מצד אחד, התחבורה המהירה בין יבשות מקלה מאוד על התפשטות מגפות. מצד שני, הרפואה המודרנית למדה לרסן רבות מהן. האם מחלות מתפשטות כיום אחרת?

מגפות קטלו בעבר אוכלוסיות שלמות. כיום נדמה שאף על פי שלא באמת הכחדנו אותן, לפחות הצלחנו לרסן את המחלות המידבקות הגדולות. אולם זו רק אשליה, שנכונה במידה מוגבלת למדינות המפותחות, בעיקר באירופה ובצפון אמריקה. בעולם השלישי, לעומת זאת, עדיין משתוללות מגפות שקוטלות מיליוני אנשים בכל שנה. האם השתנה משהו במשך השנים בצורת ההתפשטות של מחלות?

היסטוריה קטלנית

אחת המגפות המתועדות הראשונות התרחשה ביוון העתיקה במאה החמישית לפני הספירה. זו הייתה כנראה מגפת טיפוס, ולפי ההערכות מתו בה כמאה אלף בני אדם. במאה השנייה לספירה, בימי הקיסר מרקוס אורליוס, השתוללה באימפריה הרומית מגפת אבעבועות שחורות שקטלה לפי הערכות כאלפיים איש ביום וכרבע מאוכלוסיית הקיסרות בסך הכול, וספרי ההיסטוריה מתעדים עוד מגפות המוניות רבות.

המגפה המפורסמת ביותר היא המוות השחור – התפרצות של מגפת דבר באירופה, שהגיעה לשיאה בשנים 1351-1347 והדגימה בצורה מבהילה איך מחלות יכולות לנוע במהירות בין מדינות ויבשות: המגפה התפרצה בסין, ועברה עם סוחרים בדרך המשי לחצי האי קרים. שם, המונגולים השתמשו בה כשצרו על העיר קאפא. הם זרקו מעבר לחומה גופות של חיילים שמתו מהמחלה כדי להדביק את תושבי העיר. ככל הנראה זו העדות הראשונה ללוחמה ביולוגית. מחצי האי קרים התפשטה המחלה לקונסטנטינופול ולחופי הים התיכון. מאיטליה היא התקדמה צפונה אל עומק היבשת והתפשטה והגיעה גם לאיים הבריטיים ואפילו לגרינלנד הרחוקה. האבדות בנפש היו בלתי נתפסות: כ-35 מיליון נספים בסין ומספרים דומים באירופה, שם מעריכים שחצי מהאוכלוסייה נספה.

המוות השחור בטורנאי, בלגיה 1349

המוות השחור בטורנאי, בלגיה 1349

במאה העשרים אפשר לציין שתי מגפות גדולות מאוד – האחת היא השפעת הספרדית, שהתפרצה ב-1918 וקטלה כ-75 מיליון בני אדם, והשנייה היא מגפת האיידס שהחלה להתפשט במערב בסוף שנות ה-60 וממשיכה להשתולל גם כיום באפריקה שמדרום לסהרה. היא קטלה עד כה כ-30 מיליון בני אדם. לעומתן, מגפת השפעת שהחלה בהונג קונג ב-1968 קטלה "רק" כמיליון בני אדם ברחבי העולם בתוך שנתיים.

מאז תחילת המאה ה-21 היינו עדים להרבה התפרצויות קטנות הרבה יותר שזכו להד תקשורתי גדולים מאוד – התפרצות נגיף הסארס באסיה, שפעת העופות ושפעת החזירים, התפרצות מקומית בישראל של נגיף הפוליו, ולאחרונה התפרצות נגיף הזיקה, שאינו קטלני אך עלול לגרום לשיתוקים ולמומים אצל תינוקות. במקביל, מגפות "שגרתיות" כמו מלריה ממשיכות להשתולל בעולם השלישי.

מחלקה לטיפול בחולי שפעת בבית חולים בארה"ב, בזמן מגיפת השפעת הספרדית

מחלקה לטיפול בחולי שפעת בבית חולים בארה"ב, בזמן מגיפת השפעת הספרדית

סחר במחלות

אחד הדברים הבולטים ביותר הוא שמגפות משולבות יד ביד עם גלובליזציה, ונודדות ממקום למקום עם דרכי המסחר והתיירות. כך היה כש"המוות השחור" נדד מסין לאירופה בדרך המשי, או במסעות לכיבוש אמריקה שבהם הפולשים האירופים הביאו ליבשת החדשה מחלות רבות, כמו אבעבועות שחורות וחצבת, שעשו שמות באוכלוסייה המקומית. לפעמים כתוצאת לוואי של המגע בין הכובשים לנכבשים ולפעמים בהדבקה מכוונת. מערכות החיסון של הילידים לא ידעו להתמודד עם הנגיפים והחיידקים הבלתי מוכרים. גם הסחר בעבדים אפריקאים ייצא לאמריקה מחלות כמו הקדחת הצהובה.

כיום, כשהתחבורה בין ארצות ויבשות כל כך פשוטה, גם הפצת המחלות קלה הרבה יותר. דוגמה מודרנית היא התפשטות האיידס. מוקד התפשטות הנגיף היה כנראה בקונגו כבר בשנות ה-20, והתפתחות מסילות רכבת המדינה בשנות ה-60 הפיצה את המחלה ברחבי המדינה. ב-1967 היא יוצאה להאיטי ומשם התפשטה לארה"ב וממנה לשאר העולם.  

נכון להיום הנגיפים שעושים הכי הרבה צרות לבני האדם הם אלה שמועברים על ידי יתושים, במיוחד בעולם השלישי. מלריה, קדחת צהובה וקדחת דנגי, נפוצות מאוד, לדוגמה, בארצות המשווניות, וקוטלות מיליוני אנשים. השילוב של תקציבי מחקר מוגבלים למחלות שאינן קיימות במדינות העשירות יותר, ודרך ההפצה היעילה, מקשה על מיגור המחלות הללו.

יתוש מהמין Aedes aegypti, שמעביר את מחלות הזיקה, הקדחת הצהובה ועוד | Science Photo Library

יתוש מהמין Aedes aegypti, שמעביר את מחלות הזיקה, הקדחת הצהובה ועוד | Science Photo Library

מגפת הזיקה

דוגמה עדכנית למחלה כזאת, שהגיעה גם לדרום ארצות הברית וכנראה מעוררת בגלל זה עניין מחקרי רב, היא מגפת הזיקה. הנגיף הגורם לה התגלה לראשונה ביער זיקה באפריקה בשנות ה-50. בשנות ה-80-70 הוא החל להתפשט מזרחה והופיע בהודו, אינדונזיה, מלזיה ופקיסטן. ב-2007 התחוללה ההתפרצות הגדולה הראשונה של הנגיף – באי יאפ (Yap) באוקיאנוס השקט השייך למיקרונזיה. ההתפרצות החלה כנראה מנשא שהגיע לאי כתייר, שכן לא סביר שהיתושים יכלו לעוף מרחק גדול כל כך.

ב-2013 וב-2014 התחוללו התפרצויות באיים אחרים באוקיאנוס השקט, ובעיקר בפולינזיה הצרפתית. במאי 2015 התגלתה התפרצות מקומית של הנגיף בברזיל, ואחריה גם בקולומביה, פנמה, אל-סלבדור, מקסיקו, גווטמלה, ונצואלה ופרגוואי. בסוף דצמבר 2015 דיווחה ארצות הברית לראשונה על התפרצות בפורטו ריקו ואחרי בטקסס ובמקומות אחרים. 

יתושים הם כלי תחבורה יעיל ביותר עבור נגיפים ומחוללי מחלות אחרים - הם מתרבים במהירות, עוברים בקלות ממקום למקום וקשה מאוד להיפטר מהם. יתוש נושא נגיף מזיק יכול בקלות להיקלע למטוס או לספינה בנתיב בין יבשתי או להדביק תייר שחוזר לאחר מכן לביתו ומביא עמו את המחלה. החדשות הרעות הן ששינויי האקלים הצפויים במאה ה-21 עלולים לגרום ליתושים נשאי מחלות כמו זיקה ואולי אפילו מלריה לנדוד לאזורים רחוקים מקו המשווה, כמו ארצות הברית ואירופה. במילים אחרות, מה שנתפס כיום כבעיה של העולם השלישי, עלול  להפוך למגפה של העולם המערבי.

גלובליזציה, אם כן, היא כלי יעיל להפצת מחלות, שהחל כבר עם עליית האימפריות הראשונות בימי קדם. בנוסף, בשל יכולתם הידועה לשמצה של נגיפים מסוימים, כמו השפעת, לעבור מוטציות במהירות, נגיפים מעוררים סכנה גדולה גם היום – ובמיוחד נגיף השפעת. נגיף שפעת החזירים של שנת 2009, לדוגמה, היה למעשה תערובת של גנים מארבעה זנים אחרים של שפעת. לכן, גם כיום ייתכנו מגפות שפעת בינלאומיות שיתפסו טרמפ על גלגלי הגלובליזציה. 

התגוננות יעילה

ההבדל הגדול בין המגפות בימי קדם לעידן המודרני הוא הידע המחקרי הרב שנצבר על מקור המחלות, שמאפשר לאנושות לפתח דרכי התמודדות איתם, כמו חיסונים, אנטיביוטיקה ושיפור ההיגיינה. ההצלחה המרשימה ביותר נרשמה עם מיגורו של נגיף האבעבועות השחורות, שהיה אחד הנגיפים הקטלניים ביותר בהיסטוריה. בעולם המערבי, מחלות כמו שחפת, שהפילו בעבר חללים רבים, רוסנו מאוד בזכות האנטיביוטיקה והסניטציה המשופרת, אך הן ממשיכות להיות קטלניות למדי במדינות עניות יותר.

בנוסף, הקמת מוסדות כמו ארגון הבריאות העולמי של האו"ם מאפשרת להפעיל מאמץ כלל עולמי לפקח על התפרצות מגפות, ולטפל בהם. כך יש לגלובליזציה גם השפעות חיוביות על התפשטות מחלות. ארגונים אחרים, כמו המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC), מטפלים בהתפרצות מחלות בקנה מידה לאומי. גורמים כאלה לא היו קיימים במאות קודמות.

עם זאת, קיימת כיום גם סכנה גדולה חדשה, בדמות התפרצות מחלות כתוצאה משימוש בנשק ביולוגי. מדינות רבות שומרות נגיפים ומחוללי מחלות אחרים לשימוש צבאי, ותאונות שבמהלכן נשק כזה דלף כבר קרו, ואף העניקו השראה לספרי מדע בדיוני כמו "העמדה" של סטיבן קינג. מעבר לכך, הטכנולוגיה ליצירת נגיפים זמינה היום יותר מאי פעם,  ועלולה ליפול לידיים עוינות. נותר רק לקוות כי מדינות העולם – והמדענים עצמם – יהיו מספיק אחראיות לא לשחק באש המגפות.

0 תגובות