מיפוי גנטי יאפשר בעתיד השבחה גנטית ליצירת ברוקולי בריא אפילו יותר. חוקרים מגלים מחדש צרעה שנראתה לאחרונה ב 1914. "קיוריוסיטי" יחפש מים זורמים על מאדים. נאס"א הכריזה על פרויקט לפיתוח חללית חשמלית. גילוי המוצא המשותף להתפתחותם של הנוצות, השערות והקשקשים

הצרעה ש"נכחדה" התגלתה אחרי 100 שנה

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד גילו מחדש צרעה זעירה שנראתה לאחרונה בשנת 1914. הצרעה, Oobius depressus, היא אויבת טבעית של חיפושית יקרונית הפוגעת קשות בעצי רוביניה בת-שיטה.

הרוביניה הייתה בעבר חשובה מאוד בתעשיית העץ. בין השאר שימשו עצי רוביניה להקמת ג'יימסטאון – יישוב הקבע האנגלי הראשון בעולם החדש, ולחיזוק הצי של ארצות הברית במלחמת 1812. אולם, השימוש בה נפסק כאשר כמעט כל מטעי הרוביניה נפגעו קשות מהחיפושית, שזחליה אוכלים את הגזעים מבפנים והורסים את העצים.

אואוביוס היא צרעה פרזיטואידית ("דמויית טפיל") של יקרונית הרוביניה. זחלי הצרעה מתפתחים בתוך הביצים של החיפושית, ובסופו של דבר משמידים אותן. הפסקת הגידול של עצי רוביניה הביאה לירידה ניכרת באוכלוסיית החיפושיות הניזונות מהם, ועמן נעלמו הצרעות. הפרטים היחידים נשארו באוספי מוזיאונים מלפני 100 שנים.

בנסיון למצוא פרטים חיים הציבו החוקרים מלכודות בצמרות עצי רוביניה ובאוקטובר 2015, לכדו החוקרים נקבה אחת של אואוביוס. גודלה כ-1.2 מילימטרים, צבעה שחור ומבריק, וגופה השטוח מאפשר לה להידחק מתחת לקליפת הרוביניה כדי לאתר את ביצי היקרונית.

(ד"ר נעם לויתן)

 

לטוס בחללית חשמלית

סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, הכריזה על פרוייקט לפיתוח מנוע הפועל בטכנולוגיית דחף חשמלי. בניגוד לטילים בעלי דחף כימי, הפולטים גז בלחץ גבוה בכיוון הפוך לכיוון ההתקדמות, מנוע הדחף החשמלי משחרר חלקיקים טעונים (יונים) בלי יצירת לחץ. על פי ההצעה, המנוע החדש ישתמש באנרגיית השמש כדי לייצר מטען חשמלי, באמצעות הפיכת אטומים של גז קסנון ליונים טעונים. יוני הקסנון יואצו בעזרת שדה מגנטי בכיוון הפוך לתנועת החללית, ופליטתם תיצור דחף להנעתה.

היתרון המרכזי של השיטה החדשה הוא יעילותה. תיאורטית, מנוע כזה יכול להגיע ל-75 אחוזי  יעילות, וכ-90 אחוזי נצילות, והתכנון הא להשתמש בשיטה החדשה במשימות לא מאויישות כמו הסטת אסטרואידים ממסלולם, ואף בהנעת חלליות מאויישות למאדים ב-2030.

מנוע הדחף החשמלי אמנם יעיל מאוד, אך אינו מהיר במיוחד, והוא לא יקצר את זמן הטיסה לעומק החלל. עם זאת, הוא יאפשר להקטין את גודלן של חלליות שיצטרכו לשאת פחות דלק ולהפחית את עלויות השיגור.

(כרמל שור)

 

רכב המאדים קיוריוסיטי יחפש מים זורמים

בספטמבר 2015 דיווחו מדעני נאס"א על גילוי מים מלוחים הזורמים על מאדים במחזורים עונתיים, ככל הנראה של הפשרת קרח. החוקרים זיהו רצועות כהות המופיעות באופן מחזורי על שיפועי הרים ומכתשים, והעריכו כי מדובר בזרמי מים, המתאדים לאחר זמן. כעת בוחנים בנאס"א אפשרות לשלוח את רכב המאדים קיריוסיטי לבחון את המדרונות האלה בנסיון לאשר או להפריך את הממצא החשוב. רכב החלל חוקר את פני מאדים כבר ארבע שנים, ודרכו אל פלגי המים עלולה להיות מסוכנת מאוד: התהפכות בשיפוע תלול מדי עלולה להביא אל קיצה את המשימה המדעית החשובה. ויש עוד חשש – מכיוון שמים נוזלים הם סביבה שיכולה לאפשר קיום חיים, יש חשש כי רכב החלל יזהם אותם בחיידקים מכדור הארץ, והמפגש עם הראשון שלנו עם חיים חוצניים יסתיים בהשמדתם עם חיידקים ארציים.

רכב המאדים "קיוריוסיטי"

(ד"ר דוד פולישוק)

 

המוצא המשותף של הנוצות, הקשקשים והשערות

נוצות, שערות, קשקשים – כולם מתחילים באותו מקום. זמן רב היו המדענים חלוקים בדבר מוצאם של נוצות הציפורים ושיער היונקים: מצד אחד הם מתפתחים באופן דומה, מלוחיות בעור, אך מצד שני, לוחיות כאלו לא נמצאו אצל הזוחלים, שמהם התפתחו גם היונקים וגם הציפורים. חוקרים מאוניברסיטת ז'נבה גילו שהלוחיות אכן קיימות גם אצל עוברי זוחלים, אך הן נעלמות כעבור זמן קצר ולכן לא נתגלו עד כה. החוקרים הוכיחו כי לוחיות כאלה קיימות בעוברים של לטאה, תנין ונחש, והראו כי מהן מתפתחים הקשקשים האופייניים לזוחלים. הכסות על עורם של יונקים, ציפורים וזוחלים אמנם נראית שונה, אך הבסיס הביולוגי שלה דומה מאוד.

(ד"ר יונת אשחר)

 

לייצר ברוקולי בריא עוד יותר

ברוקולי נחשב ירק בריא במיוחד בזכות הערכים התזונתיים הגבוהים, ואחד מהם הוא תכולה גבוהה של נוגדי חמצון, בהם תרכובות פֶנולִיות. צמח הברוקולי מייצר את התרכובות האלה בעצמו, אבל אנחנו חייבים לצרוך אותן במזון. נוגדי החמצון מגינים על התאים שלנו מפני נזקים של רדיקלים חופשיים, העלולים להגדיל את הסיכון למחלות כמו סוכרת וסרטן. חוקרים מאוניברסיטת אילינוי בארה"ב עשו מיפוי גנטי לצמח הברוקולי, כדי לזהות גֶנִים המעורבים בייצור התרכובות הפנוליות. המיפוי יאפשר לזהות את מסלולי הייצור הפעילים ביותר, וכך לבחור להשבחה את הצמחים המייצרים את הכמויות הגדולות ביותר של התרכובות המועילות.

(שקד אשכנזי)

 

 

 

0 תגובות