מחשב-על סייע לפתור בעיה מתמטית בת 30 שנה, אך ההישג מעורר מחלוקת בשאלת אופיו של המחקר המתמטי בעתיד

חוקרים מארצות הברית ומאנגליה פרסמו לאחרונה את ההוכחה המתמטית הארוכה ביותר שנכתבה עד כה. ההוכחה היא קובץ שגודלו כ-200 טרה-בייט (TeraByte, או בקיצור TB). כדי להוריד את ההוכחה תצטרכו לצרוב כ-280,000 דיסקים. בניגוד להיקף העצום של ההוכחה, מפתיע לראות כמה קלה להבנה הבעיה שהם פתרו. הסוגיה גם מעוררת שאלה פילוסופית מעניינת: האם מסמך ששום בן אנוש לא יצליח לקרוא מפאת אורכו קביל כהוכחה מתמטית?

השאלה שפתרו החוקרים היא "בעיית השלשות הפיתגוריות" (Boolean Pythagorean triples problem), שהמתמטיקאי האמריקאי רונלד גרהם (Graham) ניסח בשנות השמונים. שלשה פיתגורית היא קבוצה של שלושה מספרים (a, b, c) המקיימים את הקשר המוגדר במשפט פיתגורס: a2 + b2 = c2. למשל: 3, 4, 5 הם שלשה כזו (9+16=25). גרהם שאל אם אפשר לחלק סט של מספרים טבעיים (שלמים וחיוביים) מ-1 עד N לשתי קבוצות כך שאף אחת מהן לא תכלול שלשה פיתגורית. במילים אחרות, אם אפשר לצבוע כל מספר בין 1 ל-N באדום או בכחול כך שכל השלשות הפיתגוריות לא ייצבעו באותו צבע. גרהם אף הציע פרס של 100 דולר למי שיפתור את הבעיה, ואכן נאלץ להעניק את הסכום הזה לקבוצה שפתרה אותה כעת.

מארין יול (Heule) מאוניברסיטת טקסס, ויקטור מארק (Marek) מאוניברסיטת קנטקי ואוליבר קולמן (Kullmann) מאוניברסיטת סוונסי הבריטית הוכיחו שיש פתרון לבעיה עד למספר N = 7,824. כלומר, את אוסף המספרים שבין 1 ל-7,824 אפשר לחלק לשתי קבוצות כך שבכל קבוצה אין שום שלשה פיתגורית. במאמר שפורסם בינתיים רק באתר הפרסום המקדים Arxiv, הם גם הוכיחו כי בעבור N = 7,825 כבר אין פתרון, ואי-אפשר לחלק את קבוצת המספרים בלי לכלול שלשה פיתגורית באותה קבוצה.

מספר האפשרויות של חלוקת 7,824 מספרים לשתי קבוצות הוא 27,824, כלומר בערך 102,300. בעזרת חישובי סימטריה הצליחו החוקרים לצמצם מאוד את מספר האפשרויות, בערך לטריליון אחד (1012). גם סקירת האפשרויות האלה הייתה אמורה להימשך כ-35,000 שעות (כמעט ארבע שנים) בכוח חישוב קונוונציונלי. אך בעזרת מחשב-על של אוניברסיטת טקסס, ובו 800 מעבדים שחישבו בו-זמנית, הצליחו החוקרים לסיים את החישוב ביומיים בלבד.

חשבון נפש
בעיית השלשות הפיתגוריות היא חלק מאוסף של בעיות דומות בתורת רמזי (Ramsey theory), תחום במתמטיקה העוסק בקומבינטוריקה ובמציאת תבניות מתמטיות בקבוצות גדולות של מספרים. בשונה מהוכחות שאנו רגילים אליהן בתחומים כמו גיאומטריה, המורכבות מאוסף של משפטים לוגיים שבני אדם יכולים לקרוא ולהבין, פתרון בעיות בתורת רמזי ובתחומים דומים אחרים מצריך לעתים הוכחות ארוכות המורכבות מחישובים שאפשריים רק באמצעות מחשב.

המחקר החדש פתר את בעיית השלשות הפיתגוריות, ונראה שמחשבים ישובו לפצח שאלות מתמטיות גם בעתיד. קשה שלא לתהות: האם זו אכן מתמטיקה? האם עולם המתמטיקה עוסק באיסוף עובדות על מספרים, כפי שנעשה בפתרון הזה, או בהעמקת הבנתנו את עולם המספרים?

ההוכחה הארוכה ביותר בעולם אינה מסבירה מה מיוחד כל כך במספר 7,825 שדווקא ממנו והלאה אין פתרון לבעיה. נראה שהדיון על תרומתן של הוכחות מסוג זה להתקדמות המתמטיקה יישאר פתוח בזמן הקרוב. מה שבטוח, ההוכחה הארוכה בעולם שווה לפחות 100 דולר, גם בלי הסבר תיאורטי של פתרון הבעיה.

6 תגובות

  • א.עצבר

    שאלות מסוג "אין" ושאלות מסוג "יש" במתמטיקה.

    שאלות מסוג "אין" ושאלות מסוג "יש " במתמטיקה. יש למתמטיקאים , שני סוגים של מספרים. יש את המספרחדים הנוצרים בצבירת 1 ,
    והם 2 , 3 , 4 , וכן הלאה ללא סוף. ויש להם גם את האנטי מספרחדים,
    הנוצרים בחלוקה אחידה של 1 ,
    ושימוש בחלק יחיד של חלוקה זו. כאשר מחלקים את 1 ל 2 חלקים שווים,
    ומשתמשים בחלק יחיד של חלוקה זו,
    נוצר אנטי מספרחד של 2 , והוא מסומן כך 2' כאשר מחלקים את 1 ל 3 חלקים שווים,
    ומשתמשים בחלק יחיד של חלוקה זו,
    נוצר אנטי מספרחד של 3 , והוא מסומן כך 3' וכך מתחילה לה שורת אנטי מספרחדים
    2' , 3' 4' 5' , 6' , שאין לה סוף. סיכום: יש למתמטיקאים שתי שורות אינסופיות של מספרים. שורת המספרחדים שאין לה סוף 2 , 3 , 4 , 5 , ,,,,,,,,,, ושורת אנטי מספרחדים שאין לה סוף. 2' , 3' , 4' , 5' ,,,,,,,,,,,, הכלל של שתי השורות האלה....
    מספרחד כפול אנטי מספרחד = 1 מהמספרחדים ואנטי מספרחדים, נוצרו המספרפמים.
    12 פעמים אנטי 17 , נרשם בקיצור 12 פעמים 17' ובקיצור נמרץ 12פם17'.
    השם המוצע לביטוי כמו 3פם2' הוא מספרפם, הניתן לרישום גם כ 1 + 2'
    188פם1729' הוא מספרפם,.... 7פם17' הוא מספרפם,.... וכן הלאה. מספרפמים הם מספרים, מספרחדים הם מספרים, ואנטי מספרחדים הם מספרים.
    למספרים יש חוק והוא "חוק שימור הזהות בפעולת כפל עצמי " חוק שימור הזהות בפעולת כפל עצמי אומר:.
    מספרחד כפול מספרחד יהיה תמיד מספרחד. 7 כפול 7 = 49
    אנטי מספרחד כפול אנטי מספרחד יהיה תמיד אנטי מספרחד. 7' כפול 7' = 49'
    מספרפם כפול מספרפם, יהיה תמיד מספרפם. 3פם7' כפול 3פם7' = 9פם49' מחוק זה נובע, כי "אין" מספרפם אורך לריבוע שמספר השטח שלו הוא 2
    מספר האורך של ריבוע ששטחו 2 , חייב להיות גדול מ 1 וקטן מ 2
    לכן, מספר האורך של ריבוע ששטחו 2 , חייב להיות מספרפם.
    היות ומספרפם כפול מספרפם יהיה תמיד מספרפם, נובע מכך כי "אין מספר אורך" לריבוע שמספר השטח שלו 2. האם יש משוואות מסוג אאא + בבב = גגג ? פרמה טען "שאין" משוואות כאלה.
    האם יש חוק הקובע שלא יכולות להיות משוואות כאלה ? לא ידוע
    האם ניתן לגלות את החוק הזה ? לא ידוע
    הניסיון מלמד "שאין" משוואות כאלה, ועל פי הניסיון, טענת פרמה נכונה.
    אם פתאום תתגלה משוואה כזו, הטענה של פרמה תופרך.
    ועד שתתגלה משוואה כזו ( אם תתגלה) הטענה של פרמה תהיה תקפה. האם יש משוואות מסוג אא + בב = גג ? יש ויש
    טענה כזו חייבת בהוכחה.
    הוכחה כזו אכן קיימת, והיא מופיעה כאלגוריתם חדשני המסוגל ליצור אינסוף משוואות מסוג אא + בב = גג אלגוריתם חדשני לייצור משוואות, מסוג .....אא + בב = גג
    אלגוריתם זה יספק אינסוף קבוצות של 3 מספרים רציונליים א , ב , ג ,
    המקיימים את המשוואה אא + בב = גג
    כל קבוצה כזו , תכונה בשם קבוצת אבג כדי שהאלגוריתם יפיק קבוצת אבג יש לבצע 3 פעולות.
    הראשונה: יש לבחור מספר רציונלי א גדול מ 1
    השנייה : יש לחשב את מספר ב על פי מחצית של ( אא מינוס 1 )
    השלישית: יש לחשב את מספר ג על פי ( ב + 1 ) א.עצבר

  • א.עצבר

    איך אפשר לבדוק אם ההוכחה נכונה ?

    אלגוריתם לייצור משוואות, מסוג .....אא + בב = גג אלגוריתם זה יספק אינסוף קבוצות של 3 מספרים רציונליים א , ב , ג ,
    המקיימים את המשוואה אא + בב = גג
    כל קבוצה כזו , תכונה בשם קבוצת אבג
    בקבוצת אבג – תמיד יהיו שני מספרים אי זוגיים ומספר זוגי יחיד.
    כדי שהאלגוריתם יפיק קבוצת אבג יש לבצע 4 פעולות. הראשונה: יש לבחור מספר רציונלי א גדול מ 1
    השנייה : יש לחשב את מספר ב על פי מחצית של ( אא מינוס 1 )
    השלישית: יש לחשב את מספר ג על פי ( ב + 1 )
    הרביעית : יש לצמצם את מספרי א ב ג , עד הופעת מספר ראשוני. תחום השינויים:
    א הנבחר יכול להיות כל מספר מעל 1 , לכיוון אינסוף.
    ב המחושב יהיה תמיד מעל אפס , לכיוון אינסוף גדול יותר
    ג המחושב יהיה תמיד מעל 1 , לכיוון אינסוף של ב שנוסף לו 1 היות והאינסוף של ב גדול יותר מהאינסוף של א , חייב להופיע מצב שוויון ב = א
    השוויון בין א ו ב מתרחש כאשר א מגיע למספר המשולב ( 1 + שורש 2 )
    אם א = ( 1 + שורש 2 ) אז ב = ( 1 + שורש 2 )
    במצב השוויון הזה.... ג = המספר המשולב ( 2 + שורש 2 )
    במצב השוויון הזה אין מספר ראשוני, אין מספר זוגי, ואין מספר אי זוגי.
    במצב השוויון הזה, יש רק מספרים משולבים. יצירת קבוצת אבג מתחילה בבחירה של מספרי א בחירת מספרי א הקטנים מ ( 1 + שורש 2 ) , תפיק מספרי ב קטנים ממספרי א נבחר א1.5 , ונקבל ב0.625 , ו ג1.625
    נכפיל ב 1000 ונקבל
    א1500 , ב625 , ג1625
    נצמצם ככל האפשר ונקבל
    א 12 , ב5 , ג 13
    מספרים אלו מקיימים את המשוואה אא + בב = גג נבחר א2 , ונקבל ב1.5 , ג 2.5
    נכפיל ב 10 ונקבל א20 , ב15 , ג25
    נצמצם ככל האפשר ונקבל
    א4 , ב3 , ג5
    מספרים אלו מקיימים את המשוואה אא + בב = גג נבחר א2.41 ( הקטן במעט מ 1 + שורש 2 ) ונקבל ב2.40405 , ו ג3.40405
    נכפיל ב 100000 ונקבל
    א241000 , ב240405 , ג340405
    נצמצם ככל האפשר ונקבל
    א48200 , ב 48081 , ג 68081
    מספרים אלו מקיימים את המשוואה אא + בב = גג בחירת מספרי א הגדולים מ ( 1 + שורש 2) ,תפיק מספרי ב הגדולים ממספרי א בחירת א 2.42 היא גדולה במעט מ ( 1+שורש 2)
    נבחר א2.42 , ונקבל ב2.4282 ו ג3.4282
    נכפיל ב 10000 ונקבל
    א24200 , ב24282 , ג34282
    נצמצם ככל האפשר ונקבל.
    א 12100 ,ב 12141 , ג 17141
    מספרים אלו מקיימים את המשוואה אא + בב = גג נבחר א3.5 , ונקבל ב5.625 , ג6.625
    נכפיל ב 1000 ונקבל
    א3500 , ב5625 , ג6625
    נצמצם ככל האפשר ונקבל
    א28 , ב45 , ג53
    מספרים אלו מקיימים את המשוואה אא + בב = גג נבחר א4 , ונקבל ב7.5 , ג8.5
    נכפיל פי 10 ונקבל
    א40 , ב75 , ג85
    נצמצם ככל האפשר ונקבל
    א8 , ב15 , ג17 .
    מספרים אלו מקיימים את המשוואה אא + בב = גג בחירת א ראשוני.
    נבחר א7 , ונקבל ב24 , ג 25 ( אין צמצום כיוון ש א הנבחר הוא ראשוני)
    מספרים אלו מקיימים את המשוואה אא + בב = גג נבחר א5 , ונקבל ב12 , ג13 ( אין צמצום.)
    מספרים אלו מקיימים את המשוואה אא + בב = גג נבחר א11 , ונקבל ב60 , ג61 ( אין צמצום )
    מספרים אלו מקיימים את המשוואה אא + בב = גג
    השימוש המעשי של קבוצות אבג , הוא בייצוג של משולשים ישרי זווית.
    א מתאים לייצג אורך ניצב ,
    ב מתאים לייצג אורך ניצב ,
    ג מתאים לייצג אורך יתר. היות ובחירת א קובעת בהכרח את ב , אז בחירת א קובעת את צורת המשולש.
    הביטוי המתמטי לצורה של משולש ישר זווית, הוא מספר היחס בין אורכי הניצבים שלו.
    בבחירת ניצב א5 , מתקבל ניצב ב24 , ומספר יחס של 4.8
    טבלאות הטנגנס מתרגמות את היחס הזה לזווית של 78.3 מעלות בקירוב. בבחירת ניצב א1.8 מתקבל ניצב ב 1.12 , ומספר יחס 1.607
    טבלאות הטנגנס מתרגמות את היחס הזה לזווית של 58 מעלות בקירוב. בבחירת ניצב א2.39 , מתקבל ניצב ב2.356 , ומספר יחס 1.0144
    טבלאות הטנגנס מתרגמות את היחס הזה לזווית של 45.4 מעלות בקירוב. א.עצבר

  • אילן

    כתבה מנוסחת ברור. תרומה גדולה

    כתבה מנוסחת ברור. תרומה גדולה ופשוטה להבנת הבעיה והפתרון גם למי שאינו מתמטיקאי.

  • אנונימי

    מענין מאד כמה אנרגיה מוכנים

    מענין מאד כמה אנרגיה מוכנים להשקיע מבלי להבין למה הדבר משמש. אבל מאה דולר זה שוה. בכל אופן כתוב יפה וקשה עדיין להבנה למי שחסר דוקטורט במתמטיקה.

  • אנונימי

    דווקא קל בצורה מפתיעה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    ברור למדי

    בתור מי שתמיד לא הצליח במתמטיקה, דווקא הכתבה היתה ברורה מאוד בעיני. אשמח אם תפרט מה בדיוק לא הבנת, וננסה להסביר כאן