אסטרונומים גילו עדויות לקיום כוכב לכת תאום-ארץ סביב ננס אדום קרוב אלינו מאוד במונחים קוסמיים, וגם שקט במיוחד, מה שמגדיל את הסיכוי להיתכנות חיים על פניו

מה הסיכוי שאנו לא לבד ביקום? מדענים ממצפה הכוכבים האירופי גילו עדויות לקיומו של כוכב לכת דמוי ארץ במערכת שמש קרובה אלינו, ולדבריהם הוא עשוי להיות מועמד טוב לקיום חיים.

החוקרים התמקדו בכוכב Ross 128, ננס אדום המרוחק כ-11 שנות אור בלבד מאתנו, המכונה גם פרוקסימה וירגיניס, בשל קרבתו היחסית אלינו במערכת הכוכבים "בתולה". ננסים אדומים הם כוכבים קטנים יחסית וחמים הרבה פחות מהשמש שלנו. דוגמה נוספת לננס כזה הוא הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו, פרוקסימה קנטאורי, שגם סמוך אליו התגלה כוכב לכת דמוי ארץ בשנה שעברה. הגילוי עורר התרגשות רבה בגלל קרבתה של המערכת הזו אלינו.

אף על פי שהם לא חמים כמו כוכבים אחרים, ננסים אדומים נוטים לעיתים להתקפי אלימות, וסערות השמש המתפרצות מהם חושפות את כוכבי הלכת שלהם למנות גדולות של קרינה חזקה. "התקפות הקרינה" הללו מפחיתות מאוד את הסיכוי לקיום חיים, לפחות כפי שהם מוכרים לנו, על כוכבי הלכת האלה. לדברי החוקרים Ross 128 הוא דווקא כוכב שקט מאוד, שאין לו כמעט התפרצויות שמש סוערות. לפחות מהבחינה הזו הסיכוי לקיום חיים על פניו גדול יותר.

שאלה של חום

Ross 128 קרוב אלינו מאוד במונחים קוסמיים, אך הוא עדיין הרבה יותר מדי רחוק מכדי שנוכל להבחין בגופים כמו כוכב לכת סמוך אליו, אפילו בטלסקופים החזקים ביותר שלנו. כדי לזהות כוכבי לכת מרוחקים משתמשים כיום בשתי שיטות עיקריות: אחת היא מדידה של הירידה המחזורית בעוצמת האור של הכוכב כל פעם שכוכב הלכת שלו חולף בינינו לבינו. השיטה האחרת מודדת שינויים זעירים בסיבוב הכוכב. כאשר כוכב לכת חג סביב הכוכב שלו, שבוי במשיכת כוח הכבידה, גם הוא מושך את הכוכב מעט לכיוונו. כשצופים במערכת כזו מרחוק מאוד, זה נראה כאילו הכוכב מתקרב אלינו ומתרחק מאיתנו לסירוגין. אמנם מדובר בתזוזות זעירות, אך אפשר למדוד אותה בספקטרומטרים רגישים במיוחד. אחד מהם הוא מכשיר HARPS בטלסקופ האירופי המוצב במדבריות צ'ילה, שם תנאי הגובה, היובש, ומיעוט האור יוצרים תנאים אופטימליים לתצפיות חלל.

כדי לאסוף נתונים שיאפשרו לזהות כוכב לכת סביב Ross 128, עקבו אחריו אסטרונומים במשך כמעט עשור. ניתוח הנתונים שהתקבל לפרסום בכתב העת Astronomy & Astrophysics מעלה כי מדובר בכוכב לכת קצת יותר גדול מכדור הארץ (המסה שלו פי 1.35 משלנו). הוא מרוחק רק כשמונה מיליון קילומטרים מהשמש הננסית שלו (כדור הארץ מרוחק 150 מיליון קילומטרים מהשמש) ומשלים הקפה שלה ב-9.9 יום בלבד.

למרות הקרבה הרבה, מכיוון שהשמש שלו חמה הרבה פחות משלנו, החוקרים מעריכים כי עוצמת הקרינה שמגיעה אליו גדולה פי 1.38 בלבד מעוצמת הקרינה שאנו מקבלים מהשמש. עם זאת, הם אינם יודעים עדיין מה הטמפרטורה על פניו. הטמפרטורה עשויה להיות מושפעת ממגוון גורמים, בהם הרכבו הכימי והמבנה הפיזיקלי של כוכב הלכת, החום הפנימי שהוא מייצר (או לא) והרכב האטמוספרה שלו – אם יש לו. טווח הטמפרטורות שלו עשוי בהחלט להיות דומה לזה של כדור הארץ, אך גם יכול להיות גבוה או נמוך בעשרות רבות של מעלות. לכן החוקרים אינם קובעים לפי שעה אם הוא נמצא במה שמכונה "הטווח הישיב", טווח טמפרטורות המאפשר הימצאות של מים נוזלים, שהם תנאי לקיום החיים על כדור הארץ.

היתכנות של חיים על פני כוכב הלכת תלויה בעוד שורה ארוכה של גורמים, ואנו רחוקים מאוד מלתת תשובה אמיתית עליה. עם זאת, החוקרים הצליחו לקבוע כי כוכב הלכת מסתובב סביב עצמו באיטיות, ויש לו כנראה שדה מגנטי חלש. שני הנתונים האלה מספקים עוד נקודות דמיון לכדור הארץ, ולכן מגדילים לכאורה את הסבירות לקיום חיים על פניו.

כך נראית בעיני אמן טיסה מעל כוכב הלכת של Ross 128, הזורח ברקע. צפו בהדמייה של מצפה הכוכבים הדרום אירופי (ESO):

 

כוכב מתקרב

כאמור, Ross 128 רחוק מכדי שנוכל לבצע תצפיות אופטיות על כוכב הלכת שלו, אבל בעקבות הגילוי יופנו אליו שלל טלסקופים מצוידים במכשירי מדידה שונים המאפשרים לזהות את ההרכב הכימי של סביבתו. גילוי של גזים מסוימים עשוי להגדיל את הסבירות של קיום אטמוספרה בכוכב הלכת. החוקרים יחפשו כמובן מולקולות אורגניות, או כאלה שעשויות להיות תוצר של פעילות אורגנית, שעשויות לתת לנו רמז נוסף לקיומם של חיים שם.

גם אם יש חיים על כוכב הלכת של Ross 128, ואפילו חיים דומים יחסית לאלה שעל כדור הארץ, רוב הסיכויים שאלה חיים מיקרוביאליים – כלומר חיידקים או יצורים דומים. כדור הארץ קיים כ-4.5 מיליארד שנה, והחיים על פניו הופיעו לפני כ-4 מיליארד שנים, אבל החיים הרב-תאיים נוצרו ככל הנראה לפני פחות ממיליארד שנים. חיים בצורות המוכרת לנו כיום, כמו חרקים, זוחלים וצמחים, הופיעו עוד יותר מאוחר. מבחינה סטטיסטית, במשך רוב קיומו היה כדור הארץ מאוכלס ביצורים חד תאיים, כך שאם האבולוציה של החיים במקומות אחרים דומה לזו שאצלנו, יש סיכוי טוב שזה מה שנפגוש גם שם.

אפילו אם בכל זאת יש חיים תבוניים על פני כוכב הלכת הזה, מרחק של 11 שנות אור משמעותו שהשיחה הקצרה ביותר עמם תדרוש 22 שנה מרגע שנשלח שאלה ועד שנקבל תשובה. אין ספק שזו דרך מאתגרת לנהל תקשורת, אבל חלופות כמו ביקור שם מאתגרות אפילו יותר: טיסה לכוכב הלכת בטכנולוגיות שיש בידינו כעת תימשך מאות אלפי שנים. הבשורה הטובה, לפחות מהבחינה הזו, היא ש-   Ross 128 מתקרב אלינו, ובשלב כלשהו הוא אפילו יעבור את פרוקסימה קנטאורי, ויהפוך להיות הכוכב הקרוב ביותר לשמש שלנו. הבעיה היחידה היא שזה יקרה רק בעוד 71 אלף שנים, כך שנצטרך די הרבה סבלנות.

בשנים האחרונות יותר ויותר אסטרונומים המחפשים כוכבי לכת מתמקדים בננסים אדומים, בעיקר מהסיבה הפשוטה שקל יחסית לזהות כוכבי לכת סביבם, בעיקר כוכבי לכת דמויי ארץ, הרבה יותר מאשר סביב שמשות ענקיות ובוהקות מאוד. עד כה התגלו עדויות לכוכבי לכת כאלה סביב כ-40 ננסים אדומים, אך זה של Ross 128 הוא הקרוב ביותר אלינו שחג סביב כוכב "רגוע".

הגילויים הרבים של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות, גם הקרובות אלינו, ממחיש כנראה עד כמה לא מיוחדת המערכת שלנו, אף שאנו אוהבים לחשוב שאנו במרכז היקום. מצד שני, ככל שמתגלים יותר כוכבי לכת כאלה, עולה גם הסיכוי לגלות סימני חיים,  שיראו לנו שלא רק שאנו לא מיוחדים, אנו גם לא לבד.

צפו בסרטון של מצפה הכוכבים הדרום אירופי על הגילוי (באנגלית):

0 תגובות