השיקולים הכלכליים של הצרעות

כלכלת השוק, מתברר, עובדת גם אצל בעלי חיים. צרעות שאינן מצליחות להקים קן משלהם עשויות לעזור לצרעות אחרות לגדל את צאצאיהן – אך לפי כלל השוק, ככל שיש לעוזרות יותר אופציות, כך הן משקיעות פחות בעבודתן. הצרעות "בעלות הקן" יכולות לגרש עוזרת שאינה עושה עבודה טובה, אבל כאשר אין הרבה קופצות על תפקיד העוזרת, הן נאלצות להתפשר.

המחקר החדש נערך על צרעות מהמין פלכית שכיחה (Polistes dominula), שקיים גם בארץ. במין זה נקבה יכולה להקים קן לבדה, אך לרוב היא עושה זאת עם עוד כמה נקבות. בקן מרובה-צרעות כזה יש היררכיה ברורה, והנקבה הדומיננטית מטילה את כל הביצים, או כמעט את כולן. האחרות עוזרות באיסוף מזון, בניית הקן וטיפול בצאצאים.

לנקבה הדומיננטית השיטה הזו מעניקה יתרון ברור: ככל שיש בקן יותר עוזרות, כך היא מצליחה לגדל יותר צאצאים. קן של צרעה בודדת, לעומת זאת, לעיתים קרובות נכשל לחלוטין. לכן החוקרים סבורים שהצרעות הדומיננטיות מנסות לגייס כמה שיותר עוזרות, ובמידה מסוימת מתחרות עם צרעות דומיננטיות מקינים סמוכים על העוזרות הללו.

אך מה מקבלות העוזרות מהסידור הזה? בחלק מהמקרים, העוזרות הן אחיות של הצרעה הדומיננטית, ולכן הן עוזרות לגדל את אחייניהן, החולקים איתן גנים. זה לא בדיוק כמו לגדל את צאצאייך שלך, אבל זה יותר טוב מכלום. במקרים רבים, עם זאת, העוזרות כלל אינן קרובות משפחה של הצרעה המטילה. ההנחה היא שהן מקבלות תמורה בדמות כמה ביצים שהן עשויות להצליח להטיל, וגם בסיכוי לרשת את הקן, אם הצרעה הדומיננטית מתה.

העוזרות לא חייבות להישאר בקן ולעזור לגדל צאצאים זרים – אם הן מוצאות אתר מתאים, הן עשויות לעזוב ולנסות להקים קן משלהן. במקרה זה, הן יהיו הדומיננטיות ויוכלו להעמיד צאצאים – אך אפשרות זו צופנת בחובה גם סכנות רבות, ואם לא יבחרו מקום מתאים או לא יצליחו לגייס עוזרות הקן עלול להיכשל.

החוקרים מאוניברסיטת סאסקס בבריטניה שיערו שאם מספר האתרים המתאימים לקינון ומספר העוזרות הפוטנציאליות יגדל, אפשרות העזיבה תהיה מושכת יותר, והדבר ישפיע על הדינמיקה בין העוזרות לצרעה הדומיננטית. העוזרות יהפכו יקרות-ערך יותר, והצרעות הדומיננטיות ייאלצו לקבל גם עוזרות הנותנות להן תמורה קטנה יותר עבור הזכות להיות בקן.

כדי לבדוק זאת, החוקרים הסירו 75 אחוז מהקינים באזור המחקר, כך שאתרי קינון רבים התפנו, ובמקביל שיחררו צרעה אחת מכל קן שהוסר, כך שמספר הצרעות חסרות הקינים – שניתן יהיה לגייס כעוזרות - עלה. לאחר מכן הם עקבו אחר פעילות איסוף המזון של העוזרות בקינים שנותרו. איסוף מזון הוא פעולה מסוכנת, שכן הוא מחייב את הצרעה לעזוב את הקן וחושף אותה לטורפים – לכן סביר שהעוזרות יעדיפו להשקיע מעט זמן ככל האפשר באיסוף מזון.

ואמנם, התערבות החוקרים הובילה לירידה משמעותית באיסוף המזון של העוזרות. התערבות אחרת, בה הוסרו הקינים אך לא שוחררו צרעות, לא הובילה לכך. נראה שבלי האפשרות למצוא בקלות שותפות, העוזרות לא מיהרו לנטוש את הקן בו הן נמצאות. רק שילוב של אתרי קינון פנויים ועוזרות פוטנציאליות השפיע מספיק על העוזרות בשביל לשנות את היחסים בינן ובין הצרעות הדומיננטיות.

בכל קן יש צרעה דומיננטית ועוזרות | צילומים: T.Penell, Sussex University, Science Photo Library   

כוחות השוק

זה לא המחקר הראשון שהראה כי בעלי חיים "סוחרים" בשירותים מסוימים שהם מבצעים. גרומינג – סירוק וניקוי של הפרווה – נפוץ אצל קופים, סוריקטות וחיות נוספות, ומשמש לעיתים להבטיח חברות בקבוצה ויחס טוב מצד בעלי החיים הדומיננטיים, בדומה לעזרה בגידול הצאצאים אצל הצרעות. אצל שימפנזים נצפו אפילו יחסים של מין תמורת בשר. המחקר החדש מראה שבעלי חיים, גם כאלה הנראים לנו פשוטים מאוד כמו חרקים, יכולים – בדרך שאינה ברורה לנו עדיין – להבחין בתנאים המשתנים של השוק ולהגיב בהתאם.

לנה גרינסטד, שהובילה את המחקר, אמרה בהודעה לעיתונות שהממצאים חושפים קווי דמיון בין אוכלוסיית הצרעות והעולם העסקי שלנו: "הסכם רע הוא עדיין טוב יותר מכלום, ולכן כאשר התחרות גוברת אתה נאלץ לקבל מחיר נמוך יותר עבור ההצעה שלך".