מחקר חדש: תינוקות רוכשים את שפת אמם משמיעה עוד בטרם החלו לדבר, והידע הזה נשאר אצלם גם אם אימצו שפת אם אחרת

איך תינוקות לומדים לדבר? משמיעה, כמובן: הם שומעים את השפה המדוברת סביבם ולומדים את התנועות והעיצורים המשמשים בה. לכן, אם עיצור או תנועה חסרים בשפה מסוימת, התינוקות לא ילמדו אותם - ויתקשו לזהות ולבטא אותם כאשר ישמעו שפות אחרות מאוחר יותר. כך, אנשים מתרבויות שונות מתקשים להבדיל בין ר' ל-ל', ב' ל-פ', ג' ל-ה' ועוד, וישראלים ששפת אמם עברית עשויים לא להבחין בהבדל בין תנועה קצרה לארוכה בשפות כמו אנגלית.

מתי בדיוק מתרחשת ההיכרות עם הצלילים של שפת אמנו? מחקר חדש מראה כי בחודשים הראשונים של חיינו, עוד לפני שאנו יודעים לדבר, השפה שאנו שומעים כבר מעצבת את מוחנו. גם אם לאחר מכן אנו לומדים שפה חדשה, ושוכחים את השפה הראשונה ששמענו, עקבות אותה שפה נשארים אתנו, בדמות העיצורים והתנועות שלמדנו.

החוקרים, מהולנד, קוריאה הדרומית ואוסטרליה, בחנו 29 אנשים ממוצא קוריאני, שאומצו בינקותם על ידי הורים הולנדיים, ו-29 ילידי הולנד כביקורת. כל הנבדקים היו בוגרים בזמן המחקר. כחצי מהמאומצים אומצו לפני גיל חצי שנה, כך שלא דיברו כלל בעת האימוץ, וחצי אומצו כאשר היו בני 17 חודשים או יותר, וכבר החלו לדבר קוריאנית. לאחר האימוץ הם דיברו הולנדית בלבד, ולמדו אותה כשפת אם. הילדים שכבר דיברו קוריאנית שכחו אותה במהרה.

כל הנבדקים קיבלו 13 שיעורים בזיהוי עיצורים קוריאניים שאינם קיימים בהולנדית ובאנגלית, ולאחר מכן נבחנה יכולתם לא רק לזהות אלא גם לבטא אותם. דוברי קוריאנית מלידה שפטו עד כמה העיצורים מבוטאים כראוי.

הנבדקים המאומצים הראו יכולת גבוהה יותר ללמוד את העיצורים הקוריאניים ועשו זאת מהר יותר מילידי הולנד. הם גם ביטאו את העיצורים בצורה טובה יותר. בניגוד למה שאפשר היה לחשוב, לא היה כל הבדל בין הנבדקים שאומצו בגיל כמה חודשים לאלו שאומצו כפעוטות, וכבר החלו לדבר קוריאנית.

המחקר מראה שהשפה הראשונה ששמענו לא נעלמת לחלוטין אפילו לאחר כמה עשורים. גם אם נראה שהשפה נשכחה, והאדם אינו יודע אף מילה בשפת הארץ בה נולד, משהו מהידע נשאר. והידע הזה סייע לנבדקים המאומצים ללמוד – ואולי ללמוד שוב - בקלות ובמהירות את השפה ששמעו בינקותם.

המחקר גם מתחיל לענות על השאלה מתי הידע הזה נצבר. נראה שגם בחודשים הראשונים לאחר הלידה, למרות שהתינוק עוד לא אמר את המילה הראשונה שלו, הוא כבר שומע ולומד את השפה המדוברת סביבו. ומה שהוא קולט, גם בגיל צעיר כל כך, מספיק בשביל לעזור לו ללמוד את השפה שנים מאוחר יותר.

4 תגובות

  • מאיה

    מעניין

    מעניין אז בעצם תינוק ששומע 2 שפות בבית אפילו נניח לא כל יום אבל בתדירות גבוהה למשל סבתא ודודים שבאים לבקר ומדברים שפה נוספת ואחרת מההורים אז יהיה לו קל יותר ללמוד את השפה בבגרותו?

  • שירה שניידר

    תרגיל למידה בחירום 2017

    שאלה 1- לומדים שפה בלי לדבר.
    שאלה 2- בחרתי את כתבה זו מכיוון שאני מתעניינת בהבדלים בין שפות ודרך הקליטה שלהם.
    שאלה 3- למדתי שגם אם לא מדברים את השפה של ארץ מולדתך אתה תוכל ללמוד אותה בקלות.

  • תמי סיאנוב

    1- למידת שפות בלי דיבור

    1- למידת שפות בלי דיבור ושימוש בהן.
    2-בחרתי את הנושא כי שפות הוא דבר שקל מאוד לרכישה או קשה מאוד לרכישה, אך התוצאה שווה את התהליך ומאוד שימושית בחיי היום יום.
    3-הילד בעודו עוד פעוט יודע להבין ולקלוט לדפוסי השפה במוח שלו את העיצורים והמבטא שיש לדוברי השפה סביבו, אך לא בהכרח דבר זה ישפיע על למידת שפות חדשות ואחרות אצלו. (ילד ששמוע בילדות רוסית למשל לא בהכרח לא יוכל לדבר עברית או שזה יהיה לו יותר קשה).

  • מאיר

    מחקר מעניין, מסקנתו לא בהכרח נכונה.

    זוהי אולי המסקנה הפשטנית המתבקשת, אבל אם נכניס לפונקציה פרמטרים כגון גנטיקה, המחקר יהיה חסר משמעות, ואפרש את שיחתי: ייתכן מאוד וסביר, שהסיבה שאוכלוסיה מסויימת משתמשת בשפתה בעיצורים מסויימים ולא משתמשת באחרים היא פיזיולוגית-גנטית, כלומר שבשל מבנה גופם המיוחד להם - בדגש על ההבדלים העדינים במבנה הפנים בין הגזעים השונים היה להם יותר נח לבטא עיצורים כאלו על פני האחרים. ואפשר גם אם תרצו לומר הפוך, שהסיבה שלאוכלוסיה כלשהי קל יותר לבטא עיצורים מסויימים מאחרים היא שאחרי כל כך הרבה שנים שהם השתמשו רק בעיצורי שפתם, מערכת הדיבור בגופם עברה השתנות והתאימה את עצמה לבטא את העיצורים הללו ביתר קלות ובמקביל התרחקה מהיכולת לבטא בקלות את העיצורים שלא היו בשימוש על ידם. כך או כך, מובן שאותם נבדקים שהיו ממוצא קוריאני, יכלו ללמוד ולבטא בקלות יתירה את העיצורים שהמבנה הפיזיולוגי שלהם מותאם לו, מאשר אותם הנבדקים ממוצא הולנדי. אם כל הנבדקים במחקר היו ממוצא קוריאני, וההבדל היחיד
    בין הקבוצות היה היכן הם נולדו - כלומר האם הם שמעו בינקותם את השפה הקוריאנית, או אז מסקנת המחקר היתה (אולי) מוכרחת. נ.ב. סליחה על שגיאות הקלדה/תחביר - נכתב מהטלפון