כותרת: פרויקט הגנום האנושי – הדור הבא

12 שנה לאחר שהושלם פרויקט הגנום האנושי, שנועד לקבוע את הרצף של שלושה מיליארד הבסיסים המרכיבים את הגֶנום שלנו, קבוצת מדענים מאוניברסיטאות בארצות הברית ובבריטניה הודיעו על כוונתם לגשת לשלב הבא: פרויקט הגנום האנושי – שלב הכתיבה (Human Genome Project – Write ).  במיזם משתתפים בינתיים 25 מדענים, בראשות ג'ף בוקה (Boeke) מאוניברסיטת ניו-יורק, והם שואפים לסנתז את הגנום האנושי בשלמותו. הפרויקט התקבל בקהילה המדעית בתערובת של התלהבות, חשש ואדישות.

סינתזת DNA אינה דבר חדש – הטכניקות לייצור גדילי DNA בעלי רצף מוגדר קיימות כבר שנים רבות. על פי רוב, חוקרים מסנתזים גדילים באורך כמה מאות או כמה אלפי בסיסים. ב-2010 סונתז הגנום המלא הראשון, אך הוא היה גנום של חיידק, ואפילו חיידק בעל גנום קטן במיוחד, שבו קצת יותר ממיליון בסיסים. מדענים ממכון קרייג ונטר בארצות הברית סנתזו את הגנום הזה במקטעים של כאלף בסיסים כל אחד וחיברו אותם זה לזה. הפרויקט החדש שאפתני בהרבה: לסנתז ולהרכיב גנומים של בעלי חיים וצמחים, שבהם מיליארדי בסיסים, ובראשם גנום האדם.

כצפוי, המיזם מעורר דאגות רבות בקשר לשימושיה האפשריים של הטכנולוגיה הזאת. פרופסורים מסטנפורד ומאוניברסיטת נורת'ווסטרן אף תהו בטור דעה אם הפרויקט יאפשר בעתיד לסנתז את הגנום של איינשטיין, למשל, להכניסו לביצית מופרית וליצור תאומים זהים בעלי הגנום של הגאון. מי בדיוק אמור לפקח על ניסויים כאלה? העובדה שהחוקרים התכנסו לפגישה "סודית" לפני כחודש, כדי לדון בפרויקט בלי נוכחות עיתונאים, לא ממש עזרה להפיג את החששות. אמנם, הפגישה לא הייתה ממש סודית; המארגנים פשוט ביקשו מהמשתתפים לא לדבר עליה בפומבי עד שיוציאו הודעה מסודרת. אך בהתחשב בנושא הרגיש, אפילו מראית עין של סודיות עשויה להיות בעייתית.

המדענים המעורבים בפרויקט דוחים את החששות על הסף. הם מבהירים כי המטרה היא כמובן לא לייצר אדם, אלא רק תאים המכילים את הגנום המסונתז. כמחצית מההודעה שפרסמו מוקדשת להבטחות חוזרות ונשנות לשקיפות מלאה ולשיתוף קהילת המדע והציבור הרחב בדיון בהשלכותיו האתיות, החוקיות והחברתיות של הפרויקט. הם מבטיחים גם כי אחוז מסוים מכלל הכסף שיגויס לפרויקט יוקדש לסוגיות אלו, כדי להבטיח שקבלת ההחלטות תיעשה בפורום גדול ככל האפשר.

יכולת רב-תכליתית
אם חברי קבוצת המחקר אינם מתכוונים לייצר אנשים בעלי תכונות מהונדסות או עותקים של גאונים מן העבר (ואנחנו משוכנעים למדי שהם לא...), מהי בעצם מטרת הפרויקט? לפי ההודעה, המטרה העיקרית היא פיתוח הטכנולוגיות של סינתזת DNA. החוקרים מקווים להקטין את העלות של יצירת גנומים מהונדסים גדולים פי 1,000 בתוך 10 שנים. המשימה נשמעת שאפתנית מאוד, אך פרויקט הגנום האנושי הביא בשלב הראשון שלו תוצאות דומות בכל הנוגע לטכנולוגיות לקביעת רצפי DNA.

ליכולת לסנתז מולקולות DNA ארוכות במיוחד עשויים להיות שימושים רבים במגוון תחומים, מרפואה ועד חקלאות ותעשייה. יכולות כאלה עשויות לסייע בפיתוח צמחים בעלי תכונות מועדפות (עמידות, יבול מוגבר), בייצור תרביות תאי אדם בעלי תכונות נבחרות לשימוש במחקר, בייצור חיסונים ובעתיד גם ברפואה – כטיפולים בתאי גזע. סינתזת גנומים של בעלי חיים, כמו חזירים, תאפשר לגדל בבעלי החיים האלה איברי אדם להשתלה.

רבות מהמטרות האלו אינן דורשות סינתזה מלאה של הגנום האנושי דווקא. יש מדענים הסבורים כי פיתוח הטכנולוגיות האלו והוזלתן הם תהליכים שיתרחשו ממילא, גם בלי הפרויקט הזה. מובילי הפרויקט, לעומתם, סבורים כי כמו בפרויקט הגנום האנושי המקורי, הצבה של מטרה שאפתנית ו"סקסית" במוקד המחקר חשובה ליצירת התלהבות וגיוס משאבים, ותוכל לתרום להתקדמות התחום הרבה יותר משורה של מחקרים מבוזרים.

החוקרים מקווים להשיק רשמית את הפרויקט כבר השנה, ולגייס כ-100 מיליון דולר – בתור התחלה. הפרויקט כולו אמור להימשך כ-15 עד 20 שנה, ואומדן העלות הסופית הוא בין 500 מיליון לשני מיליארד דולר. את התרומה שיניב למדע ולרפואה נוכל לראות רק בעוד שנים, אך אם פרק ב' של פרויקט הגנום האנושי ישחזר אפילו חלק מהצלחתו של פרק א', יש בהחלט למה לצפות.