הם פיתחו טילים ששוגרו על ערי בריטניה. ביצעו ניסויים באסירים במחנות ריכוז. חלקם תמכו בפשעי הנאצים. ואז גויסו באלפיהם לשירות ארצות הברית מתחת לאפו של הנשיא טרומן. מבצע מהדק נייר: הפקידים ש"הלבינו" את המדענים של היטלר

במאי 1945, אחרי כמעט שש שנים עקובות מדם, נכנעה גרמניה הנאצית לצבאות בעלות הברית. בכך הסתיים שלטון האימים של אדולף היטלר ואיתו בא אל סופו גם מאמץ מדעי-צבאי גדול, בהשתתפות מיטב המוחות המדעיים של גרמניה, לפתח ולשכלל טכנולוגיות צבאיות חדשות. פעילותם הולידה כמה וכמה חידושים טכנולוגיים אדירים, כגון טיל השיוט הראשון (ה-V1), הטיל הבליסטי הראשון (ה-V2), מטוס הקרב הסילוני המבצעי הראשון ((Me 262 והאבטיפוס למטוס "החמקן" הראשון (Horton Ho 229). אליהם נלוו פיתוחים אחרים שנותבו בהמשך לאפיקים אזרחיים, כמו הסרט המגנטי, טלוויזיה במעגל סגור, טכנולוגיית תת-אדום ועוד.

עוד לפני סיום המלחמה, כשהמלחמה הקרה בין ארצות הברית לגוש הסובייטי כבר עמדה באופק, עלתה השאלה מה יעלה בגורל הידע האנושי הרב שהחזיקו המדענים הנאצים. מי יגיע אליו ראשון, האמריקאים או הרוסים?

כך החל מבצע חשאי של קהיליית המודיעין האמריקאית, שנעשה מתחת לאפו של הנשיא הארי טרומן ובניגוד לאמנת ז'נבה, במטרה לגייס מדענים, מהנדסים וטכנאים נאצים לשירות ארצות הברית. המבצע הצעיד את ארצות הברית קדימה וסייע לה במרוץ החימוש מול הגוש הסובייטי. ההישג הידוע ביותר של המדענים הנאצים-לשעבר, בראשות מדען הטילים ורנר פון בראון, היה בניית הטיל סטורן 5, שבו השתמשו האמריקאים 24 שנה אחרי המלחמה כדי להביא את ניל ארמסטרונג ובאז אלדרין אל אדמת הירח. המבצע, שבעשורים האחרונים הוסר הערפל סביבו, ידוע כיום בתור "מבצע מהדק נייר" – Operation Paperclip.


המושבה הגרמנית. 104 מהנדסים וטכנאים גרמנים בבסיס בטקסס. למעלה: פון בראון (בחליפה) וקציני צבא גרמנים | מקור: ויקיפדיה

המצוד מתחיל 

את המבצע הוביל תת-ארגון של המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS), שהיה ארגון הביון המרכזי של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה (וממנו הוקם לאחר מכן ה-CIA). תת-הארגון, "סוכנות יעדי המודיעין המאוחדת" (Joint Intelligence Objectives Agency) פעל לאתר את המדענים, לגייס אותם לשירותה של ארצות הברית ו"להלבין" את החלקים הנאציים בביוגרפיה שלהם. הכינוי "מהדק נייר" נגזר מהאטבים המשרדיים שאיגדו את הניירת הפיקטיבית של המדענים.

הקושי הראשון היה לאתר את המדענים. למזלם של האמריקאים הם יכלו להסתמך על רשימה שהכין מדען נאצי בשם ורנר אוסנברג. במהלך המלחמה ביקש הצבא הגרמני מאוסנברג לערוך רשימה של מדענים וטכנאים גרמנים הלוחמים בחזיתות השונות, כדי שיוכלו להחזיר אותם למחקר ופיתוח. בדרך לא דרך הגיעה הרשימה, שעל פי הסיפורים נמצאה בתוך אסלה, לידי המודיעין הבריטי ומשם לאמריקאים, שנעזרו בה רבות באיתור המדענים.

חלק ניכר מהמדענים שעניינו את האמריקאים במיוחד עבדו במתקן הטילים בכפר הגרמני פנמינדה, שם פעל צוות גדול בראשות פון בראון ומדען נוסף, ארתור רודולף. במתקן הטילים הזה פותחו טילי ה-V1 וה-V2 שבהם תקפו הגרמנים את ערי בריטניה. כוח העבודה במחנה היה זול במיוחד – אסירים ושבויים מלחמה, שבנו את מתקן הטילים התת-קרקעי בתנאים מחרידים. רבים מתו בעקבות העבודות.

לאחר שבעלות הברית הפציצו את המתקן בפנמינדה הועבר הייצור למחנה העבודה דורה-מיטלבאו, בפיקוחו של רודולף. על פי הערכות נהרגו יותר אנשים בזמן ייצור הטילים מאלו שנהרגו מפגיעת הטילים עצמם. פון בראון ורודולף טענו במשך השנים שלא ידעו על תנאי העבודה הקשים – טענה שאינה סבירה במיוחד.

מרבית מדעני הטילים מפנמינדה נפלו בשבי האמריקאי עם כניעת גרמניה הנאצית, במה שכונה "מבצע אוברקאסט". במבצע דומה, שכונה "אלסוס", נלכדו גם ראשי תוכנית הגרעין הנאצית, ובראשם המדען זוכה פרס נובל ורנר הייזנברג. אחרים "פותו" על ידי האמריקאים להגר בשנתיים שאחרי המלחמה. כאן גם המקום לציין שבזמן כניעת הנאצים עדיין נמשכה המלחמה נגד יפן באוקיינוס השקט, והיה חשש שהגרמנים יספיקו למסור ליפנים טכנולוגיה למלחמה בבעלות הברית – כפי שאכן ניסו לעשות.  במקביל ניסו גם הרוסים להגיע ראשונים אל המוחות החשובים של הנאצים.

מטרתו הראשונה של מבצע אוברקאסט היה רק לראיין את המדענים השבויים. אולם כשהבינו האמריקאים איזה ידע טכני ומדעי נפל בחלקם, הם החליטו לפרוש את חסותם על המדענים ולגייס אותם לשורותיהם. חלק מהמדענים העצורים נלקחו למתקן סודי של המודיעין האמריקאי בווירג'יניה, שכונה "תיבת דואר 1142" על שם כתובתו. במתקן, שעצם קיומו היה הפרה של אמנת ז'נבה, נחקרו פון בראון וכ-500 מדענים אחרים.

עמיתים אחרים שלהם עוכבו בגרמניה הכבושה והושמו תחת מעקב בשנים הראשונות שאחרי המלחמה, ובהמשך "זלגו" לארצות הברית. על פי הערכות כ-1,500 נאצים לשעבר מצאו את עצמם עובדים לבסוף בשירות המעצמה המערבית הגדולה. במקביל ניסו הסובייטים לשים את ידיהם על מדענים נאצים במבצע דומה, אך בהיקף מצומצם הרבה יותר, שכונה "מבצע אוסואבייחים".

ההלבנה הושלמה. פון בראון (מימין) עם וולט דיסני. צילום: Science Photo Libray
ההלבנה הושלמה על מרקע הטלוויזיה. פון בראון (מימין) עם וולט דיסני. צילום: Science Photo Libray

מאמצי הלבנה

האמריקאים עשו מאמץ ניכר לטאטא את העבר הנאצי של המדענים. הנשיא הארי טרומן הוציא הוראה מפורשת לא להעסיק חברים במפלגה הנאצית, או כאלה שנטלו חלק במאמץ הנאצי המלחמתי. משמעות ההוראה הייתה כמובן ביטול המבצע כולו, ועל כן אנשי הארגון הפעילו מאמץ בירוקרטי רחב היקף כדי ליצור למדענים ביוגרפיות חדשות ונקיות יחסית, שלא ייראו כמו הפרה של הוראת הנשיא. רוב המדענים לא הועמדו לדין מעולם.

מי היו המדענים הנאצים שעברו לארצות הברית? רובם היו מומחי טילים. המפורסמים הם פון בראון ורודולף, ופון בראון עצמו אף הפך לדמות ציבורית מוכרת בכל בית בשנות ה-50 בשל מעורבותו עם אולפני וולט דיסני ביצירת שלושה סרטי טלוויזיה בנושא החלל – עשר שנים בלבד אחרי המלחמה. ארתור רודולף דווקא שילם מחיר על השירותים שהעניק למשטר הנאצי, אך באיחור רב מאוד. רק בשנת 1982 החלו שלטונות ארצות הברית לחקור אותו על מעשיו בזמן המלחמה, והוא התבקש לוותר על אזרחותו האמריקאית וחזר לגרמניה.

מדען חשוב נוסף בצוות היה קורט דבוס (Debus), שהיה המנהל הראשון של מרכז קנדי בנאס"א. על המדענים האחרים שגויסו נמנים גם אנשים שנויים מאוד במחלוקת. קורט בלומה (Blome) רופא נאצי בכיר שהואשם בביצוע ניסויים רפואיים מזעזעים באסירים ושבויים ואף הועמד לדין (וזוכה) במשפט הרופאים בנירנברג, שירת את צבא ארצות הברית בשנת 1951. עלו גם טענות שארצות הברית סייעה להביא לזיכויו בתמורה לידע הרב שמסר לה בנוגע לנשק ביולוגי וכימי.

רופא נוסף, יוברטוס סטרגהולד (Strughold), היה מעורב בביצוע ניסויים באסירים במחנה הריכוז דכאו, אך הכחיש את מעורבותו ולא הועמד לדין. בנאס"א הוא תרם רבות למה שמכונה "רפואת חלל". ייתכן מאוד שהניסויים שערך בתאי לחץ באסירים "עזרו" לו לסייע לאסטרונאוטים אמריקאים. מאז שנת 1963 ניתן פרס על שמו על הישגים בתחום הרפואה האווירית, אולם בשנים האחרונות הופסקה חלוקת הפרס בעקבות מחאות על העבר הנאצי שלו.

אחד הפרויקטים השערורייתיים ביותר שאנשי מבצע מהדק נייר היו קשורים אליו הוא פרויקט MKUltra של ה-CIA. התוכנית התמקדה בניסויים בשליטה על מצב התודעה של הנחקר: שליטה במחשבות ושטיפת מוח. לשם כך השתמשו בין השאר בסמים משני תודעה כמו LSD, ומסופר שבין השאר הסופר המפורסם קן קיזי, מחבר "קן הקוקייה", השתתף בניסויים האלה. כמו כן חקרו היפנוזה וייתכן שהשתמשו גם בעינויים. בין המשתתפים בניסויים היו מכורים לסמים, חולי נפש וזונות. בין מבצעי המחקרים היו מדענים ממבצע מהדק נייר.

מסמר שיער במיוחד הוא סיפורו של היינץ שליקה (Schlicke). הוא היה מדען נאצי בכיר ומומחה במכ"ם, שנשלח לקראת סוף המלחמה למשימה מיוחדת ביפן. שליקה קיבל לידיו מטען טכנולוגי יקר מפז שהיה אמור להגיע ליפנים, מעין "מתנת פרידה" מהנאצים שכללה מטוס Me 262  מפורק לחלקיו, הפצצה המונחית המתקדמת Henschel 293  ולא פחות מחצי קילוגרם של אורניום. הצוללת ובה שליקה ומטענו נלכדה כשבוע לאחר כניעת גרמניה, שליקה נפל בשבי האמריקאי וגויס גם הוא למבצע מהדק נייר. בהמשך הוא תרם רבות לפיתוח טכנולוגיית החמקנות של צבא ארצות הברית.

מבצע מהדק נייר מעלה שאלות קשות. מנקודת מבטם, האמריקאים ראו בזה "שקר לבן" חיוני כדי למנוע מהידע הגרמני להגיע לידיים סובייטיות. המצדדים טוענים שאלמלא המבצע, יתכן שארצות הברית הייתה מגיעה לעמדת נחיתות במרוץ החימוש מול ברית המועצות, מה שהיה אולי מביא לפריצת מלחמה בין שני הגושים. מנקודת מבט זו, מבצע מהדק נייר היה הכרחי לשלום העולם. מנקודת מבט מוסרית, ואף חוקית, נשאלת השאלה אם האמריקאים לא עברו את הגבול.

2 תגובות

  • ההשרדות משחררת

    אין שאלה

    היגיון פשוט : לפני שדואגים למוסר ולחוק - דואגים לחיים ולהשרדות
    רק אצל יהודים סהרוריים שלטון החוק מגן על קדושת חיי מחבלים, מפקיר
    את הגבול לפלישה המונית של מסתננים מוסלמים
    ב. הנהגה אובדנית הופכת נצחון צבאי (ששת הימים) - לתבוסה מדינית
    (הפקרת הר הבית / מסירת סיני תמורת "שלום" ועוד...)

  • litldevil

    שאלה שהיא סוג של פרדוקס