בזרעיו ממלאים עוגיות ומצפים כעכים. בשמן שמופק ממנו משתמשים ברפואה והשרף שלו משכך כאבים, אך תוצריו עלולים לגרום להתמכרות קשה ואפילו למוות. נפלאות הפרג

אוזני ההמן ממלאים בימים אלה את המאפיות והמרכולים. הם מגיעים בשלל מילויים – שוקולד, תמרים, ריבה, חלבה ואגוזים. אולם זכות הראשונים שמורה לפרג – אותם זרעים שחורים קטנים שנחשבים עד היום למילוי המסורתי של מעדן הפורים האהוב. אך לפרג ולתוצריו יש עוד שימושים רבים, ולא רק במטבח – הוא מסייע לא פעם ברפואה ואפילו מפיקים ממנו את השרף הנרקוטי שממנו מיוצרים הסמים אופיום, מורפין והרואין.

פרג הבר (Papaver ובעיקר המין Papaver somniferum) הוא צמח חד-שנתי ממשפחת הפרגיים. רבים בישראל מתבלבלים בינו לבין הכלנית והנורית, האדומים אף הם, בשל הדמיון הרב ביניהם. הפרג נבדל משני האחרים בין השאר במועד פריחתו – הוא האחרון לפרוח מבין כל הפרחים האדומים, והעונה שלו היא בחודשים מרץ-יוני), ובנוסף, שלא כמו הלנים והנורית יש לו כתמים שחורים כל עלי הכותרת.

פרג הבר נפוץ מאוד בשדות הארץ והוא אינו צמח מוגן. הוא מואבק בידי חיפושיות ממשפחת הפרחיתיים שנמשכות לצבע האדום – תופעה נדירה בממלכת החרקים. בארצות אחרות ניתן למצוא פרגים בשלל צבעים נוספים – כתום, סגול, ורוד או לבן. בקליפורניה, למשל, נפוץ הפרג הכתום. כל מיני הפרגים גדלים באזורים ממוזגים או חמימים.

הפרג התרבותי, שקרוי גם פרג האופיום, הוא קרוב משפחתו של פרג הבר ומוצאו באגן הים התיכון, משם התפשט לאזורים אחרים. תיאורים שלו מופיעים כבר על חרסים מממלכת שומר מהאלף הרביעי לפני הספירה. הפרגים מגודלים לשתי מטרות עיקריות: הפקת זרעים למאכל והפקת הסם אופיום.

זרעים ושמן למאכל

זרעי פרג נמצאים בשימוש נרחב כתבלין וכקישוט בדברי מאפה – למשל כציפוי ללחם ולכעכים וכמילוי של עוגות ואוזני המן. הערך התזונתי שלהם גבוה – הם מכילים ויטמינים מקבוצה B ומינרלים כמו סידן, ברזל, מגנזיום, זרחן ואשלגן. כמו כן יש בהם רמות גבוהות של שומן (50-40 אחוז), שממנו מפיקים שמן.

שמן זרעי הפרג שימש מאז המאה ה-19 לבישול, למאור ולגימור עץ, ואפילו להכנת צבעים וסבונים. כיום נהוג גם לתבל בו סלטים. בגלל היוד שבו, משתמשים בו ברפואה כחומר ניגוד באבחון רדיולוגי. כמו כן, באזורים שבהם קשה להשיג מלח שמכיל יוד נוהגים לצרוך שמן פרגים כדי למנוע חסר ביוד, שמוביל לתת-פעילות של בלוטת התריס ולפעמים להתנפחות הצוואר (זפקת) בעקבות זאת.

כפי שנראה מיד, מהשרף של הפרג מפיקים את סם האופיום, אך החומרים הפעילים שלו נמצאים ברמה זו או אחרת גם בזרעיו, ולכן יש מדינות שבהן הם אסורים למכירה. סיבה נוספת לאיסור היא החשש שישתמשו בהם לזריעת פרגי אופיום ולהפקת אופיום. בישראל, פקודת הסמים המסוכנים לא מטילה כל הגבלה על קניית זרעי פרג למאכל, אולם פיזורם באדמה וגידולם שלא למטרת גידול זרעים אסורים בחוק, אפילו אם זה נעשה רק למטרות נוי.

בשל הדמיון הכימי, אנשים שאוכלים מאכלים המכילים זרעי פרג עלולים להתגלות בטעות כצרכני אופיום בבדיקת שתן. דוגמה בדיונית לכך הופיעה בפרק של קומדיית המצבים "סיינפלד" שבו איליין לא הורשתה לצאת למסע במסגרת עבודתה כיוון שנמצאה שאכלה מאפין ממולא בפרג. בשל כך, במחקר שנעשה לפני שנתיים מדדו את רמות החומרים הפעילים באופיום בשתן של אנשים שאכלו כמות ידועה של זרעי פרג, במטרה ליצור נקודת ייחוס שאליה יוכלו להשוות תוצאות חיוביות  שמתקבלות אצל צרכני אופיום אמיתיים.

שמן הפרג שימש בעבר למאכל, למאור, לייצור סבונים ואפילו כמקור תזונתי ליוד | צילום: Shutterstock
שמן הפרג שימש בעבר למאכל, למאור, לייצור סבונים ואפילו כמקור תזונתי ליוד | צילום: Shutterstock

שרף לסמים

האופיום, התוצר העיקרי השני של הפרג התרבותי, מתקבל כשמייבשים את השרף שנוזל מתרמילי הצמח לאחר חיתוכם. רוב האופיום בעולם מיוצר כיום באזור "סהר הזהב", שכולל את אפגניסטן, פקיסטן ואירן, וב"משולש הזהב" שבדרום מזרח אסיה – לאוס, תאילנד ומיאנמר.

האופיום מכיל כ-25 חומרים פעילים, שהידועים שבהם הם המורפין והקודאין הידועים כמשככי כאבים. החומרים האלה נקראים אופיואידים, על שם הסם. כיוון שהם פועלים על קולטנים לשיכוך כאבים בגוף, גם אלה מכונים "קולטנים אופיואידיים". נוסף על שיכוך הכאב, החומרים הללו מדכאים את מערכת הנשימה. כך שבמינון יתר הם עלולים לגרום למוות. השימוש בהם גם כרוך בסכנת התמכרות גדולה, ולכן ברוב מדינות העולם השימוש במרבית מרכיבי האופיום אסור, פרט למטרות רפואיות מוגדרות.

זה המצב גם בישראל. פקודת הסמים המסוכנים מתירה להשתמש באופיואיד קודאין, שהוא מרכיב נפוץ במשככי כאבים ובתרופות נגד שיעול, בתנאי שהוא ניתן במינונים המותרים, שכן השפעתו חלשה. לעומת זאת, האופיואיד החזק יותר מורפין, שמשמש כמשכך כאבים חזק בצורתו הטהורה, הוא חומר ממכר ביותר שאסור בשימוש שלא למטרות רפואיות. גם במרשם רופא נותנים אותו רק במקרי חירום, למי שסובלים מכאבים חזקים מאוד.

הרואין, או בשמו המדעי דיאמורפין, הוא נגזרת סינתטית למחצה של מורפין, והוא אחד הסמים הממכרים ביותר שקיימים כיום. עם זאת, בבריטניה הוא נחשב תרופת מרשם חוקית, ובאוסטרליה ובריטניה מגדלים בפיקוח הדוק את הפרג שמשמש לייצורו. ההרואין משמש ברפואה לשיכוך כאבים אצל חולי סרטן ולטיפול בכאבים שאחרי ניתוח או אחרי התקף לב. כשנתנו בניסוי תרסיס תוך-נחירי של דיאמורפין לילדים בני 16-3 שסבלו משברים בגפיים, הוא נמצא יעיל יותר ממורפין שניתן בזריקה, ולא גרם לתופעות לוואי בלתי צפויות.

תגובה אחת

  • אנונימי

    ממש ממש מעניין לא ידעתי את זה

    ממש ממש מעניין לא ידעתי את זה מידע חשוב ביותר תראו איך הטבע שלנו מפתיע בלי סוף