זיהום עמוק מאוד בקרקעית האוקיינוס
חוקרים מבריטניה גילו כי שניים מהאזורים העמוקים ביותר באוקיינוס השקט מזוהמים בריכוזים גבוהים ביותר של BCP – חומר בעל שימושים רבים בתעשיית הפלסטיק, המשמש גם לציפוי חיצוני של ספינות ומרכיב בחומרים חסיני אש. החוקרים הורידו צוללות לא מאויישות לשקע מריאנה ושקע קרמדק (Kermadec) כדי לחקור מערכות אקולוגיות עמוקות במיוחד, ואספו דגימות מעומק של 11-10 ק"מ. בין השאר הם בחנו שטצדאים (Amphipoda), סוג של סרטני מעמקים, וגילו כי ריכוז המזהמים בגופם של השטצדאים משקע מריאנה היה גבוה מריכוזם בשפכי הנהרות המזוהמים ביותר בסין.
בכינוס בשנגחאי העלו החוקרים את ההשערה כי מקור הזיהום במפעלי פלסטיק בסין ובבסיס של הצי האמריקאי באזור, וכי נראה שהזרמים והמבנה הטופוגרפי גרמו לריכוז הכימיקלים בעומק השקע. עדיין לא ברור מה תהיה השפעתן של רמות זיהום כה גבוהות, אך חוקרים חוששים כי הן עלולות להיות הרסניות למערכת האקולוגית הימית ואף למחזור הפחמן כולו.
(אלכס אברוטין)
הכבישים זורחים בלילה – בזכות מלט חדשני
חוקרים ממקסיקו מדווחים כי הצליחו ליצור תערובת מלט חדשה המכילה חומרים זרחניים, ותאפשר סלילת כבישים הזורחים בלילה. מלט עשוי גבישים קטנים ודחוסים של חול, חרסית ואבקת גיר. מבנה המלט עשוי גבישים קטנים ודחוסים שנותנים לו את חוזקו, אבל הם גם בולעים את רוב האור המגיע אליהם. החוקרים הוסיפו למלט חומרים דמויי זכוכית המאפשרים להקנות לו מעט שקיפות, וכך אפשר לשלב בו חומרים זרחוריים (פוספורסנטיים) הסופחים אנרגיה מקרינה על סגולה המגיעה מהשמש ופולטים אותה בצורת אור במשך זמן רב לאחר מכן, גם כשהשמש כבר שקעה מזמן. כבישים המבוססים על החומר הזה ישפרו את בטיחות הנהיגה באזורים חשוכים, בעיקר במקומות שחשמל אינו זמין או שהקמת תשתית חשמל יקרה מדי.
(גל וינר)
"הסבה מקצועית" של תאים איפשרה התפתחות של ראיית לילה
העיניים של יונקים שונות מאלו של דגים וציפורים – יש בהם הרבה יותר תאים המאפשרים ראייה באור קלוש, ופחות תאים האחראים על ראיית צבע באור מלא. התאמה זו איפשרה ליונקים בראשית דרכם האבולוציונית לראות טוב יותר בשעות בין הערביים או לאור הירח, וכך לפעול בשעות שבהן יש פחות סיכון שדינוזאורים יטרפו אותם.
חוקרים מארה"ב ומקוריאה הדרומית הראו במחקר חדש כי היונקים פיתחו את התכונה הזו בכך שהעבירו את תאי הרשתית ממסלול התפתחות אחד לאחר. לכן יש כיום בעיניים של יונקים שתי אוכלוסיות של תאים המאפשרים ראייה באור קלוש – אוכלוסייה קטנה של תאים שהתפתחו לכך מלכתחילה, ואוכלוסייה גדולה יותר של תאים מוסבים. שתי הקבוצות אינן נבדלות בתפקוד, אבל ההיסטוריה שלהם משקפת את האבולוציה המרתקת של התפתחות העין אצל יונקים.
(יונת אשחר)
כל אחד הוא אור קטן – תאים סולריים לבישים זעירים במיוחד
חוקרים מקוריאה הדרומית פיתחו שיטה חדשה לייצור תאים סולריים קטנים, קלים וגמישים במיוחד. החוקרים הצליחו לייצר תאים בעובי אלפית המילימטר בלבד, באמצעות ויתור על שכבת הדבק המפרידה בין החומר הפעיל של התא הסולרי, הקולט אור ומייצר אנרגיה, לבין המצע המתכתי שתחתיו. במאמר בכתב העת Applied Physics Letters הם מדווחים כי עטיפת המצע והחומר הפעיל במעטפת דקיקה, וחיבור של הכל באמצעות לחץ וחום, איפשרו לקבל מבנה פעיל ויציב, בצורת ריבוע שאורך צדדיו חמי מילימטר. מערך של קולטים זעירים כאלה יוכל להשתלב בבגדים ובאביזרים כמו שעונים ומשקפיים ולספק אנרגיה לרכיבים אלקטרוניים זעירים או חיישנים שונים.
(גל וינר)
תמונה: Juho Kim, et al/ APL
להפוך בקבוקים לדלק
חוקרים מסין ומארה"ב מדווחים כי פיתחו שיטה חדשה ויעילה לפירוק פלסטיק נפוץ והפיכתו למוצרים שימושיים, כגון דלק. במאמר בכתב העת Science Advances מדווחים החוקרים כי פיתחו תהליך דו שלבי המבוסס על שני זרזים – חומרים המאיצים תגובות כימיות ומפחיתים את האנרגיה הדרושה להן. על פי הדיווח, השיטה החדשה מאפשרת לפרק פוליאתילן בטמפרטורה של 175 מעלות (לעומת 400 מעלות בכמה שיטות אחרות), והיא מפיקה תוצרים טהורים יותר, שאפשר להשתמש בהם לייצור דלק דמוי סולר.
פוליאתילן הוא הפלסטיק הנפוץ ביותר בעולם. בכל שנה מייצרים 100 מיליון טונות של מוצרי פוליאתילן בהם בקבוקים, אריזות מזון ושקיות. החומר הזה ופלסטיקים אחרים מתפרקים באופן טבעי לאט מאוד, וממשיכים לזהם את הסביבה במשך מאות או אפילו אלפי שנים, לכן פירוק יעיל של פוליאתילן יפתור בעיה סביבתית קשה ביותר.
החוקרים מקווים שיכולו לייעל את התהליך כך שיוכלו להשתמש בו בקנה מידה תעשייתי.
(ד"ר נעם לויתן)
