האם יבשת שרוב שטחה מתחת לפני הים אכן יכולה להיחשב יבשת? ומה משמעות ההכרזה על גילוי של יבשת חדשה?

חוקרים מניו זילנד ומאוסטרליה דיווחו בעת האחרונה על גילוי יבשת חדשה, ממזרח לאוסטרליה ש-94 אחוזים משטחה מצויים מתחת לפני האוקיינוס. האם אזור כזה אכן יכול להיחשב יבשת? בשפה העברית ההגדרה נובעת משורש המילה יבשת, כלומר אזור יבש. כלומר שיבשת צריכה להיות אזור המצוי מעל פני הים. במונחים גיאולוגיים ההגדרה שונה. כדי שאזור יוגדר ביבשת הוא צריך לעמוד באמות המידה הבאות:

א.      גבוה מקרקעית הים (שעומקה הממוצע כ-4000 מ').

ב.      הסלעים צריכים להיות סלעי יסוד בהרכב הדומה לסלע גרניט, או סלעים מותמרים או סלעי משקע (גיר, דולומיט וכו'), ולא בהרכב של קרום אוקייני המורכב ברובו מבזלת.

ג.       עובי הקרום הוא כקרום כדור הארץ ביבשות (כ-30 ק"מ) ולא כמו בקרום באוקיינוסים שעוביו כשבעה קילומטרים.

ד.      מהירות הגלים סייסמיים, כמו אלה הנוצרים ברעידות אדמה, איטית יחסית למהירויות שלהם בקרום האוקייני.

ה.      אזור גדול מספיק ושיש לו גבולות ברורים ומוגדרים.

הדיווח על גילוי היבשת התפרסם בעת האחרונה במאמר בכתב הגיאולוגי GSA Today. היבשת זילנדיה המתוארת במאמר עומדת בכל אמות המידה. עומקה הממוצע הוא 1100 מ' וגבולותיה ברורים ומובחנים.

ההצעה שקיימת יבשת נוספת באזור הדרום מערבי של האוקיינוס השקט אינה חדשה. לפני יותר ממאה שנה העלו גיאולוגים את האפשרות שניו זילנד היא למעשה יבשת בפני עצמה, וב-1995 נתן לה הגיאולוג האמריקאי ברוס לוינדיק (Luyendyk) את השם זילנדיה. המאמר הנוכחי מסכם את כלל המידע על היבשת ומציג נתונים חדשים בעיקר לגבי גבולותיה ובכך נותן גושפנקא להגדרת זילנדיה כיבשת השביעית, אחות לשש הידועות: אירו-אסיה, צפון אמריקה, אפריקה, דרום אמריקה, אנטארקטיקה ואוסטרליה. זילנדיה היא הקטנה שבהן: גודלה 4.9 מיליון קמ"ר, פחות מעשירית שטחה של אירו-אסיה.

הגדרת "יבשת" אינה כוללת קביעה שהאזור צריך להיות מעל פני הים. ביבשת החדשה זילנדיה יש רק שני אזורים עיקריים מעל פני הים, ניו זילנד וקלדוניה החדשה, ומספר איים קטנים יותר.  כולם ביחד הם בסך הכל ששה אחוזים משטח זילנדיה כולה. כלומר עיקרה של היבשת החדשה הוא מתחת לפני הים. הדבר אינו צריך להפתיע אותנו. גם ביבשות האחרות ישנם אזורים המוגדרים כיבשת והמצויים מתחת לפני הים. 55 אחוזים משטרה של אנטארקטיקה הם מתחת לפני הים בעוד שהיבשת ה"יבשתית" ביותר היא אפריקה בה 17 אחוז הם מתחת לפני הים.

זילנדיה, כמו שאר היבשות הייתה בעבר חלק מיבשת העל גונדוונה. זו החלה להתפרק לפני כ- 200 מיליון שנה. תנועת הלוחות (שהיבשות הן חלק מהם) הביאה למצב הנוכחי תוך הפרדת היבשות זו מזו. זילנדיה נפרדה מאנטארקטיקה לפני כ- 100 מיליון שנה ומאוסטרליה לפני 60 מיליון שנה.

אין ספק שהגילוי וההכרזה על יבשת חדשה הוא אירוע מרגש בעולם המדעי בכלל ובמדעי כדור הארץ בפרט. הדבר יוביל להבנה טובה יותר של המתרחש בפני כדור הארץ.

בעולם המדעי אין כמובן ועדות המאשרות גילויים חדשים. כדי שהגילוי יתקבל בקהילה המדעית הוא ראשית צריך להתפרסם בעיתון מדעי לאחר שעבר ביקורת מקצועית, ואחר כך להתקבל בקהילה להתקבל על דעת רוב המדענים בתחום. המבחן כאן הוא מבחן הזמן. האם בעוד כמה שנים כשנציין את היבשות נזכיר באופן טבעי גם את זילנדיה? ימים יגידו. 

3 תגובות

  • אחיקם

    אחלה כתבה! אפשר כתבה גם על

    אחלה כתבה! אפשר כתבה גם על התפתחות עולם הצומח והחי בניו-זילנד? ובנוסף לזה, ניו-זילנד נמצאת במגמת שקיעה או עליה ביחס לפני הים?

  • אריאל היימן

    אין זה נכון להסתכל על היבשת

    אין זה נכון להסתכל על היבשת כולה ולשאול האם היא עולה או יורדת יחסית לפני הים. ישנם אזורים ביבשות שעולים ויורדים. אזורים שעולים הם כאלה שעוברים למשל דחיסה וקימוט או שבירה. כך למשל ביבשת אירו-אסיה ההימליה מתרוממים, אזורים אחרים ביבשת לא משנים את גובהם וישנם אזורים ששוקעים. בנוסף אנחנו צריכים לזכור שגם פני הים משנים את גובהם. למשל, בתקופה חמה כשהאזורים המכוסים בקרח מתכווצים, פני הים עולים.
    בהצלחה, אריאל היימן

  • אנונימי

    פ