סוד ההצלחה של היונקים: התאוששות מהירה
לפני 66 מיליון שנים פגע באסטרואיד בכדור הארץ וחולל את אחד האסונות הקשים אי פעם. מינים רבים של בעלי חיים נכחדו, בהם ככל הנראה כל מיני הדינוזאורים. היונקים היו אז בעלי חיים קטנים למדי, דמויי עכברים, ועד כה סברו החוקרים שהם הצליחו להתחמק מהפגיעה ההרסנית. מחקר חדש של אוניברסיטת באת' שבבריטניה מגלה כי גם היונקים נפגעו קשות באסון הסביבתי. החוקרים בחנו מאובני יונקים קדומים בכ-2 מיליון שנה לפגיעת האסטרואיד, והשוו אותם למאובנים מהתקופה של כ-300 אלף שנים לאחר האסון. על פי ממצאיהם, כ-93 אחוזים ממיני היונקים נכחדו מיד אחרי פגיעת האסטרואיד, אך אלה ששרדו הסתגלו למציאות החדשה טוב יותר משאר והצליחו להתאושש במהירות רבה. למעשה כ-300 אלף שנים לאחר ההתנגשות, תקופה קצרה מאוד במושגים אבולוציוניים, היה מספר מיני היונקים כפול מאשר לפני האסון. על פי המחקר החדש, מה שאיפשר ליונקים להשתלט על כדור הארץ לאחר האסון לא היה שיעורי ההכחדה הנמוכים, אלא היכולת המהירה להתאושש, להתאים עצמם לסביבה החדשה ולתפוס את בתי הגידול שהתפנו.
(יעל גרופר)
כוכבת רוק: חוקרים פענחו את מנגנון הציד של הזיקית
הזיקיות מפורסמות בעיקר בשל היכולת שלהן לשנות את צבען, אבל הן זכאיות לתהילה גם על היותן טורפות יעילות במיוחד, באמצעות נשק מרשים: הלשון הדביקה שלהן.
חוקרים מבריסל וממון בבלגיה פיתחו מודל תיאורטי של מנגנון הציד של הזיקית, המבוסס על מדידות מכאניות וכימיות ועל צילומים של ניסויי טריפה. החוקרים גילו כי צמיגות הרוק של הזיקית גבוהה פי 400 מהרוק של בני אדם, ולכן הרוק דביק מאוד מה שמאפשר ללשון להיצמד ביעילות לטרף. בנוסף, שטח המגע של הלשון עם הטרף מאוד גדול. צירוף הדברים מאפשר לזיקית לתפוס בלשונה טרף ששוקל כ-30% ממשקל גופה – זה דומה לאדם שאוכל 2-3 תרנגולי הודו בביס אחד. תאוצת הלשון של הזיקית יכולה להגיע עד ל-1500 מטר לשנייה בריבוע. במילים פשוטות, הלשון מגיעה ממהירות אפס ל-420 קמ"ש בשניה אחת. הלשון גם נשלחת למרחק גדול פי שניים מאורך הגוף של הזיקית, ולאחר שהיא עוטפת את הטרף, חוזרת לפה בתאוצה דומה. כל התהליך נמשך כ-150 אלפיות השניה בלבד, כך שלטרף אין כמעט שום סיכוי להינצל.
(פבלו סקלי)
ניסוי ראשון בבני אדם במערכת CRISPR לעריכת גנים
המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) אישרו בפעם הראשונה מחקר קליני העושה שימוש במערכת קריספר (CRISPR). זוהי מערכת יעילה במיוחד לעריכה של גנים, ששינתה את פני ההנדסה הגנטית מאז פותחה ב-2013. המחקר, שיתחיל כנראה עוד השנה, יכלול 18 חולי סרטן ויתמקד בבדיקת הבטיחות של השיטה. החוקרים יטלו מהחולים תאים של מערכת החיסון, יחדירו אליהם בעזרת CRISPR גן שיעזור להם להילחם בסרטן ביעילות רבה יותר, ויחזירו אותם לגוף כדי שיוכלו לתקוף את התאים הסרטניים. בהמשך ודאי צפויים עוד ניסויים רבים בשיטה החדשה והמבטיחה, לטיפול במגוון גדול של מחלות ותסמונות גנטיות.
(ד"ר יונת אשחר)
מרחיבים טווח: טיפול ישראלי לסרטן יעיל גם נגד גידולים מוצקים
חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה מדווחים על הצלחה בשימוש בתאים מהונדסים של מערכת החיסון בטיפול בגידולים סרטניים מוצקים. את הטכנולוגיה של תאי T בעלי קולטן מהונדס כך שיתקפו ביעילות תאים סרטניים פיתח פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן בסוף שנות השמונים. בשיטה הזו מוציאים תאים של החולה, מהנדסים אותם כך שיזהו טוב יותר חלבונים של התא הרטני, ומחזירים אותם לגוף בכמות גדולה. הטיפולים הצליחו עד כה נגד סרטני דם, אבל לא היו בטוחים לשימוש בגידולים מוצקים. במחקר החדש החוקרים איתרו חלבון אופייני לתאים סרטניים מסויימים, הינדסו את התאים נגדו, והראו כי הטיפול הציל את חייהם של עכברים חולים בסרטן הלבלב. עדיין לא ברור אם ומתי ייעשה בשיטה הזו ניסוי קליני בבני אדם.
(ד"ר יוחאי וולף)
מה הקשר בין השכלה גבוהה לסרטן במוח?
חוקרים בשבדיה ניסו לבדוק קשר בין מצב סוציואקונומי לשכיחות גידולים סרטניים במוח. הם ניתחו נתונים ממרשם אוכלוסין של 4.3 מיליון בני אדם, והצליבו אותם עם נתונים על אבחון סרטן. החוקרים מצאו כי גברים שלמדו יותר משלוש שנים באוניברסיטה היו בסיכון גבוה ב-28% ללקות בסרטן מוח (גליומה), לעומת גברים בעלי תשע שנות לימוד או פחות. הסיכון למחלה היה גבוה יותר גם אצל גברים בעלי שכר גבוה, וכן אצל נשואים יותר מאשר רווקים. אצל נשים היו תוצאות מובהקות פחות.
חשוב לציין שהמחקר מבוסס על מתאם בלבד, בלי שנבדק אם אכן יש קשר סיבתי בין התופעות, ובלי שהחוקרים ניטרלו השפעות של משתנים אחרים כמו רקע גנטי של הנבדקים, היסטוריה רפואית, תזונה ואורח חיים. למעשה, אי אפשר להסיק כמעט דבר ממחקר כזה, חוץ מהשערה שיש קשר בין מצב סוציואקונומי לגורמים שעשויים להשפיע על התחלואה בסרטן, זאת כמובן בהנחה שבשבדיה יש מודעות סבירה לנושא, וההבדלים אינם נובעים מחוסר אבחון אצל השכבות החלשות.
(ד"ר ארז גרטי)
