עדכון 28.2.16: בשל ריבוי פרסומים באמצעי התקשורת על קיום ארסן באורז, ערכנו סקירת ספרות בנושא.

האורז הוא המרכיב העיקרי בתפריטה של כמחצית מאוכלוסיית העולם ומרכיב מרכזי בתפריט של חלקים רבים אחרים שלה. האורז הוא גם הדגן השני הכי נצרך בעולם. כבר נאמר בעבר שמיליארד סינים אינם טועים. האמנם?
תעשיות המזון מגלגלות מיליארדי דולרים בשנה, אך מסתירות מאיתנו נתונים חשובים על השפעתו המזיקה של האורז ועל מעורבותו במחלות שונות. אנו משתמשים באורז בצורתו הגולמית, בחלב אורז, בקמח אורז בפריכיות אורז ועוד, וכל זאת בלי לחשוד בגרגרים הלבנים התמימים הללו.
בסקירה שלפנינו אביא עדויות לסכנות האורבות לצרכני האורז, יחד עם קישורים למאמרים מדעיים אותנטיים. מומלץ לקרוא את המאמר עד סופו כדי לעמוד על הסכנות הרבות הטמונות בצריכת אורז, ועם זאת גם לקבל שיעור חשוב בחשיבה ביקורתית ובספקנות.

הערה: אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

  1. סקירה אפידימיולוגית שנערכה ב-2008 העלתה שסין מדורגת במקום השני בעולם בתחלואה בסרטן קיבה, עם למעלה מ-350 אלף חולים. המזון העיקרי בסין הוא... אורז. [1]
  2. חיפוש בספרייה הרפואית האמריקאית (המקור לרוב המאמרים בתחום הביולוגיה והרפואה) מעלה 2,420(!) מאמרים המכילים את צמד המלים Rice ו-Cancer (אורז וסרטן). [2]
  3. אורז מכיל ריכוזים מסוכנים של ארסן, קדמיום, סלניום ועוד חומרים רעילים. [3, 4, 5, 6 ,7 ,8 ,9]
  4. נמצא קשר בין צריכת אורז לכמה סוגים של סרטן במערכת העיכול (בעיקר סרטן הקיבה) בכמה מדינות ברחבי העולם (לא רק באסיה). [10, 11, 12, 13 ,14 ,15]
  5. לאורז מוסיפים טלק ואזבסט כדי ללטש את צורתו. טלק ואזבסט הם חומרים מסוכנים שנמצא קשר ישיר בינם לבין כמה סוגים סרטן. [16, 17 ,18]
  6. לצריכת אורז יש השפעות מזיקות על מבנה הקיבה. [19]
  7. צריכת חלב אורז גורמת תופעות תזונתיות קשות בקרב ילדים עד גיל שנתיים. [20]
  8. שימוש בקמח אורז עלול לגרום דלקות חמורות. [21, 22]
  9. צריכה של אורז עלולה לגרום אסתמה. [23]
  10. אורז גורם דלקות חמורות במעיים. [24]


כל המחקרים שהובאו כאן אמיתיים לחלוטין ופורסמו בכתבי עת מדעיים. ועם זאת...

 

 


כל מה שנכתב למעלה הוא קשקוש מוחלט!
 

הנתונים הללו נאספו בשיטת "קטיף הדובדבנים" (Cherry Picking), שבה נוקטים לא מעט בלוגרים באינטרנט. העקרון מאחורי השיטה פשוט מאוד: "קודם תירה את החץ ואז צייר סביבו את המטרה". הכותב בוחר מראש את המסקנה או את תאורית הקונספירציה שהוא רוצה לקדם ומתחיל לאסוף מאמרים התומכים בה, תוך התעלמות ממאמרים שסותרים אותה, מסילוף נתונים ועיוותם, תוך שימוש מרובה בדמגוגיה והסתתרות מאחורי הטיעון "אני רק נותן את המידע אתם תחליטו למה להאמין".
לא פעם זה לא נעשה בזדון, אלא פשוט מתוך חוסר מודעות וחוסר ידע. קל מאוד ונוח מאוד לאמץ את המחקרים התומכים בדעתך ולהזניח את אלה שנוגדים אותה – או גרוע מכך, להאשים את המתנגדים לכך בשחיתות.
דוגמה מצוינת לתיאוריה כזאת היתה הטענה שהחלב כביכול מסרטן. כדי להוכיח אותה נאספו מחקרים באופן סלקטיבי, סולפו נתונים ונעשה שימוש נרחב בהתאמות ללא סיבתיות. לדוגמה, נמצא ששכיחות סרטן המעי הגס בסין נמוכה בסין לא שותים הרבה חלב, אז כנראה חלב גורם לסרטן המעי הגס. תוך זמן קצר מפרסום הסיפור נעשו די והותר תחקירים שקעקעו את רוב הטיעונים שהתיאוריה התבסססה עליהם.
כדי להמחיש עד כמה השיטה הזאת קלוקלת, המשך המאמר יוקדש לסתירת הטיעונים שאני עצמי נתתי:

  1. סקירה מהסוג שהוצג למעלה מראה לנו התאמה אך לא מוכיחה סיבתיות. ניתן לצורך העניין להתאים להתאים בין כל מיני מגמות לא קשורות למשל הקשר בין צריכת שוקולד לכמות חתני פרס נובל [26]; קשר בין היעלמות שודדי הים להתחממות הגלובלית [27]; ועוד. התאמה היא טיעון נפוץ אצל יוצרי תורות קונספירציה ויש להיזהר ממנו מאוד.
  2. מבט מהיר בחיפוש שנעשה מגלה שיש לא מעט כותבים ששם משפחתם הוא Rice (אורז). כמו כן מתברר שחלק לא מבוטל מהמאמרים שנמצאו דנים דווקא ביכולת שיש לחומרים המצויים באורז לטפל בגידולים סרטניים. אין בכך כדי להגיד שאורז מרפא סרטן, אבל מובן מאליו שהטענה ההפוכה, שלפיה הוא לבדו גורם לסרטן, מוגזמת בעליל.
  3. האורז שמכיל את החומרים המסוכנים הללו מצוי באזורים סמוכים לאזורי תעשייה במדינות כמו סין וקמבודיה. המאמרים שהובאו עוסקים במקרים פרטיים של שדות מסוימים, לא באורז ככלל.
  4. כל המחקרים הללו הם מחקרים אקולוגיים שבחנו קבוצות אוכלוסייה שלמות, ולא פרטים בתוכן, וחיפשו התאמה בין תזונה מסוימת לתחלואה, או שבדקו קבוצות חולים ותשאלו אותם על הרגלי התזונה שלהם. שני סוגי המחקרים הללו אינם יכולים לתת תשובה לשאלה אם אורז מסרטן. במחקר אקולוגי תמיד קיים חשש למציאת התאמה ללא סיבתיות, ואילו מחקר בקבוצות חולים אינו עונה על השאלה כמה אנשים בריאים צרכו את האורז. הדרך הנכונה לבדוק את זה היא במחקר קליני מסודר עם קבוצות ביקורת.
  5. הוספת טלק לאורז נאסרה בכמה מדינות, כולל ארה"ב. עם זאת, שטיפת האורז במים אמורה להסיר כל חשש לטלק. לגבי האזבסט, מדובר בשיירים של החומר המסוכן שעלולים להימצא בטלק שלא הופק כראוי. מובן שגם שיירים אלו אינם דבר שיש לזלזל בו, אבל אם אין טלק סביר להניח שלא יהיה גם אזבסט.
  6. המחקר הזה נעשה על עכברים, כך שהמסקנה ממנו היא שלדיאטת אורז יש השפעה על מבנה הקיבה של עכברים. האם ניתן להסיק מזה על בני אדם? לא בהכרח. ההבדלים בתזונה של בני אדם ועכברים גדולים מאוד. אם רוצים ללמוד יותר על השפעות של חומר זה או אחר על בני אדם, יש לבדוק זאת גם בניסויים קליניים על בני אדם או לפחות על פרימאטים. יתר על כן, יתכן שדיאטת אורז תשפיע עלינו בצורה מסוימת אך היעדר מרכיבים חשובים אחרים בדיאטה ישפיע עלינו יותר. כלומר, ייתכן שיש כאן אינדיקציה ראשונית לתופעה אמיתית, אבל אין בזה בסיס ממשי לקביעה חד-משמעית כפי שהבאנו למעלה.
  7. המחקר הזה מציג מקרה שבו שלושה ילדים אושפזו עקב בעיות תזונה, שכללו בין היתר תפריט דל בחלבונים ועשיר בחלב אורז.
  8. גם כאן מדובר במקרים נקודתיים של אנשים שנחשפו לאבק/קמח אורז והופיעו אצלם תופעות לוואי. לא מדובר במחקר על אוכלוסייה, אלא בשני אנשים בלבד.
  9. וגם כאן – שלושה מקרים נקודתיים.
  10. המחקר עסק בקבוצה של ילדים אלרגים לאורז והשווה את ההופעה של דלקות מעיים אצלם ואצל ילדים שהיו אלרגים לחלב פרה ולחלב סויה. המחקר הזה דל במשתתפים ותוצאותיו הצביעו על כך שהילדים הרגישים לאורז הראו סיכוי גבוה יותר שיהיו רגישים גם לחלב פרה ולחלב סויה. גם כאן לא ניתן להסיק מסקנות על האוכלוסייה כולה.


ראוי גם לשים לב שרוב המאמרים הללו (אך לא כולם) התפרסמו בכתבי עת קטנים בנישה ספציפית מאוד ועם סטנדרטים מדעיים ירודים. בכתבי עת כאלה ניתן למצוא הרבה "סקופים" מאמרים שמביאים מסקנות גרנדיוזיות המבוססות על נתונים דלים ובאיכות ירודה. בהכללה גסה, אם מדען עלה על סיפור גדול וחשוב הוא יפרסם אותו בכתב עת נחשב, כך שאם הגילוי החשוב פורסם בעיתון אלמוני ייתכן מאוד שיש לזה סיבה.
לא פעם המחברים של תיאוריות מפוקפקות יפגיזו את הקוראים בכמות גדולה של מאמרים (כפי שעשיתי אני) ויביאו כל פרט קטן שקשור ולו במעט לתופעה שהם מחפשים. עבורם, הכמות בהחלט גוברת על האיכות. כשעוברים על המאמרים בזה אחר זה מאמר ובודקים אותם לגופם, מגלים בדרך כלל שהבלון הגדול שנופח לאורך הדרך הולך ומצטמק עד שלא נשאר ממנו דבר. אבל בינינו, למי יש כוח לקרוא אפילו מאמר מקורי אחד אחרי שהמידע כבר הובא לו בגרסה מתומצתת ויפה עם כותרות נוחות לעיכול? אז מה אם הן מסולפות ומעוותות?

אז מה עושים?
כותרות בומבסטיות מופיעות באתרי חדשות ובעיתונים כמעט בכל יום, וגם אתרים שמתיימרים לחשוף קונספירציות בתחומים שונים – ובמיוחד ברפואה ובתזונה – כאלה יהיו תמיד. כשאתם ניגשים לקרוא כתבה כזאת, מוטב שתנקטו כמה צעדי זהירות:

  • מעל לכל, פשוט היו ספקנים. אל תקבלו שום דבר שאומרים לכם כמובן מאליו.
  • בדקו היטב את מקורות הידיעה. ודאו שהמחקרים שעליה היא מתבסס רציניים, פורסמו בכתבי עת  ראויים ושמסקנות החוקרים אכן מתאימות למסקנות שהכתב או הבלוגר בחר להבליט.
  • חפשו ברשת מידע נוסף. כאשר שערורייה נחשפת יש בדרך כלל בלוגרים ספקנים שבודקים את הנתונים וכותבים ביקורת, לחיוב או לשלילה. גם בביקורות הללו יש לא מעט מקום לעיוותים, אז אנא היזהרו. דוגמה מצוינת ומועילה מאוד לקבוצה של אנשים שעושים עבודה כזאת בארץ היא ארגון הספקנים.
  • וכמובן אתם תמיד מוזמנים לבוא ולשאול את צוות הכתבים בדוידסון אונליין. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לענות לכם.


ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

160 תגובות

  • מ1.

    ממש לא משכנע

    אתה אומר ״אני לא מצאתי שיש היום באוכלוסיה מערבית טיפוסית שום *צורך* לצרוך את בשרה או הפרשותיה של חיה אחרת״.
    מדהים אותי איך הגעת למסקנה הזו.
    מה זה בכלל ״אוכלוסיה מערבית טיפוסית״ ????
    אתה מדבר על אוכלוסיה של כמיליארד בני אדם !!!!!! איך הצלחת לנתח כל כך הרבה אנשים ?

    על פניו נראה לי שמצאת את מה שרצית למצוא.

    גם לא מוצא חן בעיני השימוש ב״קללות״ : גרגרנות + פרימיטיביות. זה נראה לי טכניקה גרועה לנהל שיחה.

  • סוג של אדם, הרצליה

  • אביבה ה

    אז מה

    לא נוכל כלום??? אם גם אורז לא בריא- אז מה אני אוכל בעבודה בצהריים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    קראי את המאמר עד סופו, התשובה מחכה שם.
    אם יש לך שאלות נוספות אשמח לענות, רק הפעם בלי פרסומות בבקשה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    כל מקרה לגופו

    יש הרבה סיפורים שמסתובבים ברשת, חלק אמינים וחלק לא. מספיק שתעשה חיפוש בגוגל עם הכותרת של הסרטון ותמצא בלוגים שונים הנותנים ביקורות לחיוב ולשלילה. חלקם אמינים יותר וחלקם אמינים פחות. אם יש לך טיעון נקודתי שאתה מעוניין לבדוק, אתה מוזמן לשלוח אותו אלינו.
    ארז

  • ברק ניצן

    נהדר

    שלום, שמי ברק ואני חלק מהפודקאסט "ספק סביר". כתבתך נהדרת והייתי שמח למצוא דרך לקדם אותה באתרנו. ירון כבר צייץ אותה אך בעיניי צריך להדגיש אותה באיזו צורה.
    כך או כך - מעולה, תודה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    פנה אלי במייל ונדבר

  • אביחי

    חשוב לציין שלעיתונים יש אינטרס מובהק לפרסם קשקושים דרמתיים

    זאת כמעט ההגדרה של עיתונות היום, ביחוד באינטרנט.
    תנו לקהל להקליק.

  • ע.ג.

    מילא בלוגרים, אולם יש רופא שמשתמש בדיוק בשיטות שציינת על מנת

    לנהל מלחמת חורמה בחלב.

  • עידן

  • עמודים