ידעתם שיש לכם GPS פנימי? באמת. אנחנו משתמשים בו כל הזמן – נעים בלי הרף בסביבה בלי להתנגש בדברים. אנחנו עושים זאת בעיניים פקוחות ומתבססים בעיקר על מידע חזותי. אבל יצורים חיים אחרים, כמו עטלפים וחיות לילה אחרות, ואפילו לווייתנים ודולפינים, צריכים לנווט בחושך. איך הם עושים את זה?
תחום הניווט נמצא בשנים האחרונות במוקד של התעניינות רבה. פרס נובל לרפואה בשנת 2014 ניתן לשלושה חוקרים שגילו את קיומם של תאי עצב במוח שבונים מפה של המרחב הסובב אותנו ואז עוקבים אחר מקומנו וההתקדמות שלנו תוך כדי תנועה. גם במכון ויצמן יש מדענים שחוקרים את התחום הזה. אם נבין את התשובה לשאלה איך יצורים חיים מנווטים בחושך, יהיה לזה ערך יישומי רב גם לבני אדם – למשל במציאת פתרונות שיסייעו לעיוורים להתמצא בסביבתם.
דניאל קיש – לרכוב על אופניים בחושך
סיפורו של דניאל קיש זורה מעט אור על החיים בחושך. דניאל התעוור בינקותו בגלל סרטן ברשתית, אך למרות מוגבלותו למד כבר כילד קטן להתמצא היטב בסביבתו. בין השאר הוא גילה איך לאמוד את הגובה שאליו טיפס על עצים על ידי כך שהשמיע קולות נקישה מהירים בלשונו והקשיב להד החוזר שלהם מהקרקע. בעזרת הטכניקה הזאת קיש מסוגל אפילו לרכוב על אופניים למרות עיוורונו. מה זה מלמד אותנו על ניווט?
אף אחד לא לימד את קיש לעשות את זה. הוא השתמש בשיטה בלי לדעת שגם בעלי חיים אחרים בטבע פיתחו פתרון דומה.עטלפים, לדוגמה, משתמשים בה להתמצאות. מדענים שחוקרים את התופעה במעבדותיהם העניקו לה גם שם מדעי: מיקום באמצעות הד, או "אקו-לוקיישן".
הסרטון הועלה בידי Poptech
בריאיון שנתן בשנת 2013 הסביר קיש שלכל משטח יש חתימת זהות משלו – הוא יודע לזהות עץ משום שהגזע יוצר הד שונה מזה של העלים. האם השמיעה שלו טובה במיוחד? לדעתו לא. "השמיעה שלי רגילה, אם כי יש כאלה שמכנים אותי איש עטלף", הוא אומר.
מה עושים העטלפים
העטלפים, וגם בעלי חיים אחרים, מסתמכים על צלילים לניווט וגם לזיהוי מזון בתנאי חשיכה ותוך כדי תנועה. כשעטלפים מנווטים הם משמיעים נקישות מהירים בתדירות גבוהה שנמצאת בדרך כלל מחוץ לטווח השמיעה של בני אדם. בו בזמן הם מטים את אוזניהם לקלוט את ההד החוזר ומשתמשים בהם כמעין צלחות מכ"ם. חושיהם רגישים מספיק כדי להבחין אפילו בחפצים דקיקים ביותר, כמו שערה או חרקים מעופפים זעירים. גם דולפינים משתמשים בשיטה הזו לצורך ניווט בסביבתם התת-ימית.
אור לעיוורים
לא פשוט ליישם את שיטת הנקישות אצל ילדים עיוורים, ולכן בדרך כלל לא מעודדים ילדים עיוורים להשתמש בה. הנקישות נתפסות בלתי הולמות מבחינה חברתית. בעיה נוספת היא הקושי לסנן את הדי הנקישות בתוך ההמולה שמאפיינת ריכוזים אנושיים גדולים כמו בתי ספר ורחובות ראשיים. עם זאת, קיש אינו היחיד ויש עוד אנשים שמשתמשים בשיטת הנקישות.
ממצאים של חוקרים שהתעמקו בנושא מעידים שאפשר ללמד בני אדם להשתמש בשיטה הזו. הדבר הזה מעיד על הפלסטיות של המוח ועל יכולתו הרבה ללמוד. מחקרי הדמיה מוחית שנעשו בבני אדם באמצעות מכשירי MRI גילו שינויים במוח אצל אנשים שאומנו מגיל מוקדם. מעניין במיוחד לציין שהאזור שבו נמצאו השינויים הניכרים ביותר הוא באזור במוח המוקדש לעיבוד מידע חזותי וראייתי.
משמאל: פעילות במוח של עיוור שהתמחה באקולוקיישן. הפעילות היא באזור שמוקדש לעיבוד מידע חזותי. מימין: המוח של אדם רואה שמקשיב לאותם הדים | תרשים: ויקיפדיה
דניאל קיש הוא אחד האנשים המצטיינים ביכולת הזו. ייתכן שבעתיד הקרוב ייושמו ממצאים נוספים שיאירו את דרכם של העיוורים ולקויי הראייה.
לקריאה נוספת: מדעני מכון ויצמן למדע גילו:
יישום בהוראה: עם הפנים לכיתה
הסיפור מעורר עניין ויכול לשמש נקודת מוצא ללימוד נוסף ולחקר בדרכים שונות, באינטרנט או בכלים אחרים, בנושאים כמו ראייה, דולפינים, ניווט, רכיבה על אופניים, מוח ועוד).
ד"ר דבורה כהן
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
