קצת היסטוריה – הקמת גן המדע בתמונות

הרעיון להקמת גן המדע, עלה במוחו של ד"ר משה רשפון, שהיה ראש היחידה לפעולות נוער במכון ויצמן למדע, במהלך שנת שבתון שעשה בקליפורניה בשנת 1978. בעת שביקר במרכז המדע (אקספלורטוריום) בסן פרנסיסקו, ששכן במבנה ענק דמוי האנגר, דמיונו ניצת והוא שאל את מנהל המרכז, פרופ' פרנק אופנהיימר, אם אפשר להקים מרכז כזה תחת כיפת השמיים. התשובה הייתה, "אפשר, אבל לא בסן פרנסיסקו. דווקא בישראל מזג האוויר מתאים יותר".

בסיום השבתון חזר רשפון למכון, מצויד בתוכניות שקיבל מאנשי האקספלורטוריום שהתלהבו גם הם מהרעיון של גן מדע תחת כיפת השמיים. הוא החל מיד לפעול כדי להקים את הגן במרכז הנוער על שם עמוס דה-שליט של היחידה לפעולות נוער.

המוצג הראשון בגן, שנבנה בשנת 1979, היה הסבסבת שמאפשרת לחוש את שימור התנע הזוויתי ולהמחיש אותו.

במהלך השנתיים הבאות נוספו עוד מוצגים: נדנדות מצומדות, צינור קול, מטוטלת תהודה, גל ענק, ועוד. כולם הותקנו על קונסטרוקציית ברזל ענקית ("מִסְבָּך") שנבנתה בתרומה של משפחת אברט.

 
המתקן: "צינור קול" (שממחיש את מהירות הקול) תלוי על קונסטרוקציית הברזל בגן הישן, בתחתית ניתן לראות את אחת הנדנדות של המתקן "נדנדות מצומדות", שממחיש עקרונות פיסיקליים כמו תהודה, תדירות וצימוד בין מערכות תנודתיות.

המתקן "גל ענק" תלוי על המסבך בגן הישן. המתקן מאפשר ללמוד על גלים ועל מושגים הקשורים בהם כגון תדירות, מהירות גל, התאבכות בונה והורסת וכן הלאה.

"מטוטלת תהודה", אחד המתקנים הראשונים בגן, שמאפשר באמצעות תהודה להזיז מטוטלת של 100 ק"ג באמצעות מגנט קטן.

ובנוסף, כמה מתקנים התקבלו במתנה מהאקספלורטוריום עצמו – למשל מתקן המטוטלת הכאוטית שממחיש את מושג הכאוס. תנאי פתיחה שונים במידה זעומה יוצרים במתקן תבניות תנועה שונות מאוד.

 

בשנת 1981, כשלושה מוזיאוני מדע בארץ (בירושלים, בחיפה, וברחובות) החלו להתהוות, התכנס בגן המדע ובמוזיאון המדע בירושלים, סמינר בינלאומי על פיתוח מוזיאוני מדע, בהשתתפות כמה מראשי המוזיאונים למדע המובילים בעולם. הכנס נתן דחיפה גדולה לפיתוח מוזיאוני המדע בארץ.

מספר המבקרים עלה בהתמדה, וכשנוכחו לדעת במכון שיש לגן פוטנציאל גדול יותר, החלה מלאכת החשיבה לקראת בנייה מחודשת של הגן.

ב-1985 הוגשה להנהלת מכון ויצמן למדע הצעה רשמית להקמת גן מדע ועד מהרה התקבל אישור להקמת גן שיכיל עד 30 מתקנים. הגן המשיך להתפתח ולפתח מוצגים חדשים בעזרת בית מלאכה קטן, שנתרם על ידי משפחת אברט, שהוקם בקומת המרתף בשטח היחידה לפעולות נוער.

ככל שהתווספו עוד מתקנים החלה השמועה להתפשט, ומבקרים נהרו אל מכון ויצמן למדע כדי לחזות בגן ובמתקניו. עוד ועוד מתקנים נבנו, כולל כמה "מתקני פנים" שקירות המעבדה של היחידה לפעולות נוער שימשו להם אכסניה.

לוח אלקטרוני שמראה אילו חלקים של כדור הארץ מוארים באור השמש כרגע. המוצג הוחלף עם השנים במתקן "כדור הארץ" שנמצא בגן כעת.

אלקטרוליזה בפעולה בלחיצת כפתור. למים הוסיפו אינדיקטור חומצה-בסיס צבעוני, שגורם לצבעים להשתנות בתהליך פירוק המים למימן וחמצן, באמצעות זרם חשמלי.

מתקן דוד שמש הראשון.

"משרוקית דופלר" – משרוקית המחוברת למוט מסתובב, המדגימה את אפקט דופלר. ברקע אבטיפוס למתקן בורג ארכימדס: סיבוב הבורג שואב מים מהבריכה שלמטה. בתמונה: ד"ר משה רשפון וראובן ענתי.

אחד המוצגים הראשונים בגן היה הביתן של הקופה מַלִי. דרך החלון היה אפשר לתקשר איתה. המבקר היה צריך ללחוץ צרוף מספרים מסויים, בתחרות עם מלי, והקופה המאומנת כמעט תמיד הקדימה את המבקר :-)

דוד דשא חם – אחד המוצגים הביולוגיים הראשונים. היו מניחים דשא מסביב לדוד המים, ובתהליך התסיסה של הדשא, המים היו מתחממים. המתקן לא שרד את תהפוכות הזמן.

מלכת הולנד ביאטריקס בביקור בגן המדע.

בתחילת שנות ה-90 החליט נשיא מכון ויצמן דאז, פרופ' חיים הררי להקים את גן המדע מחדש, במתכונת של מוזיאון מדע שלם הפועל תחת כיפת השמיים. הרעיון כלל כמה רבדים:

• לשמר את הייחוד של הגן המקורי ואת המומחיות שהתפתחה במשך שנים רבות של בניית מוצגים לגן פתוח.

• להמחיש תופעות טבע באופן כמה שיותר טבעי, למשל תופעות הקשורות במים, גשם ורוח, ולגרום להן "להמחיש את עצמן". ב"כדור הארץ", למשל, השמש עצמה היא חלק מהמוצג.

  
  דגם כדור הארץ – שבו השמש עצמה מדגימה את קרינת השמש על כדור הארץ בזמנים שונים במהלך השנה, מימין לשמאל: ביום הקצר בשנה (תחילת החורף), בשני ימי השוויון, וביום הארוך בשנה (תחילת הקיץ).

• לשמר את הגישה של לימוד תוך כדי משחק והתנסות.
• להקצות לגן מרחב גדול של כעשרה דונמים כדי לאפשר אינטראקציה נוחה בין המבקרים למתקנים ובינם לבין עצמם.

 

בתכנון המוזיאון כגן פתוח נלקחו בחשבון קשיים שקשורים בסביבה ובמזג האוויר ונבנו מוצגים כך שיעמדו היטב בתנאי חוץ, תוך תכנון תחזוקה שוטפת הולמת.

לשם כך הושגה תרומה נדיבה מקרן קלור והוקם צוות ייעודי של היחידה לפעולות נוער לכתיבת תוכנית אב לגן המדע המחודש, שכלל את ראובן ענתי, בתיה לוי, ג'ודי מלקוש, נטע מעוז ורונן מיר. במקביל הוקם צוות שידאג לתכנון המדוקדק של הגן ולבנייתו. הצוות כלל את אדריכל הגנים דן צור, המעצב חנן דה-לנגה והמתכנן ראובן ענתי. בראש שני הצוותים עמד ד"ר משה רשפון.

בשנת 1997 עלו הדחפורים על שטח הגן הקודם והתחילו בבניית הגן החדש.

תחילת העבודות על גן המדע החדש.

דיים ויויאן קלור דאפילד (התורמת), ד"ר משה רשפון וג'ודי מלקוש בביקור באתר הבנייה. שימו לב לנעליים של גב' קלור – היא הגיעה בנעלי עקב וד"ר משה רשפון השאיל לה את נעליו כדי שתוכל ללכת בבוץ.

במקביל, באמצעות תרומה של משפחת אברט הוקם בית מלאכה גדול ומשוכלל שבו נבנו לאחר מכן כמעט כל מוצגי הגן החדשים.

פרישת המפרש מעל הגן.

בנייה מחודשת של מתקן הגל הענק. הגל עצמו מונח עדיין על האדמה.

בנובמבר 1998 נחנך הגן במתכונתו המחודשת בהשתתפות התורמת.

אמן כלי ההקשה חן צימבליסטה, וויויאן קלור בחנוכת הגן.

הגן החדש במבט מהאוויר. בשטח האדמה הפנוי משמאל לגן נבנתה האקוספירה.

באוקטובר 1999 העניק הארגון הבינלאומי למוזיאוני מדע, ASTC, לד"ר משה רשפון את פרס החדשנות, הפרס הגבוה ביותר שמעניק הארגון, על הקמת גן המדע.

הקמת האקוספירה

בשנים הראשונות לפעילות הגן עלו רעיונות איך לשלב בו נושאים שקשורים יותר לחזית המדע העכשווי, ולנושאים שנחקרים במכון ויצמן למדע. אחרי מחשבה רבה, נבחר רעיון שהעלה פרופ' ישראל בר יוסף מהמכון – להקים בגן בועה אקולוגית, דוגמת בועות אקולוגיות קודמות שכבר היו קיימות אז בארץ, שבהן תלמידים מקיימים פעילויות הקשורות לאקולוגיה ולסביבה.

הוחלט לבנות כיפה גאודזית דומה למבנה של הממציא והארכיטקט בקמינסטר פולר (שנים בודדות קודם הוענק פרס נובל על גילוי הפולרנים, שהמבנה שלהם זהה) – מבנה עשוי משטחים משושים ומחומשים (בדומה לכדורגל), שתורמים ליעילות ולחוזק מרביים. בשנת 2005 נבנתה הכיפה, בתרומתם של ג'ו ויינשטיין ומקס שולמן.

בסרטון הקצר הבא, ניתן לראות את תהליך הקמת האקוספירה:

את האקוספירה בנו האדריכל דן פלג ומעצב הפנים פרופ' חנן דה-לנגה. בתוך הכיפה נמצאים המרכיבים של מערכת אקולוגית: צמחי מים וצמחי יבשה, דגים, סרטנים ואצות, וכמובן גם קרקע, אוויר, ומי בריכות והשקיה. פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן עמד בראש ועדת ההיגוי לתוכניות המדעיות-חינוכיות באקוספירה, בריכוזה של ד"ר נטע מעוז. בנובמבר 2005 נפתחה האקוספירה לקהל הרחב. באוקטובר 2007 קיבלה האקוספירה את פרס ASTCעל חווית המבקר הטובה ביותר.

אגב, הסבסבת, שהיתה המוצג הראשון במוזיאון, קיימת ומסתובבת בגן עד היום (וכך גם ד"ר משה רשפון עצמו).

ד"ר משה רשפון על הסבסבת, אפריל 2014.