האמת מאחורי "הפסטה המרזה", עכברים שמחים חולים פחות ואיך עובד יויו בלי חוט

1. אפליקציה לזיהוי גזים רעילים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) פיתחו חיישן ייחודי, קטן וזול שמסוגל לזהות גזים רעילים, ולהתריע על נוכחותם באמצעות טלפון חכם. החיישן מבוסס על מערכת של צינוריות פחמן זערוריות, מצופות בחומר מבודד המתפרק במגע עם גזים רעילים.

החוקרים, בראשות  טימותי סוואגר (Swager), דיווחו בכתב העת JACS כי חשיפה של כחמש שניות לגז רעיל בריכוז נמוך, גורמת לפירוק החומר המבודד ומעלה לפיכך את המוליכות החשמלית של צינורות הפחמן. עליית המוליכות תורגמה לאות חשמלי שאפליקציה מתאימה יכולה לזהות, ובעקבות זאת להתריע על נוכחות גז רעיל. לפי שעה החיישן נבדק על שני גזים: DECP, המדמה גז עצבים ותיוניל כלוריד- גז המדמה גזי חנק. החוקרים  מקווים כי בעתיד הוא יותאם לעוד סוגי גזים, ויוכל לשמש חיילים, כוחות הצלה וגורמים אחרים באזורים מסוכנים, ולספק התרעה מהירה ומהימנה על נוכחות גזים רעילים. 

(לביא ביגמן)

2. החיידק שמחזק את מערכת החיסון

הדור הבא של החיסונים יגיע אלינו, אולי, באדיבות חיידקי המעיים אי קולי (E. coli). מדענים מבפאלו שבמדינת ניו-יורק פיתחו מערכת המורכבת מחיידק אי קולי מזן שאינו מזיק לאדם, ומשרשרת של חלבונים העוטפת אותו שאינה קיימת בחיידק הטבעי. במערכת הזו אפשר לשלב חלבונים של חיידק או נגיף שנגדו אנחנו רוצים לחסן, והיא מעוררת את מערכת החיסון להגיב בעוצמה ולייצר ביעילות רבה יותר תגובה חיסונית מוצלחת. כמו כן, אפשר להנדס גנטית את החיידק, כך שהוא עצמו ייצר כל חלבון שנרצה לפתח נגדו חיסונים. במחקר על עכברים, המערכת שימשה ליצירת חיסון נגד החיידק Streptococcus pneumoniae הגורם לדלקת ריאות. העכברים שחוסנו בשיטה החדשה היו מוגנים יותר בפני המחלה בהשוואה לעכברים שחוסנו בחיסון רגיל.

(ד"ר יונת אשחר)

3. אפליקציה לזיהוי גזים רעילים

חוקרים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) פיתחו חיישן ייחודי, קטן וזול שמסוגל לזהות גזים רעילים, ולהתריע על נוכחותם באמצעות טלפון חכם. החיישן מבוסס על מערכת של צינוריות פחמן זערוריות, מצופות בחומר מבודד המתפרק במגע עם גזים רעילים.

החוקרים, בראשות  טימותי סוואגר (Swager), דיווחו בכתב העת JACS כי חשיפה של כחמש שניות לגז רעיל בריכוז נמוך, גורמת לפירוק החומר המבודד ומעלה לפיכך את המוליכות החשמלית של צינורות הפחמן. עליית המוליכות תורגמה לאות חשמלי שאפליקציה מתאימה יכולה לזהות, ובעקבות זאת להתריע על נוכחות גז רעיל. לפי שעה החיישן נבדק על שני גזים: DECP, המדמה גז עצבים ותיוניל כלוריד- גז המדמה גזי חנק. החוקרים  מקווים כי בעתיד הוא יותאם לעוד סוגי גזים, ויוכל לשמש חיילים, כוחות הצלה וגורמים אחרים באזורים מסוכנים, ולספק התרעה מהירה ומהימנה על נוכחות גזים רעילים.

(לביא ביגמן)

4. פסטה טובה לשמירה על המשקל? 

בשנים האחרונות גוברים הקולות להקטין את צריכת הפחמימות במסגרת ההמלצות התזונתיות ולהחליפן במזונות עשירים יותר בשומן וחלבון. אחת ממנות הפחמימה האהובות אך גם המושמצות היא הפסטה, ומחקר איטלקי ניסה לבדוק אם המאכל הלאומי אכן גורם לעודף משקל, אם כי בשיטת מחקר שתוצאותיה אינם יכולים להוות הוכחה של ממש. החוקרים ניסו לבדוק את הרגלי התזונה של כ-23 אלף משתתפים במחקר, על סמך שאלונים שבהם התבקשו הנבדקים לפרט כל מה שאכלו ושתו ביממה האחרונה. כמו כן, הנשאלים התבקשו לציין אם היממה הזו דומה לשגרת האכילה שלהם, או חורגת ממנה. כמו כן החוקרים מדדו את משקל הנבדקים, גובהם והיקפי גופם. באופן מפתיע, הם לא מצאו מתאם בין צריכת פסטה למשקל עודף, ואפילו מצאו מתאם בין אכילת הפסטה למשקל נמוך יחסית, כשהפסטה נאכלה במסגרת תזונה ים תיכונית העשירה בפחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים, קטניות, ירקות ודגי ים. באופן כללי החוקרים מצאו כי אכילה מגוונת ומתונה אפיינה את הנבדקים ששמרו על משקל תקין, ומתברר שהכלל הבסיסי הזה תקף אפילו באיטליה.

(ד"ר מעין ברנע-זהר)

5. הכל בראש: כך עובד אפקט הפלצבו

הפעלה של מנגנון הגמול במוח מועילה לתגובה החיסונית נגד חיידקים ומזיקים אחרים. חוקרים מהטכניון הראו כי המנגנון גורם להפעלה של מערכת העצבים ההיקפית בגוף העכברים, המשפיעה גם על תאי מערכת החיסון בטחול ובבלוטות הלימפה. החוקרים בראשות פרופ' אסיה רולס ותלמידת המחקר תמר בן שאנן, מדווחים בכתב העת Nature Medicine כי לאחר ההפעלה, תאי מערכת החיסון סילקו זיהום חיידקי באופן יעיל יותר, הן בתרביות תאים והן בעכברים עצמם, והפרישו כמויות גדולות יותר של נוגדנים וחומרים דלקתיים אחרים. הממצאים עשויים להסביר את אפקט הפלצבו – ההצלחה של תרופת דמה לשפר את מצבו של חולה. מטופלים שמקבלים פלצבו מצפים לשיפור במצבם, לכן מנגנון הגמול במוחם מופעל ובשל כך משתפרת פעילותה הטבעית של מערכת החיסון.

(ד"ר יוחאי וולף)

6. אשליית הריחוף: יויו בלי חוט

בסרטון של ערוץ וריטזיום (Veritasium) נראה אלוף היויו בן קונדה (Conde) מבצע פעלולים מרהיבים עם יויו שאינו מחובר לחוט. הפיזיקה שמאחורי היויו פשוטה למדי. כשקונדה משחרר את היויו מהיד, הוא מקנה לו מהירות גדולה, וכיוון שהחוט מלופף סביבו, היויו מסתובב סביב צירו וצובר מהירות זוויתית שמגיעה עד 6000 סל"ד! המהירות הזוויתית העצומה, משפיעה על התנע הזויתי של היויו, ומסייעת לו להישאר יציב מאוד, וכך יכול בן לתמרן אותו במדוייק, וליצור אשלייה של ריחוף. גם צעצוע הלהטוטנות המכונה "דיאבולו" פועל על אותו עיקרון – תנע זוויתי עוזר לשמור על היציבות בזמן המעוף.

כדי "לתפוס" את היויו חזרה באוויר, קונדה מצליף בחוט ישר לתוך המגרעת שביויו, והליפוף של החוט מפעיל כוח חזק מספיק, גם בלי להיות קשור לציר כמו ביויו רגיל. הכוח שמפעיל חוט מלופף גדל באופן מעריכי עם מספר הליפופים, כך קושרים ספינות גדולות לרציף, וכך גם משתמשים בשוט לתפוס חפצים רחוקים (כמו בסרטי אינדיאנה ג'ונס).

הדרך להעלות את היויו חזרה בלי לקשור את החוט היא זהה – משיכה קטנה של החוט גורמת ליויו להתלפף על ה"צד השני", כיוון הסיבוב נשאר זהה, אך החוט מתקצר במקום להתארך.

כל הפעלולים דורשים לא רק ידע בפיזיקה, אלא בעיקר מיומנות רבה ותרגול ממושך. בהצלחה!

(כרמל שור)

תגובה אחת

  • אליה

    אפשר לקנות את החיישן לצורך דגם בבית ספר יסודי

    אשמח עם תעני