנות) – קרום התא והקרום העוטף את הנגיף – אך הוא עלול לגרום גם לאיחוי של קרומי שני תאים סמוכים. שתי החברות הכניסו ל-RNA שלהן מוטציה שמייצבת את החלבון ומונעת ממנו לגרום לאיחוי קרומים, שכן איחוי קרומים של תאים סמוכים עלול לגרום למותם בטרם יספיקו לעורר את מערכת החיסון לחלבון של הנגיף, וגם לגרום לתהליך דלקתי.

חברת פייזר ערכה ניסויים גם עם RNA שליח אחר, שמקודד רק לחלק מחלבון ה-Spike (רק החלק שנקשר לקולטן), אך היו לו תופעות לוואי חמורות יותר מאשר לחיסון עבור החלבון השלם ולכן הוחלט לא להמשיך עם גרסה זו.

אז מה מזריקים ומה קורה ל-RNA לאחר ההזרקה?

החומר המוזרק מכיל כאמור את ה-RNA השליח. מודרנה מזריקים שתי מנות של 100 מיקרוגרם, פייזר מזריקים שתי מנות של 30 מיקרוגרם. ה-RNA עטוף במעטפת שומנית, שההרכב המדויק שלה שונה כנראה בין החברות אך מכיל אצל שתיהן כמה חומצות שומן, כולסטרול ופוליאתילן גליקול – חומר אינרטי שנמצא בתרופות רבות.

ההזרקה נעשית לשריר – שכן וייסמן הראה במחקר בעכברים שהתאים מייצרים חלבון במשך עשרה ימים, לעומת רק חמישה ימים בהזרקה לזרם הדם. לאחר ההזרקה, תאים באזור ההזרקה בולעים את ה-RNA השליח, הוא משתחרר בתוכם מהמעטפת השומנית והם מתחילים לתרגם אותו, כלומר לייצר את החלבון שהוא מקודד. חשוב לציין שה-RNA השליח לא יכול להכנס לגרעין התא ולא יכול לגרום למוטציות או שינויים גנטיים אחרים. ה-RNA השליח גם אינו הופך ל-DNA בתאים.

שימוש בחומר הגנטי של הנגי, לפיתוח חיסון | איור: Orpheus FX, SHutterstock
החיסון לא יכול לגרום לשינויים גנטיים בתאים. שימוש בחומר הגנטי של הנגי, לפיתוח חיסון | איור: Orpheus FX, Shutterstock

הפעלת מערכת החיסון

מכיוון שזו טכנולוגיה שעדיין בחיתוליה, לא ברור עדיין אילו תאים מקבלים את ה-RNA ומבטאים את החלבון. גם לא ברור כיצד החלבון מוצג לתאי מערכת החיסון, אולם מחקר מ-2016 מצא שחיסון RNA שליח מפעיל תאים של מערכת החיסון שנקראים TFH (תאי T עוזרים של הזקיק). תאים אלו הם תאים מסוג T, החשובים להפעלה של תאים מסוג B – התאים שמייצרים את הנוגדנים.

מחקר בעכברים, כמו גם המחקרים הקליניים של שלב 1 ו-2 של פייזר ומודרנה הראו שחיסוני ה-RNA גורמים לייצור של נוגדנים נגד חלבון ה-Spike שמסוגלים לנטרל את הנגיף. בנוסף, התוצאות של מודרנה מראות שיש הפעלה של תאי T עוזרים הנחוצים להתפתחות זיכרון חיסוני. מודרנה אף דאגה להרחיב את הניסוי כדי לבדוק מה קורה אצל אנשים מבוגרים. גם אצל מחוסנים מעל גיל 70 החיסון גרם לייצור של נוגדנים נגד החלבון של הנגיף. רמות הנוגדנים הגבוהות – אף יותר מאשר אצל מחלימים מקורונה – מרמזות על כך שהחיסון יקנה הגנה טובה לאורך זמן רב, אך יהיה אפשר לדעת כמה זמן רק בהמשך המחקר, בחודשים הבאים ובשנים הבאות.

מההודעות לתקשורת של שתי החברות, נראה שלחיסונים יש יעילות של 95 אחוזים. המשמעות של זה היא שמבין המשתתפים בניסוי שנדבקו בקורונה, כ-95 אחוזים היו בקבוצת הביקורת וקיבלו חיסון דמה, לא את החיסון האמיתי, ואילו רק חמישה אחוזים מהחולים היו בקבוצה שקיבלה את החיסון. נכון לעכשיו נראה שהחיסונים עובדים.

 נצמד לקולטן של התא (כחול) | איור: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY
מטרה משותפת. חלבון הספייק של נגיף קורונה (באדום), נצמד לקולטן של התא (כחול) | איור: JUAN GAERTNER / SCIENCE PHOTO LIBRARY 

ייצור ושינוע

היתרון הגדול של חיסון RNA הוא שלא צריך לגדל נגיפים – תהליך מורכב, יקר ומסוכן – כדי לייצר את החיסון. את ה-RNA מייצרים במבחנה בשיטות ביוכימיות. כל מה שצריך הוא תבנית DNA עם הגן הרצוי, תמיסת נוקלאוטידים מתאימים ואנזים שמייצר העתקי RNA מתבנית ה-DNA. האנזים שהחברות משתמשות בו הוא אנזים שמוכר כבר מאמצע המאה שעברה ומקורו בנגיף שמדביק חיידקים – בקטריופאג' T7. לאחר ייצור ה-RNA, קל לנקות אותו מחומרים אחרים בתמיסה, לעומת תהליכי ניקוי מורכבים יותר של חיסונים המבוססים על נגיפים מוחלשים, מומתים או מהונדסים. לבסוף, ה-RNA מעורבב עם תמיסת החומרים שיוצרים את המעטפת סביבו. מסיבות אלה, תהליך הפיתוח של החיסון הזה קצר יותר מתהליכי הפיתוח של חיסונים אחרים.

יתרון נוסף הוא בקלות של שינוי החיסון במקרה הצורך, אם למשל הנגיף יעבור מוטציה שתתגבר על החיסון הקיים. כל מה שצריך הוא להכניס את המוטציה בתבנית ה-DNA שממנה מייצרים את עותקי ה-RNA, ושאר תהליך הייצור נמשך כרגיל.

אחד החסרונות של החיסון שעלו כעת בתקשורת הוא הצורך לשנע ולשמור את החיסון בהקפאה עמוקה, זאת מכיוון שמולקולות RNA רגישות ועלולות להתפרק בקלות יחסית. בטמפרטורה נמוכה, תהליכים כימיים מתרחשים לאט ולכן יש סכנה פחותה להתפרקות ה-RNA. החיסון של פייזר דורש טמפרטורה של מינוס 70 מעלות צלזיוס ופייזר הודיעה שהיא פיתחה אריזות מיוחדות שמאפשרות שמירה על טמפרטורה זו למשך 15 ימים, אם מקפידים למלא אותן בקרח יבש. האריזות אמורות להכיל גם מדחום ו-GPS שיאפשר ניטור מרחוק של כל אריזה.

מודרנה, לעומת זאת, הודיעה שניתן לשמור את החיסון שלה בתנאי הקפאה רגילה (מינוס 20 מעלות צלזיוס – קרוב לטמפרטורה של מקפיא ביתי) למשך חצי שנה לפחות, בקירור רגיל (8-4 מעלות) למשך 30 ימים, ובטמפרטורת החדר למשך 12 שעות.

לא ברור מה הסיבה להבדלים האלה בין החיסונים של שתי החברות. סביר להניח שההבדל נעוץ בשינויים הכימיים של ה-RNA, ובעיקר במעטפת השומנית ששומרת על ה-RNA – אך החברות לא מפרטות בדיוק את ההרכב. עם זאת, חוקרים של הצבא הסיני שפיתחו חיסון RNA אחר לקורונה – עם הרכב מעטפת שומנית שונה מזה של מודרנה, כך נראה – מצאו שהחיסון לא נפגם גם אם נשמר בטמפרטורת החדר למשך שבוע, ומראה ירידה של 13 אחוז בלבד ביעילותו אם נשמר בטמפרטורה של 37 מעלות צלזיוס למשך שבוע. יתכן שפייזר ומודרנה פשוט נוהגות בזהירות יתר עם החיסונים – אך אי אפשר לדעת אם הן לא יפרסמו את הסיבות להבדלים.

החיסון של מודרנה בקרח | צילום: Giovanni Cancemi, Shutterstock
מחזיק מעמד חצי שנה במקפיא ביתי, לפי נתוני היצרן. החיסון של מודרנה בקרח | צילום: Giovanni Cancemi, Shutterstock

 השורה התחתונה

שתי החברות פיתחו חיסונים המבוססים על טכנולוגיה חדשה – חיסוני RNA שליח. טכנולוגיה זו מאפשרת פיתוח מהיר של החיסון, וכל הממצאים עד כה מראים שהחיסון הוא בטוח ויעיל. שתי החברות מבטיחות לייצר עשרות מיליוני מנות חיסון עד סוף שנת 2020, וכחצי מיליארד עד מיליארד וחצי מנות במהלך שנת 2021.

שתי שאלות גדולות עדיין נותרו פתוחות: האם החיסון מגן מהדבקה בנגיף, או רק מונע התפתחות של מחלה עם תסמינים? ולכמה זמן החיסון מקנה הגנה? את התשובות לשתיהן נגלה, כנראה, בעתיד.

איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
איך עובד חיסון ה-mRNA? איירה: נעה כ"ץ
מקור: sargsyanz Zavén Sargsyan@

143 תגובות

  • אנונימי

    יוד ופלסטיק

    א. האם החיסון של פייזר מכיל יוד? אם כן אז הוא עלול לסכן מקרי היפר-תירואידיזם.
    ב. למה הוא מכיל פוליאתילן גליקול שזה סוג של פלסטיק המיוצר מנפט?

  • גל חיימוביץ

    יוד - לא

    החיסונים אינם מכילים יוד.
    פלסטיק - כל פלסטיק מיוצר מנפט :-)
    פוליאתילן גליקול נועד לייצב את המעטפת השומנית. החומר הזה משמש רבות את תעשיית התרופות, ולא מיוחד דווקא לחיסוני ה-RNA.
    https://www.drugs.com/inactive/polyethylene-glycol-177.html

  • עומר

    ההגנה החיסונית

    שלום רב,
    מדוע רמת ההגנה החיסונית יורדת עם הזמן? הכוונה היא לרמת ההגנה מפני וירוס / אנטיגן כלשהו, כמו למשל הוירוס הגורם ל covid-19.
    קראתי שרמת ההגנה מפני הוירוס יורדת ונעלמת עם הזמן אצל מי שחלה והבריא מהמחלה. מדוע זה כך? לא אמור להיות זיכרון חיסוני בגוף נגד הוירוס?
    אודה על תשובתכם.

  • גל חיימוביץ

    שלום עומר

    באופן טבעי, בזמן מחלה (או חיסון) מערכת החיסון נכנסת לפעולה - תאים מתחלקים, מיוצרים הרבה נוגדנים. לאחר שמחלימים, אין צורך בכך ורמות הנוגדנים ומספר התאים יורד חזרה לרמה הנורמלית - תהליך שעשוי לקחת מספר חודשים. אם נוצר זיכרון חיסוני, ברגע שמערכת החיסון תיתקל שום בגורם המחלה היא תיכנס לפעולה מהר מאוד.
    מכיוון שכל אחד מאיתנו שונה וגם אופי המחלה הוא שונה מאדם לאדם (חולים קשה, קל או אסימפטומטים), כך גם תגובת מערכת החיסון עשויה להיות שונה מאדם לאדם. אצל חלקנו, רובנו, תהיה תגובה כאמור למעלה. אבל חלק לא יפתחו כלל תגובה חיסונית, או יפתחו תגובה חלשה או תגובה שתעלם תוך ימים או שבועות ובלי זיכרון חיסוני. בניגוד למחלה, החיסון אמור לייצר תגובה יותר אחידה של מערכת החיסון - וכמובן בלי הסיכונים הכרוכים במחלה.

  • ורדה שביט אוחיון

    שאלה אחרונה בהחלט, לפני החלטה...

    בדיונים סביב הפוסט של מיכל הרן עלתה הטענה הבאה: הצגת אנטיגן על ידי תאים נעשית לאחר שהאנטיגן נחתך לפפטידים והוא מוצג ביחד עם מולקולת MHC. ביטוי של חלבון הספייק בשלמותו על מעטפת של תאים הוא שונה לחלוטין מתהליך ההצגה במערכת החיסון. כדי ליצור חיסון במקרה כזה, המערכת חייבת לזהות את התא המבטא כתא זר. מה המשמעות לגבי חלבונים אחרים על המעטפת? מה ככל הידוע לך סבורים פייזר בעניין זה? תודה

  • גל חיימוביץ

    מערכת החיסון יודעת לזהות גם את הפפטידים וגם את החלבון השלם

    יש מספר מערכות שעובדות במקביל. החלבון שמתבטא בתאים גם נמצא על קרום התא וגם מפורק לפפטידים - אין כאן או-או אלא גם וגם.

  • חמוטל

    החיסונים כבר כאן. האם כדאי להיות בין הראשונים?

    שלום,
    ההורים שלי מבוגרים בני 80 אבל ללא מחלות רקע ובריאים.
    יש כעת חיסון בקופה ואפשרות לקבוע תור. השאלה שלי , האם מי שמתחסן כעת נמצא עדיין בסולם המתחסנים מהראשונים?
    האם כדאי לחכות לחודש פברואר או יותר? השאלה היא כמובן לגבי תופעות לוואי. ברור שהיה מדגם אבל תמיד עדיף מדגם יותר גדול..
    מפחדת מההשלכות של החיסון. כלומר תגובת הגוף לחיסון.
    תודה

  • גל חיימוביץ

    שלום חמוטל

    אישית - אני ממליץ להתחסן כמה שיותר מוקדם. אם הייתי יכול הייתי מתחסן כבר היום. בשבועות האחרונים התחסנו כבר מאות אלפים בכל העולם ובינתיים לא נצפו תופעות לוואי מדאיגות, למעט תגובה אלרגית חריפה במקרים נדירים (בינתיים 8 בכל העולם).
    המחלה - גם באנשים בריאים בני 80+ יכולה להיות קשה וקטלנית והמצב בארץ לא משהו מבחינת תחלואה.

  • יעל

    שאלות על החיסון רנ"א

    היי,
    יש לי מלא שאלות, אז סליחה, אבל זה ממש מעניין אותי.
    1.לא הכי הבנתי איך רנ"א שמצופה בחומר שומני כנראה ליפוזום נכנס לתא. כלומר אני מניחה שהכניסה רנדומלית לכל תא
    באזור אבל האם ההתמזגות עם התא היא ללא אפיניות? כלומר אם מוזרק לי X חומר יתכן וחלק לא יחדור לתא? 3.לגבי הרנ"א לבדו איך יודע לנוע לעבר הריבוזום?
    ואיך לאחר תרוגם לחלבון יודע לנוע לקרום של התא? 3.האם לכל תא יכנסו כמה מולקולות רנ"א? האם כולם יעברו תרגום בזה אחר זה? 4.יכול להיות שיהיה אדם שיווצרו לו פחות חלבונים מאדם אחד על התא ואז פחות נוגדנים?
    5.מה לגבי מוטציות!! בזמן תרגום הרנ"א בריבוזום?

  • גל חיימוביץ

    שלום יעל,

    1. כן, ה-RNA נכנס רנדומלית לתאים, אכן לא בטוח שכל החומר ייכנס לתאים. חלק ייבלע על ידי מקרופאגים 2. הריבוזומים נמצאים בכל מקום בתא, כמעט. ה-RNA לא צריך לנוע לעבר הריבוזום, סביר שהריבוזום ימצא אותו. עם זאת, יש אלמנטים ב-RNA עצמו שעשויים להניע אותו לאזור הendoplasmic reticulum גם לפני שהוא מתחיל להיות מתורגם. האלמנט נקרא SECReTE ולחלבון הספייק הנורמלי יש 7 כאלה (בחיסון יש רק 2, אבל כנראה שזה מספיק - אני למעשה עורך ניסויים כיום כדי לבדוק זאת). בכל מקרה ברגע שהRNA מתחיל להיות מתורגם, הקצה של החלבון מכיל אלמנט שנקרא signal peptide אשר מזוהה על ידי קולטנים על גבי ה-endoplasmic reticulum וה-RNA ימשיך להיות מתורגם שם, היכן שיש ריכוז גבוה של ריבוזומים. בזכות האלמנט הזה החלבון עובר תהליך שמייעד אותו לממברנת התא. 3. כן, בסבירות גבוהה לכל תא ייכנסו בין מולקולות בודדות עד לכמה מאות - אולי אלפי מולקולות RNA. התרגום מתרחש במקביל ולא זה אחרי זה. כל מולקולת RNA מאפשרת ייצור של עשרות, אולי מאות, מולקולות חלבון. צריך לזכור שהתא מתרגם עוד עשרות אלפי מולקולת RNA נוספות על מנת לייצר את החלבונים הדרושים לו. 4. יש פה עניין היסתברותי, אבל כמות החלבון, אם היא לא ממש מועטה, לא תשפיע על התגובה החיסונית למיטב ידיעתי. ההבדלים הגדולים בתגובה החיסונית בין בני אדם נובעים מהבדלים אחרים - גנטיקה, מצב מערכת החיסון ועוד. 5. טעויות תרגום (לא מוטציות - מוטציות זה טעות שנשארת קבועה בחומר הגנטי) - הן, מסתבר, עניין נפוץ. הנה מחקר בשמרים וחיידקים:
    https://www.cell.com/molecular-cell/pdfExtended/S1097-2765(19)30498-8
    אני לא יודע מה קצב הטעויות בבני אדם, אבל אם דומה לשמרים, הרי שבחלבון שמתבטא בכמות גבוהה (כמו זה של החיסון) צפויות פחות טעויות. בכל מקרה, ההשפעה של זה על התגובה החיסונית צפויה להיות אפסית.

  • יעל

    גל תודה רבה, גם על הסבלנות :)

    .

  • עדיין בהתלבטות

    עוד מאמר של רופא שמעלה סימני שאלה

    היי,
    אשמח לשמוע מה דעתך על המאמר הזה ועל סימני השאלה שמועלים בו:
    https://www.rambam-medicine.org.il/category/corona-vaccine-part-b

  • גל חיימוביץ

    נראה לי שעניתי במקום הלא נכון

    ראה תגובתי שתי הודעות למטה

  • גל חיימוביץ

    למי שמעוניין - פרטים נוספים על החיסון של פייזר

    הפרטים המלאים על רצף ה-RNA של החיסון של פייזר פורסמו, וניתן למצוא אותם כאן: https://t.co/qtpzMAwSOE?amp=1

  • גל חיימוביץ

    ראשית, אזהרה

    כאן של משרד הבריאות לגבי הרופא:
    https://www.health.gov.il/NewsAndEvents/SpokemanMesseges/Pages/04112019_...
    שנית, הוא מתנגד חיסונים ידוע. עניינית לטענותיו:
    1. לגבי אנשים שפרשו או עקבותיהם אבדו - זה רגיל בהחלט בניסויים קליניים, ולא משהו יוצא דופן. אין אף חוק או חוזה שמכריח מתנדבים להישאר בניסוי או לדווח לחברה. בגלל זה הם נקראים -מתנדבים. כל מי שרוצה יכול לפרוש מהניסוי בכל רגע נתון ולחברה אין זכות או חובה להמשיך לעקוב אחריהם אם הם אינם מעוניינים בכך. יש גם אנשים שלא רוצים או שוכחים ליידע את החברה על מעבר דירה, אולי מעבר ארץ, שינוי מספר טלפון כדומה. לחברה אין זכות או רצון ויכולת לנסות לאתר אותם. כל המקרים הללו נלקחים בחשבון בניתוח הסטטיסטי. מדובר באחוז מזערי מכלל המשתתפים בניסוי, ובמספרים דומים בין קבוצות החיסון והפלסיבו. 2. מי שקיבל פלסיבו רשאי לקבל את החיסון לאחר מתן אישור חירום. מדובר במגיפה וזה לא מוסרי למנוע מאדם חיסון למשך תקופה ארוכה רק כי התנדב לניסוי. מכיוון שעכשיו יש אוכלוסיה הולכת וגדלה של מתחסנים בכל העולם, ניתן להשוות את המתחסנים לאלו שעוד לא התחסנו, או אלו שלא מעוניינים להתחסן - וכך לבצע מעקב על תופעות לוואי מחד ועל יעילות החיסון מאידך. רשויות הבריאות בכל העולם ממשיכות במעקב תופעות לוואי חמורות של כל מחוסן. לכן, לדוגמה, אנחנו יודעים על שמונה עם תגובה אלרגית חריפה (מתוך מאות אלפים שחוסנו). 3. אכן מדובר בהפחתת סיכון יחסי. % החולים בניסוי הוא פחות מ-1%. חשוב לזכור שמדובר על תקופה של 2-3 חודשים בלבד בהם יש מגפה משתוללת ואנשים - חלקם לפחות - נזהרים. ולכן אף אחד לא ציפה להדבקה של עשרות אחוזים מהמתנדבים. אגב, זהו זמן שיא בזכות המגיפה. בניסויים קליניים של חיסונים אחרים מחכים לפעמים שנים כדי לראות רמות הדבקה כאלה.
    החיסון לא הראה הפחתה בתמותה כי בינתיים אף אחד מהחולים הקשים בקבוצת הפלסיבו לא מת. זה לא אומר שהחיסון לא מונע תמותה. זה אומר שלא חיכו למוות של אנשים כדי לאשר את החיסון, כי מספיק שהראו ירידה בתחלואה וירידה בתחלואה קשה. 4. חשש ל-ADE: אני מניח שיש חשש, כמו בכל כחיסון. בינתיים, מקרים כאלה לא דווחו - גם לא בקרב המתחסנים שחלו בקורונה. כדאי לזכור שהחשש עוא גדול יותר במקרה של המחלה עצמה, ואם החיסון מונע מחלה קשה ב95% מהמקרים, וכנראה שגם מונע הדבקה לפי ממצאים ראשוניים של מודרנא, וכן ניסויים בחיות, הרי שהחיסון עדיף פי כמה מונים על לחלות במחלה. ככל שיהיו יותר מחתסנים, כך גם המגפה תשכך ויהיה פחות סיכוי להידבק מלכתחילה. 5. אלרגיה - אכן, החשש קיים וזו הסיבה שחשוב לחכות במרפאה 15 דקות לאחר החיסון. בכל מקרה אלו מקרים נדירים. בארץ התחסנו עשרות אלפים ועוד לא דווח. בכל העולם כבר חוסנו כמה מאות אלפים ודווח על שמונה מקרים. בלי פאניקה. 6. לא, לא כדאי לחכות כמה חודשים. כי התחלואה כבר גואה וכל יום ללא חיסון יעלה לנו בעוד חולים ומתים, בעצירת הכלכלה עד כדי סגר נוסף. חיסון מהיר של אחוז גבוה של האוכלוסיה - בייחוד האוכלוסיה בסיכון - יאפשר פתיחה מהירה של המשק.

  • אורי

    לא הבנתי מזה רלוונטי לדיון שהוא מתנגד חיסונים ידוע ?

    אם הוא מתנגד חיסונים ידוע אז שמים עליו טיקט ומבטלים אותו ? עד איפה מגיע ממשלת המחשבות לא יאמן, חבל שגם למדע ...

  • גל חיימוביץ

    משטרת המחשבות, בוא...

    כשיש אדם שמשקר למטופלים שלו - עד כדי אזהרה של משרד הבריאות שידוע בכך שהוא לא שש לתת אזהרות כאלה, כשאדם הוא מתנגד חיסונים ידוע ומפיץ באופן תדיר מידע שגוי על חיסונים - או תומך בכאלה שמפיצים מידע שגוי על חיסונים - אז בהחלט יש מקום לאזהרה לגביו.
    מעבר לזה, עניתי בפירוט על כל טענותיו.

  • מאיר

    הרבה תהיות

    לא מבין איך גוף כזה רציני ואנשים רציניים הופכים נתון סטטיסטי מיקרי, סוג של מחקר סטטיסטי לא מבוקר, כאילו יעילות החיסון 95%. נניח שקיבלו את החיסון 20 אלף ואת הפלסבו 20 אלף. ורוב אלה שקיבלו את הפלסבו חשבו שקיבלו את החיסון והיו אנשים חסרי דאגות ויצאו לקרוע את העיר, הסתובבו באזורים צפופים וחלק מהם נדבקו. בעוד אלה שקיבלו את החיסון יצא שהם טיפוסים שעובדים מהבית, לא חברותיים ופוחדים מהקורונה ולא זזו מעבר לטווח סביבת הבית ולא נדבקו.
    האם זה תסריט הזוי?
    מאחר שאת המסקנות קיבלו על סמך 190 נדבקים בסך הכל, זה מצב אפשרי בהחלט.
    לכן להפוך את ה-95% הזה למדד יעילות החיסון - הזוי.
    אם היו מכניסים את כל ה-40 אלף, כל פעם 100 מהם לאיצטדיון כדורסל עם 20 אלף איש ואז בודקים את כולם - אולי הייתי מבין את הסקת המסקנות.
    זה לא מדע ולא נעליים. זה לבוא עם החץ ולצייר סביבו מטרה.

  • גל חיימוביץ

    מאיר - כך נערך כל ניסוי קליני

    כל תרופה, כל חיסון, כל טיפול רפואי, נבדקים באותה דרך (אם כי לא תמיד על מספר כל כך גדול של אנשים).
    הסטטיסטיקה מבוססת היטב ואושרה על ידי כל גופי הרגולציה, ונבדקה באופן בלתי תלוי על ידי מדענים מכל העולם שעקבו אחר הניסויים והפרסומים המדעיים של תוצאות הניסויים. לשם הדוגמה ההפוכה, התוצאות שלהחיסון של אסטרה זניקה העלו מיד תהיות בקרב המדענים, מה שגרם בינתיים לעיכוב במתן האישורים ולתכנון ניסוי נוסף.
    לתהייתך - מדובר על קבוצת 40 אלף איש ואישה בגילאים שונים ומדינות שונות שחולקו באופן אקראיוסמוי לקבוצת פלסיבו וקבוצת החיסון. כלומר, גם הנבדקים וגם הבודקים אינם יודעים מי קיבל מה.
    אם כבר, אחת הבעיות בניסויים כאלה היא שבשל תופעות הלוואי שנפוצות יותר אצל מי שחוסן, למי שקיבל חיסון יש יסוד סביר להניח שאכן חוסן ולכן מרגיש בטוח יותר, כדבריך, לקרוע את העיר. לכן, אם כבר, יש הטיה לצד המחוסן וייתכן שהחיסון אף יעיל יותר.

  • נ.

    לפני זה - מה בכלל המשמעות של יעילות 95%?

    האם זה אומר ש 95% ממקבלי החיסון לא יחלו? או שהסיכוי של מתחסן לחלות הוא רק 5% מהסיכוי שהיה לו לפני החיסון? או משהו אחר?
    לא איך הגיעו למספר (השוואת מספרי החולים בכל קבוצה), אלא מה המשמעות שלו?

  • גל חיימוביץ

    זה אומר שהחיסון מוריד את הסיכוי לחלות ב95%

    כלומר בתנאים של הניסוי - שתי מנות חיסון כמתוכנן, במהלך מגפה במדינות בהן החיסון נבדק ולמשך הזמן בו נמשך הניסוי, הסיכוי של מתחסן לחלות הוא 5% לעומת הסיכוי של מי שלא חוסן. כלומר החיסון מקטין פי 20 את הסיכוי לחלות.

  • יובל רצון

    הרכב החיסון

    א. האם 2 המנות זהות בהרכבן או, שונות ??
    ב. כשאומרים שיש 100 אלף מנות האם מדובר בחיסון ל- 50 אלף ( לכל אחד 2 מנות) או, מדובר ב-100 אלף מנות כשכל מנה היא 2 חיסונים???
    בברכה והמון תודה

  • גל חיימוביץ

    שולם יובל,

    א. שתי המנות זהות.
    ב. זה תלוי מי הוא זה שאומר. בעקרון, 100 אלף מנות מספיקות ל-50 אלף מתחסנים.

  • ורדה שביט אוחיון

    תודה על תשובה ענינית ורצינית.

    .

  • גל חיימוביץ

    בשמחה

    והבוקר עמותת מדעת הוציאו מסמך מסודר שכולל עוד הרבה נתונים והפניות למחקרים שמפריכים את הפוסט של ד"ר הרן:
    http://midaat.org.il/articles/diseases/covid19/corona-vac-autoimmune-rumor/

  • השימוטו

    מצטרפת לתודות, קראתי.

    קראתי גם את המסמך של 'מדעת' וגם את ההתייחסות שלך אתמול לפוסט של ד"ר הרן, ושני דברים הפריעו לי. הראשון הוא עיוות של דברים שד"ר הרן אמרה. בניגוד למה שמייחסים לה, ד"ר הרן לא אמרה ולא רמזה שדושן היא מחלה אוטואימונית, או נגיפית, או שהמנגנון שלה דומה במשהו למנגנון החיסון של הקורונה. היא הביאה את הדושן כדוגמה (והיא אמרה את זה במפורש) לשני דברים: דוגמה למצב שבו הרס של חלבון יחיד מתוך המוני החלבונים של הגוף יכול לגרום לקטסטרופה רפואית, ודוגמה לכך שהרס של חלבון חיוני לא חייב לקבל ביטוי סימפטומטי מיידי, אלא יכול להיות תהליך סמוי שיתבטא בסימפטומים רק כעבור שנים. רק זה. זו אולי נראית נקודה שולית יחסית לשאר התוכן של הפוסט שלה. אבל מנקודת המבט שלי - של אדם מהשורה שרוצה לקבל החלטה מושכלת אם להתחסן - זו נקודה משמעותית. אין לי ידע מדעי ברפואה או במדעי החיים כדי לשפוט מי צודק, אבל לקרוא טקסטים אני יודעת. וכשאני מזהה עיוות של חלק מהדברים שלה, התחושה שנוצרת, בצדק או שלא בצדק, היא של תגובות מגויסות שאפריורית מנסות להראות למה הפוסט שלה הוא "שטויות" או "עוד פייק", ולא של תגובות שמקשיבות לדברים שהיא – כאשת מקצוע – אומרת ושמתייחסות אליהם ברצינות. גם הטענה הנחרצת שהמערכת החיסונית יודעת להבדיל בין חלבונים של הגוף לחלבונים זרים ולכן לא תיווצר בעיה, מפריעה לי, כי היא סוג של הנחת המבוקש. מחלות אוטואימוניות הן ההוכחה שהמערכת החיסונית לא תמיד יודעת לעשות את זה. השאלה שנשאלת היא לא האם במצב של תפקוד אופטימלי של מערכת החיסון תיווצר מחלה אוטואימונית (שזו למעשה סתירה לוגית). השאלה היא מה הסיכוי שהחיסון יהווה טריגר ל"התבלבלות" של מערכת החיסון, והיא תמשיך לתקוף תאי שריר שכבר לא מציגים את החלבון הזר. מה הסיכוי באוכלוסיה בכלל, ובאנשים עם נטייה לאוטואימוניות בפרט. התשובה לזה אמורה להיות מבוססת על מה שיודעים כיום על טריגרים למחלות אוטואימוניות, ולא על ההנחה שהמערכת החיסונית יודעת את העבודה שלה. מתנצלת על הנימה הביקורתית, גם זה חלק מהניסיון להגיע להחלטה מושכלת.

  • גל חיימוביץ

    שלום השימוטו

    קודם כל, כל עוד הביקורת כתובה בצורה מכבדת, אני שמח על הביקורת. אני תמיד משתדל לתקן אם טעיתי.
    כשרופאה מתחילה את הפוסט שלה בשקר גמור - כלומר שהחיסון לא נוסה על בני אדם - זה מטיל בספק את כל מה שבא אחריו. בשום מקום ד"ר הרן לא ציינה שמחלת דושן היא מחלה אוטואימונית או נגיפית. אבל היא גם לא אמרה שזו מחלה גנטית - והדיוטות שקוראים את הפוסט שלה לא בהכרח יודעים זאת. בנוסף, בפסקה הבאה היא קושרת בין חיסונים למחלה אוטואימונית הפוגעת בשרירים - שוב בלי להבהיר שאין באמת קשר למחלת דושן אלא להיפך - זה כתוב בבירור כדי להפחיד הורים, ובכלל.
    היא גם לא מפרידה בין תהליך שמתרחש לאורך שנים בגלל פגיעה מתמשכת לבין אירוע זמני של החיסון, וגם אין לה יושרה לספר על הטיפולים הגנטיים למחלת דושן (אגב, מדעת לא דייקו פה - לא מדובר בהזרקה של RNA אלא בהזרקה של נגיף מהונדס שמייצר RNA). היא מספרת סיפור על רופא שהכירה שאין לי שום דרך לבדוק ולאמת או להפריך. היא גם מחברת את המחלה שלה לחיסון שקיבלה - ובאמת עצוב לי בשבילה על המחלה שלה, ואולי זה בגלל החיסון ואולי לא - אין יכולת לקבוע ומדע בכל מקרה לא עובד לפי סיפורים אנקדוטליים. אני מבין שבגלל הסיפור שלה זה בוער בדמה, pun intended ואני לא מזלזל בה. יכול להיות שהיא רופאה מעולה וראיתי שהיא שותפה למחקרים שהתפרסמו בכתבי עת טובים. לגבי מחלות אוטואימוניות - אכן, הן קיימות, אבל אלו שאליהן דר הרן מתכוונת הן די נדירות ועם רקע גנטי בחלק מהמקרים. האם חיסון יכול לגרום למחלה אוטואימונית?
    אנא מאמר סקירה מ-2020 שטוען שהעדויות הן מעטות והסיכוי קלוש, לפחות לגבי מחלות נוירולוגיות https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpubh.2020.00361/full המאמר הזה טוען שייתכן שתהיה תגובה אוטואימונית אם חלבוני החיסון דומים מדי לחלבונים של האדם - זה לא המקרה עם חיסוני ה-RNA לקורונה.
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6078966/ ולכן, אני לא רואה סיבה לדאגה, וכך גם קבוצה גדולה של רופאים וחוקרים (את הכתבה של מדעת כתבו 13 רופאים וחוקרים בתחומי האימולוגיה, ווירולוגיה ואפידמיולוגיה:
    https://twitter.com/lerner_uri/status/1339555463764070402?s=20 אני מקווה שזה עונה על חלק מהחששות שלך.

  • השימוטו

    תודה שוב

    הולכת לקרוא...

  • עדי

    שאלה בנוגע לבטיחות החיסונים

    לאחרונה קיבלתי מייל לגבי בעייתיות של בטיחות החיסונים לאור העובדה שמולקולת הRNA השליח מעודדת את הגוף עצמו ליצור את החלבון שנמצא בנגיף ומעודד את הגוף למעשה להילחם בתוצר של עצמו שעל פי מה שהיה כתוב, מוצג למערכת החיסון שלנו על גבי התאים עצמם. למעשה, נרמז שהדבר עלול לגרום להתפתחות של מחלה אוטואימונית שבה תאי מערכת החיסון תוקפים את תאי הגוף עצמו. על פי מה שקראתי בכתבה הנ"ל לא ידוע אלו תאים הם אלו שמייצרים את החלבון אבל שאלתי היא באמת כיצד מוצגים החלבונים הנוצרים לגוף עצמו? האם הם באמת חלק מתאי הגוף (שלא ידוע כאמור באלו תאים מדובר) או האם החלבונים הללו משתחררים לזרם הדם כרכיב עצמאי? בקיצור, האם יש היתכנות לגרימת נזק לטווח ארוך הדומה למחלה אוטואימונית כפי שנטען במייל שקבלתי?

  • גל חיימוביץ

    היי עדי

    אם מדובר על הפוסט של ד"ר הרן, ראי תשובתי ל-ורדה שביט למטה.
    לשאלתך - החלבון מיוצר בכל תא אליו ה-RNA מגיע. מכיוון שההזרקה היא לשריר, מדובר בתאי שריר ותאים של מערכת החיסון שנמצאים בשריר. החלבון הספציפי הזה של הנגיף מגיע באופן טבעי לקרום התא, שם תאים של מערכת החיסון (תאי B שמייצרים נוגדנים) יכולים לזהות אותו. בנוסף, החלבון גם עובר פירוק בתוך התאים ופיסות ממנו מוצגות בצורה שמעוררת את תאי T של מערכת החיסון.
    מכיוון שמערכת החיסון יודעת הבדיל בין חלבונים עצמיים לחלבונים זרים, תתפתח תגובה חיסונית רק כנגד החלבון הזר - בדיוק כמו במקרה של הידבקות בנגיף (כל נגיף) - ולכן כמו שלא מתפתחת מחלה אוטואימונית בעקבות כל התקררות, כך לא צפוי שיקרה גם מהחיסון. בכל מקרה התהליך של פיתוח התגובה החיסונית אורך שבוע עד 10 ימים. בזמן הזה ה-RNA כבר מתפרק והתאים מפסיקים לייצר את החלבון.

  • ורדה שביט אוחיון

    הפוסט של michal haran מהמטולוגיה בי"ח קפלן

    שוב שלום ותודה,
    האם תוכל להתייחס לסכנה שדר הרן מציינת בעניין פגיעה אפשרית ברקמות שריר שהתאים שלהם "מציגים" את חלבון הספייק על הממברנה שלהם ובהמשך בתאי שריר בכלל?

  • גל חיימוביץ

    היא כתבה פוסט מפחיד עם הרבה הטעיות

    היא מתחילה בזה שמדובר בטכנולוגיה שלא נוסתה בבני אדם - שקר מוחלט. לא רק שחיסוני הRNA לקורונה נוסו כבר על עשרות אלפי בני אדם, מאז 2013 (זו לא טעות) נערכו כבר 9 ניסויים בבני אדם בהיקף של כמה מאות אנשים בכל ניסוי בטכנולוגיה הזו לפיתוח חיסונים לשפעת, כלבת, CMV ועוד (לא כולל קורונה).
    החיסונים לקורונה עברו את כל השלבים הדרושים לפיתוח של כל חיסון או תרופה, כולל כל הוועדות, כולל דיון פתוח לציבור (שודר ביוטיוב לכל העולם) של ה-FDA. פיתוח החיסון הואץ בגלל כמה סיבות: קיבלו קדימות בכל הוועדות, שפכו עליהם טונות של כסף (חסם עיקרי בפיתוח חיסונים), בגלל המגפה היה קל מאוד לגייס עשרות אלפי מתנדבים (יכול לקחת כמה שנים, לפעמים), בגלל המגפה שמאוד נפוצה בארהב ודרא"מ, הגיעו מהר מאוד למספר הנדבקים במחלה בקרב המתנדבים שהציבו לעצם בתור יעד להעריך את יעילות החיסון. שני החיסונים הראו יעילות מאוד טובה במניעת מחלה תסמינית אצל המחוסנים, ומודרנא אף הראו שהחיסון שלהם ככל הנראה מונע גם הדבקה, לפחות ב-67%. מערכת החיסון יודעת להבדיל בין חלבונים עצמיים לבין חלבונים זרים - גם אם הם מבוטאים על פני התאים. הרי זה מה שקורה עם כל נגיף שמדביק אותנו, קורונה או צננת, שפעת או כלבת. נוסף על כך, חלק מהחיסונים האחרים שמתחסנים בהם גם גורמים לביטוי חלבון על פני קרום התא ואין מחלות אוטואימוניות בגלל זה.
    לכן, אין שום חשש ממשי מהתפתחות מחלה אוטואימונית. בכל החיסונים שאנחנו מכירים, רוב תופעות הלוואי - גם הנדירות - מופיעות בשבועיים עד חודשיים לאחר מתן החיסון. אם יש תופעה נדירה שלא התגלתה בניסויים, הרי שהיא נדירה יותר מאשר 1 ל-40 אלף. זה סיכוי יותר טוב בהרבה מאשר התופעות של המחלה. ואז היא מספרת על מחלת דושן - שהיא מחלה *גנטית* ואין לה שום קשר לא למחלות נגיפיות ולא לחיסונים. שום קשר בכלל. בסוף היא מספרת על טיפול גנטי לילדים חולי SCID - שזה טיפול שונה לחלוטין מהחיסון. הטיפול הגנטי נועד להישאר בילדים למשך כמה שיותר זמן - שנים. לעומת זאת ה-RNA שבחיסון מתפרק בתאים תוך שעות עד ימים ספורים והחלבון לא נמצא יותר בגוף - עד שייתקל בנגיף. על כן, שוב, אין חשש מכך שמערכת החיסון תתקוף כל הזמן תאים בשריר שיבטאו את החלבון - כי תוך כמה ימים הם יפסיקו (למעשה - עוד לפני שתאי מערכת החיסון יהיו מוכנים לתקיפה - תהליך שלוקח בערך שבוע עד 10 ימים ורק לאחר מכן מוגנים מהנגיף). לכן, זהו פוסט של הפחדות שכולל שקרים, סיפורים לא קשורים ואפס עדויות למה שהיא טוענת.

  • ישי

    החיסון הישראלי מול החיסון של פייזר

    א. תודה על המאמר!
    ב. אשמח לדעת האם ידוע על עדיפות מסוימת בין החיסון הישראלי "ברילייף" לבין החיסון של פייזר או אסטרה זנקה, ומדוע המכון בנס ציונה העדיף את הגישה של "תחפושת לנגיף אחר"
    תודה!

  • גל חיימוביץ

    שלום ישי

    צר לי, אין לי תשובה מוסמכת. מבחינת העדפת הגישה, אני יכול לשער שזה מבוססת על נסיון קודם שיש להם מחד, ושאין להם את הטכנולוגיה של חיסוני ה-RNA מאידך.
    איזה חיסון עדיף? הראשון שתוכל לקחת ועבר את כל האישורים הנדרשים. בגדול, חיסוני ה-RNA הראו יעילות מאוד מרשימה של כ-95%, בעוד החיסון של אסטרה זנקה פחות - אם כי היה להם שם בלגן בניסוי. אין שום מידע על יעילות ברילייף כי רק עתה הסתיים שלב 1.

  • רות

    שלום

    היי מה הקשר בין החיסון לבין ירידה בפוריות בעיקר אצל גברים , ומה הקשר בין חלבוני spike לכל זה . תודה

  • גל חיימוביץ

    אין שום קשר בין החיסון לבין פגיעה בפוריות

    אצל גברים או נשים. כן נמצא קשר אפשרי בין המחלה לבין פגיעה באשכים, ש*אולי* יש לה השלכות על הפוריות.
    מה שנמצא הוא שבקרב מי שחלה במחלה, גם אם קלה, היו גברים שחשו כאבים באשכים. יש מחקרים שמצאו דגימות של הנגיף בנוזל הזרע.
    מחקר פתולוגי של 5 גברים מבוגרים (נדמה לי 60+) שמתו מהמחלה מצא הרס של התאים שיוצרים את את תאי הזרע, ולכן החשש לפגיעה בפוריות - אבל רק במהלך השנים הקרובות אנחנו נגלה אם זה אכן המצב.

  • גל

    הפעלת המערכת החיסונית

    מדוע חיסון מבוסס RNA הינו בעל תכונה אימננטית של הפעלת התגובה החיסונית הטבעית שלא קיים בחיסון המבוסס על חלבון למשל? כלומר, מדוע חיסון מבוסס RNA הינו עדיף בהתייחס לתגובה החיסונית שהוא משרה, בהשוואה לחיסונים אחרים, דוגמת אלה המבוססים על חלבונים?

  • גל חיימוביץ

    כאשר מחסנים עם חלבון

    צריך להוסיף מולקולות נוספות - נקראות בגדול אדג'ובאנט - שמעוררות את מערכת החיסון באזור ההזרקה. בחיסון RNA ידוע שRNA עצמו מעורר את מערכת החיסון ולא צריך תוספת.
    בנוסף, יש לחיסון RNA יתרונות אחרים - קל יותר לייצר ולנקות RNA מאשר חלבון. החלבון המייוצר לחיסון עשוי להיות מעט שונה מהחלבון ה"טבעי" של הנגיף - מכיוון שהחלבון של הנגיף מקבל בתא כל מיני תוספות (מולקולות סוכר ואולי דברים אחרים) שקשה לחקות בייצור במבחנה או אפילו בתרביות. עם חיסון RNA, התאים מייצרים את החלבון בדומה לדרך בו הם מייצרים אותו עבור הנגיף - כך שהתגובה החיסונית תהיה מדוייקת יותר נגד הנגיף.

  • ורדה שביט אוחיון

    ה"שימוש" בריבוזומים

    ראשית, תודה והערכה על האופן בו אתה מתייחס ברצינות לכל שאלה.
    ושנית, מה המשמעות של זה שהMRNA הזר עושה שימוש בריבוזומים , לשיווי המשקל הרגיל של תאים, שברגיל הריבוזומים שלהם "עובדים" בשביל הגנום הפרטי ולא עבור זרים?

  • גל

    אין משמעות.

    זה לא שכל הריבוזומים מופנים כלפי הRNA הזר, וההשפעה שתהיה לזה בטלה בשישים.

  • גל חיימוביץ

    לגבי הריבוזומים

    אני רוצה להרחיב מעט עם מספרים: בכל אחד מהתאים שלנו יש מיליוני ריבוזומים (ההערכות נעות בין מיליון ל-10 מיליון, בתאי שריר שהם תאים גדולים במיוחד סביר שיש עוד יותר). לעומת זאת, ההערכה לגבי המספר הכולל של מולקולות ה-RNA השליח בתאים היא בדר גודל של 50 אלף עד 300 אלף (תלוי בסוג וגודל התא).
    לא כל מולקולות הרנא שליח מתורגמות, ועל כל מולקולת רנא יש מספר חד ספרתי בדרך כלל של ריבוזומים שמתרגמים אותה. ככה שיש עודף של ריבוזומים בתא. גם אם ייכנסו 1000 מולקולות רנא של החיסון לתא (וסביר להניח שייכנסו הרבה פחות), הן ישתמשו בהרבה פחות מאחוז אחד של הריבוזומים.
    נתונים מספריים מתוך BioNumbers
    https://bionumbers.hms.harvard.edu/

  • השימוטו

    אפשר בבקשה כמה מילים על החיסון ומחלות אוטואימוניות?

    האם אנשים עם מחלות אוטואימוניות נכללו בניסוי? והאם יש בכלל סיבה תיאורטית לחשש שהחיסון ע"י RNA שליח עלול להיות יותר בעייתי להם (לנו) מחיסונים רגילים?
    תודה.

  • גל

    כן, אנשים עם מחלות אוטואימוניות נכללו בניסוי

    אני לא מצאתי פרטים מעבר לזה במסמך של ה-FDA
    https://www.fda.gov/media/144246/download אבל חיפוש לפי מילות מפתח לא מצא התייחסות מיוחדת לכך למעט שהם נכללו בניסוי. אם היו בעיות מיוחדות - זה לבטח היה מצויין בדו"ח.

  • גל

    לפי המחקר, שפורסם לפני יומיים

    נכללו 118 אנשים עם מחלות ראומטיות, 121 עם איידס (טבלה S2). זה לא הרבה- אני מודה, אבל זה מה שיש כרגע. כאמור, לא דווח על תגובה ייחודית לחולים אלה. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2034577

  • גבי קובץ'

    הזמן הנדרש לגוף לפתח את התגובה החיסונית מרגע ההזרקה

    מהמאמר לא ברור תוך כמה ימים מושגת התגובה החיסונית .בבני אדם ולא בעכברים, והאם בתוך התקופה הזו , מקבל החיסון עדיין חשוף להדבקה בנגיף הקורונה?

  • גל

    לפי הפרסום האחרון של פייזר

    תוך 7 ימים מהמנה הראשונה כבר רואים שמתחילה חסינות.

  • הודיה

    מדוע הנתונים אינם זמינים? ושאלות נוספות

    היי גל, תודה על הכתבה המפורטת. יש לי כמה שאלות המשך-
    1. מדוע מודרנה ופייזר לא מפרסמות מאמרים בכתבי עת אקדמיים על שלבי 3 של הניסויים שלהן, כך שהסטטיסטיקות וניתוח הנתונים יעברו peer review? האם זה דבר מקובל שלא מפרסמים מאמרים אקדמיים בשלבים מאוחרים של ניסויים קליניים כאלה? למיטב הבנתי כרגע רק לחברות יש גישה למידע הגולמי, והן לא חושפות אותו לקהל הרחב כלל.
    2. האם לדעתך יצירה של אוכלוסיית נוגדנים מונוקלונאלית בגוף (למיטב הבנתי זה מה שיקרה לאחר ביטוי של חלבון בודד) תוביל לסלקציה חזקה על חלבון הספייק וכתוצאה מכך לקצב מוטציה מהיר יותר ברצף החלבון? הרי גם אם אפשר לשנות את רצף החלבון בחיסון, מן הסתם זה יצטרך לעבור סדרה של ניסויים קליניים במשך שנה לפני שיאושר לשימוש, כמו הגרסה הנוכחית של החיסון...
    3. למיטב הבנתי, לא כל מי שנדבק בנגיף הקורונה מפתח זיכרון חיסוני ונוגדני igG בטווח הארוך. האם יש עדויות לתופעה דומה גם בחיסוני ה-RNA?
    תודה :)

  • גל

    המחקר של פייזר פורסם בכתב עת NEJM

    https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2034577

  • גל חיימוביץ

    תודה, הודיה

    1. שתי החברות פרסמו מאמרים מדעיים על תוצאות ניסויי שלב 1. לגבי שלב 2/3 - החברות יכתבו מאמרים, כמובן. אבל זה תהליך שלוקח זמן שיכול לנוע בין שבועות במקרה הטוב לחודשים במקרה הסביר. לכן ברגע שהם ראו את התוצאות הן מיהרו להגיש בקשת חירום לאישור כדי לזרז את הנגשת החיסון. במסגרת הבקשה הזו, כל המידע מוצג לרשויות הבריאות בכל מדינה. ה-FDA פרסם מסמך בן כמעט 100 עמודים שמכיל את הנתונים שפייזר הציגה. ( ניתן לקרוא זאת כאן: https://www.fda.gov/media/144246/download ) וכך יהיה גם עבור החיסונים האחרים. 2. לא- לא ייוצרו נוגדנים מונוקלונליים. נוגדן מונוקלונולימיוצר על ידי קו תאים בודד ומזהה אפיטופ בודד ובעוצמת קשירה מסויימת. בגוף, נוצרים מגוון של נוגדנים כלפי אפיטופים שונים על גבי החלבון, חלקם נקשרים טוב מאחרים - כלומר בתגובה לחיסון מקבלים - תמיד - נוגדנים פוליקלונליים. לכן למיטב הבנתי לא צפוי לחץ אבולוציוני על חלבון הספייק בנגיף. לגבי שינוי החיסון - מדובר בדרך מאוד קלה לעשות זאת - משנים את ה-DNA עליו מיוצר ה-RNA וכל השאר אותו דבר. כך שהתהליך יהיה קצר בהרבה וסביר להניח שלא יהיה צורך בניסוי נרחב וארוך מכיוון שכל המרכיבים בחיסון יהיו זהים. 3. נכון. לגבי החיסון - למיטב ידיעתי זה עוד לא ברור. מהניסויים של שלב 1, כל הנבדקים פיתחו נוגדנים - אבל מדובר רק על כמה עשרות נבדקים בריאים. סביר להניח שאנשים עם מחלות הקשורות למערכת החיסון או טיפולים מדכאי חיסון לא יפתחו נוגדנים - כמו שקורה עם גם עם החולים וגם עם חיסונים אחרים. בנוסף, אצל נדבקים בנגיף נראה שחלק מהאסימפטומטיים לא מפתחים נוגדנים. סביר להניח שזו לא תהיה בעיה עם החיסון.

  • משה

    ספיגה סיסטמית

    שלום,
    ישנם חומרים רבים שניתנים באופן תת עורי ותוך שרירי עם ספיגה סיסטמית. אשמח להסבר מדוע החיסון לא מגיע למערכת הדם. וגם - כיצד נכנס לתאים? האם "נבלע" על ידי מאקרופגים או שיכול להיכנס לשאר תאי הגוף בדרכים אחרות. אם האחרון נכון, מכך השאלה הבאה - מדוע שלא יוצג על ידי שאר תאי הגוף ויגרום לתקיפת שאר תאי הגוף, וגם כיצד אני יכול לדעת שביטוי החלבון בשאר תאי הגוף, למשל תאי שריר הלב או נוירונים לא יגרום לנזק בתאים עצמם?
    תודה על ההסברים.

  • עמודים