המחיר הקטלני של זיהום הסביבה

זיהום הסביבה נתפס פעמים רבות כבעיה חשובה אך לא דחופה. ועם זאת, במדינות רבות הוא הסיבה הישירה למוות ולמחלות קשות, ולכן גם יוצר עול כלכלי כבד. אולם אין זו גזירת גורל – יש דרכים רבות לשנות את פני הדברים, ואף להרוויח כלכלית מכך.

הוועדה לזיהום ובריאות של כתב העת הרפואי Lancet פרסמה לאחרונה דו"ח מקיף על השפעת הזיהום הסביבתי על התחלואה והמוות בעולם, ודנה בדרכים למיגור התופעה. מחברי הדו"ח מעריכים שבשנת 2015 אחד מתוך כל 6.2 מקרי מוות בטרם עת בעולם היה קשור לזיהום סביבתי. הגורם העיקרי מביניהם למוות בטרם עת היה זיהום האוויר, ואליו הצטרפו זיהום המים וחשיפה לזיהום במקום העבודה. נמצא שילדים רגישים יותר לנזקי הזיהום, ושאפילו חשיפה שלהם למזהמים בריכוזים נמוכים מאוד, במיוחד בתקופת הינקות וברחם, עלולה לגרום למוות, מחלות או נכות לכל החיים.

על פי ממצאי הדו"ח, כ-92 אחוז ממקרי המוות הקשורים לזיהום הסביבה מתרחשים במדינות מתפתחות כמו הודו, סין, פקיסטן וקניה. גורמי המוות המרכזיים קשורים למודרניזציה של הכלכלות המקומיות, והם מתגברים ככל שהתיעוש מתרחב. בין הגורמים הבולטים נמצאים שריפת דלקים בתעשייה ובתחנות כוח, בירוא יערות, כריית מחצבים, שימוש בחקלאות ממונעת ובכלי רכב המונעים בדלק ושחרור כימיקלים רעילים לסביבה. לעומת זאת, במקורות זיהום מסורתיים, כמו זיהום מי השתייה בהפרשות, נרשמה ירידה. נכון להיום המדינות המתפתחות אינן מטפלות כמעט בזיהום ובהשלכותיו על הבריאות, הכלכלה והסביבה, והזיהום הסביבתי בהן הולך ומחמיר.

הזיהום יוצר גם עול כלכלי – מחלות הקשורות לזיהום סביבתי פוגעות בכושר הייצור של המשק ואחראיות, לפי הערכות, לירידה של שני אחוזים בשנה התוצר המקומי הגולמי במדינות מתפתחות. במדינות מפותחות ההוצאה על הטיפול במחלות האלה עומדת על 1.7 אחוז מההוצאות השנתיות על בריאות.

הדו"ח מתריע במיוחד מפני הזיהום הנובע מכימיקלים מסונתזים, כמו חומרי הדברה, תרופות ופלסטיק, שאחראי למחלות רבות בעולם אך אינו מטופל כראוי. עשרות אלפי כימיקלים מיוצרים בעולם בייצור המוני ומופצים לסביבה, אך פחות ממחציתם עברו בדיקות בטיחות או רעילות. כימיקלים רבים שנמצאו בעבר בשימוש רחב היקף בחקלאות ובתעשייה התגלו בדיעבד כמפגע סביבתי משמעותי וקטלני – למשל DDT, עופרת ואסבסט.

ללא הערכות נאותות של רמת הרעילות שלהם, איננו יכולים לדעת מה יהיו ההשלכות הבריאותיות של הכימיקלים החדשים שנכנסו לשימוש רחב בעשורים האחרונים, כמו ננו-חומרים או פיתוחים חדשים בתחום התרופות וחומרי ההדברה. אם לא די בכך, הייצור של חומרים כימיים עובר יותר ויותר למדינות מתפתחות, שבהן בריאות הציבור ואיכות הסביבה אינן נמצאות בעדיפות גבוהה מלכתחילה, מה שמסכן עוד יותר את עתיד תושביהן.

חשוב גם להבין שהבעיות של מדינות רחוקות נוגעות גם לנו, שכן מזהמים נודדים ממקום למקום במים ובאוויר. רעלנים שמשתחררים בסין, שאין בה בקרת זיהום, יכולים לדוגמה לחצות בקלות את האוקיינוס השקט ולהגיע ללוס אנג'לס, שבה דווקא מקפידים על נהלי בקרת זיהום מתקדמים.

לא גזירה משמיים

החדשות הטובות הן שאפשר למנוע חלק ניכר מהזיהום, וזה עשוי להשתלם כלכלית. במדינות שבהן נקבעו חוקים ונהלים לשמירה על ניקיון האוויר והמים, בריאות האנשים ותוחלת החיים שלהם עלתה במקביל לעלייה בתוצר המקומי הגולמי. נמצא גם שכאשר ילדים נחשפים מגיל צעיר לרמות נמוכות ככל האפשר של מזהמים, הכישורים השכליים שלהם משתפרים והם גדלים למבוגרים יצרניים יותר.

כדי לבקר זיהום ולמנוע אותו יש להציב מטרות לאומיות של ירידה בפליטת מזהמים, מעבר למקורות אנרגיה מתחדשת, אימוץ של טכנולוגיות לא מזהמות של ייצור והובלה ופיתוח מערכת תחבורה ציבורית יעילה וזולה. המלצות הוועדה העיקריות, לפיכך, הן לקדם את בקרת הזיהום בסדר העדיפויות הלאומי והבינלאומי, לקבוע חוקים ונהלים שימנעו זיהום, להשקיע כסף ומשאבים  בתשתיות להפחתת הזיהום ובניטור הזיהום וחקר השפעותיו. ועדת המומחים מדגישה: זיהום הוא מאבק שאפשר לנצח בו.

לסיום, נצטרף להמלצתו של אחד מראשי הוועדה, ריצ'רד פולר בריאיון שנתן ל-CNN: בקרו באתר www.pollution.org והכירו באמצעותו את מידת הזיהום בסביבת מגוריכם. תוכלו גם לעדכן על המציאות בשטח אם הפרטים באתר אינם מדויקים.