מדע בדקה: כריתת יערות לטובת ייצור שמן

1. שמן במקום יערות טרופיים

שמן הדקל מופק מפירות עצי דקלים טרופיים בתהליך זול ומשמש בייצור מזון, סבון ודלק. בזכות עלותו הנמוכה , הוא תופס נתח גדול מצריכת השמן העולמית ולכן מדינות המייצרות אותו גדעו שטחים ענקיים של יערות טרופיים באסיה בכדי   לשתול במקומם עצי דקל. בשנים האחרונות מתרחבת הפקת שמן הדקל   גם לאזורים טרופיים באמריקה ובאפריקה, והחשש הוא כי כריתת יערות באזורים האלה תפגע קשות במגוון הביולוגי של צמחים ובעלי חיים, ותגרום להפרת האיזון בסביבה ולהרס בתי גידול. חוקרים מארה"ב ומברזיל מיפו את אזורי כריתת היערות לטובת מטעי דקלים לשמן בעשורים האחרונים, וזיהו לפי הנתונים את אזורי היער המועדים ביותר לכריתה ובהם האזורים הרגישים ביותר להכחדת מינים. לדבריהם, האזורים בסיכון הגבוה ביותר הם באפריקה ובדרום אמריקה, בהם יש מינים רבים של יונקים וציפורים, ששטח המחיה שלהם מצומצם ממילא ופגיעה נוספת בו תעמיד אותם בסכנה של ממש. מדענים מקווים כי מדינות וארגוני סביבה יצליחו לווסת את הרחבת מטעי הדקלים באופן שלא יפגע במגוון הביולוגי העשיר.

ד"ר חגית ניסן משה

2. רובוט התולעת המהפכני מהנגב

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון פיתחו רובוט המניע עצמו קדימה ואחורה באמצעות מנוע סיבוב יחיד וזנב דמוי קפיץ. כשהמנוע פועל, הוא מסובב שדרה סלילית, היוצרת תנועה גלית בכיוון התנועה. על השדרה מותקנות חוליות רבות, הממירות את התנועה הגלית לתנועה על גבי הקרקע, בתוך המים, ואף במחילות אנכיות. בעזרת עיצוב מתוחכם, הצליחו המתכננים גם להניע את הרובוט במהירות גבוהה מזו של הגל הנושא אותו, ולדבריהם הוא מהיר הרבה יותר מרובוטים דומים.

את הרובוט פיתחו ד"ר דוד זרוק מהמחלקה להנדסת מכונות ותלמידי המחקר שלו. הוא מכונה SAW, (קיצור של (Single Actuator Wave-like robot, וכמו רובוטים אחרים שפיתחה הקבוצה, ההשראה לפיתוחו מגיעה ממערכות ביולוגיות, למשל שוטונים של חיידקים. הרובוט יכול לשמש במשימות חילוץ והצלה, איתור נפגעים וסריקת שטחים מסוכנים, ובאופן תיאורטי אפשר להקטינו לממדים זעירים, כך שיוכל לנוע אפילו בתוך הגוף ולבצע משימות ניטור ואבחון.

רובוט התולעת מתפתל ביעילות | מקור: Bio-Inspired and Medical Robotics Lab

כרמל שור

3. להציל את חבריו של נמו

לא הרבה ידוע על החיים באזורים תת ימיים עמוקים כמו בקע קליפרטון  (Clipperton Fracture Zone)   בקרקעית האוקיינוס השקט. לאחרונה האזור זוכה לתשומת לב מיוחדת עקב היותו מקור טבעי עשיר למינרלים ומתכות  כמו קובלט, נחושת, ניקל  מנגן ועוד. החומרים האלה מרוכזים במרבצים על קרקעית הים וכעת, התפתחו הכלים שיאפשרו אפשר לכרות אותם.  

חוקרים במסגרת הפרויקט הבינלאומי ABYSSLINE אספו מידע על המגוון הביולוגי, הרכב האוכלוסיות והתפוצה של האורגניזמים החיים בנישות תת-ימיות אלה. צוות המחקר השתמש בצוללת נשלטת מרחוק לסקירת ארבעה מהאתרים המיועדים לכרייה, לאיסוף צילומים, סרטונים ואף דגימות חיות של בעלי חיים. במאמר  בכתב העת Nature הם מדווחים כי מבין שנים עשר מינים ביולוגיים שנאספו, שבעה ככל הנראה אינם מוכרים למדע, בהם מינים ממערכות הצורבים (הכוללת בין השאר את המדוזות), קווצי העור (כוכבי ים וקיפודי ים) וספוגי הים.

ממצאים אלה, לצד המידע החזותי שנאסף חושפים כי האתרים המיועדים לכרייה הם בית גידול עשיר למגוון רחב מהצפוי של בעלי חיים ,  שרבים מהם מרוכזים  סביב מרבצי המתכות והמינרלים. החוקרים חוששים כי תכניות הכרייה  עלולות לפגוע קשות בחיים העשירים באזורים האלה.

אלכס אברוטין

4. לאחוז במקל בלי ידיים: התחכום של העורבים

בשנים האחרונות התגלו יותר ויותר בעלי חיים העושים שימוש בכלים, מקופים ועד דולפינים. מין בעל כישורים טכנולוגיים בולטים במיוחד הוא עורב קלדוניה החדשה, מקבוצת האיים בדרום האוקיינוס השקט. העורבים האלה נוהגים לתחוב מקלות או חלקי עלים שעיצבו לשם כך לתוך חריצים בענפים, ולשלוף זחלים למאכל. מחקר חדש מראה כי הם גם מסוגלים להשתמש בכלים כדי לשאת ולהעביר חפצים ממקום למקום. חוקרים במכון מקס פלאנק לאורניתולוגיה בגרמניה, ראו כי שני עורבים הגדלים במכון משחילים חרוזים על מקלות, ועפים עם המקל והחרוז יחדיו. העורבים עשו זאת באופן עצמאי, לא בניסוי, בלי שאומנו לכך או קיבלו פרס עבור התנהגות זו. באחד המקרים, העורב ניסה לקחת במקורו חרוז גדול במיוחד אך לא הצליח לאחוז בו, והמקל איפשר לו להעביר את החרוז למקום אחר. בשאר המקרים, החרוזים היו קטנים יותר והעורבים יכלו עקרונית לשאת אותם במקורם. החוקרים מעריכים כי במקרים האלה השימוש במקל נעשה כחלק ממשחק וחקירה של הסביבה. זו הפעם הראשונה שבה נצפה בעל חיים משתמש בכלים להעברת חפצים.

ד"ר יונת אשחר

5. סופה של הנחתת ההיסטורית

המסך ירד השבוע על רכב החלל פילאי (Philae), שעשה היסטוריה בנובמבר 2014, לאחר שסוכנות החלל האירופית כיבתה את דרך ההתקשרות איתה. הנחתת שהיתה חלק ממשימת רוזטה (Rosetta) לביקור בשביט 67P צ'וריומוב-גראסימינקו, אמנם הצליחה לנחות על השביט אך לא נאחזה בו כמתוכנן בגלל פני השטח הקשים. פילאי ניתזה לשני ניתורים עד שנעצרה בצלו של מצוק, שם לא קיבלו הלוחות הסולאריים שלה די אור שמש, והסוללה שלה התרוקנה בתוך שעות אחדות, בטרם הסתיימה משימתה. מהנדסי המשימה קיוו לתחייתה של פילאי כשהשביט יתקרב לשמש והמצוק לא יטיל עליה צל, אך חוץ מכמה אותות תקשורת בודדים, הנחתת נותרה אילמת. כעת, כאשר השביט מתרחק מהשמש ועוצמת האור דועכת במהירות, לא נותר טעם להמשיך בנסיונות וערוץ התקשורת נזנח. במקביל, החללית רוזטה, המקיפה את השביט, ממשיכה במשימתה המוצלחת, ושולחת לנו תמונות ומדידות החושפות גרעין של שביט כפי שלא נראה מעולם.

ד"ר דוד פולישוק